ביצים מזוייפות נתפסו בבית חנינה / צילום: המועצה לענף הלול
אחרי פרשות הסלמונלה של השנה האחרונה, משרד החקלאות יבדוק לראשונה אם בביצים ובעופות נמצאים חיידקים של סלמונלה וקמפילובקטר, על-מנת להוריד את כמותם בביצים ובבשר העוף המגיעים לצרכן. עד כה הבדיקות היו אקראיות.
ההערכות כיום הן כי 1%-3% מלהקות העופות נגועות בחיידק הסלמונלה, והמטרה בתוכנית היא להוריד לאפס את כמות החיידקים בביצים, ולהוריד בחצי את כמות הסלמונלה בעוף המגיע לצרכן.
לדברי ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, התוכנית מצטרפת למודלים בינלאומיים מוכרים. "התוכנית שאנחנו מיישמים בלולי ההטלה היא תוכנית שקיימת באיחוד האירופי, שמיישם אותה כבר כמה שנים. כל לול נבדק 3 פעמים בשנה, אבל אין בדיקת סף לכל ביצה לפני שיווק למכירה. בין בדיקה לבדיקה דברים יכולים לקרות".
- כמה זמן אתם עובדים על המהלך הזה?
"למעלה משנה. בפועל במשחטות זה התחיל לפני שבועיים, ובלולים זה יתחיל בקרוב. הבדיקות במשחטות שמטפלות בבשר עוף התוכנית כבר פועלת, והבדיקות בביצים אמורות להיכנס לפעילות אחרי חג הפסח. המודל שאנחנו מאמצים במשחטות מבוסס על מודל אמריקאי, והמודל של הלולים הוא מודל אירופי. הבדיקה תיעשה בכל לול, ולכן זה מהלך מורכב יותר. קיימים 30 משחטות וכ-1,800 לולים ויצרנים, וצריך לבצע דגימות לכל לול 3 פעמים בשנה".
- איך זה ישפיע על המגדלים?
"בפני המגדלים יעמדו שתי אופציות, שיכוסו גם בביטוח מקיף, כך שלא תהיה סיבה להתרעמות או להסתרה מבחינת המגדל, אבל זה יגן על הצרכן. אם תימצא להקה נגועה ימיתו אותה, או שהביצים ילכו לפיסטור, כלומר טיפול בחום שמנטרל את החיידקים ועל-ידי זה הבטיחות של הצרכן תשתפר".
- מה העלות של התוכנית?
"מדובר בעלות משמעותית, סדר גודל של כמה מיליוני שקלים בשנה, אבל אם מחלקים את זה לק"ג נצרך של פטם או הודו, או למחיר הביצה, התוספת שולית ונבלעת במחיר המוצר. בביצים המחיר מפוקח, בעופות המחיר תחרותי, אבל אין סיבה שהעלות המזערית הזאת תגרום לעלייה במחיר לצרכן".
- מה הצעדים שיינקטו כלפי מקומות נגועים?
"משחטות שלא יעמדו ביעד של הורדת רמת הנגיעות בכל אחד מהחיידקים הפתוגניים, עלולות לאבד את אישור ההפעלה. המשרד יפרסם לציבור את רשימת המשחטות שלא עמדו בתקני המשרד. כל משחטה מקבלת הזדמנות של 3 טסטים. משחטה שנכשלת בטסט השלישי תיאלץ לנקוט צעדים דרסטיים כדי לשפר את התוצאות שלה, וזה עשוי להוביל אפילו להפסקת הפעילות שלה, זמנית או מוחלטת".
- עד עכשיו צרכנו סלמונלה בעוף ובביצים שלנו?
"הלהקות נבדקות בצורה רוטינית כבר הרבה שנים, והן גם מחוסנות נגד זנים אלימים במיוחד. הסלמונלה היא חלק מסביבת החיים של העוף, והמטרה היא להפחית אותו למינימום. הכנה ובישול נכונים של מוצרים מן החי משמידים את חיידקי הסלמונלה, וחשוב לפעול בעניין זה על-פי הנחיות משרד הבריאות בצריכה, באחסון ובהכנה".
"הפסקנו לייבא ביצים מאוקראינה"
בסוף אוגוסט 2016 אישר משרד החקלאות יבוא ביצים ללא מכס מאוקראינה, אף על-פי שבמדינה זו לא קיימת חובת חיסון נגד חיידק סלמונלה אנטרידיטיס, והביצים שווקו בישראל במשך כמה חודשים.
- איך הבדיקה נגד סלמונלה נעשית כשיש מכסות יבוא של ביצים?
"מאוקראינה אנחנו לא מייבאים יותר. אחרי שנכווינו, ירדנו מזה. גם מטורקיה ירדנו, כי החלטנו שזה לא עומד בסטנדרט. היבוא השנה הוא יבוא מזערי. אם בחודש רגיל צורכים בישראל 160 מיליון ביצים, אז לפסח נפתחו מכסות של עוד 30-40 מיליון ביצים. כיום המדינות הפתוחות ליבוא הן ספרד, פורטוגל ואיטליה, ומרבית היבוא הוא מספרד. זו הייתה שנה שגם אירופה נפגעה משפעת העופות, והיה קצת מחסור, אבל התגברנו".
- יהיו מספיק ביצים בטוחות למאכל בפסח?
"לא צריך להיות מחסור בפסח, גם מבחינת כמות וגם מבחינת בטיחות. אחד הדברים המרתקים בצרכנות הישראלית היא שבאירופה מרבית הקהל הצרכני מעדיף ביצים חומות, ובישראל הרוב מעדיף ביצים לבנות. מבחינת יבוא אנחנו יכולים לבוא למדינה שיש לה ביצים במחיר טוב ובבטיחות טובה - רק שהן בצבע הלא נכון, למשל איטליה".
שוק הביצים מגלגל כ-2 מיליארד שקל, והמגדלים המורשים משווקים כ-2 מיליארד ביצים בשנה. בשוק פועלים כ-15 משווקים מורשים, וצריכת הביצים עומדת על כ-250 ביצים לנפש לשנה.