אחרי שהשלים את בניית מערכת הליבה לבנק יהב, לקונצרן טאטא ההודי יש תוכניות להתרחב בישראל ולהחליף מערכות גם בבנקים נוספים ואולי אף בגופים בנקאיים חדשים (אם יקומו כאלה). "אנחנו בדיאלוג עם יותר מבנק אחד. בנוסף אנחנו בקשר עם האוצר ובנק ישראל באשר לאפשרות להקים במשותף לשכת שירות, שתעניק שירותי מחשוב לגופים חדשים שיקומו", אומר ל"גלובס" אייל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל.
על רקע ההתרחבות המתוכננת תגיע ארצה משלחת של בכירי הנהלת TCS העולמית (TCS היא זרוע הטכנולוגיה של טאטא) לאירוע שיתקיים ביום ג' הבא בהשתתפות שר האוצר, משה כחלון, שאליו מוזמנים גם בכירים במגזר הפיננסי. "למרות שהסניף קיים פה 10 שנים, אנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו נמצאים כעת בפריצת דרך משמעותית. בפרט בשוק הפיננסי ובשוק הבנקאי", מוסיף מוסקל.
תאגיד טאטא ההודי הוקם במאה ה-19, והוא פעיל בשורה של תחומים, בהם תחום הטכנולוגיה. TCS היא מחברות ה-IT הגדולות בעולם, והכנסותיה עומדות על כ-18 מיליארד דולר בשנה. כאמור, לחברה פעילות בישראל מזה כעשור, כשהסניף הישראלי כולל כ-200 עובדים. ב-2014 קיבל הסניף הישראלי פרויקט משמעותי של הקמת מערכת ליבה לבנק יהב, בהשקעה המוערכת במאות מיליוני שקלים. על הפרויקט עבדו כ-500 עובדים, מתוכם 150 בישראל, ועל אף המורכבות והסיכון בפרויקט שכזה הוא עלה לאוויר בתחילת השנה לאחר עבודה של פחות מ-3 שנים.
תחום הטכנולוגיה הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עימם מתמודדים הבנקים בישראל. "כל הבנקים בישראל מתבססים על תשתיות שהם פיתחו בעצמם במשך עשרות שנים. מדובר בתשתיות מאד ישנות ויקרות לתחזוקה והם מוציאים כל שנה מיליארדי שקלים כדי לתחזק את המערכת ולהכניס את השינויים הרגולטוריים שמשית עליהם בנק ישראל", אומר מוסקל.
"לעומת זאת, המוצר שלנו הוא מוצר מדף. זו מערכת תוכנה של TCS, שלקחנו וגיירנו אותו לדרישות של השוק הישראלי, לכל הממשקים הישראלים והרגולציה הרלוונטיים. בנק שיאמץ את המערכת שבנינו, יוכל לחסוך עד 50% מהוצאות המחשוב שלו", הוא מוסיף.
- בנק יהב הוא בנק קמעונאי. אם תירצו להחליף מערכת מחשוב לבנק רגיל תצטרכו להרחיב את המוצר, כך שהמוצר לא ממש שלם, לא?
"זה נכון שאם בנקים גדולים ירצו להחליף את מערכות הליבה, נצטרך להשלים זאת בפרויקט נוסף שייקח שנתיים-שלוש. אבל התהליך הזה משול לבניית בניין בן 100 קומות, אנחנו כבר באים עם היסודות ועם 50 קומות, ונותר רק להשלים 50 קומות נוספות. בלי הפרויקט שעשינו ביהב, היה לוקח 5-6 שנים לבנק לבנות את מערכת הליבה".
כשמוסקל מדבר על התרחבות, הוא לא מתכוון רק על החלפת מערכות לבנקים קיימים, אלא גם על מתן שירותי מחשוב לגופים חדשים בתחום הבנקאות, כפי שחוק שטרום שנכנס באחרונה לתוקף, מנסה לעודד.
"הקמת מערכת מחשוב היא חסם מרכזי לגוף בנקאי חדש שרוצה לקום. ועדת שטרום מדבר על שתי הקלות מרכזיות במטרה להקים גופים חדשים בתחום הבנקאות. האחד זה הקלות בדרישות ההון עצמי. החסם השני זה זמינות מערכת ליבה בנקאית. מערכת כזו, שמותאמת לישראל, באה כעת כמו פרי בשל. נוכל לאפשר זמינות מלאה לאותם בנקים חדשים למערכת בפרקי זמן מאוד קצרים - מרגע חתימה עם הלקוח הראשון, בפחות משנה הוא יוכל לעלות לאוויר".
- ומה לגבי העלות? לגופים חדשים יש רגישות להשקעה שכזו, ואפילו סכום שהוא לכאורה נמוך של עשרות מיליוני שקלים גבוה בעבורם.
"מכיוון שעשינו כבר את הפרויקט בבנק יהב, שכבר הושקעו בו מאות מיליונים, הבנק הבא מתחיל מנקודה שיש מערכת. יחד עם זאת, אני מסכים שגוף חדש לא יכול לשלם גם עשרות מיליוני שקלים.
"הפתרון הנכון הוא הקמת לשכת שירות, שתהווה דאטה סנטר לכל אותם בנקים חדשים, ואז העלות לאותם גופים חדשים תעמוד על כמה מיליוני שקלים בשנה. גם בנק ישראל וגם האוצר מבינים שבנקים קטנים יצטרכו לקבל עזרה כזו".
סיוע ממשלתי
- להבין זה נחמד, אבל מה לגבי מימון של פרויקט כזה. המדינה מוכנה לממן אותו?
"אנחנו מדברים על כך עם המדינה. אני מניח שנצטרך סיוע ממשלתי, שכן נדרשת פה השקעה של עשרות מיליוני שקלים, בעיקר בצד של התשתית. אנחנו עוד בודקים את המודלים והאפשרויות השונות, הכוללים גם אופציה להקמת מרכז שכזה עם שותף אסטרטגי".
- מזרחי טפחות, בעל השליטה ביהב, כבר הודיע בתוכנית האסטרטגית שלו שיעניק שירותי מחשוב על בסיס המערכת שבניתם, אז מי מכם יעניק את השירותים הללו?
"הענקת השירותים ע"י הבנק היא אופציה תיאורטית, שיכולה אולי לעבוד טכנית. צריך לבדוק נושאים נוספים כמו עמדת הרגולטור. אנחנו בקשר עם הבנק, מדברים איתם על כל מיני מודלים ואפשרויות לשת"פ".
- גם אתה וגם בבנק יהב מרוצים מהמערכת החדשה. לעומת זאת תגובות הלקוחות די פושרות. הם אומרים שהם לא מרגישים שום חידוש, וחלקם אף מתלוננים שהמערכת הקודמת הייתה ידידותית ונוחה יותר.
"עיקר המערכת באה לידי ביטוי בבק אופיס. האפשרויות של הטלר ויועץ ההשקעות הרבה יותר עשירות, גמישות וזמינות. למשל, במערכות הישנות, אם בנק רוצה להציע ללקוח סטרקצ'ר (פיקדון מובנה) חדש, תהליך הפיתוח עלול לקחת כמה חודשים, בעוד שבמערכת שלנו זה לוקח בין שעות לימים ספורים - אלו פרקי זמן שהשוק הבנקאי בכלל לא מכיר.
"זה נכון שלקוחות פחות אהבו את העיצוב, אבל זה לא קשור ליכולות הטכניות של המערכת. אנחנו עובדים על שינויים ושיפורים גם ללקוח, שיבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים".