גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משתפר - אבל עדיין אין היגיון בהחזקת קבוצת כדורגל בישראל

רשות המסים פרסמה פרשנות שלפיה קבוצות יוכלו לעבור לסטטוס של עוסק מורשה, וזה לא הדבר הטוב היחיד שקורה: 94.6 מיליון שקל יחולקו השנה לקבוצות הכדורגל בליגות הבכירות מהסכם זכויות השידור, והסכום יגדל עוד בעונה הבאה

איזי שרצקי עם אלונה ברקת / צלם: אסף לב
איזי שרצקי עם אלונה ברקת / צלם: אסף לב

בחודש שעבר פרסמה רשות המסים הוראת פרשנות חדשה, שלפיה קבוצות כדורגל בישראל יוכלו לעבור לסטטוס של "עוסק מורשה". את המהפכה שעוברת במסדרונות בתי משפט בישראל מאז 2012 הובילה מכבי ת"א. או ליתר דיוק מיטש גולדהאר. הבעלים הקנדי, שקצת לאחר הגעתו לישראל, לא הצליח להבין מה הסיפור עם מלכ"ר. אם אני איש עסקים, לפי גולדהאר, הקבוצה צריכה להיות עסק לכל דבר ועניין.

גולדהאר צודק בניתוח שלו. התפיסה המלכ"רית של מועדונים בישראל מתאימה ללפני 30-40 שנה, כשלא היה כסף בכדורגל. לא ניכנס לתפיסות המיסוייות ולהבדלים בין מלכ"ר לעוסק מורשה (למשל, מס שכר - שמוסיף למלכ"ר 7.5%), אלא דווקא למחשבה הנכונה על כך שכדורגל, לפחות כפי שהוא משוחק ומשווק בעולם, הוא עסק שיכול לשאת רווחים עבור מי שמעורב בו ברמת הבעלות.

בישראל זה עדיין בגדר חלום. גם גולדהאר - ואלונה ברקת ויעקב שחר - יודעים שכמעט בלתי אפשרי לסיים עונה ברווח. כדורגל הוא חור בכיס. תשאלו את אמיר גרוס כבירי. הסיכוי היחיד ליהנות מעונת ברייק-איבן במקרה הטוב הוא כניסה בשעריה המתגמלים של ליגת אלופות (כ-80 מיליון שקל אקסטרה הכנסות) או עונה טובה וארוכה בליגה האירופית (כ-35 מיליון שקל).

ההשקעה בקבוצות כדורגל ממשיכה להיות עצומה. מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי העונה (2016/17) עומד, נכון לעכשיו, התקציב הכולל של 14 קבוצות ליגת העל בכדורגל על כ-490 מיליון שקל - ממוצע של 35 מיליון שקל לקבוצה. הממוצע כמובן מרמה, כי לצד קבוצות שמעמידות תקציב של 11 מיליון שקל, קיימת מכבי ת"א עם יותר מ-100 מיליון שקל; מכבי חיפה של שחר, ללא אליפות כבר 6 עונות, ממשיכה להחזיק מעצמה קבוצה גדולה ולמתוח את התקציב קרוב מאוד לרף ה-100 מיליון שקל, והפועל ב"ש של ברקת, שסוגרת את שלישיית הכסף, גם היא ממשיכה להעמיד תקציבים אדירים. שלוש הקבוצות הללו אחראיות יחד על כ-300 מתוך 490 מיליון שקל מתקציבי ליגת העל - כ-60% מהסך-הכול.

למרות שרווחיות היא עדיין חלום רחוק, לפחות מבחינת מגמה אפשר לראות צעד חיובי בליגה: הסכם זכויות השידור שעליו חתמה מינהלת הליגה בסוף 2015 עומד על 126.6 מיליון שקל לעונה. זהו סכום פנומנלי בהשוואה למה שהורגלנו אליו מזכויות שידור (42.5 מיליון שקל) בהסכם האחרון של ההתאחדות לכדורגל.

לפי מצגת שהעבירה מינהלת הליגה לקבוצות - בעונה הנוכחית (2016/17) יחולקו לקבוצות 94.6 מיליון שקל. מתוך כלל הרווחים לחלוקה העונה - 80% מופנים לליגת העל (75.68 מיליון שקל), ו-20% לליגה הלאומית (18.92 מיליון שקל). לאן נעלמו 30 מיליון שקל? 13 מיליון שקל חלקה של ההתאחדות לכדורגל, 10 מיליון שקל עלויות תפעול המינהלת, 9 מיליון שקל עלויות מכרז והחזר הלוואת בעלים. בשנים הבאות הסכום לקבוצות יעלה ל-103.6 מיליון שקל בעונה. וזה עוד לפני שהמינהלת הביאה ספונסרים (חתומה בינתיים רק עם מי עדן), ועוד לפני שהוציאה את מכרז הניו-מדיה שעליו נאבקות בימים אלו רשת וקשת.

אנחנו עוד לא שם, באירופה, אבל נתח של 15.5% מכלל ההכנסות של הקבוצות בליגה שמגיע מזכויות שידור מתחיל להזכיר במשהו, ברמז דקיק אמנם, מודל כדורגלני של ימינו. בעונה הבאה, על בסיס אותו תקציב, הנתח מזכויות שידור יעלה בשל העובדה שעלויות המכרז נספגו כולן בעונה הראשונה ובשל הלוואת הבעלים שכבר הוחזרה, והנתח לקבוצת ליגת העל יעמוד על 82.88 מיליון שקל.

עוד סימן חיובי שמתיישר עם עולם מקצועני הוא הקטנת ההסתמכות על תשלומי עיריות ומועצות מקומיות. המנהג המגונה הזה, שעוד לא הגיע באופן מוזר לטיפול משרד הפנים, משמש בעיקר פלטפורמת יח"צ לראש העיר ומהווה עוד מוקד שליטה מחוץ לבניין העירייה - שליטה בקבוצת כדורגל עם הפוטנציאל התקשורתי הוא מנוע PR מושלם, מה גם שהכסף מגיע גם ככה מכיסי התושבים. בעונה הנוכחית, על פי נתוני "גלובס", עומד נתח העיריות על 15 מיליון שקל בלבד מסך תקציבי קבוצות ליגת העל - כ-3% בלבד מהסך-הכול. רוב הקבוצות הגדולות לא מקבלות שקל מהעירייה, ורק זוכות לתשלום מופחת בגין שימוש באצטדיון העירוני.

יש לקוות שבעתיד הקרוב הסכום הזה יירד עוד קצת. יש לעיריות המתמוטטות ורוויות החובות מה לעשות עם הכסף הזה. עירייה רוצה לתמוך בכדורגל? אין בעיה, שתעשה את זה דרך תמיכה בבתי ספר לכדורגל, לא בתשלומים לשחקנים ישראלים או זרים. תחשבו על זה גם ברמה הספורטיבית-ניהולית - האם מישהו יכול לעצור ראש עיר ששם 5 מיליון שקל בתקציב הקבוצה ואחראי במו ידיו ל-40% מהכנסותיה, מלקבוע מי יאמן, איזה שחקן יגיע ואיזה ישוחרר?

בדיוק כמו שליגת העל זכתה מההפקר ונהנתה מהקרב בין הוט ו-yes (עם צ'רלטון בפרונט) לבין פרטנר במכרז זכויות השידור, כך הכדורגל הישראלי נהנה גם מקרבות אחרים. למשל, המלחמות הפוליטיות בזירה האירופית והעולמית. ההשתייכות לאירופה (אופ"א) ולכדורגל העולמי (פיפ"א) מאפשרת לקבוצות ליגת העל ליהנות מפירורים שהולכים וגדלים. הנה דוגמה קטנה וטרייה: בחודש האחרון סיימה אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, לעשות את הקלקולציה של הפיצוי לקבוצות ששלחו שחקנים לטורניר יורו 2016 ולמשחקי המוקדמות של הטורניר. בסך-הכול הקצתה אופ"א פיצוי בסך 150 מיליון אירו ל-641 הקבוצות ששחררו שחקנים לטורניר ולמוקדמות, על פי מפתח של סכום כספי פר-יום. מדובר במאבק שהתנהל בין ארגון המועדונים האירופי (ECA) לבין אופ"א, על השחיקה של השחקנים שנדרשים להשתתף בטורנירים בינלאומיים ומועדים בשל כך לפציעות.

גם הקבוצות הישראליות נהנו מכך - אופ"א הודיעה כי תעביר להן 917 אלף אירו בגין שחרור שחקנים. הנתח הגדול ביותר הלך למכבי ת"א - 266 אלף אירו; הפועל ב"ש קיבלה 205 אלף אירו; מכבי חיפה 115 אלף אירו, וכך הסכום הולך ויורד עד בני יהודה עם 4,214 אירו.

המאבקים הללו בצמרת הכדורגל שווים הרבה כסף, והקבוצות הישראליות ימשיכו להרוויח. פיפ"א כבר הודיעה כי אחרי ששילמה 70 מיליון דולר לקבוצות הכדורגל בעולם (ובתוך זה גם לקבוצות בישראל) בעבור שחרור שחקנים למונדיאל 2014 בברזיל, תעלה את סכום הפיצוי ל-209 מיליון דולר בכל אחד מהמונדיאלים הבאים, 2018 ברוסיה ו-2022 בקטאר.

אז פה עוד כמה מאות אלפי אירו, ושם עוד מיליון או שניים מהסכם זכויות השידור החדש. אבל עדיין - המספרים לא מתקרבים אפילו לאזור הסביר שיוכיח שיש היגיון בטירוף הזה של החזקת קבוצת כדורגל בישראל.

תחשיב כספים לחלוקה ממינהלת הליגה

מתנה מאופ"א / הפיצוי שקיבלו הקבוצות הישראליות בגין שחרור שחקנים ליורו 2016  (באירו)

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מניית צים מזנקת בקרוב ל-40% במסחר המוקדם

מדד הדאקס עולה בכ-0.1% ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה