אם אהיה כל הזמן על במה, אמות בגיל 100 / צילום: כפיר זיו
בגיל 45, כשהוא עמוס בפרויקטים ונמצא בפריחה מקצועית, אבי גרייניק מרגיש שסוף-סוף כל החוליות בעמוד השדרה שלו נמצאות במקום. גם בשישי בבוקר, בבית קפה תל-אביבי מול העירייה, כשסופי, כלבת הזאב השקטה שלו שרועה מתחת לשולחן הגבוה, והוא מודיע בחיוך חם שיש לנו 50 דקות לראיון בגלל לו"ז עמוס, ומפליג במטאפורות מתחום הכירופרקטיקה.
"עמוד השדרה שלי חיפש שנים להרגיש נוח עם עצמו, ועכשיו, בפעם הראשונה בחיי, אני מרוצה מהאיכות ומהכמות של מה שאני עושה, כי קודם זה היה רק אחת משתיהן, או איכות או כמות. עברה כבר שנה כזאת וגם שנה הבאה תהיה דומה".
- הזרימה הזאת באה אחרי תקופה קשה, שבה פטירת אביך כמעט השביתה אותך מעשייה.
"כל אמן, בעצם כל אחד, סובל מכאבי גב מטאפוריים כאלה בתקופות בחיים. אף פעם לא הייתי מושבת, אבל לא ניצלתי את כל החוליות שלי".
- ואם נמשיך בדימוי, מי היה הכירופרקטור שעשה את הקנאק ששחרר הכול?
"הילד שלי. אשתי תמיד הייתה המטפלת הראשית, אבל הילד עשה את זה. כשיש לך ילד, הרבה תובנות שיש לך מתחילות להסתדר על המדפים. תראי, אני לא רוצה שהראיון שלנו יהיה ראיון נוגה, שיחשבו שאני מבלבל את המוח. אנחנו מדברים על דבר פשוט, על משהו שקורה לכל אחד, למהנדס ולאדם שעושה עסקים בטאבלט. חשוב לי שתזכרי שאנחנו נפגשים על בסיס שמחה".
- אז בוא נתחיל לשמוח, ונתחיל מ"פסנתר הזמן" עם אסי ישראלוף. ספר על שיתוף הפעולה.
"אסי הוא כמו מתנה שיכולתי לקבל רק עכשיו. חיזרנו אחד אחרי השני ואמרנו שנעשה משהו יחד, אבל כמו כל זוגיות, זו לא רק ההתאמה, אלא התזמון. משהו טוב קורה לי עם אסי ואני יודע להעריך את זה, כי יש לי זוגיות מדהימה ומרשימה עם עידן, ואני יודע כמה לא פשוט למצוא זוגיות טובה".
- כבר שנתיים אתה ועידן אלתרמן מריצים את "ילדים סורגים 2". רוב ההופעות סולד אאוט.
"אנחנו במצב מצוין, אני מאושר. במופע עם אסי הצלחנו לעשות מופע שהיינו רוצים שהילדים שלנו יראו. תכנים שאנחנו מאמינים בהם".
- יש גל של הצגות ילדים איכותיות, עם אמנים כמו עלמה זוהר, הדג נחש, אלון נוימן ועלמה זק.
"וכל מי שיוצר אותם הם הורים. כמו ששנות ה-90' היו הוודסטוק של הבידור הישראלי, עכשיו זה הזמן של הצגות הילדים. המופע שלנו הוא לא המופע המושלם לקניון, כי הילדים באים אלינו כדי להקשיב. יש חוזה של כבוד בינינו לבין הילדים וההורים".
- אתה מופיע עם עידן בסדרה החדשה לילדים "בית הכלבים", בניקולודיאון.
"בדיוק מתחילים לעבוד על עונה שנייה וזה יפה, כי הערוץ לא חיכה שהסדרה תצא כדי לבדוק איך היא מתקבלת, אלא האמין בה בלי קשר. בעתיד הלא רחוק, הילדים ימצאו את התכנים שהם רוצים לבד, והם מבינים שצריך לשנות את החשיבה".
- ובנוסף לכל זה, אתה מככב בשתי הצגות במקביל בבית ליסין - ב"אילוף הסוררת" וב"קוראים לו מלך" שעלתה לאחרונה.
"אני בתיאטרון מ-2005 לסירוגין. האמת, שכבר בתחילת הקריירה שלי כקומיקאי, זיהו בתיאטרון שיש לי דיסציפלינה של שחקן. קיבלתי הצעות ודחיתי אותן, כי לא חשבתי אז שזה יהיה משהו דומה למה שעברתי עם עידן והעדפתי לעשות את המוזיקה שלי. התחלתי ב'הצמא והרעב' בתיאטרון חיפה, שבדיעבד היה מאתגר מדי עבורי לפעם הראשונה".
- בגלל שלא למדת משחק באופן מסודר?
"מה שעידן ואני למדנו בתחילת הקריירה, בשלוש השנים האינטנסיביות ב'דומינו גרוס', שווה ערך ללימודים בבית ספר למשחק. לא ידעתי שאני יודע תיאטרון".
- לימודים נותנים בסיס תיאורטי. לא כך?
"עכשיו, ב'קוראים לו מלך', כשאני משחק עם שחקנים צעירים שרק סיימו בית ספר למשחק, זו הפעם הראשונה בקריירה שאני מבין כמה טוב ללמוד, כי הם באים יום יום למקום שמכניס אותם למה שיעשו בעתיד. הם מגיעים בגירוי ומתח בריא וגם עם דיפלומה. הם הגיעו למקום כדי לסיים משהו. אתה מקבל דיסציפלינה ומעצב את עצמך כשחקן.
"הרבה פעמים שחקנים צעירים לא יודעים להשתמש בכלים שהם רכשו. אצלי, "ב'הצמא והרעב', מחזה אבסטרקטי של יונסקו, צריך היה בשלות וניסיון, אבל החוויה הייתה מרגשת ומבלבלת. אחר כך התחלתי לשחק ב'כתובה' ובדברים יותר קלילים, ואז הגיעה 'אורזי מזוודות' של חנוך לוין בקאמרי והבנתי מה זאת עבודת צוות וכמה אני רוצה להיות כלי בחוויה גדולה ממני".
- אף שבאת מעמדה של להיות במרכז המופע.
"נדרשתי להיות אקסביזיוניסט. לראשונה שיחקתי בהצגה שבה לא עבדתי בלהיות קומיקאי. שיחקתי בהצגה בגשר ("הארווי") ואז אלון אופיר מבית ליסין הציע לי את 'קוראים לו מלך', במקביל לפנייה של ציפי פינס להשתתף ב'אילוף הסוררת', ועשיתי את שניהם. ב'קוראים לו מלך' הפכתי לשחקן בתיאטרון רפרטוארי ממש".
- אתה משחק בחור עם פיגור קל. תפקיד קומי אבל גם דרמטי, והביקורות מצוינות. זה יותר חזק מפידבקים במסגרות אחרות שבהן אתה מופיע?
"אני אוהב במה. כשאני עליה, אני לא צריך ריטלין וקונצרטה. אם אהיה כל הזמן על במה, אמות בגיל 100. כשאתה בשל, הערכים אותם ערכים, ומה שאני עושה עם אסי או עידן, לא נופל בפרודה אחת ממה שאני עושה בתיאטרון הרפרטוארי. גם שם יש דרמטורגיה והשקעה עצומה בפרטים.
"מופע בידור הוא מלאכת מחשבת ואם הוא לא כזה, הוא לא עובד, בעיקר אם אתה עובד בזוג או בשלישייה. טקסט קומי הוא הדרך הכי יצירתית להגיע לנוסחה מתמטית. הומור נמצא על מסילה של קצב מדוד ומדויק. אם תגיש בדיחה לא בקצב הנכון, הקהל לא יצחק".
- ובדרמות?
"הקצב שלהן שונה. הוא מופנם, איטי, ואתה לא אחראי כל רגע על תגובת הקהל, בעוד שבקומדיה הפנים והחוץ קורים מהר ובו זמנית והאחריות ענקית. האינטגריטי האמנותי שלך בא לידי ביטוי כל ערב, להצחיק את הקהל, אבל לא להפוך לזונה שלו. להיות אחראי. המשאבים שאתה מגייס - אגב, גם בקומדיה בתיאטרון - הם עצומים. לא להגחיך את הפרטנרים ולהיות בקשר מתמיד עם הקהל, זה כמו לעשות אירובי ותרגילי כוח בו זמנית, קרוס פיט".
- תעבירו את "פסנתר הזמן" לטלוויזיה?
"אני מודיע לאסי דרך העיתון ש'פסנתר הזמן', עם ההתאמות ההכרחיות, תהפוך לסדרה. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר של הטלוויזיה לרשת ואני אוהב את זה שאני לא בן 25 וגם לא 65. אני זוכר את הישן ונהנה מהחדש".
- ולא אמרנו עוד כלום על האלבום החדש שלך שבדרך. הוצאת כבר סינגל שני.
"הראשון היה 'אמא של נדב', שעידן ביים לו קליפ עם תובל שפיר ורונית יודקביץ', שזכה ל-112 אלף צפיות בפייסבוק, מה שגרם לדף האמן שלי להזדעזע".
- אתה מימנת את האלבום ואת הקליפ?
"כן, עם הרבה התנדבויות של אנשים ואני מאוד מודה להם עליהן, ואלעד אדר, שעבד עם אולארצ'יק, הפיק אותו. היום רוב ההפצה היא באינטרנט, כי אין ממש תעשייה".
- אתה מתחבר לטענות של אמנים ותיקים כמו דוד ד'אור וארקדי דוכין, נגד גלגל"צ שלא משמיעה אותם?
"הבעיה היא לא גלגל"צ. הבעיה היא שלא קמה לתחנה אלטרנטיבה שיכולה להתחרות בה. זכותם המלאה לא להשמיע אותם ואותי. אני אשלח להם עוד סינגל ועוד סינגל בתקווה שזה יקרה. אני לא רוצה לחיות במדינה שמכריחה להשמיע את כולם, ולא מעוניין להיות האמן האשכנזי והאיכותי שזוכה לאפליה מתקנת, כי זו בדיוק הטעות שעשה בן גוריון. מירי רגב צריכה לדחוף לתחרות ולא להשמעות".
- מה הלאה?
"הלאה? אני נמצא עכשיו בעתיד. מה החלומות שלי? אני אגלה לך בפעם אחרת. יש לי לוח מלא בחלומות שיתגשמו".
אישי: 45, נשוי 1, מתגורר בתל-אביב
אקטואלי: מחר, יום שישי ה-24.3, יופיע בקאמרי עם עידן אלתרמן ב"ילדים סורגים 2". מחרתיים, שבת ה-25.3, יופיע עם אסי ישראלוף בזאפה הרצליה עם "פסנתר הזמן", מסע קומי מוזיקלי לכל המשפחה