הטרדה מינית או חיזור? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
החוק למניעת הטרדה מינית שחוקק בישראל לפני יותר מעשור, חולל מהפכה תפיסתית ותודעתית ביחס לתופעות של הטרדה מינית. יחס פוגעני כלפי נשים, שהיה מקובל ולגיטימי לפני שנים, הפך למוקצה ולמגונה חברתית.
החוק הוחל גם במקומות העבודה, וכיום מוטלות על כל מעסיק שורה של חובות מכח החוק, בהן, לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית, ולמנות ממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה. המעסיקים בישראל מחויבים לבדוק לעומק כל תלונה של עובדת או עובד על הטרדה מינית שבוצעה כלפיהם על ידי עובד אחר ולטפל בה. אך מה קורה כאשר לאוזניו של מעסיק לא מגיעות תלונות, אלא רק שמועות לא מבוססות על כך שאחד מעובדיו הטריד מינית נשים? כיצד עליו לנהוג?
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק, פסק לאחרונה כי חברה שלא דאגה לבדוק ולטפל בשמועות שנפוצו על אחד מעובדיה כאילו הוא הטריד מינית נשים בזמן עבודתו אצלה, תשלם לעובד פיצוי בסך 25 אלף שקל, בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
הפסיקה פורצת הדרך התקבלה בסכסוך שהתגלע בין העובד, פלוני, לבין מעסיקתו, חברת "תעבורה אחזקות" מקבוצת תעבורה. פלוני עבד ב"תעבורה אחזקות", העוסקת בייבוא משאיות ואוטובוסים ורכבים גדולים אחרים ובשירותי ליסינג תפעול במשך שנה וחצי עד ספטמבר 2013. בהתחלה עבד כפקח שירות ובהמשך במדור הנדסה ותמיכה טכנית.
ב-9 בספטמבר 2013 זומן פלוני לשימוע לפני הפיטורים שבמהלכו נמסר לו כי הוחלט לפטרו מעבודה בשל מחלוקות בלתי פתירות שהתגלעו בינו לבין מנהלו הישיר, בעיות משמעת ואי התאמה ארגונית, ו"אי התאמה חברתית".
לאחר פיטוריו מהחברה, בתחילת ינואר 2014, פנה פלוני במכתב אל "תעבורה אחזקות" בה טען כי במהלך ניסיונותיו למצוא עבודה אחרת התברר לו כי מי מאנשי "תעבורה אחזקות" הפיץ עליו שמועה לפיה הוא הטריד מינית שתי נשים במהלך תקופת עבודתו בחברה וכי השמועה "עשתה לה כנפיים".
עוד הוא טען כי גורמים בכירים בחברה אף אישרו את דבר אותה שמועה בפני מעסיק פוטנציאלי, שפלוני שקל לעבוד אצלו - ובכך מנעו בפועל את העסקתו ופגעו בפרנסתו. פלוני הוסיף וטען כי בשל השמועות כי הטריד מינית הוא לא מצליח למצוא עבודה אחרת בתחום. פרקליטו של פלוני, עו"ד אריאל מייטליס, הדגיש כי "לא יעלה על הדעת כי מעסיק יידע על שמועות מסוג זה, לא ייעשה עמן דבר ולימים יאמת אותן או יאשר אותן בפני גורמים נוספים". נוכח כל האמור דרש פלוני פיצוי כספי בסך 200 אלף שקל מ"תעבורה אחזקות".
"תעבורה אחזקות" שללה את הנטען נגדה. באמצעות עו"ד דליה שחר, טענה החברה כי מעולם לא קיבלה דיווח או תלונה בנוגע להטרדה מינית שביצע פלוני ובהעדר ידיעה כאמור, היא לא ערכה בירור בעניין ובטח ובטח שלא דיווחה על כך למעסיקים פוטנציאליים של פלוני.
השופט ספיבק דן בטענות הצדדים באריכות. הוא קבע כי פלוני פוטר מעבודתו ב"תעבורה אחזקות", ללא קשר לשמועות על ההטרדה המינית, אלא בשל בעיות התנהגות מול עובדים ולקוחות ומחלוקות עם מנהליו.
עם זאת, קיבל השופט את טענות פלוני בדבר השמועות שהתרוצצו בנוגע להתנהגותו שהביאו לפגיעה בו. לאחר התלבטות קבע השופט כי לפחות מנהלו הישיר של פלוני היה מודע לשמועות כי פלוני הטריד מינית במהלך עבודתו ולמרות זאת בחר שלא להעביר את העניין לבדיקת הממונה על הטרדות המיניות בחברה, בניגוד לחובה המוטלת עליו בחוק.
לפי פסק הדין, "קריאה בתקנה 6(6) לחוק למניעת הטרדה מינית מובילה למסקנה ברורה, לפיה בכל מקרה שבו ל'מעביד' - ולעניין זה ברור לנו כי מנהלו הישיר של עובד במקום עבודה מסוים נחשב למעביד - נודע על מקרה של הטרדה מינית, הוא חייב להעבירו לבירור על ידי 'האחראי' כמשמעותו בתקנות, דהיינו אל מי שמונתה אצלו להיות אחראית על בירורן של תלונות וידיעות אודות הטרדה מינית. מנהל אינו אמור ואינו צריך להפעיל במקרה שכזה שיקול דעת האם מדובר במידע מבוסס, אם לאו".
לדברי השופט, "מכאן גם ברור, שבניגוד לעמדת תעבורה אחזקות במקרה שלפנינו, מנהל שמגיעה שמועה לאוזניו על כך שעובד שלו הטריד מינית עובדת, חייב לדווח על כך באופן מידי לממונה, גם אם לא הוגשה אליו או אל גורם אחר כלשהו תלונה מצד המוטרדת".
בפסק הדין הובהר כי לאחר שנמסרת לממונה על הטרדה מינית במקום עבודה ידיעה על הטרדה מינית היא רשאית שלא לברר אותה, אם היא מגיעה לכדי מסקנה ש"לא ניתן" מסיבה זו או אחרת לבצע את הבירור.
עם זאת, לפי פסק הדין, כאשר מנהלים לא מעבירים מלכתחילה תלונה (או שמועה במקרה זה) לטיפולה של הממונה, זו הפרה של חובת האמון המוגברת החלה ביחסי עבודה. "החובות המוטלות על כל מנהל להעביר לידיעת הממונה על הטרדה מינית כל מידע שמגיע לאוזניו - בין תלונה ובין מידע שאינו מגובה בתלונה - מיועדות להגן לא רק על נשים או גברים שייתכן שהם קורבנות של ההטרדה המינית, אלא גם על גברים ששמם הטוב נפגע בתוצאה משמועה כזו או אחרת על היותר מטרידים מינית", כתב השופט. "ונזכיר כאן את המובן מאליו, והוא שהטחת האשמות או הפצת שמועות על מאן דהו כי הוא הטריד מינית מהווה פגיעה אדירה בשמו הטוב, ועשויה לגרום לו נזקים כבדים".
לאור האמור, החליט השופט ספיבק, כאמור, לחייב את "תעבורה אחזקות" לשלם פיצוי בסך 25 אלף שקל לפלוני בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
השופט דחה עם זאת את הטענות של פלוני כי מנהליו ב"תעבורה אחזקות" תרמו להפצת השמועה או התנהגו אליו באופן לא יאות (מלבד העדר הטיפול בשמועות - ח.מ). "לא הובאה כל ראיה שמי מעובדי "תעבורה אחזקות" עסק בהפצת השמועה אודות כך שהתובע הטריד מינית. נהפוך הוא, על פי התרשמותנו, הסמנכ"ל נהג כלפי התובע לכל אורך הדרך באופן מכבד, הגון וסבלני", פסק השופט ספיבק. לסיום, נקבע כי לאור קבלת התביעה בחלקה תישא החברה בהוצאות המשפטיות של פלוני, בסך 7,000 שקל.