רוטנברג / צלם: יוסי וייס, חברת החשמל
חברת החשמל סיימה את שנת 2016 ברווח של 1.18 מיליארד שקל, לעומת רווח של 223 מיליון שקל בשנת 2015. כך עולה מהדוחות שפרסמה אתמול (ב') החברה.
הקפיצה ברווח מיוחסת לאירועים חד-פעמיים, ובהם תשלום של 590 מיליון שקל שקיבלה החברה לכיסוי חלק מחובות הרשות הפלסטינית. שינוי משמעותי נוסף שהשפיע על תוצאות החברה בשנה שעברה הוא ירידה של 11% בעלויות הדלקים, מ-8.44 מיליארד שקל ב-2015 לכ-7.5 מיליארד שקל. משקל הדלקים בכלל ההוצאות התפעוליות ירד בהתאמה מ-46% ל-41.9%.
הירידה הגדולה ביותר בהוצאות הדלקים ניכרת בהוצאה על פחם, שייצור החשמל באמצעותו ירד מ-57.6% מכלל הייצור ל-49.6%. על רקע זה ירדה ההוצאה על פחם ב-895 מיליון שקל ל-2.7 מיליארד שקל. במקביל עלו הוצאות חברת החשמל על גז טבעי ב-4%, מ-3.82 מיליארד שקל ב-2015 ל-3.97 מיליארד שקל ב-2016.
במהלך 2016 הצטמצם החוב הפיננסי של חברת החשמל ב-1.4 מיליארד שקל והוא מסתכם ב-43.2 מיליארד שקל - בכך משלימה החברה מהלך של הקטנת החוב בכ-9 מיליארד שקל מאז 2012, שבא בין השאר על חשבון השקעה ברשתות ההולכה והחלוקה. הוצאות המימון בשנה שעברה הסתכמו בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 בשנה שקדמה לה.
שינוי נוסף שבו מתגאים בחברה הוא צמצום זוחל של מספר העובדים, בעיקר באמצעות פרישה מוקדמת: אחרי שב-2015 קטן מספר עובדי החברה ב-463 ל-11.9 אלף עובדים, נמשכה המגמה ובשנה שעברה הצטמצם מספר העובדים ב-350 נוספים, ירידה של 6.6% בסך הכל. עלות נטו של תוכניות הפרישה בשנתיים החולפות הסתכמה ב-831 מיליון שקל, וזהו אחד מהאירועים החד-פעמיים שהשפיעו על הדוחות.
הצמצום בכוח אדם מתוכנן להימשך בשנים הקרובות בסדרי גודל דומים, מה שנחשב בעיני העובדים לרפורמה זוחלת, שהיוותה עילה לעיצומים שהתקיימו היום בחברה. בהנהלה מציינים כי לפרישת העובדים ב-2015 לבדה ניתן לייחס חיסכון של כ-100 מיליון שקל בהוצאות השוטפות ב-2016. עלות השכר בחברה הצטמצמה בין 2015 ל-2016 בכ-10%, לכ-4.45 מיליארד שקל.
בצד ההכנסות רושמת חברת החשמל ירידה של 2%, מכ-23 מיליארד שקל ל-22.7 מיליארד שקל, למרות עלייה של 1% במכירות החברה. בחברה מייחסים את הירידה בירידת תעריף החשמל ב-5.9% בספטמבר 2015.
יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, מסר עם פרסום הדוחות כי "מדיניות דירקטוריון החברה והניהול המקצועי של הנהלת החברה, לצד ניהול פיננסי אחראי ושמרני, הביאו להישג משמעותי של צמצום החוב הפיננסי בכ-1.4 מיליארד שקל. יציבותה הפיננסית של חברת החשמל היא אינטרס לאומי, שיושג באמצעות הסדרה כוללת של המשק. בניגוד לרווחים של חברות פרטיות, רווחי חברת החשמל מוחזרים כולם ללקוח בצורת התייעלות, פיתוח תשתיות והשקעה במשק החשמל".
עופר בלוך, מנכ"ל החברה: "החלטת הנהלת החברה לפעול בשנת 2016 מבלי להמתין להתממשות של תהליך רפורמה כוללת הוכיחה את עצמה. שורה של צעדי התייעלות אותן הובילה ההנהלה בנחישות לצד התאמת תכניות העבודה ואסטרטגיית החברה לטווח קצר וארוך, אפשרו ניהול פיננסי אחראי המציג רווחיות, לצד המשך ההיערכות המקיפה לפיתוח תשתיות אשר יבטיחו את אמינות האספקה, את המשך המודרניזציה ואת הפיתוח הנדרש לשם כניסת ייצור פרטי בכלל ואנרגיות מתחדשות בפרט".
28% מכלל יצור החשמל - על-ידי לקוחות פרטיים
שינוי משמעותי נוסף המופיע בדוחות הוא היקף ייצור החשמל על-ידי גורמים פרטיים. על-פי הנתונים, 28% מכלל ייצור החשמל בשנה שעברה היה של יצרנים פרטיים, כולל יצרני אנרגיה מתחדשת, לעומת 23% ב-2015. זאת למרות שכושר הייצור של היצרנים הפרטיים גדל באחוז אחד בלבד בין השנים, והוא עומד על 23% מכלל ההספק המותקן.
בקרב היצרנים הפרטיים מחזיקים בעלי תחנות הכוח מונעות הגז בכושר ייצור של 3,060 מגה-ואט, שהם 17% מכושר הייצור הכולל. יצרני החשמל מאנרגיות מתחדשות מחזיקים כושר ייצור של 917 מגה-ואט, המהווים 5% מכושר הייצור הכולל במשק המסתכם ב-17,594 מגה-ואט.
סך כל הייצור במשק הסתכם בשנה שעברה ב-67.3 אלף מגה-ואט שעה, שרבע ממנו הגיע מיצרני החשמל הפרטיים בגז - כלומר 8% יותר מכושר הייצור המותקן היחסי שלהם. החשמל המתחדש היווה 3% בלבד מכלל הייצור, בעיקר משום שאנרגיית השמש אינה זמינה במשך כל שעות היממה.
נתונים אלה טומנים בחובם עלות עודפת המושתת על צרכני החשמל הביתיים, המממנים רזרבה גדולה בכושר הייצור שאינה ממומשת. בחברת החשמל טוענים כבר זמן רב כי לבקשת הממשלה החברה השקיעה בשנים 2004-2014 בהקמת יחידות לייצור חשמל מונעות גז, שהמימון שלהן לקח בחשבון פעילות של כ-7,000 שעות בשנה.
בדיעבד הוקמו מאז כמה תחנות כוח פרטיות, וכפי שניתן ללמוד מהנתונים הן פעילות יותר מהיחידות של חברת החשמל, שפועלות כ-4,000 שעות בממוצע. מצב זה יצר "עלויות מערכתיות" שבחודשים האחרונים הוכנסו לתעריף והוכרו לחברת החשמל, אך בחברה אומרים כי הן גולגלו למעשה בעיקר לצרכנים הביתיים. המשמעות היא שהצרכנים הקטנים משלמים מדי שנה כמה מאות מיליוני שקלים שהיו אמורים לשלם הלקוחות הגדולים, בעיקר תעשייתיים, הרוכשים חשמל מוזל ישירות מהיצרנים הפרטיים.
