אחרי יממה של דרמות ומתקפות פוליטיות, ראשי סיעות הקואליציה סיכמו היום (ה') בצהריים כי תאגיד השידור הציבורי ("כאן") יחל לפעול בסוף חודש אפריל על-פי הקבוע בחוק, ובתמורה יעבור "חוק הפיקוחח על התקשורת" בכפוף לשינויים שייעשו בהסכמה.
עדיין לא ברור באיזו ועדה בכנסת יידון החוק החדש, שתכליתו להכפיף את כל הגופים המשדרים, ציבוריים ומסחריים כאחד, למועצה מפקחת אחת שנשלטת הלכה למעשה על-ידי הדרג הפוליטי.
הסיכום הזה מאפשר לשר האוצר משה כחלון להציג את הדברים כהישג, בכך שהביא לפתיחת התאגיד כמתוכנן, אף שחוק הפיקוח החדש עלול להתברר כמכה קשה לתקשורת החופשית הרבה מעבר לתרחישש בו התאגיד היה עובר קבורת חמור.
עד שעות הצהריים המוקדמות עוד העריכו במערכת הפוליטית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מייצר משבר מכוון, כחלק מהחלטה עקרונית שקיבל לכאורה לשקול בחירות מוקדמות ולהקדים בכך את הגשתת כתב האישום הצפוי בעניינו. על-פי אותן הערכות, נתניהו עשוי היה לתרץ את הצעד הזה בדומה להסבר שסיפק כשהקדים את הבחירות בשנת 2014, לכאורה בשל "בעיית המשילות" בממשלה.
המשבר פרץ אמש (ד') כשנתניהו עלה לבמה בערב "הגיבושון" שנערך לחברי הקואליציה בבית מלון בחדרה. "הקמת תאגיד השידור הציבורי הייתה טעות, אבל לא מאוחר מדי לתקן", אמר נתניהו, והחל לכוון את הדברים לעברו של שר האוצר, משה כחלון. "אני קורא לשר האוצר לתמוך בדחייה של חצי שנה בהפעלת התאגיד ובחוק שיגביר את הפיקוח על התקשורת - כי זה מה שהעם רוצה", הוסיף נתניהו.
"כחלון ונתניהו כבר לא"
הדברים האלה הציתו מיד את האש, אחרי שבוע מתוח במיוחד בין השניים. כחלון - שמאוד לא אהב את העובדה שנתניהו מגלגל לעברו פעם נוספת את עתידם של עובדי רשות השידור, שאמורה להתפרק סופית כבר בסוף אפריל הקרוב - לא נשאר חייב. "אני לא מוכן שנתניהו יעשה לי תרגילים וספינים כאלה על חשבוני. הקמת התאגיד זה חוק של הליכוד, לא שלי", הוא אמר בשיחות סגורות.
רק בהמשך התברר כי כבר בתחילת השבוע התנהלה שיחה אישית קשה בין השניים, במהלכה תקף כחלון את נתניהו: "השידור הציבורי לא באמת מעניין אותך הרי, זה רק שליטה".
על-פי דיווחים שונים, כחלון הרחיב את החזית מול נתניהו מעבר לענייני התאגיד ותקף אותו גם על התנהלותו הכללית: "כשיש קשיים, אתה תמיד נעלם, אבל כשיש הישגים, אתה מופיע ולוקח לעצמך את הקרדיט. אני לא בליכוד יותר, לא מספר שתיים שלך ולא מספר שלוש".
כחלון התכוון בין היתר לעובדה שנתניהו הודיע כי ההחלטה להוריד מסים היא החלטה משותפת שלו ושל שר האוצר, למרות שכחלון מדבר על כך זמן רב. הבוקר, במהלך כנס "הכוח לשנות" של קו הידידות נשאל כחלון על יחסיו עם נתניהו, וזה השיב: "איך אומרים החבר'ה? כחלון ונתניהו כבר לא".
גם חבריו של כחלון ממפלגת "כולנו" הצטרפו למתקפה. ח"כ רועי פולקמן, חבר בוועדת הכלכלה, צייץ בטוויטר מיד לאחר נאומו של נתניהו בעניין התאגיד: "כמה מביך. נתניהו, שלא היה אכפת לו לשנייה מרשות השידור ועובדיה שנים, עושה עכשיו ספין נוסף על גב העובדים בערב גיבוש הקואליציה".
היו גם חברי כנסת שהזכירו אמש כי נתניהו, שכל-כך להוט היום לדבר בשבח רשות השידור, העלה במערכת הבחירות האחרונות קמפיין שהשווה באופן אומלל בין עובדי רשות השידור למחבלים של החמאס.
מי שהתייצבה לימינו של נתניהו היא שרת התרבות מירי רגב, ששיגרה אמש הודעה: "שמחתי לשמוע את דברי ראש הממשלה שהקמת התאגיד הייתה החלטה שגויה. כפי שהוא אמר, טעויות צריך לתקן, בוודאי אם הן על חשבון משלם המסים. צריך לעשות את זה 'כאן' ועכשיו".
אבל זה לא רק נתניהו וכחלון: גם העימות בין שר הביטחון אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) לשר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) הלך והחריף השבוע, הפעם על רקע הדרישה של ליברמן להדיח את רב המכינה בהתנחלות עלי כתנאי להמשך תקצוב המוסד. ליברמן טען כי בנט מגן על מי שרוצה להפוך את ישראל לאיראן, ובנט לא נשאר חייב: "המכינה לא תיסגר, זו ברברת ליברמנית טיפוסית".
בין לבין, יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, המשיך להתקוטט לא רק עם השותפים הקואליציוניים אלא גם ואולי בעיקר עם חבריו לליכוד, בראשם ח"כ יואב קיש. ביטן טען כי קיש מנצל את מעמדו כיו"ר ועדת הכנסת כדי לקדם הצעות חוק פרטיות עליהן הוא חתום, ודרש להדיח אותו מראשות הוועדה. אפילו ב"גיבושון" שנערך אמש לחברי הקואליציה מחו חברי הליכוד כי האירוע הפך ל"מופע הצדעה לדוד ביטן".
שר הפנים אריה דרעי (ש"ס), שראה כבר דבר או שניים בפוליטיקה הישראלית, קרא היום את המפה עם כניסתו לישיבת הממשלה: "אני לא מתכוון להישאר בממשלה שתחיה על קלקולים ועל חיסול אחד של השני. אם לא יתעשתו כולם, עדיף ללכת לבחירות".
דרעי, כך מסתמן, היווה גורם מתווך מאחורי ההסכמות החדשות שהתקבלו בצהריים. יו"ר הקואליציה דוד ביטן הבהיר גם לאחר ההסכמות כי הוא ומרבית חברי הליכוד, לרבות ראש הממשלה, עדיין תומכים בסגירת התאגיד, ולא מן הנמנע כי יפעלו לסגור אותו גם לאחר שיקום.
מחאת עובדי רשות השידור נמשכת
בתוך כך, עובדי רשות השידור החריפו הבוקר את צעדי המחאה שלהם, על רקע הסגירה המסתמנת של הרשות. שידורי רשת ב' הושבתו בין השעות 9:00 ל-12:00, והעובדים הפגינו בבוקר מול ביתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ובהמשך ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים.
במקביל ללחצים הפוליטיים במשולש של נתניהו-כחלון-ניסנקורן ולניסיונות להציל את גורל רשות השידור באמצעותם, העובדים מעלים גם טענות כלפי מוכנות התאגיד ואופן תפקודו. לטענתם, "תאגיד השידור הגדיר את סף כוח-האדם שלו על 750 עובדים ומיצה אותו בימים אלה", כש"במקביל הוציא שני מכרזים לשכירת שירותי כתבים, צלמים, מפיקים, בימאים, טכנאים וגרפיקאים לפי שעה באמצעות חברות קבלניות".
לטענת העובדים, מדובר ב"העסקה קבלנית ללא יחסי עובד-מעביד ששר האוצר ויו"ר ההסתדרות כבר הכריזו שאין מקומה במגזר הציבורי".
מתאגיד השידור נמסר בתגובה לדברים כי "החוק קובע כי עובדי רשות השידור שגויסו לתאגיד, בהם צלמים וטכנאים, יצטרפו ל'כאן' רק ביום תחילת השידורים. אי-הוודאות בנושא שחרור העובדים מרשות השידור, המהווים את רוב עובדי התאגיד, מחייבת את התאגיד להיערך לפתרון זמני ומיידי לכמה מהתפקידים, לצורך קיום עבודה שוטפת והמשך ההכנות לעלייתו לאוויר".
שתי אגודות העיתונאים שמייצגות את עיתונאי רשות השידור מתכוונות לפרסם מחר (ו') מודעת עמוד ב"ידיעות אחרונות", בה נראים כחלון וניסנקורן, כשעליהם מודבר הכיתוב "עבודה בעיניים". השניים מואשמים שם כי בזמן שהם מאפשרים לפטר כ-1,000 מעובדי רשות השידור, התאגיד החדש יעסיק "עובדי קבלן שקופים בשכר עלוב וללא זכויות".
העובדים עדיין מקווים כי ניתן יהיה לכל הפחות להביא להגדלה משמעותית במספר עובדי הרשות שייקלטו בתאגיד, ויש מי שמדבר עדיין גם על מתווה של איחוד בין שני הגופים.
