טיולי משפחות/ צילום Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ילדים זה שמחה - את המוטו הזה ההורים בוודאי כבר הפנימו, אבל לשמחה הזו יש מחיר - והוא יקר. מחקר שביצע הכלכלן רז גרינבלט, המתמחה בליווי עסקי מקבוצת "Shell Capital", עבור ערוץ 20, למשרד מיוחד שישודר הערב בשעה 23:00 בתוכנית "כלכלי בלילה עם משה כץ" - חושף את המספרים: ב-3 השנים הראשונות לחייו עלות גידול הילד הראשון במשפחה עומדת על יותר מ-130 אלף שקל, כשממוצע ההוצאות החודשיות עומד על כ-3,670 שקל - זאת עבור משפחה בעלת הכנסה של כמעט 18,000 שקל נטו.
ככל שעולה גיל הילד, ההוצאות הולכות ופוחתות עד לרמה של כ-95,000 שקל, עלות גידול נער בגילאי 15 עד 17, בתקופה של 3 שנים.
לפי המחקר שבדק את עלות גידול הצאצאים שלנו מגיל 0 ועד גיל 18, במהלך השנים הללו נוציא כ-612 אלף שקל על הוצאות גידול הילד הראשון, כאשר מדובר על הוצאות ברובדים שונים - מדיור, עבור במזון, ביגוד, בריאות, טיפול וחינוך ועוד. הבשורה: מהילד השני העלויות יורדות.
מדי שנה ומאז 1960 מפרסם משרד החקלאות האמריקאי דוח מפורט על עלות גידול ילדים בארה"ב. בארץ לא נעשתה בדיקה מקיפה בעניין, ולפיכך הפרמטרים שעל בסיסם נערך המחקר היו אלה שנבדקים על-ידי משרד החקלאות האמריקאי.
פרמטרים אלה כללו הוצאות דיור - פרמטר שעלותו עולה עם השנים; מזון - פרמטר שמזנק עם השנים מרמה של 8,600 שקל בגילאים 0-3 לרמה של 21,200 בגילאים 15 עד 17. פרמטרים אחרים כללו הוצאות תחבורה, ביגוד, בריאות, טיפול וחינוך - פרמטר שעלותו עבור ההורים צונחת מרמה של 70,000 שקל ב-3 השנים הראשונות לכ-17,000 בגילאי 15-17.
המחקר התבסס על נתוני הלמ"ס, על בדיקות מחירים באתרי השוואות שונים, ותוך התאמה לנורמה הישראלית כדוגמת התייחסות לחוק חינוך חובה חינם, העובדה שבישראל קיימים כיסויי בריאות, טיפולי שיניים ועוד.
מהנתונים עולה כאמור כי עלות גידול של ילד שנולד למשפחה בעלת הכנסה של 17,768 שקל נטו, ב-3 השנים הראשונות לחייו, עומדת על 130,575 שקל כשממוצע ההוצאות לחודש עומד על 3,672 שקל. ב-3 השנים הבאות לחייו עלות הגידול יורדת ל-105,600 שקל ובהמשך השנים ממשיכה לרדת.
בסופו של תהליך, לאחר 18 שנים, מסתכמת עלות גידול הצאצא בכ-612 אלף שקל, כאשר לשם השוואה, בארה"ב קובע המחקר שם כי עלות הגידול של ילד עד גיל 18 עומדת על כ-888 אלף שקל.
חוק חינוך חינם?
מתוך סכום-העתק של 612 אלף שקל עלות גידול הילד עד לגיל 18, מהווה נדבך עלות החינוך והטיפולים בילדים יותר משליש מכלל ההוצאות ולמעשה שיעור של 39%, עם סכום המגיע לכ-236 אלף שקל מגיל 0 עד 18.
חוק חינוך חינם, שמטעה אותנו לחשוב שאלה הם פני הדברים, כרוך בתשלומי הורים של אלפי שקלים מדי שנה ובאורח החיים שמחייב אותנו לפתרונות עבור הילדים: כאן מדובר על שעות העבודה המופרזות של ההורים בישראל - מה שמצריך עלויות נוספות ל"פתרונות" שונים כמו בייביסיטר, מסגרות צהרון וכו'. למעשה, לפי המחקר, בטווח הגילאים 3-6 ההורים יוציאו על צהרון סכום של יותר מ45 אלף שקל - מבלי להכליל חוגים והעשרות שיוסיפו כ-10,000 שקל
בהתאם לנתוני הלמ"ס, שיעור הפריון בישראל נכון לשנת 2017 עומד על קצת מעל ל-3 ילדים לאישה - מכאן שמשפחה ממוצעת תוציא על מסגרות חינוך אלטרנטיביות ב-3 שנים הראשונות של חיי כל אחד מהילדים במצטבר סכום של יותר מ-150 אלף שקל.
ההוצאה השנייה בהיקפה כוללת את סעיף השונות המסתכם בכ-118 אלף שקל, כשכאן נכללות הוצאות המשתנות עם הגיל ואשר הצורך שלהן עם הגיל מתברר כלא הכרחי - כך למשל עגלה, סל-קל או מגבונים ובקבוקים לתינוק; והוצאות שעם הגיל הופכות למותרות, דוגמת חופשות, אירועים, רכישת סמארטפון ועוד.
"סעיף השונות מאגד תחתיו את הדברים שהילד באמת יכול לחיות גם בלעדיהם", אומר גרינבלט. "אם נעבוד בצורה מחושבת שתכלול בניית תקציב או חישוב הוצאות מראש, אפשר לחסוך בסעיף השונות כ-50% ולהשקיע אותם בדברים יותר משמעותיים עבור הילדים, כגון לימודים אקדמיים או חתונה - דברים שבכל מקרה משפחות נדרשות להוציא בשלב זה או אחר ונחנקות מלחץ כלכלי".
הוצאות יומיומיות אחרות כוללות לדוגמה את מחיר הדיור שנאמד ב-62 אלף שקל לכל השנים: מ-8,400 שקל ב-3 השנים הראשונות ועד כמעט 12,000 שקל בתחשיב עבור נער בגיל 15-17 - הגידול בסעיף זה הוא יחסי ולא דרמטי למדי.
סעיף המזון מלמד באופן לא מפתיע כי ככל שהילד גדל, כך הוא צורך יותר, ובעוד שב-3 השנים הראשונות נוציא כ-8,600 שקל - מגיל 12 ואילך עלות המזון תזנק לכ-20,000 שקל. שיהיו לנו בריאים.
ילד שני - עלות שולית פוחתת
כאמור, שיעור הפריון במדינת ישראל נכון לשנת 2017 עומד על קצת מעל ל-3 ילדים לאישה. לכן המחקר בחן כמה יוציאו ההורים על ילד שני במשפחה.
ציוד כמו ריהוט בחדר הילדים, עגלת תינוק וצעצועים ישמשו אותנו הלאה, כמו גם ביגוד - עד גיל 18 יעלה הילד השני במשפחה סכום של 491 אלף שקל, לעומת כ-612 אלף שקל עלות הילד הראשון. ב-3 השנים הראשונות לחייו יעלה ילד שני בממוצע בחודשי כ-2,900 שקל בחודש, לעומת יותר מ-3,600 שקל בחודש עבור הילד הראשון.
הילד השני למשל לא מוסיף לעלויות הדיור, כשגם הוצאות המזון שלו יקטנו (משום המזון שנרכש במרוכז עבור שני הילדים).
גם כאן זועקת הציניות של חוק חינוך חינם, היות והחלק העיקרי בהוצאות הגידול עבור הילד השני הוא עבור חינוך וטיפול, והוא מהווה כמעט 50% מסך ההוצאות.
