צחי הנגבי / צילום: גיל יוחנן
האם השר צחי הנגבי מנוע מלטפל ברפורמת "חובת המכירה" בשידורי הספורט שחזרה לכותרות בשבוע האחרון בעקבות הזינוק בעלויות זכויות השידור של ליגת האלופות?
על-פי משרד התקשורת, "עם כניסתו לתפקיד עדכן הנגבי את מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, כי לא יעסוק בעניינים הנוגעים למר אלי עזור עד לקבלת החלטה ממשרד מבקר המדינה לגבי החובות החלות עליו בכל הנוגע לכללי ניגוד העניינים".
עוד נמסר מהמשרד כי "השר מכיר את מר עזור 30 שנה ונועד עימו בנסיבות חברתיות ואף קיים עימו פגישות אישיות". יחד עם זאת, טוענים שם כי הנגבי "לא בילה עם מר עזור מעולם".
ההודעה של המשרד, לפיה הנגבי עדכן כבר עם כניסתו לתפקיד כי לא יעסוק בעניינים הנוגעים לעזור עד להחלטת מבקר המדינה, היא מעט מוזרה בהתחשב בכך שרק בשבוע שעבר, לאחר שנודע כי חברת פרטנר מנסה לרכוש את זכויות השידור למשחקי ליגת האלופות, פנה פילבר - יחד עם יו"רית מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב - לשר הנגבי וקראו לו להעביר בדחיפות את חוק "חובת המכירה" של ערוצי ומפעלי ספורט.
חוק זה נוגע ישירות לעזור, בעלי הערוצים "ספורט 1" ו"ספורט 2" (באמצעות חברת צ'רלטון), שמחזיקים בזכויות למפעלי ספורט מרכזיים רבים, ובהם ליגת העל הישראלית והליגה האנגלית. עזור גם נחשב למי שהפעיל לחצים כדי שהחוק, שהיה אמור להיכלל במסגרת חוק ההסדרים, לא יעבור בכנסת - כפי שאכן קרה בסופו של דבר.
ממשרד מבקר המדינה נמסר כי הם קיבלו מהנגבי פרטים הנוגעים לניגודי ענייני פוטנציאליים שלו רק לפני כמה ימים. פרטים אלה אמורים להיות מועברים גם ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שמטעמו נמסר כי "טרם הועבר לנו מידע על קשר בין שר התקשורת ובין מר אלי עזור. מבדיקה שערכנו כעת עם משרד התקשורת התברר לנו כי דיווח בנושא זה אמור להגיע לידינו בימים אלה, והוא ייבחן כמקובל".
השר הנגבי מונה לממלא-מקומו של בנימין נתניהו כשר תקשורת באמצע פברואר, על רקע עתירות שהוגשו נגד מעורבותו של נתניהו בשוק התקשורת בעקבות חשיפת החקירות שמתנהלות נגדו ונוגעות לתחום. עוד קודם לכן מונה הנגבי להיות מי שמטפל בעניינים הנוגעים לחברת בזק, בשל ידידותו של נתניהו עם בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ'.
הרפורמה מתמהמהת, והצופים צפויים לשלם
רפורמת חובת המכירה בספורט נועדה בראש ובראשונה לאפשר יצירת אלטרנטיבה ל-yes ולהוט, ולמנוע מהספורט להפוך ל"חסם מעבר" בין הפלטפורמות, על-ידי ביטול יתרון הבלעדיות בכל הנוגע לערוצי ספורט (במקרה של פלטפורמות) או מפעלי ספורט מרכזיים (במקרה של ערוצים).
הרפורמה עלתה לאחרונה שוב לכותרות בעקבות ההתמודדות של פרטנר על זכויות השידור של ליגת האלופות ל-3 העונות שיחלו בסוף 2018. פרטנר לא זכתה במכרז, אך בשל התחרות שהיא וערוץ ONE הציבו ל-RGE, בעלת ערוצי ספורט 5, המחיר זינק בחדות.
ליגת האלופות משודרת יותר משני עשורים בספורט 5, ולכן RGE לא הייתה יכולה להרשות לעצמה לוותר על הזכויות, גם במחיר גבוה מאוד. אם עד כה שילמה RGE 3.7 מיליון אירו לעונה, מעונת 2018/19 היא תשלם לא פחות מ-18 מיליון אירו - כלומר, כמעט פי 5 מהמחיר הקודם.
בשל המבנה הסבוך יחסית של תחום הספורט, שבו הצרכן אינו משלם ישירות לבעלי הזכויות אלא לפלטפורמות הרב-ערוציות (yes, הוט וסלקום TV), שהן אלה שסוגרות את החוזים מול הערוצים, ההשפעה על צופי הספורט לא צפויה להיות מיידית, אך בסופו של דבר, בדרך זו או אחרת, היא צפויה להיות מגולגלת לצרכן.
עניין זה יכול היה להימנע, לפחות במידה מסוימת, לו רפורמת "חובת המכירה" הייתה מאושרת בכנסת.