הדרכים לפריצות דרך טכנולוגיות רצופות מסתורין ואי-ודאות. התמעטות המשאבים, משברים צפויים ותעוזה אנושית אוחזים ידיים ומולידים עולם שונה, עולם של הזדמנויות, אתגרים וסיכונים חדשים. ככל שהמשבר או האתגר היו חריפים ומידיים, כך גבר הדחף לחדשנות. ישראל היא דוגמה מצוינת לכך. בהיעדר מקורות אנרגיה פוסיליים, השכילה המדינה להבין שהשמש היא עבורה משאב אנרגיה עם פוטנציאל לא קטן מזה של נפט או גז. הובלנו בשנות ה-50 של המאה שעברה את פיתוח דודי השמש. לימים, בזנו לתובנה והפכנו למדינה המערבית עם אחוזי אנרגיות מתחדשות בין הנמוכים ביותר.
אתגר חסר תקדים בהיקפו רובץ לפתחנו - שינויי האקלים: שנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר שנמדדה אי-פעם על פני כדור הארץ; כיסוי הקרח בקוטב הצפוני הגיע לשיא שלילי; טמפרטורת כדור הארץ וכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הם הגבוהים ביותר שהיו מזה מאות אלפי שנה. אחריות האדם לתופעה, בעיקר דרך שריפת פחם, נפט וגז, אינה מוטלת בספק והשפעות של גורמים נוספים - כגון פעילות השמש ושינוי מיקומו של כדור הארץ בחלל - מוגדרים פעם אחר פעם כזניחות.אל מול האתגר הזה, הקהילה הבינלאומית חתמה לפני למעלה משנה על הסכם היסטורי בפריז, שבה התחייבה "להגביל את התחממות כדור הארץ הרבה מתחת לשתי מעלות צלזיוס". אם נתרגם את השפה הדיפלומטית למילים פשוטות, צריך לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות הרבה לפני 2050. כן, צריך להתחיל אתמול.
סיבה לפסימיות? אם מדינות העולם יעמדו ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה שהתחייבו עליהם בפועל בוועידת פריז, הרי שכדור הארץ יתחמם בכשלוש מעלות צלזיוס. אולי הפעם זה יהיה שונה וכל המדינות יעמדו ביעדים ואף אחד לא ירד מהרכבת הדוהרת (ובלי מילה על הנשיא החדש של ארה"ב דונלד טרמפ). אבל גם אז - זה לא יהיה מספיק.
סיבה לאופטימיות? אנרגיות מתחדשות זולות וזמינות מאי-פעם והמחירים ממשיכים לצנוח. אם בעבר אנרגית שמש ורוח היו זקוקות לסבסוד כדי להתחרות בפחם או בגז, הרי שהיום נגמר עידן האבן ואנרגיה מתחדשת מגיעה למחירים תחרותיים ביותר ויותר מקומות בעולם. כספים אדירים עוברים מהשקעות באנרגיות מזהמות אל השמש, הרוח והתייעלות האנרגטית, עם השקעות שיא של 329 מיליארד דולר ב-2015.
כמובן שאנרגיה מתחדשת זולה וזמינה לא יכולה לבדה לעשות את השינוי המיוחל ואינה מהווה תחליף לרצון פוליטי עז יותר ולהתנהגות צרכנית אחראית יותר. אבל היא הכרחית בהחלט והיא זקוקה להמשך החדשנות הטכנולוגית בכדי להתממש. אנו נמצאים במירוץ נגד הזמן וככל שיגדלו ההשקעות בחדשנות, כך יגדלו הסיכויים להביא לפריצת דרך שתקדים את המעבר לעולם של 100% אנרגיית מתחדשת.
זה לא סוד שישראל היא מספר אחת בעולם בחדשנות בתחום הקלינטק. רוח החדשנות אך גם תמיכת הממשלה ושילוב הון פרטי הביאו אותנו לצמרת עולמית של פטנטים סביבתיים, סטארט-אפים וכן חברות הענק מן המובילות בעולם בתחום. אגירת אנרגיה על בסיס לא כימי, שיפור נצילות הפאנלים הסולאריים ואפליקציות להתייעלות אנרגטית ותחבורתית הם מקצת הדברים שהפכו את ישראל למקום הטוב ביותר כדי להשקיע בפתרונות טכנולוגיים למיגור שינוי אקלים.
עם זאת, מדינת ישראל אינה נותנת מענה, בלשון המעטה, לגודל האתגר והפוטנציאל הטמון בתחום: פיתוחים טכנולוגיים מבטיחים לא מבשילים בשיעור גבוה מספיק לשלב המסחור. חברות סטארט-אפ בתחום הקלינטק סובלות מעודף ביורוקרטיה וממיעוט השקעות (במיוחד לפני שלב המסחור, כדי לשרוד את "עמק המוות").
חמור לא פחות, התחום בארץ סובל מבעיית אמינות קשה בגלל שלא נעשה שימוש מקומי בהמצאות (בניגוד גמור לתחומי הסייבר או הרפואה). זהו מקרה קלאסי שבו הסנדלר הולך יחף: רק 2.5% מהחשמל מופק מאנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת הפליטות של ה"סטארט-אפ ניישן" הם הקטנים במדינות ה-OECD. לדוגמא, דנמרק מדורגת כפחות חדשנית מישראל, אך מצליחה להביא להבשלה של יותר פיתוחים, בין השאר בשל מחויבותה הכנה לנושא: מעצמת הרוח מייצרת יותר מ-50% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים.
כפי שציין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת פריז "הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות את הבלתי נתפס". אז, הנה הגענו לרגע המיוחל שבו העולם זקוק לא רק ליותר אומץ פוליטי, ליותר אחריות צרכנית, אך גם לפריצת הדרך שתיקח אותנו לעולם של 100% אנרגיה מתחדשת ביתר מהירות וביתר קלות. ובפני ישראל הזדמנות אדירה להוביל את תחום הקלינטק במהפכה של המאה הנוכחית, מהפכת האנרגיות מתחדשות.
הכותב הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל ויקבל בשם הארגון את אות המשפיעים בקלינטק הישראלי בוועידת קלינטק 2017.