התעשייה האווירית נפלה קורבן לקרטל של חברות מחשוב, אשר ערכו ביניהן הסדר לפיו תחלקנה ביניהן זכייה בפרויקטים של התע"א, בין היתר בקשר לפרויקט המחשוב של מערכת "כיפת ברזל". החברות סיכמו לחלק את הפרויקטים, כך שחברות שלא החלו בטיפול בפרויקט לא תגשנה הצעות מחיר או שתגשנה הצעות גבוהות יותר מחברה שהחלה בטיפול בפרויקט; ואף הסכימו לאזן את סכומי הזכייה ביניהן על-ידי רכש גומלין של חברה אחת מחברתה. את ההסדרים האלה תיאמו ביניהם בכירי החברות, בין היתר, בפגישות שערכו, שיחות טלפון, הודעות טקסט ובדואר אלקטרוני.
כך עולה מכתב אישום שהגישה הבוקר (א') רשות ההגבלים העסקיים נגד 5 חברות בתחום המחשוב ו-11 נושאי משרה בהן, בגין תיאום מכרזים והצעות מחיר בפרשה המכונה "קרטל המחשוב".
על-פי כתב האישום, החברות ביצעו ביניהן תיאומים כעניין שבשגרה במכרזים שונים במהלך השנים 2009-2012, בהיקף כספי כולל של 17 מיליון שקל.
מהאישום עולה כי הבכירים בחברות הגיעו להסכמות הקרטליסטיות ותיאמו הצעות ב-18 מכרזי מחשוב ממשלתיים גדולים כדי להגדיל את התמורה שיקבלו. הנפגעת העיקרית מהמעשים הייתה התעשייה האווירית וחברות-בנות בקבוצה.
חברה הגישה בטעות במכרז הצעה של חברה אחרת
החברות הנאשמות בפרשה הן ווי, הראל טכנולוגיות מידע, טריפל סי, א.מ.ת מחשוב ומטריקס איי.טי אינטגרציה ותשתיות; ובין נושאי המשרה אשר נגדם הוגש כתב אישום נמצאים יוסי צייגר, המשמש כמנכ"ל הראל טכנולוגיות; דן מועלם, לשעבר מנכ"ל הראל; אושרי שרון, לשעבר מנכ"ל ווי; רמי נחום, מנכ"ל ובעלים של חברת טריפל סי; ויואב ויינברג, מנכ"ל א.מ.ת מחשוב. לנאשמים מיוחסות עבירות של עריכת הסדרים כובלים (קרטל) וקבלת דבר במירמה.
חקירת הפרשה החלה בראשית 2012 במחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים בעקבות מידע מודיעיני על תיאומים שנעשים בין בכירים בחברות במכרזי מחשוב ממשלתיים. החשד התעורר, בין היתר, לאחר שאחת החברות הגישה בטעות במכרז הצעה של חברה אחרת.
בחודש מאי 2012 הפכה החקירה לגלויה, ונערכו פשיטות במשרדי חלק מן החברות, נאספו מסמכים וחומרי מחשב. מספר חודשים מאוחר יותר התרחבה החקירה, ונערכו פשיטות בחברות נוספות. במסגרת החקירה נחקרו באזהרה בכירים בחברות.
בסוף 2014 הסתיימה החקירה, והחומר שנאסף הועבר למחלקה המשפטית של רשות ההגבלים לצורך קבלת החלטה האם להגיש כתבי אישום.
כתב האישום, שהוגש בידי עורכי הדין אוהד בורשטיין ואיתי מילברג מהמחלקה המשפטית ברשות ההגבלים עסקיים, מפרט שורה של תיאומי מכרזים והצעות רכש שונות שנתבקשו, בעיקר על-ידי התעשייה האווירית וחברות נוספות.
מדובר בהצעות שעניינן רכישת ציוד מחשוב אשר כלל, בין השאר, שרתי מחשוב, אחסון ותוכנה. במסגרת התיאומים, נטען, הציגו החברות מצגים כוזבים בפני הלקוחות כאילו מתקיימת ביניהן תחרות, כאשר בפועל סוכם בין החברות עוד בטרם הצעת הרכש מי תהיה החברה אשר תזכה בה.
באחד המקרים לדוגמה, על-פי כתב האישום, במהלך חודש ספטמבר 2009 פנתה חברת אלתא, חברת-בת של התע"א, למספר חברות לקבלת הצעות מחיר עבור פרויקט "אינדירה"; אך במקום לקבל הצעות תחרותיות במכרז, נטען באישום, במהלך אוקטובר-נובמבר 2009 סיכמו בכירי חברת ווי, בכירי חברת הראל טכנולוגיות ובכירי חברת טריפל סי מחשוב כי הראל וטריפל סי תגשנה הצעות גבוהות מזו של חברת ויי על-מנת לאפשר ל-ווי לזכות בפרויקט "אינדירה". בהתאם להסדר הגישו הצדדים הצעות מחיר בסכומים של למעלה מ-300,000 דולר, ו-ווי, אשר הגישה הצעה נמוכה יותר, זכתה במכרז.
"במעשיהם היו הנאשמים צדדים להסדר לפיו הגבילו עצמם באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים, בינם לבין הצדדים האחרים להסדר או חלקם. ההסדר כלל כבילות הנוגעות למחיר שיידרש שיוצע או שישולם, לחלוקת שוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק ולפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו", צוין באישום.
פרויקט המחשוב של "כיפת ברזל"
במקרה אחר מואשמים בכירי חברות המחשוב בכך שתיאמו מכרז בנוגע למעבדת "vmware" - פרויקט המחשוב של "כיפת ברזל". מהאישום עולה כי בשלהי 2009 פנתה אלתא בבקשה לקבלת הצעת מחיר עבור מעבדת VMWARE, אך תחת הליך תחרותי כרתו ביניהם הנאשמים הסדר לפיו יגישו הצעות אשר יובילו לזכייתה של ווי. זאת, בין היתר, באמצעות תכתובות דואר אלקטרוני.
בהתאם להסדר הגישה ווי הצעה סופית על סך כ-55,000 דולר במכרז, ואילו חברת הראל, שהייתה צד להסדר, הגישה הצעה על סך כ-60,000 דולר. לאחר קבלת ההצעות החליטה אלתא שלא לרכוש רכיב אחד מאלה שפורטו במכרז, ובהתבסס על ההצעות של החברות בחרה לבצע את הרכש מחברת ווי בסך כ-30,000 דולר.
עוד על-פי האישום, בשנת 2011 אף תיאמו הנאשמים "תיחור מקוון" שנעשה על-ידי התעשייה האווירית לפרויקט אשר מרכז עבורה רכש מחשוב בשווי של מאות אלפי דולרים (הליך תיחור הוא הליך תחרותי שבו חברות או גופים שונים מתחרים ביניהם בהגשת הצעות מחיר עבור אספקה של מוצר או שירות).
מהאישום עולה כי בזמן ההתמודדות תקשרו הנאשמים זה עם זה בשיחות טלפון והודעות טקסט, בהם תיאמו את הצעותיהם על מנת שחברת ווי תזכה בתיחור, כל זאת תוך שהם מציגים בפני התעשייה האווירית מצג כאילו יש ביניהם תחרות. הצדדים הגישו את הצעותיהם בהתאם להסדר, כאשר ווי הייתה היחידה שהגישה הצעה בסך של כ-388,000 דולר - סכום נמוך משאר ההצעות. בסיומו של הליך תיחור אינטרנט נבחרה ווי לביצוע הפרויקט בעבור סך של 362,400 דולר.
באישום אחר מואשמים הנאשמים בעריכת הסדר כובל במסגרת מרכז מיפוי ישראל (מפ"י) - יחידת סמך מקצועית במשרד השיכון והבינוי. מהאישום עולה כי בספטמבר 2011 פרסם משרד השיכון מכרז לתוספות דיסקים לנטאפ כולל רכישה, התקנה ותחזוקה במפ"י. גם במקרה זה, נטען באישום, תיאמו חברות המחשוב א.מ.ת מחשוב ו-ווי כי ווי תזכה במכרז. בתמורה הוסכם כי ווי תרכוש את הרכיבים הנדרשים למכרז מפ"י מא.מ.ת. בעקבות ההסדר הכובל, נטען, זכתה ווי במכרז מפ"י בסך כ-450,000 שקל.
עוד מיוחסות לחברות בכתב האישום עבירות של השמדת ראיות. על-פי האישום, בחודש מאי 2012, לאחר שהחקירה נגד חברות ווי והראל הפכה לגלויה, ונושאי משרה בכירים זומנו לחקירה, נעשה ניסיון של בכירים להשמיד ראיות מפלילות לכאורה.
על-פי כתב האישום, לאחר שנודע למנהלי חברת ווי על החקירה של בכירי חברת הראל, מחק מנהל תיק הלקוחות בחברת ווי, שחר שרון, את ההתכתבויות המפלילות אותו, ובין היתר פרטי OUTLOOK ממחשבו, הכוללים מגעים עם שאר נאשמים ואחרים - כל זאת בכוונה למנוע את השימוש בהם כראיה. ואולם, חוקרי הרשות הצליחו לשחזר את החומרים המפלילים, שכללו לכאורה ראיות לתיאומי מחירים ולחלוקת שוק בין הצדדים.
מדובר בפעם הראשונה בה מוגש כתב אישום על השמדת ראיה בהקשר של עבירות הגבלים עסקיים.
באי-כוחה של חברת טריפל סי מחשוב ענן בע"מ, עורכי הדין אריאל כפרי וטל שפירא ממשרד שפירא כפרי בר-זיק, מסרו בתגובה כי "חברת טריפל סי פעלה ופועלת על-פי חוק ודוחה בתוקף את הטענות המיוחסות לה בכתב האישום, כפי שהדברים יובהרו אף בבית המשפט".