מפגינים צעירים בפורטוגל עם השלט "אנחנו תובעים". "הדור המיואש", קוראים להם שם / צילום: רויטרס
בספרד מכנים אותם "הזועמים", על שם גל המחאה שפרץ בעקבות משבר האבטלה; בפורטוגל קוראים להם "הדור המיואש"; בתוניסיה "היטיסטס", סלנג צרפתי-ערבי שפירושו "עומדים עם הגב לקיר"; ביוון הם נקראים "דור ה-700 יורו", כלומר הדור שמרוויח שכר מינימום בעבודות מזדמנות, ללא קשר להשכלתו ולהכשרתו; בסין הם מכונים "קיסרים קטנים", מי שנולדו במסגרת מדיניות שהתירה הולדת ילד אחד והפכו לשליטי המשפחה, וגם "שבט נמלים" - כינוי לבוגרי אוניברסיטאות שלא מצליחים למצוא עבודה ומתגוררים בלהקות בדירות זולות בשולי הערים; ובטייוואן הם מכונים "דור התות", על שם צמח התות שנחשב פגיע במיוחד.
ילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, המכונים דור ה-Y, זוכים לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, ושמות התואר שמדביקים להם לא תמיד מחמיאים: מפונקים, נהנתנים ועצלנים. יש גם חוקרים שחושבים אחרת, אבל על דבר אחד יש הסכמה - רמת הלחץ שאיתה מתמודדים בני הדור הזה גבוהה בהרבה מבעבר. ויש לכך השלכות.
"הם גדלו כנסיכים בעריסה. לא ביקרו אותם, לא הענישו אותם ולא תבעו מהם עבודה קשה. התייחסו אליהם כאל ילדים עד גיל מבוגר. היו להם אשליות שהעולם פתוח בפניהם, ושהם יכולים להשיג כל מה שהם רוצים", אומרים ל"גלובס" זוג החוקרים עוז ותמר אלמוג. הוא סוציולוג והיסטוריון, והיא מומחית ללמידה ולהדרכת צעירים. יחד הם חיברו את הספר "דור ה-Y: כאילו אין מחר", שיצא לאור בשנה שעברה, בהוצאת מודן, 2016).
בספר הם טוענים שהדנ"א של דור ה-Y שונה כמעט בכל מאפיין מזה של דורות קודמים. "הם עובדים אחרת, לומדים אחרת, צורכים תקשורת וחדשות אחרת, מבלים אחרת ומגדלים את ילדיהם אחרת", אומר עוז, ותמר מוסיפה: "אמרו להם 'עוף על החלום שלך', 'אל תישאר במקום שלא טוב לך'. הבטיחו להם הרים וגבעות. אך אלו הם סיסמאות, והמציאות היא שונה".
כך, דור ה-X ודור הבייבי בום גידלו דור שחווה בגיל 25 את "משבר רבע החיים". לדברי בני הזוג, החוסן הנפשי של אותם צעירים הוא נמוך, והם מתקשים לעמוד בלחצים. לדוגמה, בניגוד לדורות קודמים שהתמידו במקום עבודתם לפעמים עשרות שנים, בני דור ה-Y עוזבים מקום עבודה בכל שנה עד שלוש שנים. למה? "כי מתחיל לשעמם ואולי יש משהו טוב יותר מעבר לפינה, וכי אפשר. יש רשתות ביטחון של אבוש, אימוש, סבוש וסבתוש".
לטענת בני הזוג אלמוג, הקושי להתמודד עם לחצים גולש גם לתחומים שאינם עבודה. הם מספרים על חיילים, מפקדים וקצינים שמתקשים יותר מתמיד להתרחק מהבית ולקבל ביקורת ("ובוכים הרבה יותר"), על סטודנטים בשנה ראשונה באוניברסיטה שלא מצליחים לעמוד בלוחות הזמנים של הגשת העבודות ("מבקשים הארכה ואז מערערים על הציון הנמוך"), ועל זוגות צעירים שנפרדים בעקבות המשבר הכי קטן ("או חוזרים לגור בבית"). "ההורים רצו להקל על ילדיהם, לתת להם את מה שהם עצמם לא קיבלו, והתוצאה היא שהם גידלו דור שמרגיש שקשה לו יותר", הם מסכמים.
הטכנולוגיה אשמה
באגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA), הנחשבת האגודה המקצועית והמוערכת בעולם בתחומה, מסכימים שחוסנם של הצעירים פחות מבעבר, אך מוסיפים שמבחינה אובייקטיבית הלחצים המופעלים היום על הדור הצעיר הם גבוהים בהרבה מאלה שהופעלו על דור הבייבי בום.
"נהוג לחשוב שלדור ה-Y קל יותר מאשר לדור ה-X ומדור הבייבי בום, ושלדור ה-Z יהיה קל עוד יותר. הכול הרי ניתן להם על מגש של כסף. לא רק זאת, מבחר המשרות שעומד לרשותם גדול בהרבה, מבחר הקורסים גדול יותר, הטכנולוגיה שעומדת לרשותם מפותחת יותר, הרפואה התקדמה, מבחר המדינות שבהן הם יכולים לבקר גדול יותר והם יכולים לבחור ממגוון רחב יותר של בני זוג. אז נכון שהמבחר גדול יותר, אבל הלחץ שאיתו מתמודדים הדורות הצעירים גבוה פי כמה וכמה מבעבר", טוענת חוקרת באגודה, שהעדיפה לא להיחשף בשמה.
בשנה החולפת היא הייתה שותפה במחקר מקיף של האגודה, שכותרתו "לחץ - משלמים בבריאות". לטענתה, אחת הסיבות העיקריות לעלייה בלחצים על דור ה-Y היא התפתחות הטכנולוגיה והדרישה של מעסיקים שעובדיהם יהיו זמינים 24/7. "לכל צעיר יש היום טלפון חכם עם וואטסאפ ומייל, ומצפים ממנו להשתמש בהם. זה לא כתוב בדרישות התפקיד, אבל קיימת הסכמה שאם שולחים לך וואטסאפ ב-21:00 לא תחכה עד הבוקר כדי לענות, ואם שולחים לך מייל בשבת בבוקר, תענה ולא תחכה עד יום שני. אין לצעירים הפוגה מנטלית שהיא קריטית לשמירה על חיים מאוזנים ובריאים", היא אומרת. מה יקרה אם לא יענו להודעות? "יש הבנה שאם העובדים לא ישיבו להודעה או למייל, בקלות הם יוחלפו בעובדים שיהיו מוכנים לעשות זאת גם ב-22:00 וב-23:00 וכך גם יהיו מוכנים לעבוד כל סוף השבוע", היא מבהירה.
מעבר לסוגיית הזמינות, ההתפתחות הטכנולוגית הובילה לחוסר יציבות תעסוקתית. לדברי החוקרת, בעוד שדור הבייבי בום והדור השקט הרגישו בטוחים יחסית במקום עבודתם, לצעירים היום אין אותה יציבות. עבודות שונות מתייתרות בכל שנה, והן יוסיפו להתייתר ככל שהטכנולוגיה תתקדם. לטענתה, בני דור ה-Y שעובדים בענף ההיי-טק יודעים כבר היום שאם לא יתעדכנו בחידושים הקיימים בשוק הם יוחלפו בעובד מעודכן יותר, וגם אם הם יתעדכנו, הם יוחלפו באמצע החיים בעובד צעיר וחסכוני יותר, או במכונה.
היא מזכירה בהקשר זה את המחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד בשנה שעברה ובו נטען כי עד 50% מהמשרות יוחלפו על ידי רובוטים בשני העשורים הקרובים. "אם מקלידים בגוגל 'האם רובוטים..' מקבלים מגוון השלמות, ובהן 'ישתלטו על העולם' 'יחליפו רופאים', 'יחליפו עיתונאים' או 'יחליפו אותי'", היא אומרת ומבהירה כי חוסר ודאות כזה הוא אחד המקורות הגדולים ביותר ללחץ.
בני הזוג אלמוג מציינים מקורות לחץ נוספים ייחודיים לבני דור ה-Y. אחד מהם הוא החשיפה למידע. אם לפני 100 שנה אדם היה נחשף רק לעתים רחוקות לטרגדיות, היום הן מצויות יום-יום על מסך הטלוויזיה, המחשב או הנייד. צעירים עדים בכל שעה לאסונות, לפשיעה, למעשי רצח ואונס, לשחיתות - דברים שיוצרים אימה מפני העתיד לבוא ומתח נפשי אדיר.
"אני עצמי הפכתי ל-E-פוכונדר", אומר עוז אלמוג. "אני נכנס כל יום לאינטרנט לבדוק מי נפגע, מתי נפגע וכמה סרטנים יש לי".
תמר אלמוג מוסיפה כי להבדיל מדורות בוגרים יותר, דור ה-Y הספיק לצבור כישלונות כבר בגיל צעיר מאוד - דבר שתורם לתחושת הלחץ. "דור ה-Y הוא עבד של קורות החיים שלו. הוא מוכן לעבוד בשכר לא שכר ואפילו בהתנדבות, רק כדי שתהיה לו שורה בקורות החיים. הוא עובר מיונים בכמה מקומות עבודה במקביל, ועל חלקם הגדול מקבל תשובה שלילית, אם המעסיק בכלל מוכן לעשות 'טובה' ולהשיב. מעסיקים מבינים את המצב שבו נמצאים בני הדור הזה ומנצלים זאת".
דור במלכוד
הנתונים מדברים בעד עצמם: בעשור האחרון עלתה תחושת הלחץ בעשרות אחוזים, אך לא באופן אחיד בין הדורות, לפי ממצאי המחקר של APA. כך, בעוד שהדור השקט דיווח על עלייה של 19% במתח משנה שעברה, דור ה-Y דיווח על עלייה של 36% בלחץ (ראו גרף למטה), כמעט פי שניים. "זה נתון שאסור להתעלם ממנו", אומרת חוקרת האגודה, משום שיש לו השלכות כבדות".
לפי ממצאי המחקר, המתח משפיע על בריאות דור ה-Y פי שלושה מאשר על הדור השקט. כך, בעוד שבקרב בני הדור השקט 12% הצהירו כי הלחץ השפיע על בריאותם הגופנית, בקרב בני דור ה-Y, %03 טענו כי הבריאות שלהם ניזוקה כתוצאה מלחץ. הפערים בין הדורות הם גבוהים עוד יותר בכל מה שקשור לבריאות הנפשית. בעוד ש-11% מבני הדור השקט דיווחו כי המתח הזיק לבריאותם הנפשית, בקרב דור ה-Y השפעת המתח מגיעה ל-37%.
"יש פה מעין מלכוד 22", טוענת החוקרת. צעירים שמושפעים ממתח פונים היום יותר מבעבר להרגלים שמזיקים לבריאותם הגופנית והנפשית, דבר שיוצר אצלם עוד יותר מתח". היא מדברת בין היתר על אכילת יתר, הפרעות שינה, בהייה בטלוויזיה, צריכת אלכוהול ועישון. על פי המחקר, 27% מבני הדור הבוגר דיווחו כי הם סבלו מהפרעות שינה בחודש האחרון כתוצאה מלחץ, לעומת 51% מבני דור ה-Y. בעוד ש-21% מבני הדור הבוגר דיווחו שהם סובלים מאכילת יתר כתוצאה מלחץ, בקרב דור ה-Y שיעור המדווחים על כך הוא פי שניים.
"באופן כללי ניתן לומר שדור ה-Y תופס את המציאות שלו כקשה יותר מהדור של ההורים שלו, וזאת כתוצאה מלחץ", טוענת החוקרת ומציגה נתונים ממחקר אחר של APA, שלפיהם רובם הגדול של בני דור ה-Y ודור ה-X סבורים שקשה להם יותר מאשר להוריהם למצוא עבודה, לחסוך כסף, לקנות דירה ולהתקבל למוסד לימודים גבוה. הדבר היחיד שלדעתם קל להם יותר מלהוריהם הוא שמירת קשר עם משפחה ועם החברים.
בין כל הנתונים השליליים, יש גם נקודת אור: מחקרי APA ומחקרים אחרים מצביעים על כך שפתיחות מועילה בהפחתת הלחץ, ובזה בני דור ה-Y ודור ה-Z מצטיינים. הם פתוחים ותקשורתיים יותר בנוגע לתחושת הדחק שלהם וכך מצליחים להפחית אותה. לפי אחד ממחקרי האגודה, רמת הלחץ של אנשים שמרגישים שיש להם מישהו לדבר איתו היא נמוכה בכ-30% מרמת הלחץ של אלו שמרגישים שאין להם למי לפנות. "זה מה שמציל את הדורות הצעירים יותר. דור ה-Y תקשורתי הרבה יותר מהדורות שקדמו לו, ומוכן לדבר על הלחצים שלו, וזה עוזר להפחית אותם".
בני הזוג אלמוג הגיעו למסקנה דומה. הם מספרים על פרויקט מחקרי שהם עשו עבור משטרת ישראל, ובו התבקשו לחקור את הדור הצעיר של השוטרים. הדור הצעיר, להבדיל מהדור הוותיק, הסכים לשתף אותם בקשייהם. אמנם הוותיקים הלינו על כך שהצעירים בכיינים, אך גם הם נאלצו להודות שפתיחותם של הצעירים עוזרת להם. אם בעבר פתיחות נחשבה חולשה, היום ההפך הוא הנכון. "בריאליטי קיימת מוסכמה דווקא לדבר על הכאב ועל הקושי, כי כך נכנסים לאנשים ללב. הפתיחות והחולשה הפכו להיות תכונות חיוביות וזה עוזר לבני הדור הצעיר להתמודד עם הלחצים", אומרת תמר אלמוג.
עובדים קשה, אבל בדרכם
מרבים להאשים את בני דור ה-Y בעצלנות, אבל כלל לא בטוח שהרוויחו את התדמית השלילית הזאת ביושר. יש שיגידו שהם אפילו עובדים קשה יותר מבני דורות קודמים. אלה גם הממצאים שעולים מסקר שביצעה חברת Manpower העולמית, אחת מחברות השמת העובדים הגדולות בעולם, ב-25 מדינות בקרב 19 אלף מבני הדור המושמץ.
מנתוני הסקר עולה כי 73% מבני הדור עובדים יותר מ-40 שעות בשבוע וכמעט 25% מהם עובדים יותר מ-50 שעות (אגב, שיעור העובדים הממוצע שעובדים יותר מ-50 שעות בשבוע במדינות OECD הוא 13%). 26% מבני דור ה-Y ברחבי העולם עובדים בשתי משרות ויותר. כמו כן, רוב בני הדור הזה יודעים שהם יעבדו מספר רב יותר של שנים מאשר הדורות הקודמים. יותר ממחציתם צופים שיעבדו גם אחרי גיל 65, ו-12% מהם טוענים כי סביר שיעבדו עד יומם האחרון.
אותו סקר בדק גם את סדרי העדיפויות של בני דור ה-Y בבואם לבחור מקום עבודה. כסף ניצב במקום הראשון, וביטחון תעסוקתי ופנאי מופיעים מיד אחריו. כלומר, הם רוצים להיות מתוגמלים על מאמציהם וליהנות מביטחון תעסוקתי, אך חשובה להם גם החירות לעצור ו"לתדלק" מדי פעם. זאת בניגוד לדורות שלפניהם שלא החשיבו את הפנאי כמאפיין חשוב בבחירת מקום עבודה. כמו כן, לדור ה-Y, בניגוד לדורות קודמים, חשוב ליהנות גם בשעות העבודה ולעבוד לצד אנשים נחמדים, וחשובה להם גם הגמישות (ראה גרף).
"דור ה-Y מוכן לעבוד קשה, ואף קשה מאוד, אבל הוא אומר 'די' לצורת העבודה כפי שהיא קיימת היום", אומרת מנכ"לית מנפאואר בישראל, מיכל דן-הראל. "בני הדור הזה לא מוכנים יותר לקבל את רמת הלחצים שמפעילים עליהם, ולכן ניתן לראות שינויים במודלים של תעסוקה בשנים האחרונות. עובדים כבר לא מוכנים לשבת במשרד מבוקר עד ערב ומעוניינים ביותר גמישות. הם גם לא מוכנים לוותר על הפנאי שלהם ועל הזמן שלהם עם המשפחה".
לטענת דן-הראל, מעסיקים שיכירו את מאפייני דור ה-Y יוכלו לדעת טוב יותר כיצד להתמודד איתו. אחרי הכול, עד שנת 2020 הם צפויים לתפוס 35% מכוח העבודה העולמי. "מעסיק צריך לדעת שהדורות הצעירים יתנו יותר מ-100% ממה שיש להם, אבל הם ייצאו מוקדם יותר כי יש גלים טובים בים".
תמר אלמוג מזכירה שלהלך הרוח הזה כבר יש תוצאות, שבאות לידי ביטוי בחקיקה. לדוגמה, החוק שמאפשר לאב לעבוד גם ב"משרת אם", הגדלת מספר ימי החופשה לעובדים והחוק שמחייב מעסיקים להודיע בכתב למועמדים למשרה על התקדמותם בהליכי המיון. "יתרונם הוא בחולשתם", מסכם עוז אלמוג. "כולנו הרי הרגשנו שמשהו לא בסדר בוורקוהוליזם, אבל הם היחידים שקמים ואומרים 'די'. הם מהדהדים את התחושות של כולנו. הם תובעים את מה שאנחנו לא תבענו, והם קמים ועוזבים בעוד שלנו לא היה האומץ לעזוב".
הכי לחוצים - הורים עם קשיי נזילות
עניים לחוצים יותר מעשירים, הורים לחוצים יותר מרווקים ונשים לחוצות יותר מגברים - אלו הן כמה מהמסקנות שעולות ממחקר מקיף שביצעה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) בשנה שעברה. הפערים מגיעים לפי שניים ויותר.
על פי המחקר, הסיבה העיקרית ללחץ הוא כסף ואחריו - עבודה. במקום השלישי - המשפחה. "לכן אצל הורים בני דור ה-Y הסובלים מבעיות כספיות רמת הלחץ היא הגבוהה ביותר, בהשוואה לכל מגזר אחר באוכלוסייה", אומרת חוקרת באגודה.
המחקר גם מראה היטב כיצד באים לידי ביטוי סממני הלחץ. לפי הנתונים שנאספו, בעוד ש-6% בלבד מההורים שאינם בלחץ כלכלי מעשנים, שיעור המעשנים בקרב הורים הנמצאים בלחץ כלכלי מגיע ל-25%, פי ארבעה. בעוד ש-28% מההורים שאינם לחוצים כלכלית צופים בטלוויזיה יותר משעתיים ביום (סממן מובהק ללחץ), בקרב הורים שחווים לחץ כלכלי שיעור הצופים בהיקף כזה הוא 46%.
עוד עולה מהמחקר שנשים מדווחות על רמות גבוהות יותר של לחץ מגברים. 28% מהנשים דיווחו כי הן מצויות באופן מתמיד בלחץ רב, בהשוואה ל-20% מהגברים. 49% מהנשים דיווחו שהלחץ שלהן גבר בחמש השנים האחרונות, בהשוואה ל-39% מהגברים. נשים גם מדווחות על רמות גבוהות יותר של דיכאון, עייפות, בעיות שינה ותסמיני לחץ אחרים מאשר גברים.
מומחה עולמי למדעי המוח: "רמה נכונה של מתח מחזקת את המוח"
רמה מסוימת של לחץ היא טובה ואף חיונית לתפקוד שלנו - כך לדברי פרופ' איאן רוברטסון, מומחה עולמי למדעי המוח ומחבר הספר "מבחן הלחץ". בשיחה עם "גלובס", הוא מתאר כיצד מחקר של 40 שנה בתחום מדעי המוח הוביל אותו למסקנה הזאת וכיצד אנחנו יכולים להגיע למידת הלחץ הרצויה.
"בתחילת המחקר שלי לא חשבתי שיש קשר בין המוח למידת הלחץ שאנו חשים, ולכן גם לא חשבתי שאנחנו יכולים לשלוט במידת הלחץ שאנחנו מרגישים", הוא מספר, "אך ככל שהתקדמתי במחקר גיליתי שהקשר קיים והוא הדוק. וכמו שאנחנו יכולים לחזק את שרירי הגוף שלנו ובכך להרים משקל כבד יותר, כך גם אנחנו יכולים לחזק את 'שרירי המוח' שלנו ובכך להתמודד עם רמה גבוהה יותר של לחץ".
לדברי פרופ' רוברטסון, במצבי לחץ, המוח שלנו מפריש הורמון בשם נוראדרנלין (הדומה לאדרנלין) שמכווץ את כלי הדם, מגביר את קצב הלב ומעורר אותנו. רמות גבוהות של ההורמון הזה יכולות להשפיע על התפקוד שלנו, אך מידה נכונה שלו דווקא משפרת את הפעילות הקוגניטיבית. "ממש כפי שאדריכלי ערים בונים כבישים מפותלים כדי לשמור על ערנות הנהגים ולמנוע תאונות, כך רמה מסוימת של ההורמון שומרת על ערנות ומונעת את ניוון המוח", הוא מסביר ומוסיף כי גילה במחקר שלו שרמות נכונות של מתח ושל הורמון הנוראדרנלין מאט את קצב ההזדקנות ומונע מחלות של דמנציה. מעבר לשיפור היכולת הקוגניטיבית, תורמת רמה מסוימת של לחץ גם לחוסן הנפשי והגופני שלנו. ממצאי המחקר שלו הראו כי ילדים שרמת הלחץ שלהם הייתה נמוכה מדי, סבלו לימים ממחלות רבות יותר מילדים שרמת הלחץ שלהם הייתה מאוזנת. כך גם הם סבלו יותר מדיכאון ומבעיות גב. "רמה נכונה של מתח היא כמו חיסון", הוא מסכם.
איך מגיעים ל"רמה הנכונה"? לדברי פרופ' רוברטסון, אצל כל אדם הרמה הנכונה היא אחרת. לכל אחד יש ה-"sweet spot" שלו, כפי שהוא מגדיר זאת, שמעליה מפריע הלחץ לתפקוד ולביצועים שלו, ומתחתיה מפריע ה"אין-לחץ" לתפקוד ולביצועים שלו. כיוון שרובנו הגדול מצויים מעל נקודת הלחץ הרצויה לנו, הוא נותן כמה טיפים להפחתת הלחץ.
אני לא בלחץ, רק מתרגש
הטיפ הראשון מזכיר את מה שאמר המלט לרוזנקרנץ במחזה "המלט" של שייקספיר: "שום דבר אינו טוב או רע. המחשבה הופכת אותו לכזה". מתח והתרגשות, מסביר פרופ' רוברטסון, יוצרים אצלנו תגובה פיזיולוגית דומה, ולכן אם נוכל לסווג את התחושה שאנו מגדירים אותה לעצמנו "לחץ" כ"התרגשות", ישתפרו הביצועים שלנו. הוא מספר על מחקר שבחן זאת: משתתפי קבוצת מחקר אחת אמרו לעצמם "אני במתח" לפני שעלו לבמה לבצע שיר, ומשתתפי קבוצה אחרת אמרו לעצמם "אני מתרגש". הדופק של חברי הקבוצה השנייה היה נמוך יותר מזה של הקבוצה הראשונה, וביצועיהם היו טובים בהרבה.
טיפ נוסף למי שעומדים בפני פרזנטציה חשובה הוא למעוך כדור בד קטן ביד ימין במשך כמה דקות - 45 שניות, הפסקה של 15 שניות ואז 45 שניות נוספות, וכך הלאה. לדברי פרופ' רוברטסון, פעילות ביד ימין מעוררת את האונה השמאלית של המוח, האחראית על אתגר ומצב רוח טוב (החלק הימני אחראי על פחד והימנעות). כך אנחנו עוזרים לחלק השמאלי "להתגבר" על החלק הימני, וביצועינו משתפרים. טיפים אחרים הם ישיבה זקופה ("אוטומטית הגוף שלנו משדר למוח שיש לו ביטחון"), תרגילי נשימות ("שמרגיעים תת-מערכת של מערכת העצבים") ופירוק מטרה גדולה למטרות קטנות ("השגת מטרות קטנות משחררת את הורמון הדופומין, שיש לו אפקט אנטי-דיכאוני").
הטיפים של פרופ' איאן רוברטסון להפחתת רמת הלחץ:
סווגו את מה שאתם מגדירים "לחץ" כ"התרגשות"
לפני פרזנטציה, מעכו כדור בד קטן ביד ימין במשך כמה דקות, בפרקי זמן של 45 שניות והפסקות של 15 שניות ביניהם
בצעו תרגילי נשימות
שבו זקוף
פרקו מטרות גדולות למטרות קטנות
■ כתבה ראשונה בסדרה: המגפה של המאה ה-21 - הלחץ גובה מאיתנו מחירים כבדים
