דרור אלוני / צילום: רפי קוץ
בשבוע שעבר החליטה הוועדה המחוזית להפקיד להתנגדויות תוכנית לבניית 260 דירות בכפר שמריהו, נוסף על 700 הבתים הקיימים. לראשונה זה 80 שנה, יכלול היישוב בנייה רוויה.
"על פי הלמ"ס, אנחנו אחד היישובים המבוגרים בארץ", אומר דרור אלוני, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו. "היישוב מזדקן. כדי שיגיעו צעירים צריך מערכת חינוך טובה, ובזה אנחנו כבר משקיעים המון, וגם לשחרר קרקעות לבנייה חדשה. את זה אנחנו עושים בכמה אופנים: הוספנו זכויות בנייה לחלקות קיימות, הכנו תוכניות לפיצול חלקות גדולות, וקידמנו עם רמ"י תוכנית ל-260 יח"ד, שתיתן תנופה גדולה מאוד ליישוב".
- אין חשש משינוי האופי?
"יש כל מיני אנשים שמשתמשים בביטויים מתנשאים על סוג האוכלוסייה שתגיע לכפר שמריהו. אני לא מודאג משינוי האוכלוסייה. אני רוצה שיבואו לגור בכפר שמריהו בני אדם, לא אכפת לי כמה כסף יש להם. היישוב לא חייב להיות יישוב של עשירים. מה אכפת לי שיהיה שכן פחות עשיר, אם הוא יותר טוב?"
- איך המתכננים בירושלים מתייחסים לכפר שמריהו?
"כשנכנסתי לתפקיד ב-2005 זה היה אחרי אישור תמ"א 35 הארצית ותהליכים אחרונים של גיבוש התוכנית המחוזית. התוכניות האלה הכניסו את כפר שמריהו למרקם העירוני של גוש דן. לצערי הרב, מי שערך את התוכנית ומי שאישר אותה לא הבינו את היתרון ואת החשיבות של יישובים שונים בעלי מאפיינים אחרים בתוך המרקם הכללי, וקבעו לנו רמת צפיפות מאוד גבוהה של 4 יחידות לדונם בממוצע, שזה שונה מהתוכנית הקיימת שקבעה 2 יח"ד לדונם ובאזורים חקלאיים פחות מיח"ד דיור לדונם".
- ניסית להילחם?
"התוכנית כוללת פארק מטרופוליני שיוקם על שטחים חקלאיים של כפר שמריהו. נלחמתי שישאירו בפארק גם שימושים חקלאיים, כי הנטייה של המתכננים היא לתכנן פארקים ודשאים, ואני חושב שיש ערך מיוחד גם לחקלאות שהיא גם ירוקה כמו פארק אבל גם ערכית".
- אבל אתם מזמן לא חקלאים.
"זה לא חשוב. יש לזה ערך. פעילות ספורטיבית או קהילתית שמבצעים בשטח חקלאי, אינה נופלת מפעילות בתוך פארק כמו פארק הרצליה, ואפילו עולה עליה. לפארקים יש יתרונות, אבל בסמוך לפארק יכולים להיות 600 דונם פרדסים שבהם יש שבילים שנעים לטייל בהם, עם פרחי בר, ולא הכל ורדים ופרחים עונתיים שמחליפים 3 פעמים בשנה".
- מה עם בעלי קרקעות שציפו שהחלקות יופשרו למגורים?
"חלק מבעלי הקרקע רצו לממש ולהיות מיליונרים מהר. אבל רבים מהם יורשים שלא עבדו בשביל הקרקע. זכותם לרצות להתעשר, אבל זה לא בעדיפות שלי".
- יש הידברות עם השלטון בי-ם?
"לצערי, במידה מסוימת חושבים שאנחנו יכולים לממן את כל התשתיות של מדינת ישראל. חלק גדול מאוד מהקרקע שהופקעה באזור לצורכי דרך היתה בשטח החקלאי של כפר שמריהו, וניסינו למזער נזקים. גם מחלף שמריהו מזרח למשל, שנמצא בבנייה, תוכנן להיות בגובה 17 מטר. הכנו תוכנית חלופית של 3 מטר גובה ולא רצו לשמוע. כששפיר זכו במכרז, הצגנו לה את התוכנית והם כן הלכו וקיבלו אישור לתוכנית והיום המחלף נבנה בגובה 3 מטר. אלה מאבקים מיותרים. אם היתה הידברות מראש הינו מגיעים לאותן תוצאות בלי מלחמות. לצערי הרב יש פה גישה מתנשאת של הפקידות הבכירה".
- איך אתה רואה את היישוב בעשור הקרוב?
"בכל שנה אנחנו מוציאים ומתוכננים להוציא 12 מיליון שקל על תשתיות כמו התקנת מערכות ביוב, הטמנת קווי תקשורת, כדי שהרחובות של היישוב הקיים יהיו ראויים להתקיים גם עוד 50 שנה. בנובמבר 2018 אני מסיים קדנציה שלישית, והתחייבתי להשאיר תוכניות מסודרות עד 2027".
- יש לך תוכניות לאחר מכן?
"אני רוצה להשפיע על החברה בישראל ולהשקיע בפרויקטים לאומיים בנגב ובגליל".
- פוליטיקה ארצית?
"יכול להיות. התפקדתי לפני שבועיים למפלגת העבודה".
- איך לא למרצ (אמו של דרור היא שולמית אלוני ז"ל)?
"הגנטיקה מחייבת אותי? ההורים שלי הם תוצר של תנועת העבודה ואני מקווה שהתנועה תחזור לעצמה ותפסיק עם הסכינאות הפנימית, כי הערכים שלה הם ערכים טובים".