גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היחסים עם לחיאני וכליאת משה קצב: הקריירה של יורם דנציגר

השבוע הודיע שופט העליון המוערך על פרישתו ■ חרף עליהום ציבורי שלוח-רסן, היה דנציגר שותף לדיונים ולפסיקות החשובות שהיו בעליון בשבתו כבית-משפט לערעורים ובשבתו כבג"ץ

יורם דנציגר / צילום: יונתן בלום
יורם דנציגר / צילום: יונתן בלום

"השופט יורם דנציגר אוהב מאוד את העבודה השיפוטית, והוא עוזב את עבודתו בבית-המשפט העליון בלב כבד, מסיבות אישיות, וללא קשר לעומס העבודה. שופטי העליון עובדים 'מצאת החמה עד צאת הנשמה', אבל לא צריך למנף את המקרה של דנציגר להגדלת מספר השופטים בעליון, משום שהעזיבה של דנציגר לא רלבנטית לזה". כך אמר אתמול (ה') ל"גלובס" גורם המקורב לבית-המשפט העליון.

הדברים נאמרו על רקע הודעתו מיום שלישי של השופט העליון דנציגר, בן ה-64, כי הוא החליט לפרוש משיפוט בסוף חודש פברואר 2008, ופרסומים שבאו בעקבות ההודעה, שלפיהם בכוונת שרת המשפטים, איילת שקד, להעלות את מספר השופטים בעליון מ-15 ל-17 שופטים. זאת, כדי להפחית את עומס העבודה המוטל עליהם.

יצוין, כי חלק משופטי העליון מתנגדים להצעה להגדלת מספר השופטים מחשש שההגדלה תפגע במעמדו של בית-המשפט העליון. בתגובה לשאלת "גלובס" - מהי עמדת נשיאת בית-המשפט העליון, מרים נאור, בסוגיה, נענינו מדוברות הנהלת בתי-המשפט, כי "אנו לא מגיבים ליוזמות או לרעיונות שלא נעשתה לגביהם כל פנייה של גורם רשמי אלינו".

דנציגר, שיפרוש כחמש שנים לפני הגיעו לגיל 70, גיל הפרישה של שופטים, הוא אחד משופטי העליון המכהנים הבודדים, שהגיעו אליו מהשוק הפרטי. הוא החל לכהן כשופט בעליון בנובמבר 2007, לאחר שנים ארוכות שבהן עמד בראש משרד עורכי-הדין דנציגר, קלגסבלד, יחד עם שותפיו, בהם עו"ד אביגדור קלגסבלד, שעימו הקים את המשרד ב-1984.

כשעו"ד דנציגר התמנה לעליון לפני קרוב לעשור, אמר קלגסבלד ל"גלובס", כי גם צד שיפסיד אצלו - לא יוכל לכעוס עליו. היום, אומר קלגסבלד, השותף לשעבר והחבר הוותיק, "אכן, יורם זכה למחמאות מקיר לקיר לגבי דרך ניהול הדיון בפניו - סבלני, אנושי, אמפתי, שנתן לכל אחד את התחושה שהוא קיבל את יומו בבית-המשפט".

לדברי קלגסבלד, "באופן מהותי, יורם התגלה כשופט אמיץ, ליברלי, תומך נלהב בזכויות יסוד, ומבקר קפדני של חוקיות הפעולה של הרשויות. יורם קיים במלואן את הציפיות והתקוות שתלו בו עם מינויו. פרישתו היא הפסד למתדיינים, לבית-המשפט, ולמשפט בישראל בכלל".

דיני חוזים: בלי פרשנות, המלל הוא הקובע

עננה מסוימת על הקריירה המזהירה של דנציגר נוגעת למערכת יחסיו עם ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני. באוגוסט 2011, במהלך כהונתו בעליון, הושעה דנציגר מעבודתו בעקבות חשד שלפיו הוא נשכר לייצג את עיריית בת-ים בזמן שייצג במקביל את לחיאני, בלי ליידע את הגורמים הרלבנטיים על ניגוד-העניינים האפשרי.

בתחילת 2012, החליט היועץ-המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לגנוז את התיק נגד דנציגר, בעילה של חוסר אשמה. וינשטיין קבע, כי "לאחר בחינה מקיפה ומדוקדקת של חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי יש לסגור את התיק נגד דנציגר בעילה של היעדר אשמה. שכן, שוכנעתי כי דנציגר לא העניק כל טובת הנאה ללחיאני בעת כהונתו כראש עיר. מסקנה זו מבוססת על ניתוח הראיות שנצברו במהלך החקירה המקיפה". בכך נסללה דרכו של דנציגר לחזור לכהונה בעליון.

מאז שהגיע לעליון, היה דנציגר שותף לדיונים ולפסיקות בכמה מהעתירות ומהערעורים החשובים שהוגשו לעליון בשבתו כבית-משפט לערעורים ובשבתו כבג"ץ. בתחום האזרחי, הוביל דנציגר בשורה של פסקי-דין, בעיקר בתחילת דרכו, את הניסיון (הכושל בינתיים) לשנות את כלל הפרשנות של חוזים, שקבע נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, בהלכת אפרופים".

לפי "הלכת אפרופים" מסוף שנות ה-90, פרשנות של חוזה צריכה להיעשות בשלב אחד על-ידי ביהמ"ש, אשר יעמוד על כוונת הצדדים לחוזה כפי שהיא עולה הן מלשון החוזה עצמו והן מנסיבותיו החיצוניות, כמקשה אחת. דנציגר סבר, כי צריך לשנות את כלל הפרשנות הזה, ולחזור לפרשנות המילולית שמבוססת בעיקר על לשון החוזה, גם בפרשנות חוזים וגם בפרשנות צוואות. אך עד כה עמדתו לא התקבלה.

בפסק-דינו ב"פרשת ג.מ.ח חברה לבנייה", מינואר 2009, הסביר דנציגר את עמדתו: "כפי שכבר ציינתי לא אחת, על 'הגבולות' שעיצבו הצדדים לחוזה, או במילים אחרות, על אומד דעתם הסובייקטיבי, ניתן ללמוד בראש ובראשונה מלשונו של החוזה. מקום בו לשון החוזה הינה ברורה וחד-משמעית, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים, ויש לכן להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו. בבואו לפרש חוזה אשר לשונו ברורה, גם אם התוצאה המשפטית המתחייבת מאותה לשון אינה התוצאה הרצויה או הסבירה לשיטתו, אל לו לבית-המשפט לקרוא לתוך החוזה את מה שהצדדים לא טרחו לעגן במסגרתו בצורה מפורשת".

לאורך השנים - ובטרם מינויו לעליון - ביסס דנציגר את שמו כמומחה לדיני חברות וניירות-ערך. ב-1983, הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת לונדון, והחל ללמד משפט מסחרי באוניברסיטת ת"א ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. ב-2000 הוא פרסם את הספר "הזכות למידע אודות החברה", שאת ההקדמה לו כתב הקולגה אהרן ברק. בנוסף, פרסם דנציגר בארץ ובאנגליה עשרות מאמרים ופרסומים משפטיים בתחומים שונים, רובם בדיני חברות.

מסר של הרתעה לשוק ההון

בשנים האחרונות, וכחלק מההתפתחות הכלכלית הטבעית בישראל, עלתה חשיבותם של דיני התאגידים במשפט הישראלי. בין היתר, מדובר למשל בהגנה על זכויות המיעוט, מול בעלי-שליטה מתוחכמים, יצירתיים ועם הון גדול. עוד היבט חשוב הוא עבירות בניירות-ערך, שהלכו ו"השתכללו" עם השנים, ומבצעיהם הגיעו לבית-המשפט העליון.

כשופט עליון, קידם דנציגר את המשפט הכלכלי. במאי 2012 פסק ביהמ"ש העליון (ב"פרשת קיטאל"), כי בתי-המשפט יקבעו את "השווי ההוגן" של מניות, בהתאם להליכים המתקיימים לפי חוק החברות, לפי שיטת "היוון תזרים מזומנים" (DCF), ולא לפי שיטת "שווי השוק".

פסה"ד ניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ברוב של ארבעה נגד שלושה. את דעת הרוב, שתמכה בהפעלתה של שיטת DCF, הוביל דנציגר, לעומת שיטת "שווי השוק", שבה תמך השופט אליעזר ריבלין. בהתאם לפסה"ד, העיקרון הראשון הוא הערכת החברה לפי שווייה הפנימי; העיקרון השני הוא הערכת החברה לפי שווייה כ"עסק חי"; העיקרון השלישי הוא, שהערכת שווי המניות תיעשה נכון למועד הגשת הצעת הרכש ולא לאחריו, וכי לא ייכללו בה הרווחים הצפויים לבעל-השליטה בעקבות הרכישה עצמה.

עו"ד אסף ברם, המתמחה בדיני ניירות-ערך אומר, כי "פסיקתו של השופט דנציגר ב'פרשת קיטאל', היא מצוטטת כמעט בכל תביעה כלכלית שבה מוגשות חוות-דעת והערכות שווי. אלו הן אבני היסוד שעליהן נבנה חלק מהותי מפסיקת בית-המשפט הכלכלי; ולמותר לציין, כי גם השוק מתנהל בהתאם להן. עוד חשוב להדגיש, שהדבר קידם, הלכה למעשה, הגנה על המיעוט ואת מעמדם במאזן הכוחות מול בעלי-שליטה המחזיקים, ככלל, במידע עודף לגבי החברה".

בעניין עבירות בתחום ניירות-ערך ראויה לציון פסיקתו של דנציגר ב"פרשת טל יגרמן-פלד-גבעוני". בינואר 2016, דחו השופטים דנציגר, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, פה-אחד את הערעור שהגיש רפי פלד, לשעבר מפכ"ל המשטרה, על הרשעתו בביהמ"ש המחוזי בת"א, בעבירות מרמה והפרת אמונים, ועל גזר-הדין שבו נידון פלד לשישה חודשי עבודות שירות ולקנס בסך 100 אלף שקל.

דנציגר וחבריו דחו גם את הערעורים שהגישו הנאשמים האחרים בפרשה: אריה גבעוני, טל יגרמן, ודוד הבי. יתרה מכך, השופטים החמירו בעונשים שהוטלו על יגרמן ופלד. הם השיתו על יגרמן עונש של שש שנות מאסר, במקום ארבע שנות מאסר, שגזר עליו השופט חאלד כבוב. הקנס הכספי שהוטל על פלד הועלה ל-200 אלף שקל. בכך, שלח דנציגר מסר של הרתעה לעברייני צווארון לבן ולשוק ההון בכללותו.

עו"ד אסף ברם אומר, ש"פרישתו של דנציגר משיפוט היא צורבת, משום שחסרים 'שופטים כלכליים' בעלי הבנה כמו של דנציגר בשוק". לדבריו, "הצריבה אף מתעצמת משום שדנציגר הגיע מהמשפט הפרטי-עסקי, והבנתו הכלכלית אינה נסמכת רק על ידע אקדמי, אלא גם על ניסיון פרקטי שחשיבותו רבה".

- למה כל-כך חשוב שיהיה "שופט כלכלי" כמו דנציגר, בעליון?

עו"ד ברם: "המשפט הוא יצור החי בסביבתו והוא נועד לשרת את החברה, לפתור סכסוכים ולהתוות כללי התנהגות. כיום ברור שהבנה כלכלית היא קריטית לענפי המשפט השונים. זה בולט במיוחד בענפים כמו דיני תאגידים, דיני ניירות-ערך, דיני הגבלים עסקיים, ועוד. הבנה כלכלית היא רלבנטית מאוד גם בדיני נזיקין, חוזים, קניין ולמעשה בכל תחום משפטי, לרבות דיני עונשין.

"במכלול השיקולים ששופט ראוי שישקול, חייבת להיות מובנת לשופט, ההשפעה שתהיה לפסיקתו על השווקים השונים, על המוצרים השונים, על התמריצים השונים שמניעים אנשים, על עלויות הנובעות מהפסיקה. כל אלה עשויים להשפיע גם על חלוקת העושר בחברה בכללותה. חשיבותו של ביהמ"ש העליון כקובע נורמות התנהגות, היא עצומה. לכן, ראוי וחשוב, שבבית-המשפט העליון יישבו שופטים שענייני כלכלה נהירים להם".

החלטה חשובה ומאוד לא-פופוליסטית של דנציגר, ניתנה ב-18 במאי 2015, אז נענה דנציגר לבקשתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לעכב את ריצוי עונש המאסר של שבע שנים שנגזר על קצב בגין הרשעתו בשני מעשי אונס ובעבירות נוספות. זאת, עד ההכרעה בערעור על ההרשעה במחוזי שהגיש קצב לביהמ"ש העליון.

דנציגר העביר בהחלטתו ביקורת על חלק מהקביעות של המחוזי. הוא הדגיש כי אין בהן כדי לקבוע ממצא שיפוטי כלשהו באשר לטענות מי מהצדדים או לסיכויי הערעור. אך בפועל, הגיע לשורה של מסקנות לטובתו של קצב (ראו טבלה). לאחר החלטת עיכוב הביצוע, הותקף דנציגר בתקשורת, בין היתר על-ידי פרשנים משפטיים, שטענו כי בעצם מדובר בפסק-דין 'מזכה' של קצב. בסופו של דבר, הערעור של קצב נדחה, והוא נכנס לכלא.

חשיפת האמת - רק במגבלות החוק

אם צריך לסמן את הייחודיות של דנציגר כשופט עליון, ראוי לציין גם את התיקים שבהם הוא נותר בדעת מיעוט נגד דעת רוב של עמיתיו לערכאה העליונה. כך קרה בכמה מקרים חשובים. למשל, בערעור שהגיש רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הנערה תאיר ראדה. דנציגר היה בדעת מיעוט, וחשב כי צריך לזכות את זדורוב; כך גם בתיק מאיר שמש, שנגע לזכויות האזרח בהליך פלילי, ובתיק מוסטפא דיראני, שבו נקבע כי בכיר החיזבאללה אינו רשאי לתבוע פיצוי ממדינת ישראל.

בעניין זדורוב - ב-23 בדצמבר 2015, דחה העליון את ערעורו של זדורוב על הרשעתו ברצח תאיר ראדה תשע שנים קודם לכן, בבית-ספרה בקצרין, וקבע כי זדורוב אשם ברצח. השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל פסקו, כי הוכח מעל ספק סביר כי זדורוב ביצע את המעשה. שופטי הרוב התבססו בפסק-דינם, בין היתר על הודאתו של זדורוב בחקירה, התוודותו בפני מדובב, והשחזור של הרצח שהוא ביצע.

דנציגר הגיע למסקנה שונה. "ההכרעה בתיק שלפנינו, שהוא מסוג התיקים שבהם התשתית הראייתית היא 'קוטבית' - קשה עד מאוד", כתב דנציגר; אך בהמשך כתב: "בסופו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות ושבתי ובחנתי אותו, ולאחר שנטרלתי את 'רעשי הרקע' שאפפו את התיק, לרבות הסיקור התקשורתי המאסיבי, אם לא חסר התקדים בהיקפו, שלו זכתה פרשה זו, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את זדורוב. אני סבור כי למרות קיומה של תשתית מפלילה ביותר, נותר ספק סביר באשמתו. ואולם, מדובר בזיכוי מחמת הספק, זיכוי שהוא כ'פסע' מהרשעה".

בעניין דיראני - בינואר 2015, בדעת רוב של ארבעה שופטים אל מול שלושה שופטים, קבע בית-המשפט העליון, כי מוסטפא דיראני לא יוכל לתבוע את ישראל. הנשיא אשר גרוניס, שהיה זה פסה"ד האחרון שנתן, נימק את ההחלטה באינטרס החברתי הטמון במניעת סיוע לאויב. דנציגר, וכן השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל, סברו שיש לאפשר לדיראני לתבוע פיצוי על נזק שנגרם לו, לטענתו, בתקופת מאסרו בארץ.

בפסק-דין, דנ"פ מאיר שמש, מינואר 2012, קבע העליון בדעת רוב כי ניתן להעביר למשטרה את ההודעות שנגבו מעובדי הרכבת על-ידי ועדות בדיקה פנימיות של הרכבת, בגין תאונות שאירעו. דנציגר חשב אחרת, והתנגד להעברת ההודעות של עובדי הרכבת מטעמים של הגנה על זכויות הפרט. לדבריו, "מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה להשלים עם ראיות שהן פרי תחבולת חקירה הפוגעת באוטונומיית הרצון החופשי. הרשות החוקרת אמונה על חשיפת האמת, אך זו צריכה להתבצע במגבלות החוק ובלי לנקוט תחבולות נפסדות שיש בהן משום פגיעה בזכויות יסוד".

מה יעשה יורם דנציגר לאחר פרישתו? אחרי שינוח מהעבודה הקשה, ויקדיש זמן לענייני ביתו, יש להניח כי בדומה לרבים מחבריו השופטים לשעבר, הוא יפנה לעיסוק הרווחי והמעניין של בוררות וגישור. כבר טרם מינויו לעליון היה דנציגר, נוסף לעורך-דין מוביל, אחד הבוררים והמגשרים המבוקשים בשוק, בעיקר בסכסוכים עסקיים. זאת, בשל יכולתו להבין את נפשם של אנשי-העסקים ואילי-ההון, והיכרותו את עולם החברות.

אמנם השוק הפרטי יקבל בשמחה ובזרועות פתוחות את חזרתו הצפויה של דנציגר לעיסוק בבוררויות. אבל בית-המשפט העליון והציבור הרחב יפסידו מפרישתו המוקדמת של שופט חכם, ידען ורגיש, שמצוי בעולם המשפט הכלכלי והעסקי יותר מרוב עמיתיו. שופט, שאינו מהסס לצאת בפסיקות המנוגדות לאלו של עמיתיו, אם הוא מאמין בכך.

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין