גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנוע ברכישת מובילאיי

מה למעשה רוכשת אינטל, ועד כמה העסקה הזו חשובה לה?

אינטל / צילום: בלומברג
אינטל / צילום: בלומברג

בשבוע שעבר דווח על העסקה הגדולה ביותר במשק הישראלי - רכישת מובילאיי בידי ענקית השבבים אינטל בתמורה לכ-15 מיליארד דולר (14.7 מיליארד עד 15.3 מיליארד דולר). מדובר בפרמיה של מעל 30% על מחיר השוק, ובהתאמה זינקה מניית מובילאיי בוול סטריט (עדיין קיים דיסקאונט צפוי של כמה אחוזים ביחס למחיר העסקה - שאחרי הכול היא טרם נסגרה סופית).

מובילאיי היא מובילה עולמית בתחום הפיתוח והייצור של מערכות נהיגה אוטונומיות, ובמילים פשוטות - היא נמצאת בחזית של "הרכב העתידי", האוטונומי. אינטל עצמה נמצאת כבר בתחום הזה, אבל כדי להוביל היא הייתה צריכה את מובילאיי, ועם הרכישה, כך מסרו מהחברה, תהפוך אינטל לספקית טכנולוגיה מובילה בשוק הצומח של רכבים אוטונומיים. אינטל מעריכה את פוטנציאל השוק של מערכות הרכב, המידע והשירותים ב-70 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

הפעילות הזו של אינטל תישאר בישראל, וצפוי כי היא תגדל במאות רבות של עובדים (אפילו אלפים). אינטל בעצם מהמרת על התחום הזה: רכישה בסכום של 15 מיליארד דולר - ועוד במזומן - היא לא עניין של מה בכך. רק כדי להמחיש את הפרופורציות - השווי של אינטל הענקית בוול סטריט עומד על כ-165 מיליארד דולר, המזומנים וההשקעות לזמן קצר מסתכמים בכ-17 מיליארד דולר, החובות הפיננסיים (לזמן קצר וארוך) בכ-25 מיליארד דולר וההון של החברה מסתכם ב-66 מיליארד דולר.

המספרים הגדולים של אינטל אמנם מעידים כי מדובר בחברה שהיא ליגה בפני עצמה, אבל הם גם מלמדים על החשיבות שהחברה מייחסת לתחום הרכב האוטונומי ולרכישת מובילאיי - אינטל מוכנה לשלם קרוב ל-10% מהשווי שלה על חברה שמבחינת היקפים כספיים (מכירות, רווחים וכדומה) רחוקה מאוד מהמספרים שלה. אינטל מוכנה "כאילו" לשלם כמעט את כל המזומנים וההשקעות לטווח קצר (או לקחת חוב פיננסי גדול מאוד) כדי לרכוש את מובילאיי. זה צעד לא טריוויאלי, וגם וול סטריט (לפחות בינתיים) לא ממש מתלהבת - אינטל  ירדה עם ההודעה על העסקה ב-2%.

אינטל היא מעצמה שמוכרת ב-60 מיליארד דולר בשנה ומרוויחה (Non Gaap) קרוב ל-10 מיליארד דולר (ויותר). מובילאיי מכרה בשנת 2016 ב-360 מיליון דולר, שזה 0.5% בערך ממכירות אינטל, והרוויחה כ-180 מיליון דולר (Non Gaap) - שהם כ-2% מהרווחים של אינטל. כלומר, בהסתכלות על תוצאות העבר, מדובר בהשקעה כספית אדירה ביחס לביצועים. אבל התוצאות הן לא העניין - אינטל קונה כמובן פוטנציאל ולא את תוצאות העבר, ועל זה היא מוכנה לשלם הרבה מאוד כסף.

איך רושמים פוטנציאל בדוחות

הרכישה הזו (אם וכאשר תושלם) תירשם בדוחות הכספיים של אינטל באופן הבא: יצאו מזומנים בסך של 15 מיליארד דולר ויכנסו הנכסים והחובות של מובילאיי, שצריכים להסתכם בנטו של 15 מיליארד דולר. הרכישה הזו, ורכישות בכלל, אינן משפיעות על ההון העצמי של הרוכשת. אינטל לא מקבלת הזרמת הון מהרכישה, היא פשוט מגדילה את הנכסים ואת החובות בסכום זהה.

לפני שנתייחס למספרים של העסקה, נמחיש בדוגמה - אם חברה רוכשת בתמורה ל-2 מיליון דולר חברה אחרת שיש לה רק קרקע בערך של 2 מיליון דולר, אז בחברה הרוכשת "יצאו" 2 מיליון דולר מהמאזן, ונכנסה חברה בת (שמאחדים את הסעיפים שלה באופן מלא בדוחות) אשר לה קרקע ב-2 מיליון דולר - כלומר מול יציאת המזומנים נכנסה קרקע באותו ערך - משמע ההון העצמי, שהוא נטו של נכסים בניכוי התחייבויות, לא השתנה.

העסקה לרכישת מובילאיי היא כמובן שונה מהדוגמה הפשוטה הזו, שכן לחברה יש נכסים רבים והתחייבויות רבות. המאזן של מובילאיי נראה בתמצית כך (סעיפים עיקריים): מזומנים וניירות ערך בסך של כ-630 מיליון דולר; לקוחות (אשראי ללקוחות) בסך 43 מיליון דולר; מלאי - 57 מיליון דולר; ובצד ההתחייבויות - ספקים בסך 43 מיליון דולר והון עצמי קרוב ל-700 מיליון דולר.

עם השלמת הרכישה, אינטל תידרש לקבל הערכה מגורם חיצוני שמייחסת את הסכום ששולם בגין מובילאיי לנכסים וההתחייבויות שלה. ולמה הכוונה? היועץ/מעריך אמור לעשות אלוקציה של הסכום לנכסים שונים - בשלב הראשון הוא יבדוק אם קיימים נכסים מוחשיים (קרקע, ציוד וכו') שערכם שונה מהספרים (וזה נכון גם לגבי סעיפים כמו לקוחות, מלאי ועוד); בשלב השני הוא יעריך את הנכסים הלא מוחשיים של החברה - פטנטים, מותג, לקוחות, הסכמים עתידיים ועוד; ובשלב השלישי הוא ייחס את היתרה שנותרה למוניטין. הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין אינם מופיעים במאזן של מובילאיי, הם מעבר למאזן - הם בעצם הנכסים החבויים שבעטיים מוכנה אינטל לשלם תוספת מעבר להון.

אפשר גם להתייחס לזה כך: 15 מיליארד דולר משולמים לחברה עם הון של 700 מיליון דולר, כלומר יש כאן תמורה מעבר להון של 14.3 מיליארד דולר שצריך לייחס אותה. בפועל, השיטה להקצאת הסכום היא בחינת התשלום נטו, ואחר כך ההקצאה.

בשלב הראשוני של ההקצאה יש לנטרל את המזומנים (וההשקעות לטווח קצר) - אינטל הרי משלמת 15 מיליארד דולר במזומן, ומיד מקבלת את המזומנים בקופה של מובילאיי שמסתכמים (נעגל לצורך ההדגמה) ב-600 מיליון דולר. כלומר, היא בעצם משלמת מזומנים בסך של 14.4 מיליארד דולר, ואת זה יש להקצות לשאר הסעיפים.

אלא שברור כבר במבט ראשון שאין במאזן החשבונאי נכס שיכול להיות שווה ערך או קרוב לסכום שמשולם. 14.4 מיליארד דולר לא יכולים להיות מוסברים כמובן בסעיף הלקוחות והמלאי שרשומים בעשרות מיליוני דולרים; וגם ברכוש הקבוע אין הפתעות (שאצל מובילאיי, אגב, הוא בסך של 18 מיליון דולר בלבד).

ומכאן, שכמעט כל הסכום הזה מיוחס לנכסים לא מוחשיים ולמוניטין. אלה מבטאים בעצם את הרווחים העתידיים, ואינטל משלמת את הסכום שהיא משלמת מתוך ציפייה שהפעילות הזו תניב לה רווחים בעתיד. במילים אחרות - הסכום הזה הוא עבור הפוטנציאל, או אם תרצו - אינטל קונה פוטנציאל.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

על מה מוכנה אינטל לשלם קורב ל-10% מהשווי שלה

עוד כתבות

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר

המתווה שתנסח ועדת הכספים צפוי לכלול מקדם גבוה יותר לחישוב ההוצאות הקבועות של העסק לגובה המענק, הגדלת השתתפות המדינה בשכר, פיצוי בגין היפגעות ממושכת של ענפים ופתרונות ייעודיים לתיירות ולנשות מילואימניקים ● עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי לוועדת הכספים אין יכולת ממשית להעביר את המתווה המרחיב

באי הכנס

עושים לונג על ישראל: הרגעים מאחורי כנס ההשקעות של גלובס

מאות אורחים השתתפו היום בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, והמליצו איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"

וולט מרקט / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

לא מצליחה להרוויח: האם עסקת וולט מרקט צפויה לעלות על שרטון?

עפ"י מידע שהגיע לגלובס, פעילות הסופרים של ענקית המשלוחים וולט הפסדית לחלוטין, זאת על אף ההכנסות השנתיות הגבוהות הנאמדות במעל 650 מיליון שקל בשנה ● לדברי גורם שהתעניין ברכישת וולט מרקט, נראה כי אף אחת מרשתות השיווק הציבוריות לא תוכל להרשות לעצמה למזג לדוחותיה מספרים כה בעייתיים

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

רן פוליאקין ז''ל / צילום: איל יצהר

תביעה של 50 מיליון שקל נגד יורשיו של יזם ההייטק: "מכל החלומות - לא נשאר דבר"

67 בעלי מניות מיעוט בחברת סיקס AI הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד יורשי בעל השליטה בחברה, רן פוליאקין ז"ל ● לטענת התובעים הם השקיעו בחברה סכום מצטבר של כ-50 מיליון שקל, אך חודש לאחר מותו של פוליאקין הם עודכנו שקופת החברה התרוקנה: "שורה של מעשי הטעיה וגזל חמורים" ● עו"ד אלון פומרנץ, המייצג את יורשי פוליאקין: "תביעה מופרכת וחסרת שחר"

ברק בנסקי, אורי פז ורונית אשד לוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

נדל"ן באי ודאות: בחירה סלקטיבית של פרויקטים, יתרון דווקא לפריפריה

המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ברק בנסקי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים רונית אשד-לוי ומייסד מכלול מימון אורי פז התכנסו לדון בעתיד שוק הדיור בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח ● להערכתם, הפריפריה צפויה להוביל את הביקושים, מחירי הדירות יחזרו לעלות בקרוב, והמדינה חייבת לדאוג לתחום השכירות לטווח ארוך

פילסברי המיובאת לישראל על ידי רוסטיק בייקרי / צילום: יח''צ

בדרך לבורסה: רוסטיק בייקרי מתכננת הנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

רוסטיק בייקרי, שבשליטת דני נגל, הגישה תשקיף לרשות ניירות ערך בשבוע שעבר, והיא צפויה להתחיל לקדם את התהליך ● ההנפקה, אותה תוביל אי.בי.אי חיתום צפויה להתבצע לפי שווי של כמיליארד שקל

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

הקיצוצים במטא מגיעים לישראל. הערכה: 100 עובדים יפוטרו

לפי גורמים, מתווה פיצויי הפיטורים במטא ישראל צפוי להיות דומה לזה האמריקאי ● ההודעות צפויות להישלח סביב 20 במאי במסגרת קיצוץ של כ-10% מכוח-האדם הגלובלי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכן הפך את חדר האשפה לדירה ונתבע. מה קבע בית המשפט?

סטארט־אפ יפצה ב־10,000 שקל מועמד שהעסקתו בוטלה ברגע האחרון ● מה קבע ביהמ"ש ביחס לבן 80 שעשה שימוש ברכוש משותף במשך 50 שנה? ● והאם שופטת שביקרה את אחד מהצדדים בדיון צריכה להיפסל? ● 3 פסקי דין בשבוע

שווי האופציות והמניות - סכום בלתי נתפס / צילום: Shutterstock

"הכסף זורם גם לבורסה בת"א": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית

שווי האופציות והמניות החסומות שמחזיקים עובדי ההייטק מישראל עומד כיום על סכום בלתי נתפס ● מה זה עושה למשק? מודי שפריר, הפועלים: "זה תומך בצריכה הפרטית ובצמיחת הכלכלה, וגם מגדיל את אי־השוויון" ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "להערכתי, רוב הסכום הולך לחיסכון ולהשקעות"

עומס בנתיבי איילון / צילום: Shutterstock

היכונו לשלם יותר על המכונית: הגזירות שבוחנים באוצר

צעדים שיישומם הוקפא בשנים האחרונות, כמו ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי והחלת מס נסועה ואגרת גודש, חוזרים לשולחן עקב הבור התקציבי ● במקביל, יצרניות היוקרה מרצדס, ב.מ.וו ופולקסווגן ממשיכות לדחוף קדימה בתחום החשמליות, עם טווחים ארוכים יותר ומחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב

אייל גפני, מנכ''ל בנק ONE ZERO, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ONE ZERO: "בנקים דיגיטליים נוספים כמו רבולוט בדרך לישראל, הם לא נכנסים לפני שרואים שמתחרה מקומי הצליח לשנות אותו"

אייל גפני, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, שהשתתף היום בכנס "עושים לונג על ישראל", בטוח שהחברה תעבור לרווחיות תוך שנה, תוקף את הבנקים שלא נותנים ריביות אטרקטיביות ללקוחות, ומעריך שהפוטנציאל של הבנק שלו עדיין גדול ● ומה לגבי מכירה?

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

הפגנת חרדים נגד הגיוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

בית המשפט העליון מורה לשורת גורמים לפעול כדי להתנות הטבות כלכליות בגיוס חרדים לצה"ל ● חלק מההטבות: סבסוד שכר לימוד במעונות יום, הנחה בתחבורה ציבורית והנחה ברכישת דירה ● "אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים", נכתב בהחלטה

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

המשכנתא הממוצעת בשיא כל הזמנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המשכנתא הממוצעת שברה שיאים, אך הלווים מתקשים לעמוד בהחזרים

מנתוני בנק ישראל עולה כי ציבור רוכשי הדירות לקח בחודש שעבר את המשכנתא הממוצעת הגבוהה ביותר אי פעם ● זאת, בין היתר, כתוצאה מהחשש להעלאת הריבית ומבצעי היזמים ● במקביל, ובמגמה סותרת לכאורה - רמות הפיגורים במשכנתאות דווקא עולות

הגר בן עזרא / צילום: בן עמי קרן

הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליבה כמנכ״לית פמי

קבוצת שירותי הבריאות פמי, המעניקה שירותי בריאות למוסדות שונים בישראל הודיעה על חילופים בצמרת ההנהלה ● הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליביה בתפקיד המנכ"לית ● מולכו-פילבה נחשבת למי שמיקדה את החברה, בשבתקופתה גדלה החברה כך שסיפקה שירותים רפואיים לכ-2 מיליון איש

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

פרופ' יוג'ין קנדל, יו''ר דירקטוריון הבורסה לני''ע, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"ישראל תחטוף מה-AI, אבל כמדינה קטנה אנחנו יכולים להרוויח ממנה יותר"

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה ויו"ר מכון RISE, התריע בכנס "עושים לונג על ישראל" כי זו תהיה טעות להתמקד ב-5% מהעובדים העשויים להוביל את ה-AI, בעוד שה-95% הנותרים עלולים להיפגע: "נדרשת אסטרטגיה שמתבוננת בתמונה הכוללת" ● הוא גם הזהיר כי ההחלטות לגבי ההייטק מתבססות על נתונים לא רלוונטיים, וסימן את היעד הבא להנפקות בבורסה