מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, יחליף את השופטת דניה קרת-מאיר במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
אלטוביה (61) עבד בעבר במחלקה המשפטית בנציבות מס הכנסה, תחילה כעוזר ליועץ המשפטי ולאחר מכן כמנהל מחלקת מיסוי מקרקעין. בהמשך שימש כיועץ הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון. עם חזרתו ארצה הצטרף אלטוביה כשותף למשרד עורכי הדין טולצ'ינסקי-שטרן.
בדצמבר 2002 מונה אלטוביה לשופט של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. אלטוביה מתמחה במסים ודן בתיקים רבים שבהם מעורבת רשות המסים.
בין היתר, דן אלטוביה בימים אלה בסכסוך שבין רשות המסים לבין חברת מדינול של קובי ויהודית ריכטר. הסוגיה במחלוקת נוגעת לגובה המס שמדינול צריכה לשלם בגין פיצוי של 750 מיליון דולר שקיבלה מחברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. כפי שנחשף בשבועות האחרונים ב"גלובס", אלטוביה לוחץ מאוד את הצדדים להגיש לפשרה, שבמסגרתה תשלם מדינול עשרות מיליוני דולרים לקופת המדינה.
פסק הדין המוכר ביותר שנתן אלטוביה היה בקבלת הערעור שהגישה עו"ד ורד פרי. במסגרת פסק הדין הכיר אלטוביה בתביעתה של פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה בזמן שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי בעת חישוב מס ההכנסה שלה.
אלטוביה כתב בפסק הדין התקדימי כי "אלמלא שילדי המערערת היו נתונים בהשגחה ראויה בידי אחרים במשך שעות העבודה של הוריהם, לא היו יכולים המערערת ובן זוגה ליצור הכנסה".
עם זאת, אלטוביה הכיר בכך שהשהייה של הילדים במעון ובמועדונית אינה משמשת רק להשגחה על הילדים אלא גם להעשרת עולמם, ובהתאם לכך קבע כי יש להכיר במחצית התשלום למעון היום שבו שהו ובשני שליש מהתשלום למועדונית, ובמלוא התשלום למטפלת בבית". ,
בהמשך דחה בית המשפט העליון את ערעור המדינה על פסק דינו של אלטוביה וקבע כי הוצאה על טיפול בילדים תוכר לצורכי מס, החל משנת המס 2010.
מאז מונה ב-2002 לשפיטה במחוזי, הצליח אלטוביה לבסס את שמו כשופט מסים מהבולטים בארץ, שעיקר עיסוקו בדיני מסים מסובכים. עם זאת, הוא דן גם בעניינים נוספים שאינם מתחום המסים. ביןן היתר הוא דן בסכסוך המתוקשר בין עו"ד צדקיהו הרמולין, שותפו לשעבר של עו"ד שרגא בירן, שביקשש את פירוק הפירמה שרגא בירן.
הדעות של משפטנים בכירים על אלטוביה הן כי הוא השופט המקצועי ביותר שעוסק היום בדיני מסים. אלטוביה נחשב מקצוען, ידען, הוא מכיר את דיני המס לעומקם, יש לו מזג שיפוטי, והוא שולט באולם שלו ויודע להבין מתי מנסים "לסבן" אותו, ומתי הטיעונים הם טיעונים בעלי משקל.
בבית המשפט הכלכלי יעסוק אלטוביה בעיקר בדיני ניירות ערך, והשאלה היא מה יקרה עם תיקי המס. נשיא המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, שהחליט על קידומו של אלטוביה למחלקה הכלכלית, עשה כןן רק לאחר שהתמנו שני שופטי מסים חדשים, אריק הירש וירדנה סרוסי, למחוזי בתל-אביב.
מי שאחראי במידה מסוימת לפחות לכך שאלטוביה הוא שופט הוא עו"ד יורי גיא-רון. ב-2002 החלו גישושים במערכת המשפט אחר שופט מסים מחוזי חדש. גיא-רון, אז ראש לשכת עורכי הדין וחבר בוועדה למינוי שופטים, חילץ את שמו של עו"ד מגן אלטוביה מבין רשימת המועמדים לשפיטה והציג אותו בפני הוועדה ברגע האחרון, אחרי שעשה עבודת שטח ובירר פרטים על המועמד.
"באותה תקופה לא היה פשוט להעלות מועמדות של עורכי דין לבתי משפט המחוזיים", אומר גיא-רון. "זה לא היה דבר שבשגרה. אבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב חיפש שופט בתחום המסים, ואניי שכנעתי את מגן ממש ברגע האחרון, בשיחת טלפון, להחיות את המועמדות שלו ולהציג אותה בוועדה".
הדרך למינוי לא הייתה קלה. אלטוביה לא זכה לתמיכה אוטומטית של שופטי בית המשפט העליון, וחברים נוספים בוועדה העלו הסתייגויות. אחד מחבריה טען בישיבה שבה נבחר אלטוביה כי שמו מוצג לראשונה בוועדה, כעובדה מוגמרת. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דאז אמר בישיבה כי אופן פרסום מועמדותו של אלטוביה לא חוקי, והציע לדחות את הדיון במינוי.
עורכי דין ושופטים אחרים טענו אז כי הם לא שמעו על עו"ד אלטוביה. אלטוביה מי? שאלו כולם. לבסוף הצליח גיא-רון לשכנע את חברי הוועדה כי המינוי ראוי, ואלטוביה מונה על תקן נוסף שניתן לבית המשפט המחוזי, לצורך מינוי שופט לענייני מסים, יחד עם השופטת דניה קרת-מאיר.
היום (ב') אומר גיא-רון כי "אלטוביה הוא משפטן כלכלי ממדרגה ראשונה שהוכיח את עצמו כשופט כלכלי מעולה. לא כל השופטים במחוזי תל-אביב מתאימים למחלקה הכלכלית, אבל מגן אלטוביה הוא בוודאות בחירה מצוינת וטבעית בעיניי".
גיא-רון אומר כי "היכולת המקצועית של אלטוביה כמשפטן וכשופט היא רחבה יותר מהכותרת של פיסקאליות. אלטוביה הוא שופט איכותי. יש לו אוריינטציה כלכלית ותפיסה כלכלית, והוא בוודאי מהבולטים בשופטים. הוא בחירה מצוינת".
אלטוביה מצטרף במחלקה הכלכלית לשופטים חאלד כבוב ורות רונן, והוא מחליף, כאמור, את השופטת דניה קרת-מאיר, שהחליטה לפרוש משיפוט מסיבות אישיות בגיל 64 - 6 שנים לפני גיל הפרישה שלל שופטים.
הפרישה של קרת-מאיר משיפוט מסמנת תופעה מדאיגה שבה שופטים בכירים מחליטים על פרישה מוקדמת משיפוט מסיבות אישיות. שני השופטים הבולטים הנוספים שהודיעו לאחרונה על פרישה מוקדמת משיפוט הם שופטי בית המשפט העליון, יורם דנציגר וצבי זילברטל.
קרת-מאיר נבחרה לשופטת בית משפט השלום בתל-אביב באפריל 1992 וכעבור עשור קודמה לבית המשפט המחוזי בעיר ונבחרה לשמש כאחת משלושת שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט.