דר סטיבן אוסטרלי / צילום: תמר מצפי
ד"ר סטיב אוסטרלי פרש באחרונה מתפקידו כסמנכ"ל החזון והחדשנות של תאגיד מדטרוניק, אשר נסחר לפי שווי של 112 מיליארד דולר. אוסטרלי לא היה "סתם" מנהל בכיר בחברה גדולה. הכריזמה שלו וההרצאות המרשימות שנשא אודות עתיד הטכנולוגיה בעולם הרפואי העניקו לו את הכינוי 'הרוק סטאר של מדטרוניק'.
אוסטרלי ביקר בישראל לראשונה לפני כעשור והתאהב. הוא התלהב מהחדשנות הישראלית בתחום המכשור הרפואי. "זו אחת מנסיעות העסקים הכי טובות שהיו לי. הייתי עובר לכאן! התלהבתי מהכל!", אמר בעבר. הביקור המקורי הוליד שורה של ביקורים נוספים, שתורגמו בין השאר להחלטה של מדטרוניק לרכוש את חברת ונטור Ventor מתחום החלפת מסתמי הלב תמורת יותר מ-300 מיליון דולר (אם כי מדטרוניק סגרה את הפרויקט בסופו של דבר).
בנוסף, השקיעה מדטרוניק במגוון חברות בהן ביוקונטרול (שגם היא נסגרה בסופו של דבר), אודין (הממשיכה לשמש כמרכז פיתוח של החברה), איתמר מדיקל, BlueWind והקרנות טריוונצ'רס, ריינבאו מדיקל וחממת MindUp בחיפה. לאחרונה חתמה החברה על הסכם מסחור נרחב עם חברת מזור רובוטיקה.
למרות שיצא לפנסיה, הקשר של אוסטרלי עם ישראל דווקא התהדק. סיפרנו כאן בעבר על חברת סמארטזיים, מתחום הנדסת החלבונים, שבה הוא מכהן כדירקטור. "בביקור האחרון שלי הייתי אפילו בגדה המערבית", מספר אוסטרלי בראיון ל"גלובס", "פגשתי מתנחלים וביקרתי ביקב מצוין. אני יכול להיות מדריך טיולים בישראל, זו הארץ המובטחת בשבילי. אני מטפח אוסף של קופסאות הבדלה (אוסטרלי אינו יהודי) - אשתי חושבת שהשתגעתי".
החיבה לישראל רלוונטית גם לתחום העסקי. אוסטרלי נמצא בקשר קרוב עם פרופ' מייקל היידן, שאחראי על החטיבה האינובטיבית בטבע ("הוא הדליק אותי על העניין של קופסאות ההבדלה") ועם חברות בתחום הרפואה הדיגיטלית. במסגרת המסעות שלו בארץ הקודש הוא הכיר גם את רן פוליאקין, אחד ממייסדי פאוארמט (PowerMat) שמפתחת סוללות מתקדמות.
בשנים האחרונות הפך פוליאקין למשקיע פעיל בתחום הביומד והוא מפעיל חממת חברות בנווה אילן. אחת החברות בחממה היא קרדיולוג'יק (Cardiologic), שבה אוסטרלי מכהן כיו"ר. "חיפשתי לקדם טכנולוגיות בתחום הניטור", אומר אוסטרלי, "ופגשתי המון חברות ישראליות ואחרות בתחום של ניטור אי ספיקת לב. מתוך אלה, התמקדתי בשש אשר הציעו פתרון לא פולשני. רוב החברות הללו מדדו את הפרמטר של מים בריאות, שהוא סימן מאוחר להתקף של אי ספיקת לב. אני העדפתי ניטור של משהו מוקדם יותר, כמו למשל לחץ בלב".
בשלב הזה פגש אוסטרלי את הקרדיולוג פרופ' אנדרי קרן שהיה ממפתחי הטכנולוגיה של קרדיולוג'יק. אוסטרלי: "הם האמינו שפיתחו שיטה למדוד את לחץ הדם בחדר השמאלי של הלב, שזו גולת הכותרת של התחום. לא הייתי בטוח שהם יכולים, אבל נתתי להם כסף למחקר בבעלי חיים, דרך מדטרוניק, והתוצאות בחיות היו מצוינות".
דני וייס, מנכ"ל החברה: "מדובר בשוק של 23 מיליון אנשים בעולם, ומניעה של ההתקפים יכולה לחסוך מיליארדי דולרים. המוצר שלנו הוא מכשיר לביש שמודד את ההתנגדות החשמלית של הגוף המשתנה כתוצאה מגל הדופק, שבתורו משתנה כתוצאה מעלייה בנפחים ולחצים בכלי הדם. המדידה מתבצעת באזור האאורטה (אבי העורקים). השלמנו כבר בהצלחה ניסוי ראשון בבני אדם, בשבעה חולים בהדסה".
פוליאקין: "בעקבות הניסויים בבני אדם סטיב הפך ליו"ר אקטיבי בקרדיולוג'יק".
אוסטרלי: "כשפרשתי ממדטרוניק עדיין האמנתי בטכנולוגיה ולכן עזרתי לקרדיולוג'יק בצורה לא רשמית וללא תמורה, עד שהם הציעו לי להיכנס כחבר דירקטוריון. מאחר שהמוצר הזה יכול להיות אחד הדברים הכי טובים שקרו לאנושות בערך, והצוות הוא מדהים, החלטתי להיענות להצעה. אני אוהב את ישראל, אני אוהב את הקבוצה הזו ואני רוצה לעבוד רק על דברים גדולים לשארית ימי חיי, כי אין לי אינסוף זמן".
- מה עוד אתה עושה בימינו?
"מלבד הפעילות בישראל עם סמארטזיים, עם טבע וכעת גם עם קרדיולוג'יק, אני נמצא בקשר עם גורמים בצה"ל הבוחנים כיצד להסב טכנולוגיה צבאית לתחום הרפואה. אני קרוב מאוד לקרן Triventures ומעריך מאוד את Ourcrowd. אני גר במיניאפוליס ומשמש שותף במשרה חלקית בקרן New Enterprise Associates שפעילה בקליפורניה. אני בעיקר עוזר להם לחפש חברות. בנוסף אני מייעץ לקרן Temasek הסינגפורית, ומאתר עבורם בעיקר חברות ציבוריות בארה"ב. אני יועץ ומכהן כדירקטור בחברות רבות נוספות.
"אני מאמין בשלושת ה-A של המכשור הרפואי שהם Accessability (נגישות), Affordability (מחיר סביר) ו-Accountability - החברות צריכות לספק את המידע שמאפשר לדעת מה היעילות האמיתית של הטיפול שלהן ביחס לחלופות. רק שילוב של שלושת הגורמים האלה יאפשר לנו לטפל באופן המיטבי בכמה שיותר חולים עם כמות הרופאים והאחיות המוגבלת שיש לנו, בזכות יותר בינה מלאכותית, חיישנים וטלה-רפואה (רפואה מרחוק). כיום רק חצי מהעולם מקבל גישה לבריאות המודרנית".
פוליאקין: "הגישה הזו משתלבת בעמדה שלי לגבי החברות שיזמתי או שילבתי בחממה שלי. השקעתי עד היום 30-40 מיליון דולר שלי ושל שותפים בחברות הללו". בחממה, המתפתחת בהדרגה לחברת אחזקות, פועלים חמישה סטארט-אפים וחברות נוספות אשר נמצאות בשלבים מוקדמים. סיפרנו כאן בעבר על אילומיג'ין (Illumigyn), שמעוניינת לשפר את תהליך הבדיקה הגניקולוגית, בעיקר לשם שיפור אבחון סרטן צוואר הרחם. חברת קינפלואו (QinFlow) מחממת מנות דם ועירויים בתנאי שטח. חברת Tap Systems עוסקת באופן פורמלי דווקא במחשוב לביש. היא מפתחת מקלדת לבישה שמאפשרת לתרגם צירופים שונים של נקישות למילים וספרות, לשם העברת מסרים תוך כדי תנועה. למכשיר כזה יכולים להיות גם יישומים רפואיים. בחממה חברות נוספות שאינן מן התחום הרפואי.
החזון - אפס פצעי לחץ
החברה הבולטת בחממה היא וולסנס (Wellsnse) שמנוהלת על ידי רון פרבר, שבמקביל משקיע בחברת האחזקות של פוליאקין.
"הרעיון להקמת וולסנס", משחזר פוליאקין, "נולד אצלי כאשר קראתי בעיתון על חוק חדש של מדיקר, ביטוח הבריאות הממשלתי האמריקאי, שלפיו הממשלה תפסיק לשלם לבתי החולים עבור אירועים שנגרמים לחולים בבתי החולים, כתוצאה מכך שלא קיבלו טיפול אופטימלי. לאירועים הללו קוראים 'Never Events', כלומר אירועים שאסור בשום אופן שיתרחשו. כשקראתי והבנתי כמה אירועים אנחנו החולים לוקחים כמובן מאליו ואילו מדיקר מאמינה שאפשר וצריך למנוע אותם - הייתי המום".
אחד מה-Never Events הוא פצעי לחץ. כל עוד הופכים ומזיזים לעיתים קרובות את המטופל המרותק למיטתו, הוא לא יסבול מפצעי לחץ. בפועל יש מעט מדי אנשי צוות רפואיים, הללו מותשים ובנוסף החולים כבדים וקשה להזיז אותם. בשורה התחתונה החולים אינם מקבלים את הטיפול האופטימלי ופצעי לחץ גורמים לזיהומים, כאבים, קטיעות גפיים ואפילו למוות.
הגישה שנקט פוליאקין במקרה של וולסנס אינה שגרתית. רוב חברות הסטארט-אפ מתמקדות בבעיה רפואית ואילו פוליאקין בחן קודם את שאלת השיפוי הביטוחי שעשויה לסייע לחברה לייצר הכנסות. הצד הרפואי והאנושי הוא כמובן משמעותי בסוגיה של פצעי לחץ, אבל לתופעה הזו יש גם תג מחיר כלכלי. בתי חולים שיפסיקו לקבל תשלום בעקבות מקרים של Never Events ייאלצו לטפל בחולים על חשבונם והאיום הזה הוביל את המוסדות הרפואיים לבחון כל טכנולוגיה אפשרית כדי להימנע מהמצב.
פוליאקין הטיל את המשימה על אמיר בן שלום, בוגר תלפיות ושותפו הטכנולוגי בפיתוח חלק נכבד מן ההמצאות של החממה. "אמרנו, נפתח פתרון המתריע מתי חייבים להפוך את המטופל". השניים הגיעו די במהירות לרעיון של הכנסת חיישני לחץ למזרון, אולם זו הייתה רק תחילת הדרך. "השאלה הייתה איפה שמים את החיישנים? וכשיש לחץ רב איך יודעים מה להזיז, איך להפוך? והאם אותו לחץ מסוכן אצל אנשים שונים?".
הפתרון אליו הגיעה וולסנס הוא סדין למזרון בית החולים, שארוג מסיבים מוליכים שהינם חיישני לחץ, כך שנוצרת מפה מדויקת של הלחצים המופעלים על הגוף. מחקר נוסף הראה כי לא חייבים להפוך את הפציינט בכל התראה - אם זו הייתה הדרישה, לא בטוח שהצוות הרפואי היה עומד בה. לעיתים קרובות מספיק להזיז קצת את האיבר שבו נרשמה הבעיה. איש הצוות רואה מיד על מפת הלחצים שמוקרנת לו במכשיר, שהנקודה האדומה שמייצגת את המקום בגוף המטופל שסבל מלחץ, הופכת שוב לירוקה. כך הוא מקבל פידבק מיידי שלרוב חסר בעבודה הסיזיפית של הזזה והפיכה של מטופלים מרותקים למיטה. הדו"ח הזה יכול גם לשמש את בית החולים, אם הוא ירצה להראות בהמשך שהתנהל כראוי ולא גרם ברשלנותו פצע לחץ למטופל.
פוליאקין: "אמיר הוא איש וממציא מדהים. הוא במקביל גם האוצר של מוזיאון המדע, והוא בונה את כל ההמצאות שלו קודם כל בידיים. ההמצאה שלו הייתה לשזור סיבים מוליכים בתוך הטקסטיל שלא נוגעים אחד בשני, עד שיש לחץ גבוה, ואז הם מתחילים להוליך חשמל. זה לא בינארי - ככל שהלחץ גובר, המוליכות יותר גבוהה. בדקנו את המערכת כששופכים עליה כל מיני הפרשות, כשהטמפרטורה עולה ובמגוון תנאים אחרים".
שיווק המוצר התחיל מהר יחסית, מאחר שלא מדובר במוצר פולשני או כזה המכריע החלטה במתן טיפול פולשני, ולכן רמת הרגולציה שנדרשה עבורו הייתה מעטה. אולם, המכירות לא היו גבוהות במיוחד עד שהחברה הבינה כי אין זה מספיק להציג את המוצר - עליה להראות לבתי החולים שהטכנולוגיה אכן מאפשרת לבית חולים לחסוך בפצעי לחץ, וכך לחסוך עלויות. פוליאקין: "אני טענתי בתחילת הדרך שלא כדאי להשקיע בניסוי קליני גדול ויקר, שהערך בטכנולוגיה ברור מאליו, אבל בסופו של דבר השתכנעתי. שלב הסקייל אפ הוא מאוד קשה".
למזלה של החברה, באותה תקופה חל שינוי רגולטורי נוסף: מדיקר החליטה שלא רק שהיא לא תשלם עבור טיפול בסיבוכי פצעי הלחץ, אלא גם תקנוס את בתי החולים עבור רמת פצעי לחץ גבוה מן הממוצע. "בית חולים אחד פנה אלינו אחרי שקיבל קנס כזה. הם החליפו את המיטות שלהם במיטות מיוחדות שבנויות כמו קרטון ביצים ואמורות להפחית את רמות הלחץ, אבל זה לא עזר בכלל אלא אף להיפך, האחיות קצת סמכו על הטכנולוגיה שתעשה עבורן את העבודה". וולסנס נכנסה עם הטכנולוגיה שלה לאותו בית חולים ובתקופת הניסיון שלה, נרשמו במחלקות המדוברות אפס מקרים של פצעי לחץ. זו הפכה להיות הסיסמה והשאיפה של החברה - אפס פצעי לחץ.
בניסוי הרשמי שערכה החברה בבית חולים אחר, היא בחנה את המוצר שלה במהלך ניתוחים. 55 חולים נותחו עם המערכת ו-55 ללא מערכת. התוצאה הייתה 11 מקרים של פצעי לחץ בניתוח ללא המערכת, ואפס מקרים עם המערכת.
גם המשפחה יכולה לעזור
עוד שינוי שערך פוליאקין בחברה היה להכניס למחלקות שמשתמשות במוצר, אנשי צוות מטעם החברה שינחו את הצוות בשימוש במכשיר בתקופה הראשונה. צוות מכירות בהיקף כזה הוא הוצאה לא קטנה עבור חברת סטארט-אפ, אך היא התגלתה כמשתלמת.
כיום מנכ"ל החברה הוא רון פרבר, שניהל את החברה המצליחה Homedics ששיווקה מוצרים ביתיים למסאז', הרגעה ואבחון ביתי, כך שהוא מכיר הן את עולם השיווק והן את העולם הרפואי. בין לקוחות החברה נמצאים בתי חולים כמו קליבלנד קליניק והנרי פורד. "המוצר מוטמע באלפי מיטות", מספר פוליאקין.
המוצרים הבאים יהיו כנראה בגדים מודדי לחץ, בנוסף לסדינים. "המטרה היא למדוד מה האדם מרגיש ולא מה המיטה מרגישה", אומר פוליאקין, "כך יש רצף טיפולי אם מזיזים אנשים בין מיטות, וכך יודעים איפה קרתה בעיה, אם קרתה". שינוי נוסף היה הפניית המסך עם מפת הלחצים לכיוון המקום בו יושבת המשפחה. "אם יופיע לחץ, גם המשפחה תשמח לראות זאת ולהזיז את המטופל קצת ולראות כיצד הלחץ יורד ולהבין שעכשיו יותר נוח לו. זוהי אפשרות לתקשורת אפילו עם מישהו שנמצא בקומה".
המודל העסקי כיום הוא תשלום יומי של עשרות דולרים ביום עבור שימוש בטכנולוגיה פר מיטה. פוליאקין לא מגלה את היקף ההכנסות, אך מתוך כך שמדובר באלפי מיטות, ניתן להעריך שההכנסות מגיעות כבר לעשרות מיליוני דולרים. "בשנת 2017 החברה מייצרת המון מזומן", הוא מסכים להגיד. בהמשך השוק עוד יכול לגדול, כשהמוצר ייכנס גם לשוק הביתי.