שותפויות דלק קידוחים ואבנר מתחייבות להשקעה בפיתוח לוויתן: הבוקר (ג') הודיעו הקבוצות, המחזיקות ב-45.34% מהמאגר (22.67% כל אחת), כי חתמו על הסכם מימון בהיקף של 1.75 מיליארד דולר למימון הפיתוח עם קונסורציום של בנקים וגופי השקעה זרים ומקומיים, בהובלת ג'יי.פי מורגן ו-HSBC. מדובר במימון לפיתוח שלב 1א של הפרויקט, שבמסגרתו יוכל המאגר לספק גז בהיקף של עד 12 BCM בשנה, בעיקר לישראל, לירדן ולרשות הפלסטינית. בשבועיים הקרובים רציו תצטרך להחליט אם גם היא חותמת על הסכם מימון.
על ההסכם חתמו מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, יוסי אבו, והמשנה למנכ"ל לענייני כספים, יוסי גבורה. "עסקת המימון היא פריצת דרך למימון מגה-פרויקטי תשתית במשק הישראלי, ומהווה הבעת אמון נוספת של הגופים הפיננסיים הבינלאומיים והישראליים, בהובלת HSBC ו-JP Morgan, בדלק קידוחים ואבנר בכלל, ובפרויקט לוויתן בפרט. פרויקט לוויתן מזנק היום באופן משמעותי קדימה. נמשיך לפעול כדי להזרים גז מלוויתן למשק הישראלי ולייצוא כבר בסוף שנת 2019", אמר אבו, וגבורה הוסיף: "אנו גאים על חתימת הסכמי המימון לפרויקט התשתית במימון המגזר העסקי הגדול בתולדות המדינה. התמיכה שאנו מקבלים מ-HSBC ,JP Morgan וממוסדות פיננסיים נוספים, מקומיים וזרים, לאורך השנים, הינה תעודת כבוד לשותפויות ולמשק הישראלי כולו, ואנו מקווים כי תוביל להשקעות זרות נוספות בעתיד".
נובל מחכה להסכם עם ירדן
למרות ההצהרות, סביב לוויתן מרחפים עדיין סימני שאלה רבים. מאז אישור מתווה הגז באמצע השנה שעברה חזרו ואמרו השותפות בלוויתן שההודעה על מימון פיתוח השדה תינתן עד סוף 2016. ואכן, הן דלק ואבנר והן רציו השיגו את המימון לפני סוף השנה. אלא שנובל אנרג'י התעכבה, ונמסר כי העיכוב הוא טכני בעיקרו וקשור לחופשות חג המולד ותחילת השנה החדשה. המועד המעודכן להכרזת נובל על המימון עבר לאמצע ינואר, אך יותר מחודש לאחר מועד זה ברור לחלוטין שמדובר בסוגיה מהותית, ולא בעניין טכני בלבד.
הסוגיה שמונעת את התחייבות נובל למימון פיתוח לוויתן היא הסכם הגז הענק שחתמו שותפות לוויתן עם חברת החשמל הירדנית. ללא ההסכם לאספקת 45 BCM גז טבעי על פני 15 שנה, בהיקף שנאמד ב-10 מיליארד דולר, אין בשלב זה היתכנות כלכלית לפיתוח לוויתן. ניסיונות לברר אם ההסכם כלל התניה להסכם מסגרת בין המדינות לא צלחו, אך ידוע בוודאות שבשבועות האחרונים מתקיים משא ומתן בין הממשלות כדי לאפשר סגירה סופית של ההסכם.
במשרדי החוץ והאנרגיה מסרבים בתוקף להתייחס לתוכן השיחות. חלק מהפרסומים נוגעים לרצון ירדני לכאורה להבטחת האספקה על פני 15 שנות ההסכם, בלי להעדיף את השוק הישראלי במקרה של מחסור בגז, בעוד גורמים בענף טוענים שהסוגיה החשובה היא אבטחת הצינור מפני פגיעה בו על ידי מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל, באופן שיקטע את החוזה באמצעו כפי שקרה בחוזה היבוא ממצרים.
ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הושגה התקדמות מסוימת בשיחות, אך מקורות שמכירים את הנושא מסרבים להתחייב שניתן יהיה להגיע לסיכום כבר בחודש הקרוב. לדבר יש משמעות כפולה: בהיעדר סיכום בין הממשלות עד סוף הרבעון, לא תוכל נובל לממש את התחייבות היו"ר והמנכ"ל שלה, דיוויד סטובר, למשקיעים שההחלטה על מימון לוויתן תתקבל עד סוף מארס.
נקודת ציון נוספת מגיעה כבר בשבועיים הקרובים, לקראת תום תקופת 120 הימים להכרעה בנוגע למימון שתיקח רציו למימון פיתוח השדה. שותפות הגז הודיעה לבורסה בתחילת דצמבר האחרון על מימון של 250 מיליון דולר באמצעות HSBC ו-BNP Paribas, עם אופציה ל-150 מיליון דולר נוספים. על פי ההודעה, "ככל שלא ייחתם הסכם המימון בתוך 120 יום ממועד חתימת כתב ההתחייבות, יהיה כל צד רשאי לבטל את כתב ההתחייבות".
גורמים בענף הגז טוענים כי בעוד שדלק ואבנר נוהגות במה שנראה כפזיזות ולהיטות יתר לשדר התקדמות כרגיל, ספק אם רציו תיקח סיכון דומה ותתחייב ללקיחת ההלוואה לפני שמובטח שגם נובל מחויבת לפיתוח השדה. נוסף על כך, גם לבנקים יש אפשרות לסגת מההסכם, בהתאם לניהול הסיכונים המעודכן שלהם.
אופציה להגדלת המימון
בהודעת השותפויות דלק קידוחים ואבנר לבורסה נכתב כי מעבר למימון של 1.75 מיליארד דולר, השותפויות יוכלו ללוות מהקונסורציום 375 מיליון דולר נוספים כל אחת, בהינתן חוזי גז בהיקף מינימלי שנקבע בחוזה, ולמטרת התחלת פיתוח שלב 1ב'. בשלב השני יבוצעו ארבעה קידוחים נוספים, ויכולת ההפקה של השדה תגדל ב-9 BCM בשנה. לקיחת הסכום הנוסף תגדיל את סכום ההלוואה הכוללת ל-2.5 מיליארד דולר.
על פי ההודעה לבורסה, סכום המימון הראשון, של 375 מיליון דולר לכל שותפות, יינתן בהתמלא כמה תנאים שהעיקרי שבהם הוא החלטה סופית על מימון פיתוח לוויתן, כלומר רק לאחר שגם נובל תצטרף. בנוסף, נכתב, "לשותפות הזכות לבצע בכל עת פירעון מוקדם של ההלוואה, כולה או חלקה, בכפוף לתנאים הקבועים בהסכם". נקודה זאת חשובה בשל חוסר הוודאות שנוצר עם העיכוב בהודעת נובל על מימון לפיתוח לוויתן.
לאחר סכום המסגרת הראשון יוכלו השותפות לקבל מימון בשלושה שלבים נוספים, שבהם תקבל כל אחת מהן עד 475 מיליון דולר, כלומר 950 מיליון דולר יחד. השלבים מותנים באבני דרך כמו הסכמי הקמה של מתקני טיפול והולכה לגז וכן מימון מצד השותפות בהיקף של כ-500 מיליון דולר.
אזכור אופציית ביטול ההסכם משתלב עם דברים שאמרו אתמול ל"גלובס" גורמים בתעשייה, ולפיהם הסיכון בלקיחת ההלוואה נמוך יותר מהסיכון שבבקשת דחייה במועד האחרון לביטול מכתב ההתחייבות להלוואה, שחל אתמול. בעוד שהאפשרות הראשונה תישא קנס וריבית ברורים, האפשרות השנייה הייתה עלולה לגרום לדלק קידוחים ולאבנר לאבד את המימון או לקבל אותו בתנאים נוחים פחות.
המימון יינתן כנגד שעבוד חלקן של השותפויות בפרויקט לוויתן, ובתשלום ריבית משתנה שתשולם מדי שלושה חודשים, מחושבת לפי LIBOR בתוספת מרווח. הקרן תוחזר בתשלום אחד בחלוף 4 שנים, באמצעות גיוס אגרות חוב ארוכות-טווח, בדומה לגיוס איגרות החוב המוצלח שנעשה בפרויקט תמר (תמר בונד).
על פי הודעת דלק קידוחים ואבנר, ההלוואה היא חלק מיישום אסטרטגיה מימונית ארוכת-טווח, שנועדה לצמצם את עלויות המימון של השותפויות ותממן את מרב השקעותיהן בפיתוח המאגר עד תחילת הזרמת הגז ממאגר לוויתן. עסקת המימון מיועדת למימון פיתוח שלב 1א' בלוויתן, הכולל אספקת גז מלוויתן למשק המקומי, לירדן, לרש"פ והסכמים אזוריים נוספים ככל שייחתמו.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, התייחס היום להסכם המימון בביקור שערך עם מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, במרכז המשותף לנובל אנרג'י ולמכללת רופין להכשרת אנשי מקצוע בתחומי האנרגיה והגז הטבעי: "השקעה ישירה של מיליארדי שקלים למשק הישראלי היא בשורה גדולה לכלכלה שלנו", אמר גרונר. "התקדמנו היום צעד נוסף ומשמעותי בדרך למימוש מתווה הגז, וליצירת ביטחון אנרגטי לאזרחי ישראל. האתגר הנוכחי של הממשלה הוא להחדיר את הגז הטבעי לכל מגזרי המשק, על מנת למקסם את התועלות הכלכליות והסביבתיות לטובת כלל הציבור.
"בבסיס החזון שלנו בתחילת הדרך עמדה הציפייה שחברות גז יתרמו לכלכלה הישראלית ולמקומות עבודה, ובו בזמן יצרו שיתופי פעולה במרחב האקדמי. אני שמח שהגענו לשלב בו החזון מתממש לנגד עינינו".
שאלות ותשובות
- האם יזמי לוויתן עומדים באבני הדרך שבמתווה הגז?
לפי מתווה הגז, צריך מאגר לוויתן להתחיל לפעול לא יאוחר מאוגוסט 2019, כלומר תחילת הרבעון הרביעי של אותה שנה. אבן הדרך הראשונה שקבעה המדינה במסגרת מתווה הגז מחייבת את יזמי לוויתן להתחייב להשקיע 1.5 מיליארד דולר בפיתוח מאגר הגז לוויתן עד אמצע 2017. מדובר על התחייבויות כמו הזמנת ציוד ותשלומים לספקים כחלק מפיתוח המאגר בעלות כוללת של 4 מיליארד דולר.
היזמים טוענים שבפועל כבר עברו את הרף שנקבע במתווה ורוב העבודות כבר הוזמנו. כיצד? הם טוענים שיש להכיר בכך שהשקיעו עד היום 1.2 מיליארד דולר בלוויתן. בסכום הזה נכללות בעיקר הוצאות של קידוחי האקספלורציה שנעשו לגילוי מאגר הגז והקידוח שנועד לגלות נפט מתחת למאגר הגז. מול פרשנות כזו עומדת פרשנות נגדית שטוענת כי הסכום של 1.5 מיליארד דולר שנקבע במתווה הוא מעבר לסכומי העבר שכבר הושקעו במאגר. לפי הפרשנות השנייה היזמים רחוקים עדיין מעמידה באבן הדרך - וספק רב אם יספיקו לסגור את החסר עד אמצע 2017.
- האם נובל ממלאת את חלקה בפיתוח מאגר לוויתן?
השותפים עדיין לא קיבלו החלטת השקעה סופית לפתח את המאגר אך השותפים הישראלים, קבוצת דלק ורציו, השלימו אתמול את גיוס האשראי למימון חלקם בפיתוח. נובל הודיעה שתשקיע 550 מיליון דולר ב-2017 בפיתוח תמר ולוויתן. הסכום הזה נמוך מחלקה היחסי של נובל שצריך לעמוד לפי אבן הדרך על 600 מיליון דולר (נובל מחזיקה 40% מהזכויות בלוויתן). משום כך, אם לא תתקבל החלטת השקעה בקרוב, שבמסגרתה תתחייב נובל להשקיע סכומים נוספים בפיתוח לוויתן עשויה לעלות הטענה שנובל איננה ממלאת את חלקה לפי המתווה.
- האם נובל תיסוג מפיתוח לוויתן?
לאחרונה פורסם שנובל מעוניינת למכור רבע מהחזקותיה בלוויתן (10%) למשקיעים זרים, אולם אין אינדיקציות לכך שהיא מעוניינת לצאת לחלוטין מלוויתן. עם זאת, צריך לזכור שנובל אנרג'י, שמרכזה ביוסטון טקסס, נמצאת בתהליך אסטרטגי של התמקדות בקידוחי נפט בארה"ב. התהליך התעצם בעקבות מינויו של דיוויד סטובר למנכ"ל החברה במקום צ'רלס דייוידסון. רק בחודש שעבר הודיעה נובל על רכישת חברת קידוחים בשם קלייטון ויליאמס הפעילה באזור טקסס תמורת 2.7 מיליארד דולר.
בנוסף, צריך לזכור שמנקודת המבט של נובל, פיתוח מאגר לוויתן הוא פרויקט בעייתי ומסוכן יותר מפיתוח מאגר תמר. למאגר תמר היה שוק מובטח של קונים בישראל: חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים ומפעלי תעשייה גדולים חתמו על הסכמי רכישת גז מתמר בתקופה שלא היה להם שום מקור אחר. למאגר לוויתן לא נותרו לקוחות רבים בישראל. נובל צפויה להמשיך ולהחזיק לפי המתווה 25% מתמר ולכן אין לה תמריץ להתחרות על לקוחות של תמר. באשר לייצוא לירדן, מצרים, טורקיה או יוון וקפריסין - כל האפשרויות האלה כרוכות בסיכונים גדולים, בין אם בגלל חוסר יציבות מדינות היעד, בין אם בגלל קשיים טכנולוגיים והנדסיים ובין בגלל מחירי הגז, שנמצאים כיום בשפל.
