נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, מינה היום (ב') את עו"ד גיורא ארדינסט, בא-כוח בנק הפועלים, כבעל תפקיד לאיתור ושמירת נכסי העיזבון של מוטי זיסר ז"ל, ככל שכאלה יתגלו, ופסק כי על הבנק להגיש תביעת חוב נגד העיזבון, שתתברר בנפרד ושלא במסגרת הליך פשיטת-רגל.
בנק הפועלים מנהל הליכים נגד עיזבון זיסר בגין חוב נטען של 1.3 מיליארד שקל, שהבסיס לו הוא ערבויות של זיסר למספר חברות שהיו בשליטתו, בהן אירופה ישראל ומרכזי שליטה.
בהחלטתו למנות את ארדינסט כבעל תפקיד לאיתור נכסי עיזבון זיסר, כתב השופט אורנשטיין כי "לא התעלמתי מטענות המתנגדים באשר לניגוד העניינים לכאורה שבו מצוי ארדינסט (הואיל וארדינסט מייצג את הנושה של זיסר. ח',מ'), אך הואיל ועסקינן בשלב מקדמי, לא ראיתי בטענות כדי להקים מסד להימנע ממינוי ארדינסט כבעל תפקיד. מכל מקום, ככל שבעתיד יהיו סבורים מי מהמשיבים כי קיימת מניעות בידי ארדינסט לשמש כבעל תפקיד - פתוחה בפניהם הדרך לעתור בבקשה מתאימה לבית המשפט".
כן קבע השופט, כאמור, כי על הבנק להגיש תביעת חוב נגד העיזבון, שתתברר בנפרד,ושלא במסגרת הליך פשיטת-הרגל. "בדרך זאת יתאפשר לעיזבון להתגונן כיאות, לא כל שכן בשיפ לב לסנקציה החמורה שנובעת ממתן צו של ניהול בפשיטת-רגל", קבע השופט.
בהמשך לכך דחה אורנשטיין בינתיים את בקשת בנק הפועלים להכריז על עיזבון זיסר ז"ל כפושט-רגל, ובכך קיבל את עמדתה של אלמנת זיסר ז"ל, ד"ר ברכה זיסר, לפיה יש מקום לדון בשאלת תוקפה של הערבות שעליה חתם מוטי זיסר ז"ל.
עם זאת, השופט קבע כי בקשת פשיטת-הרגל לא תימחק. "לא ראיתי למחוק את הליך פשיטת-הרגל. בהקשר זה אבהיר כי מקובלת עליי עמדת הבנק, שלפיה יש צורך להבטיח שלא יתבצעו פעולות ברכוש העיזבון, הן הרכוש הקיים והן הרכוש שנטען שיש לאתרו, ועל-מנת שלא ייגרם נזק בלתי הפיך עד להכרעה בתביעת הבנק", נקבע.
יצוין כי טענת ד"ר ברכה זיסר הייתה כי בנק הפועלים השמיד נכסים שיכלו להביא לפירעון החוב, ובהם הסכמי הניהול של זיסר מול אלביט, וכן פעל ממניעים אישיים, ולכן הערבות אינה תקפה.
את ברכה זיסר מייצגים עורכי הדין ד"ר אבי וינרוט, אריאל דינובצקי ואריק מגידיש. את בנק הפועלים ייצגו עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן.