קניון “ראשונים” / צילום: מן–שנער אדריכלים
השבוע נפתח בקצה הדרומי של ראשון-לציון, באמצע מחלף ראשונים, מקום המפגש של הכבישים 412 ו-431, קניון חדש של קבוצת עזריאלי. המבנה עדיין לא גמור, אבל כבר כעת ניתן לראות שהאדריכלות של המבנה, לה אחראי משרד האדריכלים מן-שנער, מביאה בחשבון את כל איכויות המיקום ומייצרת מונומנט חריג ויוצא דופן.
מרכז עזריאלי ראשונים מורכב מקניון בשטח של כ-12,500 מ"ר ובו 120 חנויות, שמעליו מגדל משרדים בשטח של כ-24,285 מ"ר ובגובה 25 קומות. מתחת לקניון חניון בן 4 קומות.
האדריכלות של המבנה יוצאת דופן משום שהיא מזכירה את הטיפוס המוכר של הקניונים, שנראה כמו קופסא ארוכה, נמוכה ושוכבת, אך יש בה גם שינוי מסקרן. האדריכלים חיברו את הקניון עם מגדל המשרדים למסה אחת כשהחזית הפונה לכביש 431, האוטוסטרדה, שבורה, או "מקומטת", לכמה מישורים אלכסוניים שהם לפעמים גג, ולפעמים חלון/קיר מסך. החזיתות הפונות לכיוונים מערב ומזרח מחופות בפח אלומיניום בהיר ומייצרות מעטפת סולידית שמחברת את כל הפונקציות והאלמנטים האדריכליים.
"לא שולי העיר אלא מרקם עירוני"
ראשון-לציון ידועה כעיר הקניונים. אתר האינטרנט kenyonim.com מציין 15 מרכזי קניות בעיר, לעומת שלושה קניונים בתל-אביב. הרשימה אינה מעידה על מידת ההצלחה של הקניונים הקיימים וגם אינה כוללת די הרבה קניונים שנפתחו בעיר בשנות ה-90, הצליחו לזמן קצר ונסגרו (שופ אין, קניונכל, קניון ערי החוף ועוד).
כששאלתי בכיר מקבוצת עזריאלי על פשר הבחירה להקים קניון נוסף בראשון-לציון, הוא ביקש להישאר בעילום שם ומסר תגובה לקונית למדי: "מדובר במיקום עם נגישות מצוינת, על כביש 431, עם תחנות רכבת ואוטובוסים. כמו כן, אנו קרובים לבאר-יעקב ונס-ציונה, למזרח ראשון-לציון ולמושבים, שבהם אין קניונים. מעל הקניון בנינו בניין מגדל משרדים שיהיו בו גם שירותים שונים, וגם הוא ייצר קהל לקוחות".
כשאני מנסה לברר אם העיצוב של המבנה קשור לעובדה שהפרויקט מנותק וממוקם באמצע מחלף, הוא עונה לי: "אנו בונים להרבה שנים. השקענו בפרויקט בוטיקי, איכותי, עם עיצוב מיוחד שיהיה אטרקטיבי".
עיון בכתבי ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית ונדונו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בשנת 2010, מעלה שהפרויקט עורר אצל תושבים וסוחרים מהערים ראשון-לציון ונס-ציונה חשש רב. לצורך העניין שכרו המתנגדים את שירותיו של הפרופ' לגיאוגרפיה ברוך קיפניס, מאוניברסיטת חיפה, שטען שמיקום התוכנית הינו פרברי, בשולי העיר, ועל כן אין למקם בו פונקציות מסחריות. כמו כן, קיפניס טען שהרכבת איננה מתפקדת כמובילת קונים למרכזי קניות ושעיקר הקהל יגיע ברכב הפרטי.
דוברת עיריית ראשון-לציון, טליה סומך פיינגולד, מציינת שהתוכנית הגיעה עד למועצה הארצית לתכנון ובנייה, שדחתה את הערר שהוגש בגינה, ושיש באישורה כדי לייצר תקדים ברמה הארצית ביחס לאישור מיקומם של מרכזי הקניות.
לדבריה, המועצה הארצית קבעה כי המיקום של התוכנית אינו ב"שולי הערים", אלא במרקם עירוני לפי תמ"א 35 ובשטח המיועד לפיתוח עירוני לפי תוכנית המתאר המחוזית.
בתשובה לשאלה שלי ענתה סומך פיינגולד שעיריית ראשון-לציון מאמינה כי מרכז העיר לא ייפגע כתוצאה מהקמת הקניון: "מרכז העיר של ראשון-לציון הצליח להחזיק מעמד ולפרוח אחרי שהוקמו הקניונים במערב העיר. קניון בסדר גודל כזה לא יעלה ולא יוריד".
"מזכיר אוריגמי"
משרד האדריכלים מן-שנער אחראי, בין היתר, לתוכנית המתאר של באר-שבע, לשדה התעופה החדש בתמנע, לפולינום בנמל חיפה, לתחנת הרכבת בשדרות ועוד. פגשתי את אמיר מן ואת בנו, אסף מן, שהיה אחראי על הפרויקט מטעם המשרד, כמה שעות לפני הפתיחה הרשמית של הקניון, ושניהם היו נרגשים מאוד.
- יש בראשון-לציון לא מעט קניונים. למה לבנות דווקא כאן?
אמיר: "הפרויקט הזה, בדומה למגדלי עזריאלי בתל-אביב, מתבסס על הקשר עם תחנת הרכבת. בארץ זה לא מובן מאליו, אבל בעולם כבר יודעים שתחנות הרכבת מהוות זרז לפעילות מסחרית, עסקית וגם למגורים. עד שהגענו הנה הייתה כאן תחנת רכבת פרברית, כמו בראש-העין או בפתח-תקווה. אנחנו לקחנו אחריות על הרכבת ועל תחנת האוטובוס הצמודה. כדי להגיע מהחניון לתחנה צריך לעבור בקניון. אנחנו תכננו את הקישור הזה, כולל פיתוח השטח".
- יש כאן ניתוק גמור ממרכז העיר, האם אין זו בעיה?
אמיר: "אנחנו במפורש לא מסחר פרברי. אנחנו הסמן הימני של הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, ומסמנים את הכניסה לעיר. בעתיד תעבור כאן גם הרכבת הקלה. חשוב בעיני להבין שבתכנון עירוני לא מסתכלים על תוצאות של שנה-שנתיים. מהנקודה שבה אנחנו נמצאים תתפתח פעילות מסחרית ותעסוקתית שתחבר את מרכז העיר ההיסטורית בתחבורה ציבורית והליכה ברגל".
- מדברים הרבה על עירוניות ותמהיל עירוב שימושים, אבל כשמתבוננים מחלונות הקניון רואים בנייה צמודת קרקע ומגדלים. אי-אפשר להגיד שיש כאן עירוניות.
אמיר: "ראשון-לציון זה לא תל-אביב ואנשים שקונים כאן דירות תופסים את השילוב של מגורים מעל מסחר כבעייתי. אי-אפשר לשווק את הדירות האלה כי אנשים חוששים מריחות ומרעש. בכל מקרה, במיקום הזה אין משמעות אם אנחנו בראשון-לציון או בנס-ציונה. הפרויקט נמצא על מחלף, ואנשים יבואו גם מתל-אביב".
- איך מתכננים באזור שכולו בנייה חדשה? יש קונטקסט?
אמיר: "קונטקסט זה לא לעשות בהכרח את הצפוי. מהיום הראשון אנחנו הבנו שזה לא פרויקט פרדסנות, או חממות פרחים, הרגשנו שאנחנו צריכים לעשות משהו מיוחד".
- היה לכם קונספט עיצובי/אדריכלי?
אמיר: "בשונה מהעיצוב המקובל של מרכזים מסוג זה - בדרך-כלל מבנה נמוך ומאורך לקניון ומעליו או לידו מגדל משרדים, כל אחד בעיצוב שונה - במרכז ראשונים המגדל נראה כמו הקניון, שכאילו הועמד במאונך, והקניון כאילו נהפך המגדל במאוזן.
"לפתרון של חיבור ה'פלטה' עם המגדל, הגענו תוך דיאלוג עם דוד עזריאלי. אנחנו באי תנועה מוקף כבישים ולכן עניין הניראות היה חשוב, רצינו לייצר אייקון.
"הקונספט הוא שאין כאן כמעט קווים ישרים, אלא מעין קיפולי אוריגמי. שפת הקמטים, החריצים האלכסוניים והשבירות הזוויתיות מתבטאת לא רק בחיפוי משולשי האלומיניום הלבן העוטף את המבנה כשמיכה מכל צדדיו, אלא זורמת גם פנימה: למבואות הכניסה הגבוהות, לטופוגרפיה של מפלסי המסחר ועד לגג הקניון".
- ניכר שהייתה כאן השקעה עצומה בעיצוב של החזיתות, וגם של הפנים. זה משתלם? הציבור יעדיף לבוא לקניון מרוחק אך מעוצב?
אמיר: "אנשים מחפשים עיצוב, איכות, ולכן היזמים משקיעים בנושאים האלה. אנשים באים בשביל חוויה, בשביל האסתטיקה. זה התפקיד שלנו".
אסף: "המושג שליווה אותי היה oneness, כלומר כוליות. זה מושג שקשור בין היתר למכנסי הסקיני ג'ינס של מעצב האופנה הדי סלימן, כלומר, מעטפת מאוד הדוקה. המושג הזה בא לידי ביטוי בתפיסה שלנו החומרית וגם הצורנית. הקפדנו מאד שבחזיתות יהיה שימוש רק בשני חומרים, זכוכית ואלומיניום. צמצום החומרים מחזק את הדגש למבנה אחיד ושלם. המעטפת היא סוג של שמיכה פיזית וקונספטואלית שהגדירה את החוקים, כמו בקולנוע".