גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פירמת רוה"ח זיו-האפט מיזגה לתוכה את משרד דיביני הערבי

המשרד בראשות רוה"ח אסעד טאנוס ועימאד קאסם פועל בנצרת ובצפון ומונה 10 עובדים, כולם מהמגזר הערבי ■ ב-2008 פירמת BDO זיו-האפט זיהתה את הפוטנציאל בכוח העבודה החרדי ופתחה שלוחה מקצועית בבני-ברק

קאסם (מימין), זיו וטאנוס. "שמים דגש על המגזר הערבי" / צילום: איל יצהר
קאסם (מימין), זיו וטאנוס. "שמים דגש על המגזר הערבי" / צילום: איל יצהר

במדינת ישראל חיים כ-1.78 מיליון ערבים, שהם 20.8% מכלל האוכלוסייה. שילובו של המגזר הערבי בכלכלה, בחברה ובחינוך עדיין לוקה בחסר, ורבות כבר נאמר ונכתב על אי-השוויון בחלוקת המשאבים ועל ההפליה של המגזר בתחומים שונים. אולם בשנים האחרונות נראה כי חל שינוי לטובה במצב. בין היתר נרשמה עלייה בייצוג של החברה הערבית באקדמיה ובמקומות עבודה פרטיים וממשלתיים (גם לאור ייעוד משרות למגזר במסגרת מדיניות "האפליה המתקנת").

ולא מדובר רק במגזר הערבי. נראה כי גלגלי השינוי בשילובם של כלל המגזרים במשק - חרדים ומיעוטים נוספים - החלו לנוע. במסגרת מגמה זו, החברה והמדינה החלו להפנים את כוח העבודה האיכותי שאינו מנוצל גם בתוך המגזר הערבי.

גם בפירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט, הנמנית עם 5 הפירמות המובילות בישראל, זיהו את הפוטנציאל במגזר הערבי והחלו לקדם יוזמות לשילוב ולהרחבת העסקת רואי חשבון ערבים בפירמה. במסגרת זו הוחלט לאחרונה למזג אל תוך הפירמה את משרד רואי החשבון הערבי דיביני ושות', בראשות רואי החשבון אסעד טאנוס ועימאד קאסם. המשרד פועל בנצרת ובצפון ומונה 10 עובדים, כולם מהמגזר הערבי.

לדברי רו"ח שחר זיו, שותף-מנהל בקבוצת BDO זיו-האפט, לא מדובר ביוזמה חדשה אלא בהרחבת תוכניות קיימות של הפירמה לשילובם של מגזרים שונים בפעילותה. "מצד אחד, התפיסה הרחבה שלנו היא לקיים פעילות עם הרבה ענפים ומגזרים, ומצד שני, להתחבר לאותם מגזרים וגם לתרום להם. אנחנו רוצים להתערות בכלל המגזרים ולצמוח ביחד עם מגזרים שונים - וכעת אנחנו שמים דגש על המגזר הערבי.

"כבר ב-2008 הייתה BDO זיו-האפט החלוצה בקרב הפירמות הגדולות שזיהתה את הפוטנציאל הטמון בכוח העבודה החרדי בישראל, ופתחה שלוחה מקצועית בבני-ברק שבה מועסקות רואות חשבון חרדיות בלבד. כעת מקדמת הפירמה מהלך דומה במגזר הערבי, עם מיזוגו של משרד דביני לתוכה והפיכתו לשלוחה מקצועית של הפירמה בנצרת".

- מה הניע אתכם לעשות זאת עכשיו?

רו"ח זיו: "המגזר הערבי, שמהווה כ-20% מאוכלוסיית ישראל, מאוד צומח, ולהערכתנו גם פוטנציאל הצמיחה שלו העתידי הוא מאוד-מאוד גבוה. המדינה זיהתה שיש מקום לצמיחה גבוהה במגזר והקדישה תוכנית שלמה על-מנת לתמוך בו - ברמת התעסוקה, ברמת התשתיות, ברמות השכלה ועוד. אנחנו זיהינו את המגמה הזאת כבר מזמן בתחום ראיית החשבון, ועכשיו אנחנו מעצימים את הנוכחות שלנו במגזר.

"בשנים הקרובות נראה גידול במספר העסקים במגזר וגידול בגודל העסק הממוצע. חלק לא מבוטל מהעסקים הם עסקים משפחתיים, שעוברים התבגרות והחלפת דורות וגידול; ותוך כדי כך הם צריכים לקבל החלטות שמאפשרות לעסק לקפוץ את המדרגה הבאה, אם בתוך המסגרת המשפחתית או בשינוי במודל העבודה, וזה עוד משהו שאנחנו נשים עליו דגש".

רו"ח זיו מציין כי "למיטב ידיעתי, אנחנו המשרד היחיד שהחליט לעשות פעולה כזאת, לרכוש ולהקים סניף במגזר הערבי, וגם למקם אותו פיזית במקומו בנצרת, ולא לחתור ליעילות תפעולית על-חשבון המיקום".

בשנים האחרונות הושם זרקור על המגזר הערבי גם על-ידי לשכת רואי החשבון בישראל, שהעמיקה את פעילותה בחברה הערבית, והשנה היא אף מקיימת לראשונה כנס שנתי מקצועי בנצרת. מטרת נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, היא להפוך את המפגש למסורת, אשר בה חברי הלשכה ממרכז ומדרום הארץ יצפינו לנצרת לקראת תום השנה האזרחית למספר ימים. זאת, הן כדי שהם ישתתפו בכנס מקצועי וגם ישהו בעיר כתיירים, וכצרכני תיירות יעמיקו את הקשר המקצועי והחברתי עם הקולגות במגזר הערבי.

לדברי נשיא הלשכה, רו"ח קנה, "הכנס מציין את שיתוף-הפעולה של לשכת רואי חשבון עם כל קבוצות האוכלוסייה החברים בלשכה, לרבות החברה הערבית. נצרת היא עיר ערבית גדולה המשמשת גם כמרכז כלכלי ותרבותי של החברה הערבית בישראל. נוסף לנצרת, בכוונתנו להעמיק את הקשר המקצועי באמצעות פעילות הלשכה בכל רחבי הארץ, ומול מגזרים וקהלים המייצגים את כלל החברה הישראלית".

רו"ח טאנוס: "משרדי ראיית החשבון במגזר הערבי הם one man show"

רואי החשבון עימאד קאסם ואסעד טאנוס, מנהלי סניף נצרת של BDO זיו-האפט,מתמחים בביקורת דוחות כספיים, הנהלת חשבונות, שירותי מסים וליווי בדיוני שומות, והעניקו גם שירותי חשבות, ליווי בנקאי וייעוץ עסקי. המשרד נתן שירותים לעסקים בנצרת ולכל אזור הצפון, הן למגזר הערבי והן למגזר היהודי. המשרד התבסס על מומחיותם של השניים ושל 8 עובדים שכירים שעבדו תחתם. כעת הפכו השניים לחלק ממערכת ענק.

את הוויתור על משרד הבוטיק העצמאי שלהם והפיכתו לשלוחה של משרד ענק, מסבירים השניים במציאות המודרנית ובצורכי הלקוחות, המחייבים תשתית מקצועית ויכולות שרק משרד גדול יכול לספק.

לדברי רו"ח טאנוס, "החלטנו להיכנס למיזוג, כי העסקים במגזר מתפתחים, ומשרד מקומי לא יכול לתת את כל השירותים ללקוחות הגדולים. חייבות להיות מחלקות מקצועיות עם התמחות של כל אחת מהן. התנהלות כזו לא יכולה להתבצע על-ידי רואה חשבון אחד. לפעמים מגיע אליך מפעל, שהופך עם הזמן להיות מפעל מאושר ו/או מפעל שמייצא, וכדי לתת לו את השירות המלא, יש צורך בידע רחב יותר ובהיכרות עם כל הרגולציות שמשתנות בקצב מהיר בישראל".

רו"ח טאנוס מציין כי "הסקטור העסקי במגזר הערבי צומח בקצב מהיר, ובהתאם גדלים גם צרכיו בשירותים עסקיים. בשנים האחרונות רואים בקרב העסקים במגזר יותר ויותר דרישה לסל שירותים מקיף בתחומי הביקורת והייעוץ. המיזוג של דיביני ושות' עם BDO הוא הזדמנות עבורנו למנף את המוניטין והקשרים של דיביני ושות' במגזר לטובת הענקת שירות מקיף, תוך שימוש בניסיון הרב של BDO והידע הרב-לאומי שלה, שיתרמו לצמיחת העסקים במגזר".

רו"ח קאסם מוסיף כי "שיקול נוסף לגבי המיזוג היה גם השינוי שהתחולל מבחינה עסקית במגזר, העסקים במגזר הערבי השתדרגו. זה לא כמו שהיה פעם - עסקים סגורים שמעדיפים לעבוד רק עם המגזר. בין הלקוחות שלנו יש מפעלים מאושרים, חברות היי-טק, עסקים שהמוצרים שלהם משווקים בכל העולם, וזה מצריך היערכות בהתאם. כיום משרדי ראיית החשבון בנצרת מבוססים על אדם אחד או שניים, והם לא יכולים להיות בקיאים בכל הנושאים וההתמחויות".

- מה מאפיין את משרדי רואי החשבון במגזר הערבי? האם הם פונים בעיקר למגזר?

רו"ח טאנוס: "אחד המאפיינים המרכזיים של המשרדים במגזר הערבי הוא שהם ONE MAN SHOW. רוב המשרדים בנויים על דמות אחת שהיא בקיאה בכל הנושאים. זה מאוד קשה כשאדם אחד מטפל בכל השירותים בקרב כל לקוחותיו. הרעיון שלנו הוא לבנות מחלקות ולשדרג את השירותים. זאת, לאור השדרוג שמתחולל בעסקים במגזר הערבי".

עוד כתבות

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי-אור אברבך מסיים את תפקידו

לי-אור אברבך, סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, הודיע על סיום תפקידו ועל מעבר לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

טראמפ נגד נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה

אביב מליסרון מציעה לרוכשים תשלום של 6,000 שקל לחודש למשך ארבע שנים - אחרי האכלוס ● נוסף לכך המבצע מבטיח פטור מהצמדה למדד, אולם חבות המס מוטלת על הקונים ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה חיובית בת"א; זו הסיבה שהדולר מאבד גובה מול השקל

מדד ת"א 90 מוסיף לערכו כ-0.7% ● מניית הבורסה לני"ע מזנקת ב-7%, לאחר שדיווחה אתמול בערב (ד') על מו"מ מתקדם שהיא מקיימת למכירת פעילות המדדים שלה לגוף זר ● טראמפ הודיע שהגיע להסכמות מול נאט"ו לגבי גרינלנד והוריד את המכסים החדשים מהשולחן - המדדים בוול סטריט קפצו ● באסיה נרשמים הבוקר זינוקים במדדי הקוספי והנייקי ● שער הדולר עומד על 3.13 שקלים ● אינטל זינקה אתמול במעל 10% - זה מה שצפוי בדוחות שתפרסם הלילה

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הדיווח שמקפיץ את מניית הבורסה: מו"מ למכירת פעילות המדדים לגוף זר

הבורסה בת"א מתקרבת להצפת ערך בפעילות המדדים שלה, שצמחה פי שמונה תוך שנתיים, אותה היא מתכננת למכור לגוף זר ● בשנה שעברה העריכו כי הבורסה תמכור את הפעילות, לה הכנסות של 25 מיליון שקל, תמורת 300-400 מיליון שקל

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

טראמפ מתקפל? הסיר את המכסים החדשים על אירופה ודיווח על "מסגרת להסכמה" על גרינלנד

אחרי איומים בסיפוח גרינלנד ובהטלת מכסים על מדינות אירופה ככל שאלה ימנעו זאת בעדו, טראמפ הודיע על הקפאת הצעדים והציג "מסגרת לעסקה עתידית" עם נאט"ו ● מוקדם יותר היום הפרלמנט האירופי עצר את אישור הסכם הסחר עם ארה"ב, בטענה כי המכסים החדשים עשויים להפר אותו

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הן היו כוח שמניע את השווקים, כעת הן מתפזרות ל-7 כיוונים

קבוצת שבע המניות המופלאות של ענקיות הטכנולוגיה, שמיקדו את הייפ הבינה המלאכותית, מתפצלת מבפנים ● רבות מהן משתרכות כיום אחרי השוק הכללי

הבעת תמיכה בחיזבאללה באיסטנבול / צילום: ap, Emrah Gurel

מיליארד דולר, רובו דרך איסטנבול: תפקיד טורקיה בשיקום חיזבאללה

בעוד שאיראן נחלשת, והציר הישן קורס, אנקרה מזהה הזדמנות למילוי הוואקום בביירות ● למניעת חיכוך עם חיזבאללה, ארדואן מארח בכירים בארגון ומאפשר הזרמת מימון מטהרן דרך טורקיה

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא