חמי פרס, בנו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ויו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום, שוקל את האפשרות להיכנס לפוליטיקה לקראת סוף השנה - כך אמר בראיון לתכנית וואלה! TALK של יעקב יעלון. "ב-14 בספטמבר נציין שנה לפטירתו, ובשלב הראשון החלטתי שכל כולי מוקדש אך ורק לנושא אחד - שימור המורשת", הבהיר פרס.

הוא נשאל אם "לשמר את המורשת זה אולי גם להפשיל את השרוולים ולהצטרף לפוליטיקה?", ולכך השיב פרס: "יכול להיות". בנו הצעיר של הנשיא וראש הממשלה לשעבר, שמת בשנה שעברה בגיל 93, הבהיר: "עד ספטמבר אני עוסק אך ורק במורשת אבי, ואחרי ספטמבר כל האופציות על השולחן".

לפני כחודשיים השתתף חמי פרס בטקס הדלקת נרות חנוכה המסורתי בבית הלבן , תחת ניצוחו של נשיא ארצות-הברית הקודם ברק אובמה. היחסים בין משפחת פרס לאובמה היו ידידותיים מאז שנכנס לתפקידו, אולם עם מותו של הנשיא פרס התחזק עוד יותר הקשר בין יתר בני המשפחה לנשיא. אובמה הגיע במיוחד לארץ לשעות ספורות על מנת להשתתף בהלוויית פרס, ובנו חמי הודה לו על כך בחום, בין היתר בברכת וידאו ששודרה בקהילה היהודית בוושינגטון בטקס לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שחל כמה ימים לאחר מותו של פרס.

"מיקה וחמי ידליקו את החנוכייה בבית הלבן, כשם ששמעון פרס לימד אותנו שאמונה וחזון יכולים להאיר את חיינו", אמר אז אובמה. "אני מקווה כי זכרו יעניק לנו השראה לראות את אלו הזקוקים לאור, לזהות ולסייע לאלו הנמצאים באפלה ובמצוקה וזקוקים לסיוע גם אם שונים מאיתנו. אני מקווה כי נרות החנוכה יסייעו לנו לשאוף ולעבוד למען השלום כפי ששאף שמעון פרס, גם כשזה קשה - ובעיקר כשזה קשה".

חמי, בנו הצעיר של הנשיא לשעבר, ראה בספטמבר האחרון כיצד מנהיגי עולם רבים מגיעים לחלוק כבוד אחרון לאביו המנוח. "קיימת את הבטחתך לסבך האהוב עת נפרדת מעליו כנער, בתחנת חייך הראשונה, בדרכך לארץ ישראל. לא שכחת להיות יהודי. ואני מבטיחך כאן - לא אשכח גם אני", ספד לאביו.

"נפלה בחלקי זכות גדולה להיות אחד משלושת ילדיך, ואב לשלושה מנכדיך: נדב, גיא ויעל. ילדים ונכדים משותפים לך ולאהבת חייך, אמי היקרה והאהובה סוניה ז"ל. עת הלכה מאיתנו, נחרטו בנו מילותיך: 'אהבתיך ממבט ראשון, אוהבך עד יומי האחרון'. אהבתכם הייתה המתנה הראשונה והגדולה שהענקת לי, לרעייתי גילה ולשלושת ילדינו".

"בעשור האחרון של חייך היית מוקף אהבה ללא גבולות", הוסיף חמי. "חובקת עולם, חסרת תקדים. לו רק יכולת לראות לרגע קט את תמצית האהבה כאן, בתחנה האחרונה. כמה נרגש היית, מודה לכל מי שהגיע, מקרוב ומרחוק. העדפת את האפשרויות הטמונות בדמיון, על פני שקיעה בתמונות הזיכרון. יותר מכל ציווית לנו את המחר. עוד בחייך הספקתי לומר לך שאני אוהב אותך, אך לא שיערתי עד כמה עזה אהבתי אליך. רק כאב האובדן וצער הפרידה שאופף את כולנו כאן יחד, למדוני. לבטח נצעד בדרך שסללת לנו. היה שלום מורי ורבי. נוח בשלום אבא וסבא אהוב שלנו".