בישראל מקובל לעשות שימוש במושגים "שמרני" מול "ליברלי" לתיאור עמדות פוליטיות, סכסוכים מדיניים ועוד. כך, "שמרני" נחשב ל"ימני", ו"ליברלי" נחשב ל"שמאלני". אלא שציר זה מתעלם מהסוגיה של השפעת תפיסת עולמו של אדם בנושאי כלכלה וחברה; ובמקרה של בית משפט, נשאלת השאלה כיצד תשפיע היותו שמרן על הכרעות בעלות השפעה כלכלית-חברתית, שלהן השלכות מיידיות על חיי היומיום של הציבור הרחב.
באורח שטחי נתאר את האופן שבו נקבעים כללי המשחק, ושלפיהם אמורים להתנהל כלל הגורמים במשק, כמורכב משני פנים: הפן האחד הוא החוק שקובע הריבון הנבחר על-ידי העם (הכנסת ויתר גופי השלטון ברמה הארצית והמקומית, רגולטורים וכו'); הפן האחר הוא פרשנות החוק ויישומו על מקרים קונקרטיים - תפקיד השמור לבית המשפט העליון.
בעולם המשפטים, ההפך משמרנות שיפוטית אינו דווקא ליברליזם אלא אקטיביזם שיפוטי. דהיינו, נכונות בית המשפט להתערב בהחלטות השלטון מכוח המדיניות הרצויה לדעת השופט היושב בדין, ומתן מקום לשיקולים ערכיים. תפיסה שיפוטית שמרנית, תעדיף היצמדות ללשון החוק וסלידה מפני פרשנות מרחיבה.
במציאות שבה הכנסת (והממשלה), מגלמות את רצון רוב אזרחי המדינה, ישנם טעמים כבדי-משקל מדוע אל לו לבית המשפט להתערב בכללים שקבע המחוקק על-ידי פרשנות מרחיבה או גמישה, ובכך להרחיק את יישומם מרצונו המקורי של הציבור הרחב.
אולם בפועל, ודאי ככל שמדובר בחוקים בעלי השלכות כלכליות, הרי שהשפעת הציבור הרחב על החוק מתבטלת כמעט אל מול עוצמת גורמים בעלי הון, שבידיהם הכוח לעצב את כללי המשחק לטובתם (וכנגד כלל הציבור).
הכוונה היא למקרים שבהם מפעילים בעלי העוצמה הכלכלית מנופי השפעה לטובת שימור כוחם והגדלתו, באמצעות לוביסטים, עורכי דין, או באופן ישיר יותר על-ידי התערבות במהלכי כלל רובדי המנהל הציבורי (גופי שלטון ברמה הארצית והמקומית, רגולטורים וכו').
באופן כללי ניתן לקבוע כי בישראל יכולת ההשפעה של גורמים אינטרסנטיים ובעלי עוצמה כלכלית, להתערבב בין מסדרונות השלטון ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בהם, היא גבוהה לאין ערוך מיכולתם לעשות כן בין היכלי המשפט.
הפיכת בית המשפט העליון לשמרן יותר עלולה להיות מתורגמת במישור הכלכלי-חברתי לחיזוק השפעת בעלי ההון על כללי המשחק, ואת התאמתם לצורכיהם של מעטים המצויים בשכבות העליונות של הפירמידה הסוציו-אקונומית בישראל, על חשבון הרוב המצוי בשכבות הביניים ובתחתית.
הכרעה במחלוקות בין צד חזק לצד חלש מושפעות מהאופן שבו מנוסחים החוקים הרלוונטיים ומן האופן שבו יפורשו הוראות החוקים (והחוזים) בידי בית המשפט. כך, בין חברת ביטוח למבוטח - אם יפוצה על נזק; בין בנק ללקוחו - אם יפונה מביתו אם לאו; בין מעביד לעובד - האם תנאי עבודתו הוגנים; בין תאגיד השואף לכוח מונופוליסטי לעסק קטן המתאמץ לשמור על הראש מעל המים; בין המשטרה לנאשם בפלילים - האם נשמרות זכויות האזרח שלו ועוד.
שופט שמרן יימנע מהתערבות ביחסי הכוחות המעוצבים מחוץ לבית המשפט, שם (בהכללה) החזק/ההון מנצח. שופט אקטיביסט ירשה לעצמו חירות גדולה יותר, לפרש את החוק באופן שיאזן את פערי הכוחות, ויראה בפועלו מכשיר לגיטימי לעיצוב צדק חברתי ולהגנה על החלש.
נתנחם בכך שאנו מקפידים לבחור לנו מנהיגים שהוכיחו בקיאות בנושאים חברתיים והתעמקות בהכרעות כלכליות, ובנוסף, שהם בעלי יושרה והגינות שלעולם אינן עומדות למכירה, וכל ניסיון השפעה של קבוצת-לחץ אינטרסנטית ניגף בפניהן, לטובת הציבור הרחב. אחרת הייתה לנו סיבה לדאגה.
■ הכותב הוא עו"ד ושותף מייסד בברם סלוקי ושות'.