גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איגוד חברות הפרסום ליפעת: חדלו לפרסם את דירוג הפרסום

האיגוד טוען כי נתוני דירוג הפרסום של יפעת בקרת פרסום רחוקים מהאמת - ומאיים לפנות לביהמ"ש בשל לשון הרע ופגיעה בתחרות ■ יפעת: "מספר משרדים, הפעילים מאוד באיגוד, לא היו מרוצים מתוצאותיהם השנה"

לוגו יפעת בקרת פרסום
לוגו יפעת בקרת פרסום

איגוד חברות הפרסום מוריד את הכפפות מול יפעת בקרת פרסום ומאיים לתבוע את החברה, אם זאת לא תחדל מלספק את דירוג משרדי הפרסום. באיגוד טוענים כי הדירוג משולל בסיס מקצועי, וכי הואא אינטרסנטי, פוגע בתחרות בשוק, ותוצאותיו רחוקות מאוד מהמציאות הקיימת. עוד נטען כי הדירוג מהווהה לשון הרע, ולכן יש להפסיק לפרסמו.

במכתב שנשלח ליפעת בקרת פרסום באמצעות עו"ד סער פלינר, מפורטת בהרחבה שורת טענות שמתיימרות לקעקע את אמינות הדירוג ולהציע סיבות ליצירתו ואת הדרכים שבהן הוא משפיע על השוק.

"קבוצת יפעת מציגה את עצמה לקהל 'כחברה המובילה בישראל בתחום המידע לעסקים', כשהינה הלכה למעשה גוף פרטי העוסק, בין היתר, באיסוף וניתוח מידע מטעם עצמו", נכתב.

באיגוד מלינים כי הדירוג, שהם מכנים "פוגעני", אינו כולל מידע באשר לאופן איסוף הנתונים או לבסיס לעריכתו. לטענתם, מבדיקה אקראית שנערכה על-ידם התגלו מקרים שבהם אין התאמה בין הנתונים "הכביכול אמיתיים" המפורסמים על-ידי יפעת לבין נתוני האמת הפיננסיים של המשרד.

במקרים אחרים, לטענת האיגוד, שונו תוצאות הדירוג עקב סיבות בלתי רלוונטיות או עימות. מכאן מסיקים באיגוד כי תוצאות הדירוג אינן מבוססות, אינן נכונות ואינן משקפות באופן אמיתי את פעילות המשרדים - ולכן עלולות להטעות.

עוד נטען כי אם בעבר הייתה הצדקה מסוימת לדירוג, היום, בעידן הדיגיטל והתוכן השיווקי, הצדקה זו כבר אינה קיימת בשל הקושי למדוד בפרמטרים אלה - מה שעלול לפגוע בחלק מהמשרדים. הם מציינים כי ירידה בדירוג גורמת למשרד פרסום נזק אדיר, שכן היא מהווה פרסום שלילי.

במכתב נטען עוד כי הפרסומים הללו מהווים לשון הרע, וכי כל מטרתם היא פגיעה במשרדי הפרסום ובפרנסתם.

לבסוף, באיגוד לא שוכחים לנפנף בחרב ההפחדה של ההגבלים העסקיים: "כיוון שהנכם מפיצים ביודעין ובאופן מכוון לקהל הרחב נתונים שאינם מבוססים על אדני אמת ואשר עלולים לשבש (וייתכן אף משבשים בפועל) את התחרות הראויה בין משרדי הפרסום - בהתאם להיותכם, לכאורה, מונופול בשוק הרלוונטי על-פי סעיף 26 (א) לחוק ההגבלים, הרי שבפרסום הדירוג הפוגעני הנכם עושים שימוש לרעה בכוחכם על-פי סעיף 29 א לחוק ומנצלים את מעמדכם כדי לפגוע בברוטליות בכושר התחרות בשוק הרלוונטי".

פקטור של 30% בלבד

יפעת בקרת פרסום היא גוף שעוסק בניטור ובניתוח מדיה. מזה שנים מפרסמת החברה מדי מחצית שנה דירוג של היקפי פרסום של המפרסמים הגדולים בשוק, המפולחים בפילוחים שונים: על-פי היקף פעילות המשרדים, המפרסמים, בקטגוריות ובמותגים, תוך השוואה לשנים קודמות בהתייחסות של גידול וקיטון ההיקפים.

עם השנים הפך הדירוג למרכיב חשוב באופן שבו ממצבים מנהלי משרדי הפרסום את המשרדים כלפי חוץ. משהו על החשיבות שמייחסים לו בשוק ניתן ללמוד מכך שנתוני יפעת מהווים בחלק מהמקרים רף כניסה למכרזי פרסום.

גם בעבר היו לדירוג סטיות מסוימות שנבעו מהפער בין מחירוני אמצעי התקשורת לבין המחירים שנגבו בפועל. ב"גלובס", למשל, במשך שנים נעשה "פיקטור" של הנתונים על בסיס הצלבה עם נתוני אמת של חלק מהמשרדים. בהמשך אימצה יפעת את המודל, ובשנים האחרונות גם הדירוגים שלה עוברים התאמה מסוימת למציאות בשטח, למשל בהסתמך על שיחות שנעשות עם מנהלי המשרדים.

בהיעדר כלי מדידה אחרים, הפך דירוג יפעת לחזק מאוד, בעיקר בגלל ההתייחסות שהשוק נותן לו. ירידה או עלייה בדירוג היו במשך שנים קטליזטור לחלק ממלחמות האגו הקשות שהיו בין משרדי הפרסום. חלק מזה היה עניין פסיכולוגי או תדמיתי, אבל כמו דברים רבים שקשורים לכלכלה, לפסיכולוגיה ולתדמית יש השפעה גדולה על ההתנהלות של ענף הפרסום בפועל. כשמשרד בנסיקה מבחינת היקפיו, הוא יכול לכאורה לרכוב על ההצלחה בגיוס לקוחות חדשים, וכשהוא בירידה, יש חשש שהאטרקטיביות שלו תדהה.

כאמור, אם בשנים עברו היה פער מסוים בין נתוני האמת לנתוני יפעת בקרת פרסום, הרי שהיה גם גורם "מפקטר" כללי שאליו התייחסו כולם ואשר הביא את השוק לחישוב אחיד בנוגע להיקפי המשרדים והתקציבים: מקובל היה לחשב 30% מהיקף יפעת כדי להגיע להיקף הריאלי - אם כי גם אז היו סטיות. למשל, משרד שמפרסם מדיה כמו למשל עיתון, נהנה מ"ניפוח" מסוים של היקפיו, אולם היות שלא מדובר בתקציבי-עתק, הפרופורציה נשמרה. אלא שהדיגיטל הקשה מאוד על המדידה - ולא רק של יפעת.

יפעת מנטרת הרבה פעילות גם בדיגיטל - אולם חלק בהצלחה רבה יותר, וחלק בהצלחה פחותה. כיום מהווה הדיגיטל כשליש מעוגת הפרסום - ובהיקפים כאלה בהחלט מדובר בנתח משפיע.

עם זאת, יש לזכור כי יפעת לא מתיימרת לשפוט את הפעילות המקצועית של המשרדים, אלא רק את היקפי הפרסום שלהם במדיה. היא לא מתייחסת לשאלת הרווחיות - איזו חברת מדיה קונה לאיזה משרדים (מה שמהווה את מקור הרווח העיקרי) או למודלים של התקשרות.

התלונות בענף אינן דבר חדש. עתה, כאמור, הוחלט לצאת למלחמה חזיתית. מעניין יהיה לראות אם מדובר במהלך שיסתכם בהתכתבויות - או במשהו עמוק יותר שעשוי לשנות את אופן התנהלות השוק בצורה קרדינלית.

מיפעת בקרת פרסום נמסר בתגובה: "יפעת בקרת פרסום מספקת מערכות מידע המשמשות את עולם הפרסום. מערכות המידע מכילות מידע על הפרסום בישראל במגוון מקורות: טלוויזיה, אינטרנט, עיתונות, רדיו, שילוט חוצות וקולנוע.

"החברה מפרסמת את דירוגי הפרסום התקופתיים כשירות לענף ולבקשת רוב המשרדים. לצערנו, ישנם מספר משרדים - הפעילים מאוד בתוך איגוד חברות הפרסום - שמסיבות מובנות מאליהן לא היו מרוצים מתוצאותיהם השנה. נפגשנו בעבר עם נציגי איגוד חברות הפרסום, ונשמח לשבת עמם שוב, על-מנת לנסות להגיע לפתרון.

"יפעת בקרת פרסום מעולם לא התיימרה למדוד נתוני פרסום בחו"ל, ונושא התוכן השיווקי הוא בעייתי וצריך להיות מוסדר מול הרגולטור. צר לנו על הדרך שעמיתינו בחרו לנהוג, וכי במקום לחתור לפתרון הבעיה עליה הם מלינים, בחרו לנהוג באיומים ובבריונות.

"אנו מודעים לשינוי שעובר עולם הפרסום, ודלתנו פתוחה ותמשיך להיות פתוחה עבור כל חבר באיגוד".

עוד כתבות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל