הרכבת של תחום הפינטק (FinTech) הורידה באחרונה הילוך, אבל היא בהחלט לא עוצרת. הטכנולוגיות הפיננסיות מעוררות עניין גובר בקרב סטארט-אפים, קרנות הון סיכון, תאגידי טכנולוגיה וגם בקרב השחקנים ה"ישנים" - לרבות בנקים וחברות ביטוח. בשנת 2016 נרשמה האטה מסוימת בהיקף ההשקעות בתחום אולם בשנת 2020, לפי הערכות שונות, יושקעו בתחום הפינטק לא פחות מאשר 46 מיליארד דולר, זינוק פנומנלי בהשוואה למיליארד דולר בלבד בשנת 2008.
הפינטק אמור לשנות - וכבר משנה בהדרגה - את האופן שבו אנחנו פותחים חשבונות בנק ומנהלים אותם, לוקחים הלוואות ומעבירים כסף לספקים או חברים. למהפכה הזו יש השלכות צרכניות ברורות שיחסלו בסופו של דבר את השימוש בכסף מזומן, יובילו לירידה משמעותית במספר העובדים במערכת הבנקאות העולמית ויאפשרו לכולנו לבצע פעולות פיננסיות דרך אפליקציות במובייל.
גוגל, עלי באבא ואפל כבר השיקו ארנקים אלקטרוניים ומאות סטארט-אפים מנסים לפתח פתרונות שיהפכו את הטרנזקציות הפיננסיות שלנו למהירות, פשוטות ונוחות.
הבנקים מוותרים על הרגלים ישנים
ההתקדמות הזאת לא מתרחשת בחלל ריק והמערכת הפיננסית לא תוותר בקלות על התרנגולת שמטילה עבורה ביצי זהב. הבנקים הגדולים מצטרפים למרוץ אחרי טכנולוגיות חדשות ולצורך כך נאלצים לוותר על הרגלים ישנים.
אחד הגופים הללו הוא בנק ברקליס אשר מעסיק 130,000 עובדים ביותר מ-50 מדינות ונסחר לפי שווי של 50 מיליארד דולר. ישראל היא שוק קטן במונחים של ברקליס, אבל החשיבות שלה קשורה דווקא לפלטפורמת החדשנות Rise - אשר מפעילה כאן שלוחה מקומית.
עד לפני שנתיים הסתמכו בברקליס העולמית על פיתוחים פנימיים שנועדו לפתור בעיות טכנולוגיות שצצו בתוך הבנק. בתעשיית הבנקאות מביטים סביב ורואים מה עשו סטארט-אפים צעירים ורעבים למודלים עסקיים ותיקים. ה-Disruptive - אותה חדשנות משבשת שטורפת את הקלפים - שינתה את רוב מה שידענו על מלונות (Airbnb), תוכן (פייסבוק) ומוניות (אובר, ליפט ואחרות).
בברקליס וגם בקרב המתחרים מבינים שהשינוי הוא בלתי נמנע ולצורך כך מנמיכים את החומות הסיניות שהפרידו אותם מהעולם ומתקשרים עם האקו סיסטם. מה שלפני עשור היה בלתי אפשרי - שיתוף פעולה של גופי ענק עם סטארט-אפים צעירים במיוחד - הוא עכשיו מציאות.
וכאן בדיוק נכנסת הפלטפורמה ששמה Rise לתמונה. "אנחנו רוצים לשתף פעולה עם חברות צעירות במיוחד", אומרת מיכל ביניש, סמנכ"לית התפעול של ברקליס בישראל, מי שהקימה את הסניף המקומי של Rise ועומדת בראשו, "80% משיתוף הפעולה הזה מיועד לפתור בעיות שאיתן החטיבות השונות של הבנק מתמודדות איתן ו-20% עוסק בטכנולוגיות שהן הדבר הבא".
לדברי ביניש, "המטרה שלנו היא לתת מענה לכל אחת מהחברות בקבוצת ברקליס - בנקאות קמעונאית, כרטיסי אשראי, בנק ההשקעות ועוד - ולא רק לענף אחד".
מערכת היחסים בין הבנק לבין הסטארט-אפים מורכבת מ-3 נדבכים. הבנק מפעיל אקסלרטור שהמחזור השני שלו יצא באחרונה לדרך, מעניק לחברות חלל עבודה ומנסה למצב את עצמו כגוף שתומך בכל תעשיית הפינטק המקומי.
- מה בעצם ברקליס מחפש בישראל בתחום הפינטק?
ביניש: "יש ל-Rise שבעה מרכזים בעולם, כאשר שלושת הבולטים הם בלונדון וניו יורק - שני שווקים פיננסיים גדולים מאוד. המרכז השלישי הוא בתל אביב והוא מתמקד באבטחת סייבר - כמו גם בתחומים אחרים בהם ישראל בולטת, כגון טכנולוגיות ענן. הייחוד של האתר בתל אביב הוא שיש לנו מעבדת סייבר. אנחנו מבינים שהסטארט-אפים לא בהכרח מחפשים כסף. יש מקרים שבהם הם מחפשים שותף לעיצוב המוצר.
"יש בערך 70 אקסלרטורים (תוכניות האצה - ע.ר.) בישראל ואנחנו חשבנו איך לתת ערך מוסף אמיתי. בכל מחזור מגיעים אלינו כ-40 פיינליסטים שמתוכם אנחנו מורידים 20. בשלב הזה אנחנו עושים מרתון של יומיים שבו אנחנו בוחרים את החברות. באירוע הזה משתתפים מנהלים בכירים בברקליס העולמי והם מתחייבים 'זה שלי'. הם בעצם לוקחים חסות על החברות ומלווים אותן מרגע הכניסה לתוכנית ועד לפרויקט משותף או ניסוי המוצר של הסטארט-אפ מול הבנק".
- אתם שמים דגש דווקא על חברות צעירות.
"כן. חברות סייבר יותר בשלות לא מגיעות בדרך כלל לאקסלרטורים. הן מכינות מצגת פאואר פוינט ומקבלות 2 מיליון דולר מקרנות הון סיכון".
"המערכות של הבנק סגורות"
- השילוב בין סטארט-אפ של 3-5 אנשים לבין בנק של עשרות אלפי עובדים נשמע כמו מתכון לא קל.
"זה נכון. בעבודה עם ארגון גדול יש חסמים. זה עניין סוציולוגי ופוליטי. כשאתה משתף פעולה עם ארגון גדול אתה עלול לדרוך על המון נקודות רגישות בדרך. יש גם עניין טכני - המערכות של הבנק סגורות. אתה לא יכול לתת לסטארט-אפ להטמיע את המוצר שלו במערכת כזאת בקלות ולכן בנינו סביבה שמדמה את מה שקורה בברקליס שבה החברות הצעירות יכולות לבדוק את המוצרים שלהן".
- למה אתם מצפים מהסטארט-אפים שאתם מלווים במסגרת Rise?
"החברה צריכה להוכיח את עצמה כדי להגיע למצב שבו אתה מצדיק עבודה עם בנק גדול. יש בדרך אלפי דברים שצריך לוודא והמון מהמורות. אנחנו מתחייבים לנסות לספק את התנאים מהצד שלנו ובמחזור הראשון של האקסלרטור זה הצליח לנו. 8 מתוך 10 החברות כבר עושות משהו מול הבנק. חלק בודקות את המוצר שלהן, חלק נמצאות בשלב של POC (הוכחת היתכנות - ע.ר.).
"התפקיד שלנו הוא להסיר את החסמים. המנהלים הבכירים בבנק מאוד רוצים להכניס פנימה כמה שיותר טכנולוגית חדשות פנימה. הבעיה מתחילה עם דרגי הביניים, שמבחינתם זה עשוי להיות כאב ראש. יכול להיות שהם עובדים על משהו דומה או פחות מאמינים בפתרון של חברה קטנה שתגיע מבחוץ. למצוא חדשנות זה כישרון אחד אבל לדעת לשלב אותה בבנק, לגרום לזה לקרות, זה כבר דורש כישורים אחרים".
- ועדיין ישנם הבדלי תרבות.
"יש מתח מובנה וכולם מודעים לזה. לסטארט-אפ יש קצב משלו. אם הוא לא מצליח להתקדם בתוך שנה וחצי, זה עשוי להוביל לכך שהוא יפסיק להתקיים. מה שאנחנו עושים הוא לקצר את התהליך. מצד שני, אי אפשר לדלג על חלק מהשלבים בדרך. אתה לא יכול לחבר מוצר סייבר למערכת של כל העובדים בבנק בלי לבדוק קודם את הסיכונים והסכנות, אבל אנחנו מסייעים להקל את התהליך.
"אני חושבת שיש אצלנו מיקס מעניין. מצד אחד אנחנו לכאורה עוד קומה של הבנק בלונדון ומצד שני, במקרים מסוימים, יש לנו יכולות לקבל החלטות מקומיות ולרוץ קדימה. במובן מסוים אנחנו כמו סטארט-אפ בתוך הבנק".
"התעשייה תצטרך להתייעל"
מה ייחשב להצלחה מבחינתכם? איך יתנהל הצרכן הסופי מול מהבנקים בעוד כמה שנים?
"זאת שאלה מאוד רחבה והיא משתנה מסגמנט לסגמנט. בתחום הקמעונאות בבנק מחפשים חדשנות. הם רוצים שבני דור המיליניום ("מילניאלס") ירצו לעבוד איתם, שהבנק ייתפס כחדשני. הבעיה היום היא שבסוף התהליך יש איזה פקס שאתה צריך לחתום עליו או שאתה צריך לגשת לסניף כדי שיזהו אותך. היום האפליקציות בשוק לא מאפשרות לבצע את התהליך עד הקליק האחרון.
"זאת גולת הכותרת מבחינת הריטייל - לשמור את הצעירים שיעשו את הכל דרך האפליקציה של הבנק. דברים אחרים שישתנו קשורים לקיצוץ במספר הסניפים. עניין נוסף שמאוד מעסיק אותנו זה הנושא של הונאות בחשבונות ובכרטיסי אשראי, זה תחום שהבנקים מאוד מנסים להתמודד איתו היום וחברות שיפתרו את האתגר הזה יזכו להצלחה גדולה".
- מצד אחד אתם בנק ומצד שני אתם מתחרים מול ענקיות טכנולוגיה רעבות ועשירות, עם יכולת מוכחת לספק חווית משתמש איכותית.
"אפל, עליבאבא וגם גוגל יודעות היום להעביר תשלומים לא פחות טוב מאיתנו, אבל הן לא רוצות להיות כפופות לרגולציה. צריך לזכור שבקצה של כל עסקה 'מגניבה' וטכנולוגית, יש חשבון בנק ולכן אני לא חושבת שהבנקים יימחקו. התעשייה תצטרך להתייעל ולהתאים את עצמה, להשתמש בבוטים ולנהל את הממשק רק במובייל ובצ'אטים ועדיין - בסוף יהיה חשבון בנק".
- הסטארט-אפים הקטנים שאתם עובדים איתם יכולים להיות אלה שיאיימו עליכם בסופו של דבר?
"אנחנו רוצים לחבור אליהם ואני חושבת שאנחנו יכולים להיות פרטנרים ולא אויבים. לסטארט-אפים כאלה יש חסמים מאוד כבדים מול הרגולציה. העניין הוא בעצם אמון. אתה מטפל בכסף של אנשים. אני חושבת שאנחנו יכולים להיות חלק מהמהפכה".
- חברה שמגיעה אלייך יכולה לעבוד גם עם בנקים אחרים?
"כן. חברה שרוצה להיות רצינית, לא תרצה לעבוד רק מול ברקליס והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להגביל אותם. נפגשתי עם אבי זאבי מקרן כרמל, שהוא הגורו של תחום הפינטק בארץ והוא דיבר על תעשיית ההיי-טק כעל Co-Opetition - שיתוף פעולה תחרותי.
"הוא אמר שכקרן הון סיכון, בבוקר הוא נלחם מול קרנות הון סיכון אחרות על מימון של עסקה ובערב הם יושבים יחד באותה מועצת מנהלים בחברה אחרת. אני מאוד אוהבת את הגישה הזאת שהיא חדשה ומהפכנית בתחום שבו אנחנו פועלים. זה גם מה שהבנקים יצטרכו לעשות. אי אפשר לעשות חדשנות אם אתה חושב בראש סגור".
איך ייראה עתיד הבנקאות?
רשימת החברות שהשתתפו ומשתתפות באקסלרטור של ברקליס מספקת הצצה מעניינת לטכנולוגיות שכולנו עשויים להשתמש בהן בעתיד. אחת החברות שהשתתפו במחזור הראשון של האקסלרטור (מאיץ חברות) היא BSTOW ש"מעגלת" עסקאות אשר מבוצעות בכרטיסי אשראי ומאפשרת לתרום את הסכום לצדקה, לפי בחירת המשתמש. הטכנולוגיה הזו תוטמע בחודשים הקרובים ותהיה זמינה ללקוחות ברקליס בארצות הברית ובבריטניה. חברה נוספת מהמחזור הקודם, סמוראי, פונה לאנשי שוק ההון ומציעה להם מידע שיסייע להם לקבל החלטות השקעה טובות יותר.
במחזור השני של התוכנית ניתן למצוא בין השאר את Salaryo שמציעה אשראי לפרילנסרים, Leo Chief of Stuff שמאפשרת לרכוש ביטוח בעזרת בוט (ללא צורך בנציג אנושי) ו-Ownerhood שמציעה למספר אנשים לרכוש נכסים במשותף.
