גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משתפר - אבל עדיין אין היגיון בהחזקת קבוצת כדורגל בישראל

רשות המסים פרסמה פרשנות שלפיה קבוצות יוכלו לעבור לסטטוס של עוסק מורשה, וזה לא הדבר הטוב היחיד שקורה: 94.6 מיליון שקל יחולקו השנה לקבוצות הכדורגל בליגות הבכירות מהסכם זכויות השידור, והסכום יגדל עוד בעונה הבאה

איזי שרצקי עם אלונה ברקת / צלם: אסף לב
איזי שרצקי עם אלונה ברקת / צלם: אסף לב

בחודש שעבר פרסמה רשות המסים הוראת פרשנות חדשה, שלפיה קבוצות כדורגל בישראל יוכלו לעבור לסטטוס של "עוסק מורשה". את המהפכה שעוברת במסדרונות בתי משפט בישראל מאז 2012 הובילה מכבי ת"א. או ליתר דיוק מיטש גולדהאר. הבעלים הקנדי, שקצת לאחר הגעתו לישראל, לא הצליח להבין מה הסיפור עם מלכ"ר. אם אני איש עסקים, לפי גולדהאר, הקבוצה צריכה להיות עסק לכל דבר ועניין.

גולדהאר צודק בניתוח שלו. התפיסה המלכ"רית של מועדונים בישראל מתאימה ללפני 30-40 שנה, כשלא היה כסף בכדורגל. לא ניכנס לתפיסות המיסוייות ולהבדלים בין מלכ"ר לעוסק מורשה (למשל, מס שכר - שמוסיף למלכ"ר 7.5%), אלא דווקא למחשבה הנכונה על כך שכדורגל, לפחות כפי שהוא משוחק ומשווק בעולם, הוא עסק שיכול לשאת רווחים עבור מי שמעורב בו ברמת הבעלות.

בישראל זה עדיין בגדר חלום. גם גולדהאר - ואלונה ברקת ויעקב שחר - יודעים שכמעט בלתי אפשרי לסיים עונה ברווח. כדורגל הוא חור בכיס. תשאלו את אמיר גרוס כבירי. הסיכוי היחיד ליהנות מעונת ברייק-איבן במקרה הטוב הוא כניסה בשעריה המתגמלים של ליגת אלופות (כ-80 מיליון שקל אקסטרה הכנסות) או עונה טובה וארוכה בליגה האירופית (כ-35 מיליון שקל).

ההשקעה בקבוצות כדורגל ממשיכה להיות עצומה. מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי העונה (2016/17) עומד, נכון לעכשיו, התקציב הכולל של 14 קבוצות ליגת העל בכדורגל על כ-490 מיליון שקל - ממוצע של 35 מיליון שקל לקבוצה. הממוצע כמובן מרמה, כי לצד קבוצות שמעמידות תקציב של 11 מיליון שקל, קיימת מכבי ת"א עם יותר מ-100 מיליון שקל; מכבי חיפה של שחר, ללא אליפות כבר 6 עונות, ממשיכה להחזיק מעצמה קבוצה גדולה ולמתוח את התקציב קרוב מאוד לרף ה-100 מיליון שקל, והפועל ב"ש של ברקת, שסוגרת את שלישיית הכסף, גם היא ממשיכה להעמיד תקציבים אדירים. שלוש הקבוצות הללו אחראיות יחד על כ-300 מתוך 490 מיליון שקל מתקציבי ליגת העל - כ-60% מהסך-הכול.

למרות שרווחיות היא עדיין חלום רחוק, לפחות מבחינת מגמה אפשר לראות צעד חיובי בליגה: הסכם זכויות השידור שעליו חתמה מינהלת הליגה בסוף 2015 עומד על 126.6 מיליון שקל לעונה. זהו סכום פנומנלי בהשוואה למה שהורגלנו אליו מזכויות שידור (42.5 מיליון שקל) בהסכם האחרון של ההתאחדות לכדורגל.

לפי מצגת שהעבירה מינהלת הליגה לקבוצות - בעונה הנוכחית (2016/17) יחולקו לקבוצות 94.6 מיליון שקל. מתוך כלל הרווחים לחלוקה העונה - 80% מופנים לליגת העל (75.68 מיליון שקל), ו-20% לליגה הלאומית (18.92 מיליון שקל). לאן נעלמו 30 מיליון שקל? 13 מיליון שקל חלקה של ההתאחדות לכדורגל, 10 מיליון שקל עלויות תפעול המינהלת, 9 מיליון שקל עלויות מכרז והחזר הלוואת בעלים. בשנים הבאות הסכום לקבוצות יעלה ל-103.6 מיליון שקל בעונה. וזה עוד לפני שהמינהלת הביאה ספונסרים (חתומה בינתיים רק עם מי עדן), ועוד לפני שהוציאה את מכרז הניו-מדיה שעליו נאבקות בימים אלו רשת וקשת.

אנחנו עוד לא שם, באירופה, אבל נתח של 15.5% מכלל ההכנסות של הקבוצות בליגה שמגיע מזכויות שידור מתחיל להזכיר במשהו, ברמז דקיק אמנם, מודל כדורגלני של ימינו. בעונה הבאה, על בסיס אותו תקציב, הנתח מזכויות שידור יעלה בשל העובדה שעלויות המכרז נספגו כולן בעונה הראשונה ובשל הלוואת הבעלים שכבר הוחזרה, והנתח לקבוצת ליגת העל יעמוד על 82.88 מיליון שקל.

עוד סימן חיובי שמתיישר עם עולם מקצועני הוא הקטנת ההסתמכות על תשלומי עיריות ומועצות מקומיות. המנהג המגונה הזה, שעוד לא הגיע באופן מוזר לטיפול משרד הפנים, משמש בעיקר פלטפורמת יח"צ לראש העיר ומהווה עוד מוקד שליטה מחוץ לבניין העירייה - שליטה בקבוצת כדורגל עם הפוטנציאל התקשורתי הוא מנוע PR מושלם, מה גם שהכסף מגיע גם ככה מכיסי התושבים. בעונה הנוכחית, על פי נתוני "גלובס", עומד נתח העיריות על 15 מיליון שקל בלבד מסך תקציבי קבוצות ליגת העל - כ-3% בלבד מהסך-הכול. רוב הקבוצות הגדולות לא מקבלות שקל מהעירייה, ורק זוכות לתשלום מופחת בגין שימוש באצטדיון העירוני.

יש לקוות שבעתיד הקרוב הסכום הזה יירד עוד קצת. יש לעיריות המתמוטטות ורוויות החובות מה לעשות עם הכסף הזה. עירייה רוצה לתמוך בכדורגל? אין בעיה, שתעשה את זה דרך תמיכה בבתי ספר לכדורגל, לא בתשלומים לשחקנים ישראלים או זרים. תחשבו על זה גם ברמה הספורטיבית-ניהולית - האם מישהו יכול לעצור ראש עיר ששם 5 מיליון שקל בתקציב הקבוצה ואחראי במו ידיו ל-40% מהכנסותיה, מלקבוע מי יאמן, איזה שחקן יגיע ואיזה ישוחרר?

בדיוק כמו שליגת העל זכתה מההפקר ונהנתה מהקרב בין הוט ו-yes (עם צ'רלטון בפרונט) לבין פרטנר במכרז זכויות השידור, כך הכדורגל הישראלי נהנה גם מקרבות אחרים. למשל, המלחמות הפוליטיות בזירה האירופית והעולמית. ההשתייכות לאירופה (אופ"א) ולכדורגל העולמי (פיפ"א) מאפשרת לקבוצות ליגת העל ליהנות מפירורים שהולכים וגדלים. הנה דוגמה קטנה וטרייה: בחודש האחרון סיימה אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, לעשות את הקלקולציה של הפיצוי לקבוצות ששלחו שחקנים לטורניר יורו 2016 ולמשחקי המוקדמות של הטורניר. בסך-הכול הקצתה אופ"א פיצוי בסך 150 מיליון אירו ל-641 הקבוצות ששחררו שחקנים לטורניר ולמוקדמות, על פי מפתח של סכום כספי פר-יום. מדובר במאבק שהתנהל בין ארגון המועדונים האירופי (ECA) לבין אופ"א, על השחיקה של השחקנים שנדרשים להשתתף בטורנירים בינלאומיים ומועדים בשל כך לפציעות.

גם הקבוצות הישראליות נהנו מכך - אופ"א הודיעה כי תעביר להן 917 אלף אירו בגין שחרור שחקנים. הנתח הגדול ביותר הלך למכבי ת"א - 266 אלף אירו; הפועל ב"ש קיבלה 205 אלף אירו; מכבי חיפה 115 אלף אירו, וכך הסכום הולך ויורד עד בני יהודה עם 4,214 אירו.

המאבקים הללו בצמרת הכדורגל שווים הרבה כסף, והקבוצות הישראליות ימשיכו להרוויח. פיפ"א כבר הודיעה כי אחרי ששילמה 70 מיליון דולר לקבוצות הכדורגל בעולם (ובתוך זה גם לקבוצות בישראל) בעבור שחרור שחקנים למונדיאל 2014 בברזיל, תעלה את סכום הפיצוי ל-209 מיליון דולר בכל אחד מהמונדיאלים הבאים, 2018 ברוסיה ו-2022 בקטאר.

אז פה עוד כמה מאות אלפי אירו, ושם עוד מיליון או שניים מהסכם זכויות השידור החדש. אבל עדיין - המספרים לא מתקרבים אפילו לאזור הסביר שיוכיח שיש היגיון בטירוף הזה של החזקת קבוצת כדורגל בישראל.

תחשיב כספים לחלוקה ממינהלת הליגה

מתנה מאופ"א / הפיצוי שקיבלו הקבוצות הישראליות בגין שחרור שחקנים ליורו 2016  (באירו)

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"