גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תנובה מול טרה: אף אחד לא מתחנף לציבור סתם

בידול הוא אחד המפתחות הקריטיים של השיווק, והוא תלוי בקיומו של ההבדל שזה עתה הבחנו בו ■ תנו לנו את המדרגה הגדולה של הסיפור, וכנראה נעדיף את המוצרים שלכם

תנובה (צילום מסך)
תנובה (צילום מסך)

בידול הוא אחד המפתחות הקריטיים של השיווק, והוא תלוי בקיומו של JND (ראשי-תיבות של Just Noticeable Difference - ההבדל שזה עתה הבחנו בו). בידול קוגניטיבי, נתפס. זה שאנחנו השתכנענו שהוא קיים, לא רק כזה שסיפרו לנו עליו.

לא ניכנס לנוסחאות, אבל Weber ו-Fechner זיהו כי אנחנו חווים את ההבדלים במציאות במרווחים שונים מהמציאות הפיזיקאלית עצמה. הדוגמאות הקלאסיות שניתנות כדי להדגים את התופעה הן טמפרטורה ומשקל.

כשקר לנו במקלחת, אובייקטיבית העלינו מיידית את הטמפרטורה כשהוספנו מים חמים, אבל בחוויה שלנו עדיין קר לנו. כדי שנרגיש שמשהו השתנה בחום המים, צריך "עוד ועוד" מים חמים. אותו דבר עם משקל: עד שנרגיש שמה שביד שמאל כבד ממה שביד ימין, צריך להוסיף הרבה גרמים. לכן קוראים לזה "הבדל שזה עתה הבחנו בו".

אנחנו זקוקים למרווחים גסים יותר כדי לחוש בהבדלים. ככל שההבדל מובהק יותר, הוא ירגש אותנו יותר. במושגים פיזיולוגיים המוח שלנו ישחרר את הנוירוטרנסמיטרים ששינוי משחרר ושהם מאותתים עליו למוח. במושגים תיאטרליים תתרחש פה דרמה.

בידול, לפיכך, נשען על דרמה תלוית JND. בכך שמה שאנחנו רואים, שומעים, יודעים שונה משמעותית מהרצף המונוטוני, מהשגרה, מהסטטוס-קוו, ממה שחשבנו, ממה שהמתחרה הציע, ממה שהיה אתמול.

חדשות בנויות על עיקרון הדרמה. תארו לכם מהדורת חדשות שנפתחת בבשורה שאין חדש? כמה רייטינג יהיה לזה? כלכלת חדשות היא כלכלה אכזרית ותובענית, כמו כל כלכלה. אנשים נמשכים לדרמה, והם צורכים שבירת שגרה. ככל ששבירת השגרה תהיה יותר ברוטלית, נבוא על סיפוקנו.

תשאלו מה קורה כשהממשלה מתכנסת בדלתיים סגורות, וכלום לא קורה? התשובה פשוטה: הכתב מתאר את המתח מחוץ לדלתיים כבלתי נסבל. דרמה בכל מחיר - העיקר לא ליפול למלכודת האין הבדל.

חברות שיוצאות בהכרזה מדויקת לגבי רכיבי מוצר כלשהו דוגמת "ללא כולסטרול", "ללא שומן רווי", "ללא גלוטן", "ללא שמן דקל", "ללא חומרים משמרים", ללא מונוסודיום גלוטמאט", ללא צבעי מאכל", "רכיבים טבעיים בלבד" - אינן מתייחסות לנטייה האנושית להזדקק להבדל מורגש.

ברגע נתון ייתכן שהבשורה מייצרת "בידול", אולם בו ברגע שהמתחרה יוצא עם הצעה דומה, ובו ברגע שמקצה השיפורים מתחיל להישמע דומה - אנחנו, הצרכנים הופכים אדישים. וקהל אדיש זה חור שחור מבחינה מסחרית.

קחו את המלחמה העתיקה בין yes להוט. עם השקת המיזם ב-2001, אפשר היה להציף את הציבור בפרמטרים טכנולוגיים כדי לייצר בידול מהכבלים. שידור דיגיטלי, פלטפורמה רב-ערוצית, איכות HD ו"טירינג" של ערוצים וחבילות שלא היו למתחרה.

אבל ההבדל נארז בדרמה הראויה לו. במקום לספר על רכיבים טכנולוגיים, הוגדרה חוויית הצפייה. חוויה קולנועית אסקפיסטית טוטלית היא "יותר גדולה" מממיר שמשדר פולסים דיגיטליים למסך שטוח. ככה בונים בידול שהוא נומינלי ולא נומרי - איכותי ולא כמותי. הרי אם ניכנס למלכודת הכמותית של "למי יש רכיבים יותר טובים", לעולם לא נצליח לגייס תשומת-לב מקרב ציבור הצופים, ונשחק את תשומת-הלב והאמון שלו. 

בואו ניקח את תעשיית החלב. אם נניח לרגע למחלבות גד, מולר ומשק צוריאל, שמתחרות על ערכי האותנטיות, אפשר לראות שתנובה, שטראוס וטרה מתחרות על מי מכתיב את הטון במדינה.

טרה מתעקשת להוביל ערכי תזונה נכונה באמצעות שימוש ברכיבים טבעיים בלבד, "חלב מצוין" ושוקו ללא תוספות סוכר. המנטרה של "ללא" או "בלבד" היא גירוי שהתרגלנו אליו. אנחנו יודעים שישנה מגמה מאז תחילת המילניום להשיג טעם שהוא מספיק טוב, בלי כל הדברים הרעים. הניצנים הראשונים היו מוצרי דיאט שהצהירו על טעימות גבוהה. הצעות ערך כמו "דל-קלוריות", "ללא שומן טראנס" וכן הלאה ניסו לייצר את האפקט המטלטל, אלא שהסתגלנו אליהם, והם כבר לא מרשימים אותנו. סף הגירוי שלנו מגביה, ואנחנו מאבדים ערנות.

כדי לייצר בידול לא די לייצר מוצר בבית החרושת וליידע אותנו על עצם קיומו. צריך לדאוג לייצר את ההבדל המובחן הסובייקטיבי. צריך לטפח את הצורך הנואש שלנו בהבדלים גסים, ואם אפשר, כאלה שגם הדביקו להם סיפור. קונטקסט. משמעות.

תנובה, לצד טרה, מבינה שאם ביד ימין נחזיק גבינה עם רכיבים טבעיים בלבד, וביד שמאל נחזיק גבינה שמתכתבת עם התרבות של המשפחה הישראלית - אז הגבינה ביד שמאל שווה יותר. בנייה של משמעות נועדה להבטיח הגנה על בידול, ולמקסם הצלחה מסחרית.

אף אחד לא מתחנף לציבור סתם. כולם צריכים להרוויח. חברות טלוויזיה, חברות מזון, חברות טלקומוניקציה - כל אלה חייבות לא רק להגן על נתחי השוק שלהן, אלא גם לייצר צרכנים חדשים בכל רגע נתון.

תעשו טובה, תלמדו פסיכולוגיה קוגניטיבית ופיזיולוגיה. כמו שאתם מבינים מה זה מונוסודיום גולטמאט, ככה תבינו שאנחנו מכורים לדופאמין וזקוקים לאוקסיטוצין. כימיה שהמוח מייצר אל מול פס הייצור שלכם בבית החרושת. אז תנו לנו את המדרגה הגדולה של הסיפור, תרגשו אותנו, ובתמורה אנחנו כפי הנראה נעדיף את המוצרים שלכם.

מיתוג זה לא כי זה יפה, אלא כי זה בסיסי הכרחי.

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור