גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותיונתן אייקנבאום

ההתחממות הגלובלית - הזדמנות ישראלית

ישראל אינה נותנת מענה, בלשון המעטה, לגודל האתגר והפוטנציאל הטמון בתחום

הדרכים לפריצות דרך טכנולוגיות רצופות מסתורין ואי-ודאות. התמעטות המשאבים, משברים צפויים ותעוזה אנושית אוחזים ידיים ומולידים עולם שונה, עולם של הזדמנויות, אתגרים וסיכונים חדשים. ככל שהמשבר או האתגר היו חריפים ומידיים, כך גבר הדחף לחדשנות. ישראל היא דוגמה מצוינת לכך. בהיעדר מקורות אנרגיה פוסיליים, השכילה המדינה להבין שהשמש היא עבורה משאב אנרגיה עם פוטנציאל לא קטן מזה של נפט או גז. הובלנו בשנות ה-50 של המאה שעברה את פיתוח דודי השמש. לימים, בזנו לתובנה והפכנו למדינה המערבית עם אחוזי אנרגיות מתחדשות בין הנמוכים ביותר.

אתגר חסר תקדים בהיקפו רובץ לפתחנו - שינויי האקלים: שנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר שנמדדה אי-פעם על פני כדור הארץ; כיסוי הקרח בקוטב הצפוני הגיע לשיא שלילי; טמפרטורת כדור הארץ וכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הם הגבוהים ביותר שהיו מזה מאות אלפי שנה. אחריות האדם לתופעה, בעיקר דרך שריפת פחם, נפט וגז, אינה מוטלת בספק והשפעות של גורמים נוספים - כגון פעילות השמש ושינוי מיקומו של כדור הארץ בחלל - מוגדרים פעם אחר פעם כזניחות.אל מול האתגר הזה, הקהילה הבינלאומית חתמה לפני למעלה משנה על הסכם היסטורי בפריז, שבה התחייבה "להגביל את התחממות כדור הארץ הרבה מתחת לשתי מעלות צלזיוס". אם נתרגם את השפה הדיפלומטית למילים פשוטות, צריך לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות הרבה לפני 2050. כן, צריך להתחיל אתמול.

סיבה לפסימיות? אם מדינות העולם יעמדו ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה שהתחייבו עליהם בפועל בוועידת פריז, הרי שכדור הארץ יתחמם בכשלוש מעלות צלזיוס. אולי הפעם זה יהיה שונה וכל המדינות יעמדו ביעדים ואף אחד לא ירד מהרכבת הדוהרת (ובלי מילה על הנשיא החדש של ארה"ב דונלד טרמפ). אבל גם אז - זה לא יהיה מספיק.

סיבה לאופטימיות? אנרגיות מתחדשות זולות וזמינות מאי-פעם והמחירים ממשיכים לצנוח. אם בעבר אנרגית שמש ורוח היו זקוקות לסבסוד כדי להתחרות בפחם או בגז, הרי שהיום נגמר עידן האבן ואנרגיה מתחדשת מגיעה למחירים תחרותיים ביותר ויותר מקומות בעולם. כספים אדירים עוברים מהשקעות באנרגיות מזהמות אל השמש, הרוח והתייעלות האנרגטית, עם השקעות שיא של 329 מיליארד דולר ב-2015.

כמובן שאנרגיה מתחדשת זולה וזמינה לא יכולה לבדה לעשות את השינוי המיוחל ואינה מהווה תחליף לרצון פוליטי עז יותר ולהתנהגות צרכנית אחראית יותר. אבל היא הכרחית בהחלט והיא זקוקה להמשך החדשנות הטכנולוגית בכדי להתממש. אנו נמצאים במירוץ נגד הזמן וככל שיגדלו ההשקעות בחדשנות, כך יגדלו הסיכויים להביא לפריצת דרך שתקדים את המעבר לעולם של 100% אנרגיית מתחדשת.

זה לא סוד שישראל היא מספר אחת בעולם בחדשנות בתחום הקלינטק. רוח החדשנות אך גם תמיכת הממשלה ושילוב הון פרטי הביאו אותנו לצמרת עולמית של פטנטים סביבתיים, סטארט-אפים וכן חברות הענק מן המובילות בעולם בתחום. אגירת אנרגיה על בסיס לא כימי, שיפור נצילות הפאנלים הסולאריים ואפליקציות להתייעלות אנרגטית ותחבורתית הם מקצת הדברים שהפכו את ישראל למקום הטוב ביותר כדי להשקיע בפתרונות טכנולוגיים למיגור שינוי אקלים.

עם זאת, מדינת ישראל אינה נותנת מענה, בלשון המעטה, לגודל האתגר והפוטנציאל הטמון בתחום: פיתוחים טכנולוגיים מבטיחים לא מבשילים בשיעור גבוה מספיק לשלב המסחור. חברות סטארט-אפ בתחום הקלינטק סובלות מעודף ביורוקרטיה וממיעוט השקעות (במיוחד לפני שלב המסחור, כדי לשרוד את "עמק המוות").

חמור לא פחות, התחום בארץ סובל מבעיית אמינות קשה בגלל שלא נעשה שימוש מקומי בהמצאות (בניגוד גמור לתחומי הסייבר או הרפואה). זהו מקרה קלאסי שבו הסנדלר הולך יחף: רק 2.5% מהחשמל מופק מאנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת הפליטות של ה"סטארט-אפ ניישן" הם הקטנים במדינות ה-OECD. לדוגמא, דנמרק מדורגת כפחות חדשנית מישראל, אך מצליחה להביא להבשלה של יותר פיתוחים, בין השאר בשל מחויבותה הכנה לנושא: מעצמת הרוח מייצרת יותר מ-50% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים.

כפי שציין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת פריז "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות את הבלתי נתפס". אז, הנה הגענו לרגע המיוחל שבו העולם זקוק לא רק ליותר אומץ פוליטי, ליותר אחריות צרכנית, אך גם לפריצת הדרך שתיקח אותנו לעולם של 100% אנרגיה מתחדשת ביתר מהירות וביתר קלות. ובפני ישראל הזדמנות אדירה להוביל את תחום הקלינטק במהפכה של המאה הנוכחית, מהפכת האנרגיות מתחדשות.

הכותב הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל ויקבל בשם הארגון את אות המשפיעים בקלינטק הישראלי בוועידת קלינטק 2017.

עוד כתבות

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

יותר גדולה מהיכל מנורה: "הארנה של ישראל" יוצאת למכרז

בעיר לוד יוזמים את בנייתה של ארנה בהשראת O2 בלונדון, שתכלול כ-20 אלף מקומות ותכניס לה עד 200 מיליון שקל בשנה ● היקף ההשקעה נאמד ביותר ממיליארד שקל במודל פרטי-ציבורי

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

שיתוף פעולה עם SK Hynix: הדיווח שמקפיץ את מניית אינטל

SK Hynix ואינטל במגעים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב ● המהלך עשוי לחזק את פעילות ייצור השבבים עבור חברות אחרות של ענקית השבבים

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

מועצת הרשות השנייה אישרה: ערוץ רשת 13 יימכר לאסף רפפורט

אחרי תקופה של אי־ודאות סביב עתיד הערוץ, עסקת העברת השליטה ברשת 13, שנחשפה בגלובס, קיבלה אור ירוק ● קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט תרכוש את השליטה באמצעות קרן מריט ● במסגרת האישור נקבעו מנגנוני שקיפות ובקרה שנועדו למנוע השפעה בלתי ראויה על התכנים

רועי מור ויונתי לוין, מייסדי לורה / צילום: רחל פרידמן

אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר

Loora, שהגיעה לכ־15 מיליון משתמשים בעולם, מציעה מורה פרטי וירטואלי לאנגלית שמותאם אישית ללומד ומשלב מודלים של GPT, קלוד ומודלים פתוחים ● החברה מגייסת 22 מיליון דולר, לאחר שהכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה ● רועי מור, מנכ"ל לורה: "עבור רוב העולם, אנגלית היא שער הכניסה לעתיד אחר לגמרי"

יאיר לוינשטיין ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב,רמי זרנגר

בחשאיות, בבתי קפה צדדיים: כך רקמו השכנים מהשרון את עסקת הענק

שנתיים לאחר שניהלו מגעים ראשונים שלא צלחו, סללו אמיל וינשל ויאיר לוינשטיין את עסקת אלטשולר שחם, שבאמצעותה מבקשת ווישור לקפוץ ליגה

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 13.09.26 / צילום: רפי קוץ

האומנם משפחה חרדית לוקחת מהקופה הציבורית יותר משהיא תורמת לה?

בנט טען שבעוד שמשפחות חרדיות מקבלות מהמדינה יותר משהן נותנות, אצל משפחות לא חרדיות התמונה הפוכה • בדקנו מהם הנתונים, ואיך בכלל מחשבים אותם • המשרוקית של גלובס

תומכים של החות'ים בתימן נוסעים ברכב טויוטה / צילום: ap, STR

הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של הטיימס עוסק בדרכים שבהן אפשר לחזות פריצת מלחמה, מלזיה מעכבת מכולות שבדרך לישראל, ובמפלגה הדמוקרטית מתנגדים לעסקת הנשק הגדולה עם ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

אחרי זינוק של 150%: ג'רמי בלנק מכר נתח ממניות בזן תמורת 100 מיליון שקל

קרן קומיוניטי, בניהולו של בלנק, מכרה רבע ממניותיה בחברת הזיקוק ● נותרה עם החזקה בשווי 350 מיליון שקל, המשקפת רווח של כרבע מיליארד על הנייר

נתב''ג. צניחה במחירי הטיסות

אחרי החגים: התאריך שבו הטיסות לחו"ל יוזלו ב־70%

חגי תשרי הם מהתקופות היקרות בשנה לטיסות, אבל השנה הפער מול אוקטובר בולט במיוחד ● בדיקה של אתר lastminute מצאה כי מ־5 באוקטובר, לצד ירידת הביקושים אחרי החגים, חזרתן של שחקניות זרות מגדילות את ההיצע בשמיים ומביאות לצניחה במחירים

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אילו עסקים קטנים יהיו מוגנים מתובענות ייצוגיות? הכנסת דנה בתיקון החוק

ועדה משותפת של ועדות החוקה והכלכלה דנה היום באופן חריג בתיקון חוק תובענות ייצוגיות לשם הגנה על בעלי עסקים קטנים ● גורמי המקצוע חלוקים האם העסקים שיוחרגו מהחוק יהיו עם מחזור מכירות של עד 9 מיליון שקל או עד 20 מיליון שקל ● חבר הכנסת לשעבר אביר קארה: "אנחנו עושים היום טובה לכל אזרח במדינת ישראל"

אתר עיריית בית שמש / צילום: צילום מסך

עיריית בית שמש נקנסה בעקבות חשיפת מידע אישי של 4,600 תושבים

הרשות להגנת הפרטיות הטילה את העיצום, בסך 64 אלף שקל, לאחר שמידע אישי מתחום הרווחה היה נגיש דרך אתר העירייה, בעקבות תקלה במערכת שהופעלה באמצעות ספק חיצוני ● הרשות קבעה כי הספק נחשב "מחזיק" במאגר, וכי העירייה הפרה את הוראות תקנות הגנת הפרטיות ● עיריית בית שמש: "מדובר באירוע שמקורו בכשל של ספק חיצוני"

אין ודאות שהביקושים ימשיכו ברמות השיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: קונסורציום מחקר ופיתוח בתחום הבנייה בהיקף של 60 מיליון שקל

קונסורציום RSTPCS יוצא לדרך בהשקעה של כ־60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות וחומרי בנייה חדשניים ● המאגד, בהובלת שפיר ובשיתוף חברות ואקדמיה, שואף להפחית חומרי גלם, משקל ועלויות תחזוקה בענף הבנייה● וגם: שופרסל זכתה במכרז על 20 דונם ברמת הנגב תמורת 15 מיליון שקל, להקמת מרכז מסחר, תעסוקה ומלון

יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה?

לפי הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו בחודש שעבר מהארץ ● נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם ● יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

העובדים גילו בשש בבוקר: המייל נחסם, אתם מפוטרים

אורקל החלה בסבב פיטורים נוסף, לאחר שמצבת העובדים שלה הצטמצמה בכ־21 אלף בתוך שנה ● במקביל, ענקית התוכנה והענן מתכננת השקעות של עד 95 מיליארד דולר בשנה בתשתיות, על רקע הביקוש לבינה מלאכותית

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

השם שסומן כמועמד מוביל למנהל המו"פ הבא של מיקרוסופט ישראל

לגלובס נודע כי אוהד יאסין בן ה־47, המשמש כיום כסגן נשיא במיקרוסופט העולמית, עשוי להחליף את מיכל ברוורמן־בלומנשטיק שפורשת מתפקידה

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

האם רוכשי הגמל של אלטשולר שחם יחזירו מיליארדים לבורסה בת"א

לאחר העברת השליטה לווישור, עשוי בית ההשקעות, שמנהל כ־53 מיליארד שקל מנכסיו בחו"ל, להגדיל חשיפה לשוק המקומי ● האם המהלך ידחוף את הבורסה בת"א, או שדלת הכניסה הצרה שלה תגביל את הרכישות בעיקר למניות בנקים וביטוח?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר