צעירים ישראלים בשדרות רוטשילד, במחאה החברתית נגד יוקר המחיה ב-2011 (צילום: רויטרס)
סקר מעלה גלובסקאן 2017 שפורסם היום (ב') מחדד את התחושה כי הסוגיות הכלכליות-חברתיות נעשו הבעיות החשובות ביותר הניצבות בפני מדינת ישראל, וכי ערך האחריות החברתית של עסקים נעשה מרכזי בשיקולי הצרכנים.
גלובסקאן הוא מכון מחקר בינלאומי, העורך את הסקר ב-30 מדינות. סקר זה, המשותף לארגון מעלה וגלובסקאן, מתקיים בשנה הרביעית ברציפות.
בין הממצאים הבולטים מהסקר: הציבור הישראלי מאמין יותר לתקשורת והעיתונות, שזוכה ל43% מאמון הציבור, לעומת הממשלה הזוכה ל-40% (ירידה של 5% ביחס לשנה שעברה).
הסוגיות הכלכליות-חברתיות ממשיכות להטריד את הציבור הישראלי: 54% מהציבור סבורים כי יוקר המחיה הוא האתגר החברתי המוביל. כמו כן, 85% מהציבור מצפים מיצרניות המזון והמשקאות להביא בחשבון יותר את בריאות ואיכות המרכיבים במוצר על חשבון המחיר.
הסקר ערך לראשונה שאלות על צרכנות חברתית של הציבור, ולפי הממצאים, מתחזקת המגמה של הציבור המבין את כוחו הצרכני וצריכה חברתית.
אתגרים חברתיים: יוקר המחיה מוביל
לפי תוצאות הסקר, יוקר המחיה ממשיך להיות האתגר החברתי המוביל המטריד את הישראלים עם 54%, ולצידו סוגיות חברתיות כמו לחיות בכבוד בגיל מבוגר עם 45%. בנוסף, 44% רואים דווקא בשירותי הבריאות כנושא משמעותי, ואילו 43% סבורים כי איכות החינוך לילדי ישראל דורשת טיפול.
אמנם סוגיית השוחד והשחיתות נמצאו בסדר היום התקשורתי, אך רק 35% דירגו אותה כחשובה ביותר. סוגיית הפרטיות באינטרנט משמעותית ל-24% מהישראלים.
עוד עולה מהסקר כי הישראלים רואים בפתרון סוגיות כלכליות-חברתיות את המפתח לאיכות חיים. 43% מהציבור ענו כי טיפול ביוקר המחיה, יחד עם 33% שהעידו כי ביטחון תעסוקתי והכנסה גבוהה - יביאו לחיים טובים.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני פחות מטריד את הישראלים, ורק 12% רואים בפתרון מדיני עם הפלסטינים כדבר החשוב ביותר לאיכות חיים. כמו כן, 60% מהציבור הישראלי תולה בחברות הגדולות השפעה מהותית על תרומה לחיים טובים.
אמון הציבור: התקשורת עקפה את הממשלה, לא מאמינים לאו"ם
הסקר בדק את מידת האמון הציבורי בגופים שונים. מי שנהנה מהתמיכה המרכזית ביותר הן ארגוני המחקר המדעיים והאקדמיים, שמובילים את הרשימה עם 70%. ארגוני חברה וסביבה זוכים ל-68%.
נראה כי הציבור הישראלי ממשיך לשמוע בעצת חבריו, והרשתות החברתיות זוכות לאמון רב של-54%. התקשורת עוקפת את הממשלה במידת אמון הציבור עם 43%, לעומת 40% בממשלה.
הסקטור העסקי ממשיך לעלות ברמת האמון: החברות הישראליות הגדולות זוכות השנה לאמון ברמה של 41% - מעט יותר מההמשלה ובמגמה של עלייה דרמטית ביחס ל-2014, שבה זכו ב-25% אמון בלבד. האו"ם ממשיך לזכות למידת אמון נמוכה ורושם ירידה של 3% לעומת השנה שעברה, עם 17% בלבד.
עמדות הציבור כלפי הבעיות החשובות ביותר הניצבות בפני המדינה: 36% השיבו כי ביטחון הוא הסוגיה החשובה ביותר.
סוגיות כלכליות-חברתיות
הסקר בחן את עמדות הציבור לגבי הבעיה החשובה ביותר הניצבת בפני המדינה. 36% השיבו כי סוגיית הביטחון היא הבעיה החשובה ביותר הניצבת בפני המדינה. אולם, רק 5% רואים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיה משמעותית. במכלול, היקף ההתייחסות לבעיות חברתיות גבוה מההתייחסות לסוגיות הביטחוניות:
20% השיבו כי הנושא הכלכלי-חברתי הוא החשוב ביותר, עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת. בנוסף, 13% השיבו כי פערים בעם ובאוכלוסייה מהווים בעיה - נושא זה נמצא בהתחזקות ועולה מדי שנה: ב-2014 רק 4% ציינו בעיה זו כמרכזית. 8% רואים במצב הדיור אתגר, ויוקר המחיה זכה ל-7%.
בנוסף, נרשמה עלייה באי-האמון במנהיגות, שעלתה ל-8% לעומת 5% בשנה שעברה. מעמדה של ישראל בעולם מעסיק רק אחוז בודד מהציבור הישראלי.
אמון הציבור בסקטורים במשק
השנה מדדו לראשונה בסקר את מידת האמון בחברות מסקטורים שונים: התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות לדירוג גבוה (61%), חברות כרטיסי האשראי (37%), יצרניות מוצרי צריכה (30%), חברות פיננסים המנהלות קרנות פנסיה (19%) וחברות כבלים ולוויין (15%). חברות ההיי-טק זכו ל-45%, וחברת החשמל עם 37%.
מידת האמון הנמוכה שניתנה ביותר בסקטורים במשק ניתנה לחברות הבנייה עם 14% בלבד. חברות הכבלים והלוויין קיבלו רק עם 15%, וחברות קידוחי הגז - 16%.
ציפיות הציבור מהסקטורים במשק
ציפיות הציבור מהסקטורים במשק הוא לקיים את המטרות שלשמן הן מתקיימות. השאלות הן שאלות פתוחות, כלומר המשיבים מתבקשים לציין מהם לדעתם הנשואים הדורשים התייחסות של כל סקטור.
בסקטור התעשייה הביטחונית מצפה הציבור לטפל בחידושים, פיתוחים ושיפור אמצעי לחימה עם 41%. 36% מהציבור מצפים מחברות ההיי-טק לפתח פיתוחים למען איכות חיים וביטחון. רק 9% רואים בהם מקור ליצירת מקומות עבודה בישראל, ופחות מאחוז רואים בתשלום מס למדינה נושא משמעותי, ירידה של 3% משנה שעברה.
מיצרניות המזון והמשקאות הציבור מצפה למרכיבים בריאים במוצרים (60%), עלייה של 15% משנה שעברה.
בסקטור הבנקים גובה העמלות ממשיך להטריד את הישראלים, ונרשמת עלייה של כ-10% בנושא גובה העמלות כנושא מרכזי שיש לטפל בו. בנוסף, נרשמה עלייה של 15% בחשיבות תנאי ריביות ואשראי עומד על 26% לעומת 11% בשנה שעברה.
מחברות המנהלות את קרנות הפנסיה מצפים רק 16% לדמי ניהול נמוכים כנושא שיש לטפל בו. 30% השיבו כי הוגנות ואמינות וטובת הלקוח הוא הנושא המרכזי, לצד ניהול סיכונים אחראי ונבון שעמד על 31%.
בסקטור רשתות המזון נרשמה ירידה בחשיבות הטיפול ביושרה והגינות כלפי הצרכן, והנתון עומד על 7.2%. בעוד 65% עדיין רואים במחירים, עלויות לצרכן ומבצעים כסוגיה חשובה הדורשת טיפול.
צרכנות חברתית
לראשונה בסקר מעלה גלובסקאן נערכו שאלות על צרכנות חברתית של הציבור. חמישית הציבור אמרו כי הם תגמלו חברה שהתנהגה באחריות חברתית. אחד מארבעה העיד כי "העניש" חברה שלא פעלה כחברה עם אחריות תאגידית.
החברות שזכו לצרכנות חברתית מתגמלת הן רשתות שיווק וחברות המזון עם 48%. הסיבות העיקריות שהיוו את לב ההחלטה של הציבור לגמול לחברה הן תרומה לקהילה (42%), שירות איכותי עם 29% ומחיר הוגן עם 22%. יחס טוב לעובדי החברה כשיקול צרכני זכה ל-7% בלבד.