פול פולמן, מנכ"ל יוניליוור. ייתכן שיעלה את יעדי הצמיחה / צילום: בלומברג
קריסת הצעת הרכש בסך 143 מיליארד הדולר של קראפט-היינץ, שביקשה ליצור ענקית מזון עולמית, עשוי להיות הצעד הראשון בלבד בקמפיין ממושך של מנכ"ל יוניליוור, פול פולמן, לשמור את המשקיעים בצד שלו.
לאחר שהדף את ההצעה החד-צדדית באמצעות התכתשות בת 48 שעות, יש כעת לפולמן 6 חודשים שבהם עליו להראות לבעלי המניות כי הבעלים של מותגים כגון גלידת בן אנד ג'ריס וסבון דאב מוצלחת יותר בתור חברה עצמאית. ברגע שיפקע חלון ההגנה שמספקים כללי ההשתלטות בבריטניה, עשויה יוניליוור למצוא את עצמה בפני הצעות חדשות מצד קראפט-היינץ.
בסימן לכך שהמשקיעים עדיין מצפים למגעים כלשהם, איבדה אתמול (ב') מניית יוניליוור רק כמחצית מהעלייה שרשמה ביום שישי, היום שבו חשפה החברה האמריקאית את הצעת הרכש שלה. שווי השוק של יוניליוור בלונדון עלה אתמול ל-107 מיליארד ליש"ט (133 מיליארד דולר) - כ-7 מיליארד ליש"ט יותר ממחיר הסגירה שלה ביום חמישי.
שלשום (א') משכה קראפט-היינץ את הצעתה ומסרה כי הדלפה מוקדמת היא שיצרה סיבוכים לגבי שאיפות ההשתלטות שלה.
"אנו מצפים שרעידת האדמה תמשיך להדהד עוד זמן מה", כתב בעדכון למשקיעים מרטין דבו, אנליסט בג'פריס. "קראפט-היינץ עשויה עדיין לצאת בהצעה עבור חלק או כל נכסי המזון של יוניליוור".
אחת האפשרויות תהיה להפריד את פעילויות המזון של יוניליוור, הכוללות מותגים מקרטעים כגון ממרחי Flora, מפעילויות מוצרי הבית והטיפוח האישי, הכוללים את מוצרי טיפוח העור Dermalogica, להערכת אלן ארסקין, אנליסט בקרדיט סוויס.
מהלך כזה ישים למעשה קץ להסכם מ-1929 שמיזג ספקית סבון בריטית עם יצרנית מרגרינה הולנדית, בעסקה שיצרה את יוניליוור. מהלך זה גם יעניק לכל זרוע חופש רב יותר לבצע מיזוגים ורכישות. הודות להיחלשות הליש"ט בעקבות הצבעתה של בריטניה בעד פרישה מהאיחוד האירופי, הפכו נכסי יוניליוור זולים יותר עבור קונים אמריקאים ואחרים.
כישלון נדיר של באפט
ההחלטה לחדול מהמאמצים לבצע את מה שעשויה הייתה להיות ההשתלטות הגדולה בתעשיית המזון והמשקאות, התקבלה לאחר שחברת הפרייבט אקוויטי 3G וחברת ההשקעות ברקשייר התאוויי של המיליארדר וורן באפט - המחזיקות יחד בכחצי ממניות קראפט-היינץ - החליטו כי תגובתה השלילית של יוניליוור לא תאפשר עסקה ידידותית. 3G וברקשייר התאוויי גם העריכו כי התכתשות מילולית ממושכת לא תקדם את האינטרסים של קראפט, ואף עלולה להעכיר כל הזדמנות עתידית לביצוע עסקה, לדברי מקורות.
קראפט-היינץ לא הצליחה לבצע עסקה - מקרה נדיר שבו נכשל ניסיון השתלטות של באפט - אך פולמן יהיה נתון ללחץ מצד המשקיעים להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את שולי הרווח של יוניליוור. פולמן כבר הכריז על תוכניות קיצוץ עלויות, אך ייתכן שהוא יעלה את יעדי הצמיחה, לדברי ג'יימס טרגט, אנליסט בברנברג.
"הדבר היחיד שקראפט-היינץ הייתה מביאה לחברה הוא שולי רווחיות גבוהים יותר", אמר טרגט. "יוניליוור צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לספק את הצמיחה הסולידית בהכנסות שהתרגלו לצפות ממנה".
למרות חששות קלים להתנגדות מצד ממשלת בריטניה, לדברי אחד המקורות, הייתה קראפט-היינץ אופטימית לגבי סיכוייה לזכות בתמיכת הממשלה במקרה של עסקה ידידותית. ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, כבר ביקשה לבדוק את הצעת ההשתלטות בעקבות הצבעת הברקזיט.
"העניין של קראפט-היינץ הובא לידיעת הציבור בשלב מאוד מוקדם", אמר שלשום הדובר מייקל מאלן. "כוונתנו הייתה להתקדם על בסיס ידידותי, אך הובהר כי יוניליוור אינה מעוניינת בעסקה. מוטב לחדול בשלב מוקדם, כדי ששתי החברות יוכלו להתמקד בתוכניותיהן העצמאיות ליצירת ערך".
נציגי ברקשייר התאוויי ו-3G לא הגיבו.
בדחייתה את הצעת הרכש בסך 50 דולר למניה, מסרה יוניליוור כי ההצעה "ממעיטה באופן מהותי" בערכה. מאחורי הקלעים הביע צוות ההנהלה חשש ממודל קיצוץ העלויות בקראפט, שמוכרת מוצרים כגון גבינת Velveeta ו-Jell-O, וכן מהיעדר החזון של קראפט בכל הנוגע לטיפוח מותגים.
הצעת הרכש של קראפט-היינץ, שהייתה יוצרת את חברת המזון הארוז השנייה בגודלה בעולם לאחר נסטלה, שיקפה את שאיפות הקונסולידציה בקרב יצרניות מוצרי הצריכה, המחפשות דרכים להגדיל את הרווחיות עקב השינוי בהרגלי הצרכנים והקושי הגובר בסביבת העסקים של התעשייה בעולם כולו.
קראפט-היינץ עצמה נוצרה מעסקת מיזוג בת 55 מיליארד דולר שגובשה ב-2015 בידי 3G וברקשייר של באפט, שחברו שנתיים קודם לכן לביצוע עסקת רכישה של ה.ג'. היינץ.
ברקשייר מחזיקה בכ-27% מקראפט-היינץ, ו-G3 בכ-24%, על-פי בלומברג. בדוח 2015 מסרה ברקשייר כי "תחבור אך ורק לשותפות שמבצעות רכישות ידידותיות".