בוט שהוצג בתערוכה / צילום: רויטרס
בשלושת העשורים שבהם מוביל את ועידת המובייל העולמית בברצלונה ה-GSMA, ארגון מפעילות הסלולר בעולם, הפך מכשיר המובייל מכלי תקשורת בין אנשים לכוח הנמצא מאחורי כל התעשיות והוורטיקלים בשוק, מרכיב אלמנטרי ביום יום של כולנו. לכן, חשוב לבחון כיצד המובייל מתפתח ומשפיע על כלכלות ועל חברות מן היסוד. רבים מגיעים לוועידה, שהתקיימה בשבוע שעבר, כדי לקחת חלק בתערוכה העוסקת באבולוציה של מכשיר הסלולר, אך בכנס המקביל דנים לעומק בתמורות שהעולם עובר.
כיום יש 8 מיליארד מכשירי מובייל מחוברים, אבל רק כ-4.8 מיליארד משתמשים - כי בפועל רבים מחזיקים יותר ממכשיר אחד - ו-20% מהם רוכבים על גבי תשתית ה-4G. החיבוריות הזאת למעשה "מתדלקת" את כלכלת הפלטפורמות המתפתחת ברמה העולמית.
אף שיש עוד הרבה עבודה בבניית תשתית ה-4G, שכיום מונה לפי הערכות 1.7 מיליארד מכשירים מחוברים, כאשר עד 2020 הצפי הוא ל-3.7 מיליארד מכשירים מחוברים - כבר עכשיו, התעשייה כולה עוסקת בדור הבא של התשתיות שיאפשרו הרבה יותר, ואפילו יש דיבורים על המהפכה התעשייתית הרביעית באמצעות תשתיות ה-5G.
מדובר בהרבה יותר משינוי בדור. זו תהיה קפיצה משמעותית במרוץ הגלובלי לכלכלה דיגיטלית שתשנה הכול; תשתית שמחברת אנשים, מכונות וחפצים בקנה מידה אדיר. תשתית זו תוביל לכך שנהיה חשופים לשירותים חדשים לגמרי, כמו מכונות אוטונומיות וערים חכמות.
ראש ה-GSMA דיבר בפתיחת הכנס על כך ש-5G ייצר אפשרות אחרת לדרך שבה החברה נראית - כלכלות שונות שייבנו על תשתית ומודלים עסקיים חדשים. הערכות הארגון הן כי עד 2025 יהיו כמיליארד מכשירים מחוברים ל-5G, והערך יגיע מהקומבינציה של כל המגמות ששוטפות את החיים שלנו בעשור האחרון - בהן אינטרנט של הדברים, השימוש הגובר בדאטה, אנליזה, בינה מלאכותית ורובוטיקה.
ערים חכמות
כתעשייה יש מחויבות לכך שהכול יהיה מחובר, אנשים לאנשים ואינטרנט למכונות ודברים, ואם היום מחוברים 4.8 מיליארד משתמשים בעולם, עד 2020 יהיו מחוברים כמעט 5.7 מיליארד אנשים - כ-60% מהאוכלוסייה העולמית.
בוב מוריץ, יו"ר PwC, דיבר על ערים חכמות כפוטנציאל להבטחת איכות החיים עבור האינדיבידואל, וחידד כי על-מנת שזה יהפוך למציאות צריך להכניס את המרכיב המשמעותי ביותר - אנשים. זה "הרכיב הסודי ברוטב" אשר מבטיח שהמהפכה התעשייתית הרביעית תתעצב בצורה הנכונה.
במציאות כיום כ-1.3 מיליון אנשים בעולם עוברים לערים בכל שבוע. לפני כמה עשורים היו לנו 3 ערים מרכזיות שהיו בהן כ-10 מיליון אנשים וקצת, כיום כבר מדובר ב-20 ערים ויותר, ובעידן הבא המספר הזה אמור להיות מוכפל פי ארבעה. מדובר בשינוי דרמטי.
הערים הללו, על המטרופוליטנים המובילים את הכלכלות וההתפתחות שלהן, ייצגו כ-65% מאוכלוסיית העולם בעשורים הבאים, כבר כיום כ-600 המרכזים הגדולים בערים המרכזיות מייצרים 60% מהתמ"ג העולמי.
אלה מספרים מדהימים שמסבירים כמה משמעותי לחשב מסלול מחדש ולעצב את הסביבות האורבניות באופן שמתכתב עם השינוי ומאפשר אינטראקציה. זו המגמה שתתדלק את הצמיחה - לא רק למדינות, אלא גם לתושב.
האינטר-קונקטיביות תגרום לכך שיתפתח עולם חדש לגמרי של שירותים, למשל בתחום המלונאות, שבו כבר היום אפשר לראות מכשירים חכמים המקבלים את פני האורח ובאמצעות חיבור למכשיר הסלולר הפרטי מאפשרים כניסה לחדר וצ'ק-אין מהיר.
דובאי היא דוגמה נהדרת, המהווה מודל לחיקוי למקום שבו הקונקטיביות מקבלת משמעות חדשה. שדה התעופה מחובר לגמרי והמנכ"ל של השדה יכול לראות במכשיר הסלולר שבכף ידו את התמונה הכוללת של המקום - עומסים ובעיות, כמו גם הזדמנויות לייצר מונטיזציה. מדובר בניהול חדש לגמרי של עסק, שבאמצעותו ניתן בשלט רחוק להבין את הדופק התפעולי ולייצר מכך תובנות שניתן לתרגם לפעולות מיד.
הגורם האנושי
האלמנט החשוב ביותר שצריך להביא בחשבון כשמתכננים את כל העתיד הזה הוא אנשים. זהו חלק שלא מתעסקים בו תמיד והוא קריטי. הטכנולוגיה נהדרת ויש אפשרות לחלץ מתוכה פוטנציאל אמיתי. כיום כל הארגונים מדברים על הדרך שבה ניתן לעשות את השינוי - וכולם מפתחים בהתבסס על כך את עתידם - אך בסופו של דבר על-מנת להגשים את הרעיונות הגדולים, צריך ללכת צעד אחד אחורה ולחשוב על האספקט של האנשים לטובת מינוף הפוטנציאל בצורה הנכונה והחכמה ביותר.
חלק משמעותי במשוואה הוא חינוך - דרך להסביר למשתמשים בגילים שונים מה הם יכולים להרוויח מהדיגיטציה; חינוך העובדים, התושבים והצרכנים; ויצירת סביבה של טאלנטים שיכולים ללמד וללמוד על המודעות לפוטנציאל ולאימוץ הטכנולוגיות. אם אנשים לא יבינו ויפחדו, השינוי לא יקרה - ולכן צריך להעביר את המסר בצורה שמתאימה לכל קהל על-מנת שירצה לקחת חלק, וירגיש שמדובר בסביבה בטוחה ונוחה שתחסוך להם זמן.
התוכנה כמפתח
ההערכות הן כי בעתיד כל חברה תהפוך לחברת תוכנה אם היא תרצה לשמור על יתרון תחרותי אמיתי. מנכ"ל חברת הטכנולוגיה Twilio דיבר רבות על התוכנה כמפתח לניצחון. הוא דן בשאלה שעולה פעמים רבות בחברות - האם לקנות או לבנות, Buy or Build - וטען שכל ארגון שרוצה לשרוד את האתגרים של השנים הללו והלאה מחויב לבנות. הוא אף הגדיר זאת: Build or Die.
התפיסה של חברות צריכה להיות: לבנות-לשחרר-לבדוק-ולבנות שוב. ההבנה צריכה להיות שכיום הדברים משתנים כל-כך מהר, עד שאין לנו בכלל יכולת לצפות, ולכן חייבים לבנות פלטפורמה מבוססת תוכנה שתאפשר לתקן תוך כדי תנועה.
אם בעבר חברות טכנולוגיה היו בונות מוצרי חומרה מורכבים ומלאי כפתורים, כיום מוצרי החומרה נהיו פשוטים ובעלי כפתורים בודדים - ואת כל המורכבות משליכים על התוכנה, שכן אותה אפשר להתאים לצרכים המשתנים, והם משתנים כל הזמן. ככל שהעולם שלנו עובר יותר ויותר דיגיטציה, כך הוא הופך להיות יותר מושתת תוכנה, וכשהתוכנה נמצאת בידי החברה היא יכולה לרוץ ולהתמודד עם התחרות.
בנוסף, חברות שמחפשות כיום להשתנות ולבנות מודלים עסקיים חדשים, צריכות להבין שהחשיבה מאחורי בניית מודל עסקי אינה צריכה להיות "מאיפה יבוא כסף נוסף", אלא "כיצד בונים מודל אופרציה אחר", שכתוצאה ממנו יתקבלו הכנסות חדשות. מודל זה באופן טבעי משפיע גם על העסק הקיים, ומאפשר לו להמשיך להתקיים לאורך זמן.
הגישה של תוכנה בידי הארגון מדגישה את היכולת של החברה לבנות תשתית המשתבחת עם הזמן, שכן היא מתחילה לקלוט מידע מהמרחב החיצוני - באמצעות המשתמשים, על-ידי דאטה וכן על-ידי אינטליגנציה מלאכותית במערכות, המאפשרת לשכלל את התוכנה באבולוציה כל הזמן. גם במקרה הזה חשוב שהתכנון יהיה מבוסס אנשים שכן התוכנה חייבת להיות מובנת למשתמש, קלה לניהול ולאפשר גישה מהירה לדברים שחשובים לאדם.
התוכן מחבר
מנכ"ל AT&T, רנדל סטפנסון, התייחס רבות לצרכנים בעידן הנוכחי, וטען כי חברה שלא תדע לייצר את המעורבות וה"עונג" עבור הלקוחות לא תהיה רלוונטית. לדבריו, חברות צריכות להפסיק לחשוב על דברים שנראים כבסיסיים לאנשים, ולהתרכז באלה שיוצרים עבורם הבדל. זו הסיבה ש-AT&T רוצה לרכוש את טיים וורנר - כי היא רוצה להיות זו שמשפיעה על "המים שעוברים בצנרת".
מנכ"ל ומייסד נטפליקס, ריד הייסטינגס דיבר על כך שהמותג הפך לגלובלי, ובעצם הפכה למקום שאוצר את כל הסיפורים של העולם, ומשתף אותם בפלטפורמה בינלאומית - ובכך הם מקבלים מגבר. בכך בעצם נטפליקס נוגעת בהמון אנשים מכל העולם - ומייצרת חיבור ביניהם. הוא גם דיבר על כך ש-70% מהשימוש בפלטפורמה ברמה העולמית מגיע מהמובייל, עובדה שתדרוש לייצר תכנים מיוחדים למסך זה - לא רק מותאמים למסך כי אם סדרות קצרות שיאפשרו ללקוחות לאכול את התוכן במנות קטנות תוך כדי תנועה.
בגוגל מדברים על כך שצריך לשים לב שלמשתמשים יש ציפיות שהכול יעלה מהר מאוד. לדבריהם, שתי שניות הן הזמן שאנחנו כמשתמשים מוכנים לחכות לאתר שעולה במובייל - ואנחנו מצפים מחברות שיישרו קו בהתאם לכך.
את המידע שאנחנו מחפשים אנחנו רוצים במהירות האור - וזה מה שיקבע בסופו של דבר את סוג המעורבות שנייצר מול מותג כזה או אחר - הרי אנו חיים בעידן של Instant Gratification, לא?
■ זהר אוריין, בלוגרית - חוקרת עצמאית את השינוי שהעולם עובר ויועצת לארגונים גדולים לחדשנות מבוססת דיגיטל וטכנולוגיות. למי שרוצה לקרוא תכנים נוספים על הוועידה ניתן להיכנס ללינק הבא:
http://www.zoharurian.com/