שקילת פירות / צילום: Shutterstock
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר (ג') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לחייב בתי עסק בגודל 300 מ"ר ומעלה להציב משקל לשקילה ליד כל מדף או דוכן שבו נמכרים מצרכים בתפזורת לפי משקל.
החוק למעשה יחייב כל עוסק שבטח כזה, ללא התייחסות לשאלה האם הוא קמעונאי גדול. במקרה שיימצא בית עסק ללא משקל פעיל, יוטלו עליו עיצומים כספיים של 22 אלף שקל לתאגיד ו-7,000 שקל לעסק יחיד. החוק צפוי להיכנס לתוקף חצי שנה לאחר הפרסום ברשומות.
ח"כ יעקב אשר וח"כ איתן כבל יפנו לממשלה בנושא, ואם לא תהיה הסכמה על גודל בית העסק מול שר הכלכלה, הממשלה תקיים דיון מחדש, והחוק יחול רק על קמעונאיות גדולות, כלומר בעלות מחזור של מעל 247 מיליון בשנה ולפחות 3 חנויות.
ההיגיון שעומד מאחורי החוק הוא לאפשר הצרכנים לארוז רק את כמות המוצר הנדרשת להם, ולא באומדן "לפי העין" שאותו ניתן לאמת רק ליד הקופה בעת התשלום, מועד שבו כבר פחות סביר שהצרכן יחזיר את המוצר, וכך נמנע מצב שבו נכפה עליו לרכוש כמות גדולה מזו שהעריך. בנוסף, ניתן לאמת בעת הקנייה גם את מחירי המוצרים שנקבעים לפי משקלם. כיום אין מדיניות אחידה בכל בתי העסק המחייבת אותם להציב את המשקלים במקומות הדרושים.
אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי רשת ויקטורי, תקף את היוזמה: "שוב מכניסים עוד רגולציה לתוך הענף. כשמחייבים את רשת ויקטורי לקנות משקל ב-13 אלף שקל, וזה לא כולל עמדה שבסך-הכול תגיע לכ-15 אלף שקל, כפול 46 סניפים, או רשת כמו שופרסל עם 290 סניפים - איך מצפים שנוריד מחירים? הסברנו למה זה בלתי אפשרי, והצענו להחיל את החוק על חנויות בגודל 1,500 מ"ר ומעלה, אבל החליטו לא להקשיב. שוכחים שרגולציה זו מילה אחרת להוצאות. בסוף מישהו יצטרך לשלם את זה".
הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר (יהדות התורה) מסמיכה את שר הכלכלה, בתיקון חוק הגנת הצרכן, לאכוף את הצבת המשקלים האלקטרוניים בכל בתי העסק המוכרים מזון בתפזורת, ולקבוע את סוגי המוצרים שלגביהם יחויבו להציג גם את מחירם לפי מידת משקל או נפח נוסף על משקלם הכולל.
יוזמי התיקון מודעים לאפשרות שבמצבים מסוימים תהיה הצדקה לפטור עוסקים מהחובה האמורה. לכן הם מציעים גם להסמיך את השר "בהתאם לאמות-מידה שיקבע, בהתחשב, בין היתר, בשטח העסק, בסוג העיסוק ובסוג הטובין המוצעים למכירה".