שלמה פילבר / אבי אוחיון לע"מ
על רקע המכרז על זכויות השידור של ליגת האלופות שנכנס היום לשלב מכריע, פנו הבוקר (ד') מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ויו"רית מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, למ"מ שר התקשורת, צחי הנגבי, בהמלצה לפעול להעביר בחקיקת בזק את חוק "חובת המכירה" של זכויות הספורט.
כיום אוסרת הרגולציה על yes ועל הוט לרכוש בבלעדיות תכני ספורט, מה שהביא ליציבות של מחירי הזכויות הללו במשך לא מעט שנים, אך ניסיונות הכניסה של פרטנר לתחום בשנים האחרונות הביאו כבר פעמיים לזינוק בעלויות הזכויות: קודם של הליגה האנגלית, ובהמשך של ליגת העל בישראל.
כעת נערכת פרטנר, שאינה כפופה לפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין, להשתתף גם במכרז של אופ"א על זכויות השידור של ליגת האלופות החל מעונת 2018/19, והחשש הוא כי התסריט יחזור על עצמו. ככל הנראה, גם ערוץ ONE, בעל הזכויות לשידורי הליגה הספרדית, מעוניין לקחת חלק במכרז החדש.
כיום מחזיקה בזכויות על ליגת האלופות RGE, בעלת ערוצי ספורט 5, שלה הסכמים עם yes הוט וסלקום TV, כך שכל לקוחות הפלטפורמות הרב-ערוציות יכולים לצפות במשחקים הללו. זכייה של פרטנר בזכויות הללו תכניס את השוק לטלטלה, ועשויה להעניק לה קלף רב-עוצמה במאבק על ליבם של הלקוחות. מנגד, גם אם RGE תזכה במכרז, ותמשיך להחזיק בזכויות, הדבר ידרוש ממנה לשלם עבור אותן זכויות סכום גבוה יותר, מה שצפוי להתגלגל בסופו של דבר אל הצרכנים, דרך yes, הוט וסלקום.
ליגת האלופות משודרת בערוצי ספורט 5 כבר כשני עשורים. מדובר במפעל מרכזי עבור חובבי הספורט, ובאחד הנכסים החשובים ביותר של הערוץ. המכרז על זכויות השידור של הליגה נערך בכל פעם ל-3 שנים, כשבפעם האחרונה בה זכתה RGE היא רכשה את 3 העונות שהאחרונה בהן היא כאמור העונה הבאה, עונת 2017/18.
על-פי הערכות, עד כה שילמה RGE כ-2.5 עד 3 מיליון אירו לעונה, גם על רקע העובדה שהיא שיחקה פחות או יותר לבדה במגרש הזה, מכיוון שהמתחרה הגדולה שלה, צר'לטון, בעלת ערוצי ספורט 1 וספורט 2, לא ניגשת למכרזים הללו, מכיוון שעל-פי הרגולציה בישראל מדובר ב"אירוע מוכרז", שלא ניתן לשדר בערוצי פרימיום.
כעת ניתן להעריך כי כפי שפרטנר ניסתה "לשבור את השוק" במכרזים קודמים, היא תגיש גם הפעם הצעה גבוהה משמעותית מהסכומים ששולמו עד כה, כשמנגד בערוץ הספורט, שם כבר איבדו לא מזמן את הזכויות על הליגה הספרדית, יעשו הכול כדי לא לאבד את הנכס היקר.
"הוט היא זאת שאשמה בעליית המחירים בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית"
היום מתברר כי על רקע ההתפתחויות והשינויים בשוק, פנתה חברת הוט כבר לפני שבועיים לגורמי הרגולציה בדרישה שיפעלו להסדרת המצב הנוכחי בשוק. "לאחרונה נודע לנו כי גורמים שונים מצהירים כי בכוונתם למכור זכויות ספורט בבלעדיות לספקי טלוויזיה רב-ערוצית שאינם פועלים על-פי רישיונות, כללים או מדיניות תקשורת מכל סוג שהוא", נכתב בפנייה של מנכ"לית החברה, טל גרנות-גולדשטיין, למ"מ שר התקשורת וליו"רית מועצת הכבלים והלוויין. "הדברים מחייבים מתן מענה דחוף וחד-משמעי, בין היתר בטרם יפורסם מכרז זכויות השידור של משחקי ליגת האלופות".
גרנות-גולדשטיין התריעה כי "ככל שהמצב יישאר על כנו, המשמעות הפרקטית המידית של הדברים הינה האמרת 'תג המחיר' של תכני הספורט". לאור זאת, ביקשו בהוט "התערבות מידית, ללא כל דיחוי נוסף להסדרת המצב האבסורדי השורר כיום, אשר נגרם כתוצאה ממחדל מתמשך של כל הרגולטורים העוסקים בנושא".
בהוט ביקשו אסדרה באמצעות הוראת שעה שתאסור רכישה בבלעדיות של תכני ספורט על-ידי כל ספק תכנים בישראל, או, לחלופין, לאפשר לכלל השחקנים, ובכלל זה להוט עצמה, לרכוש תכני ספורט בבלעדיות.
גורמים בפרטנר הגיבו היום לפנייה של הוט ומסרו כי "הוט שהיא מונופול מוכרז בתחום הטלוויזיה פועלת למנוע כניסת תחרות לטובת אזרחי ישראל, ובמקביל רצה לבכות. הוט היא זאת שאשמה בעליית המחירים בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. בניגוד להוט, מטרת פרטנר בכניסה לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית היא להוריד את המחירים לצרכן שנעשק במשך שנים בידי המונופול. פרטנר תומכת בחוק שהוט מנסה לבלום, שמטרתו הורדת מחירי הספורט לצרכן".
הזדעקות הפוליטיקאים
שדה זכויות שידורי הספורט הוא תחום סבוך ורווי אינטרסים. מדובר בתחום בעל חשיבות רבה בעולם הטלוויזיה הרב-ערוצית, על רקע העובדה שהוא נתפס כ"חסם מעבר" - כלומר כזה שמונע מלקוחות לעבור לפלטפורמות מתחרות, ומקשה על התחרות בשליטה של הדואופול של yes והוט בתחום.
על רקע זה נכלל בהמלצות ועדת פילבר סעיף שהציע "חובת מכירה" של ערוציי ותכני ספורט מרכזים, כך שכוחן של שתי הפלטפורמות הגדולות מחד, ושל ערוצי הספורט בעלי הזכויות האטרקטיביות מאידך, יפחת.
החוק קובע כי ברובד הראשון תתקיים חובת מכירה של ערוצי ספורט, כך שבעלות ערוצים, כמו RGE (ספורט 5) וצ'רלטון (ספורט 1 וספורט 2), יהיו מחויבות למכור את הערוצים שלהן לכל הפלטפורמות (yes, הוט, סלקום ופרטנר) לפי מחיר אחיד פר לקוח.
ברובד השני נקבע כי הערוצים עצמם יהיו מחויבים למכור מפעלים מרכזיים שיש להם זכויות עליהם (ליגת העל הישראלית, ליגת האלופות) לערוצים אחרים, לפי נוסחה של "קוסט פלוס" (עלות הזכויות בתוספת רווח קבוע שיוגדר מראש).
החוק הוכנס לחוק ההסדרים ואושר בקריאה ראשונה בכנסת, אך מהרגע שהגיע לדיון במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית, הוא נתקל בשורה של לחצים, על-פי הערכות בעיקר מצידם של בעלי ערוצי הספורט השונים. כבר בדיון הראשון בוועדה התברר עד כמה בעייתי עומד להיות אישורו, כשדווקא שורה של חברי כנסת מהליכוד, שבאופן טבעי אמורים לתמוך בחוק של הקואליציה (ועוד כזה שמבוסס על המלצות משרד התקשורת שבשליטת נתניהו), הביעו התנגדות נחרצת למהלך.
אולם הצרות האמיתיות החלו כשגם במשרד האוצר נכנעו. מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, הגיע לדיוני ועדת הכלכלה והתעמת שם באופן חריג עם אנשי משרדו מאגף התקציבים, שהם אלה שדחפו את העברת החוק. בסופו של דבר גם יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל יישר קו, והחוק הוחרג מחוק ההסדרים. "בי נשבעתי", הבטיח אז כבל, "במהלך ינואר אני לא אוותר" (ואעביר את החוק).
במהלך ינואר ופברואר התקיימו אמנם בוועדת הכלכלה מספר דיונים בחוק, שבינתיים ממילא עבר ריכוך, אך גם כך הליך החקיקה לא קודם, כשכעת כידוע יוצאת הכנסת לפגרה. היום נמסר מטעמו של כבל: "לצערי, עקב חילוקי דעות באוצר, לא הובאה הצעת החוק להצבעה. עם חזרתנו מפגרת האביב נעלה את הנושא להצבעה לאלתר בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. ועדת הכלכלה לא תאפשר להפקרות הזו להימשך".
ההזדעקות של הפוליטיקאים וגורמי הרגולציה בכל פעם שהנושא עולה מחדש, שבאה כעת בדמות קריאת משרד התקשורת לאשר את החוק בהליך מהיר וניסיון לערב בעניין גם את רשות ההגבלים, ממחישה את הבעייתיות הגלומה בתחום זכויות שידורי הספורט. מצד אחד, מדובר בנושא שדעת הקהל רגישה אליו מאוד, והיא מושכת את הפוליטיקאים לנסות להתערב בו ולגזור קופונים (בעבר הבטיחה גם שר התרבות והספורט, מירי רגב, לפעול בתחום), מצד שני, מדובר כאמור בתחום סבוך ורווי אינטרסים, כשהדיונים בחוק בחודשים שעברו בוועדת הכלכלה המחישו היטב גם את המורכבות של הנושא וגם את רמת הלחצים שמפעילים בעלי העניין סביבו.
כעת, גם אם החוק יועבר בהליך מהיר, וגם אם יוגדר כהוראת שעה, ספק אם הוא יכול לעזור במקרה הנוכחי של הזכויות על שידורי ליגת האלופות לשנים הקרובות, שגורלן עומד להיקבע בקרוב. זאת, מכיוון שמראש נקבע בחוק שהוא אינו חל באופן רטרואקטיבי על הסכמים חתומים.
