גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחות הברית: השש בש תובע את מקומו בתרבות הפנאי בישראל

אחרי שנים של רגשי נחיתות אל מול השחמט ועם סטראוטיפים שהושרשו עמוק - השש בש, משחק הלוח העתיק בעולם, הוא כבר משחק אסטרטגיה

לוחות הברית / צילומים: שבתאי עמדי
לוחות הברית / צילומים: שבתאי עמדי

לחברי עמותת כולנא ירושלים יש תוכניות גדולות לסוף הקיץ: לקיים בעיר העתיקה את אליפות המזרח התיכון בשש בש, בהשתתפות מאות שחקנים מכל העולם. "אנחנו רוצים לשים את ירושלים על מפת השש בש העולמית וחושבים שהיא יכולה להיות המקבילה העממית והמתבקשת לאליפות המעונבת שמתקיימת במונטה קרלו", אומר דרור עמדי, שביולי שעבר ייסד עם זקי ג'מאל וחברים נוספים במסגרת העמותה את הפרויקט "דאבל ירושלמי", במטרה לקרב יהודים וערבים באמצעות המשחק הוותיק והפופולרי.

עד כה הם ארגנו שישה אירועי שש בש בירושלים. "התחלנו בטורניר בבית חנינא; המשכנו באירוע בשוק העיראקי במחנה יהודה; ערכנו את אליפות המוסכים של תלפיות ובית צפאפא, היינו במתחם התחנה והחודש נערכה אליפות במדרחוב במרכז העיר", מפרט עמדי, 29, שחקן שש בש נלהב בעצמו. "האליפות הבאה שלנו תתקיים אחרי פסח בבית צפאפא".

בינואר האחרון עלה ג'מאל - מייסד ומנהל Fresh.fund, קרן הון סיכון לסטודנטים - על הבמה של TEDx, באירוע שעסק בחדשנות והתקיים בתל-אביב, ונאם באוזני 1,500 המוזמנים כיצד השש בש ישנה את פני המזרח התיכון ויסייע בהבאת השלום - לא פחות. החזון שהוצג אמנם נאיבי משהו - גם אם מעלה חיוך - ועמדי אומר כי יסתפק בכך שהשש בש "יהפוך את הירושלמים לשכנים טובים. אולם עצם זה שיש אירוע במזרח העיר ומגיעים אליו יהודים ולהיפך, זה כבר הניצחון שלנו. המטרה היא להפגיש בין תרבויות ולחזור למפגש קרוב ובלתי אמצעי בעזרת משחק שכמעט כולם מכירים. אנחנו מאמינים שהשש בש הוא הפלטפורמה האידיאלית להפגיש בין בני אדם שונים".

- מי מגיע לאירועים?

"הדבר הכי בולט הוא הגיוון של הקהל: צעירים, מבוגרים, קשישים, חילונים, דתיים, ערבים, גברים ונשים, אם כי עדיין הרוב הוא גברי, בדיוק כמו הסטראוטיפ של המשחק, ונשמח שתהיה לנו אישה אלופה. התחושה היא שכולם מרגישים בנוח עם השש בש, הוא מדבר לכל הגילאים. על פוליטיקה אנחנו לא מדברים".

"המחיצות נופלות ולפעמים אנחנו חברים הכי טובים, יש בינינו רק את המתח של המשחק", מעיד גם שמעון כגן, מבכירי שחקני השש בש בישראל, שמתחרה גם במקומות ידידותיים פחות לישראלים, כמו בטורקיה. "הטורקים מתייחסים אליי יפה מאוד, נותנים לי להיות יו"ר ועדת הערעורים, ואני מגיע לשם פעמיים בשנה לתחרויות. הטורקים שם אומרים: אנחנו אוהבים את הישראלים, אבל לא את השלטון".

לכגן, מהנדס בן 74 שעדיין עובד במקצועו, רשימת הישגים ארוכה: ב-2015 הוא הוכתר כאלוף העולם בשש בש לסניורים (מעל גיל 40) בתחרות שנערכה במונקו. ב-2013 זכה באליפות העולם לקבוצות שנערכה במונטה קרלו, עם ישראלים נוספים (וביניהם דוד בן ציון, בעצמו אלוף העולם בשש בש לשנת 1995), וב-2011 זכה באליפות אירופה. אני תופסת אותו בחודש עמוס: לפני ימים ספורים חזר מתחרות שש בש שנערכה בקאזאן, בסוף אפריל ייסע לתחרות בטורקיה, בתחילת מאי מחכה לו הלוח בקפריסין ובהמשך תחרות גדולה בטביליסי, גיאורגיה. "יחסית לעולם, ישראל חזקה בשש בש", הוא אומר. "לצערי, אין בארץ איגוד שש בש, ואנשים פרטיים הם שמנסים לארגן נבחרת ישראלית לתחרויות שונות".

כשהוא לא בתחרויות, כגן משחק שש בש בתוכנת מחשב כשעה ביום, ונוסף: "יש צעירים שאני מלמד אותם את המשחק בהתנדבות, ביניהם בחורה מוכשרת מאוד בת 20 ואיש עסקים שביקש שאלמד אותו. אני ממליץ להם לנסוע לתחרויות, לצבור ניסיון ולהשתתף שם בסמינרים".

בלי רגשי נחיתות

שש בש (Backgammon באנגלית) הוא ככל הנראה משחק הלוח העתיק בעולם. ראשיתו במזרח הקדום, לפני כ-5,000 שנה, ודעות חלוקות אם מקורו במסופוטמיה או במצרים. בישראל, המשחק היה ידוע כבר בימי האימפריה העות'מאנית ומהר מאוד הושרש במדינה הצעירה שקמה והפך סמל ישראלי. בד בבד, לאורך השנים סובל השש בש בארץ מיחסי ציבור גרועים, ודאי בהשוואה לבן דודו שנחשב אליטיסטי, רציונלי ואינטלקטואלי - השחמט.

נהגו לייחס אותו בעיקר לגברים מזרחים ולערבים, לקשישים, למובטלים ולמהמרים, והתרבות הישראלית אף חיזקה את הסטראוטיפים השליליים הללו, ודי אם נזכיר את סלאח שבתי, שמעביר את זמנו בשש בש ובהימורים. "אבל האמת היא ששש בש זה מעט מזל והרבה אסטרטגיה", כפי שמעיד כגן, שעוד קודם נהיה אלוף שש בש בינלאומי, זכה פעמיים באליפות ישראל בשחמט (1967, 1968) וייצג את ישראל בתשע אולימפיאדות שחמט.

"בישראל אוהבים להשוות את השש בש לשחמט, שנתפס כמשחק מורכב הרבה יותר, אבל האמת היא שמבחינת הסטטיסטיקה, כמות התוצאות האפשריות בכל שלב גבוהה הרבה יותר בשש בש כשמתחשבים גם במרכיב ההסתברותי של הקוביות", אומר ד"ר אייל להב, מומחה למימון התנהגותי ולקבלת החלטות וראש תוכנית התמחות במימון בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי במכללה למינהל. "מקצוענים אכן משתמשים בחישובי הסתברויות בזמן המשחק. מחקרים שבדקו סדרות של משחקים מראים בבירור שמקצוענים שעוסקים בחישובי הסתברויות מנצחים חובבנים, כך שאי אפשר לטעון ששש בש הוא רק משחק של מזל. תוכנות משחק, שמשקללות בכל שלב את ההסתברויות, עושות זאת אפילו טוב יותר".

בשנות האלפיים החלו אתרי שש בש, המציעים משחק מקוון בזמן אמת מול אנשים אחרים בעולם או מול המחשב, לצבור תאוצה. בחלקם משחקים על כסף וירטואלי ובחלקם על אמיתי, ויש אנשים שמשחקים שם לפרנסתם. מכיוון שבמדינות מסוימות סברו שמדובר בהימורים (ולכל מדינה החוק שלה בנושא), התפתחות האתרים הללו דווקא שיחקה לטובת תדמיתו של השש בש והביאה לדיון אקדמי על אופיו של המשחק, שאף התנהל בבתי משפט בארץ ובעולם.

אחד מהם התעורר כאשר על חברת play65 נאסר לתקופה מסוימת השיווק המקוון בישראל, ובתגובה קמו מומחים והצהירו כי מרכיב המזל בשש בש קטן, ושמדובר במשחק של יכולת ושל כישרון. מומחה שכזה הוא אהוד פרידגוט, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית וחובב שש בש בעצמו, שביטל את הרושם שלפיו מה שמכריע במשחק הוא אלמנט המזל.

"העובדה שבשש בש, כמו בשחמט, יש מד כושר לכל שחקן (הנקבע על סמך ההיסטוריה של משחקיו), ושמד הכושר נותן מדד מצוין של סיכוייו של שחקן לנצח במשחק, מעידה בבירור שהכישרון משחק כאן תפקיד מרכזי", כתב פרידגוט במאמר שפרסם בנושא. גם הסטטיסטיקאי פרופ' צבי גילולה מהאוניברסיטה העברית כתב כי לשחקן בעל היכולות יש סיכוי גבוה לפחות פי 15 לנצח במשחק מול שחקן אקראי, מאשר להפסיד.

ד"ר להב אף מציין בונוס בריאותי במשחק: "יש מחקרים שמראים כי שש בש מסייע לשמור על יכולות המוח ומעכב התפתחות דמנציה. למשל, מחקר מצרפת שעקב אחר כ-3,600 איש במהלך 20 שנה, בחן את הסיכוי שיחלו בדמנציה. התוצאות הראו שהסיכוי לחלות בדמנציה היה נמוך ב-15% בקרב אלו ששיחקו במשחקי לוח".

- איך אתה מסביר שהמשחק נשאר פופולרי כל-כך גם בעידן של משחקים ברשת?

"אחת הסיבות לכך קשורה בעומס הקוגניטיבי שיש היום. העולם מציף רבים מאיתנו במידע, ללא הפסקה, ואחד המאפיינים הקשורים לכך הוא הפנייה שלנו לקבלת החלטות פשוטות. במקרה של משחקים, נעדיף לבחור במשחק מוכר ולא ללמוד חוקים חדשים. אנחנו מעדיפים להתחייב למשחקים קצרים, עם ריגושים מהירים יחסית, ושש בש מספק לנו בדיוק את זה.

"לאלו שאוהבים חשיבה עמוקה וטקטיקה, שש בש הוא בהחלט משחק אסטרטגיה שאפשר להגיע איתו לרמות גבוהות מאוד של מקצועיות. בנוסף, הוא זמין ומקובל חברתית, ויש לנו מתכון מנצח להמשכיות הפופולריות שלו בחברה הישראלית".

מהשוק העיראקי להייטק

לצד שקשוק הקוביות בחופי הים וברחבות השש בש המיתולוגיות ברחבי הארץ, הגדושות עשרות שחקנים מכורים לעניין - מהשוק העיראקי במחנה יהודה ובשוק התקווה בתל-אביב עד לשוק הדגים בטבריה והמתחם הסמוך למסעדת אצל הטורקי באור יהודה - השש בש נוכח לאחרונה גם באירועים מסוג אחר לגמרי, חוצה גילאים ומגזרים. משחקים מתקיימים בפאבים תל-אביביים, ובערבי ציבור והוא מככב בפסטיבלים מקומיים שונים. גם התעשייה התומכת מגוונת מתמיד, עם ספרי הדרכה רבים (כמו ספריו של המאסטר ביל רוברטי), הרצאות על טקטיקות משחק, סמינרים בינלאומיים, סרטוני יוטיוב שניתן בעזרתם לשכלל את היכולות, וכמובן המשחק פורח בצורתו המקוונת: באתרים, בתוכנות מקצועיות ובאפליקציות.

גם "הפרזנטורים" של המשחק התחלפו: בין שאלה בני הזוג נתניהו שמטיילים עם ילדיהם בראש הנקרה ומתיישבים לשחק שש בש, ותסמכו על יועצי ראש הממשלה שהעניין לא יישמט מההודעה לעיתונות; בין שזה המאסטרו זובין מהטה שלא שוכח לספר בראיונות על מנהגו לשחק שש בש כמעט כל יום עם אשתו, ובין שזה בבית "האח הגדול", או על שפת הבריכה, כאשר בר רפאלי משחקת - והפפרצי מתעד.

"התדמית משתנה ואנחנו מאוד מרגישים את זה", אומר עמדי מ"דאבל ירושלמי". "קהל המשתתפים גדל מאירוע לאירוע, הרבה יותר צעירים משחקים ואנחנו מקבלים תגובות נלהבות. שש בש הפך למשהו מגניב וכיפי ואנשים רוצים ללמוד את המשחק. אמנם אנחנו אוהבים להגיע בעיקר למקומות מעניינים שמזוהים עם השש בש, אבל אנחנו זוממים לקיים אליפויות גם לפרופסורים, להייטקיסטים ולפוליטיקאים, כי אנחנו יודעים שהשש בש רלוונטי לכולם ויכול ללמד את כולם".

"שש בש הוא משחק לא פחות חכם משחמט", אומר רוני פיבקו, מנכ"ל רשת המלונות קלאב הוטל, שמקדיש שעות רבות בשבוע למשחק. "הסטראוטיפים השליליים הם טעות גדולה. אני מעריך שאלמנט המזל מהווה רק 20% מהמשחק, לעומת 80% אסטרטגיה ותכנון. את המשחק מלווה תמיד הרבה מתח וזה חלק מהקסם".

פיבקו משחק חמש שעות בכל יום שישי במסעדה בחוף הצוק בתל-אביב, ובאותו לוקיישן גם בכל שבת אחר הצהריים. באמצע השבוע, הוא נוהג לשחק אחרי העבודה בבית הקפה פרש ברמת אביב. שם, הוא מספר, הוא פוגש לעיתים קרובות את חבר הכנסת יאיר לפיד, חובב שש בש בעצמו, ומחכה לימים שבהם הפוליטיקאי העסוק יתפנה לטורניר, כדי שיוכל להביס אותו. גם כשהוא ממתין בתור בקופת חולים, ממהר פיבקו להבהיר, ישלוף אייפד וישחק אונליין.

"אשתי אומרת שאני מוריד את הערך של בתי הקפה כשאני משחק שם, אבל אני חושב שזה לא נכון", כך פיבקו. "זה חיובי מאוד בעיניי והייתי יוצר בתי קפה עם שולחנות שש בש מוכנים. ואם מישהו מודאג מכך שאנחנו יושבים שעות במסעדה, אז אנחנו נותנים תמיד טיפ יפה, בגובה ההזמנה".

- עם מי אתה משחק?

"אנחנו ארבעה חברים שמשחקים יחד באופן קבוע: יהלומן שכיום ילדיו מנהלים את העסק, הנציג של נייקי בישראל, איש עסקים בפנסיה שיש לו מגדלים בניו-יורק, ואני. חלק מהחבורה, כולל אותי, הם כלכלנים או רואי חשבון. אנחנו מנהלים רישום וסופרים מי ניצח בכל חודש ועושים סיכומים שנתיים. אנחנו גם טסים לחו"ל יחד, אבל לא הולכים לטייל או לטפס על ההרים".

- רק מחליפים את הנוף של המשחק?

"אנחנו לוקחים מלון טוב ומאמצים את המסעדה שלו. מתחילים טורניר אחרי ארוחת בוקר, מפסיקים למנוחה בצהריים ואחר הצהריים ממשיכים לשחק. נסענו יחד גם לכמה תחרויות בעולם והגענו למקומות גבוהים, אבל אנחנו פחות אוהבים את זה. אלה תחרויות עם כסף ואנחנו לא מהמרים, לא רוצים להיגרר למקום הזה".

- יש אמונות תפלות?

"ברור. אם אני רוצה שייצא לי 6:2 בקוביות, אני מבקש וחייב לחכות כמה שניות, עד שהבקשה תגיע לשמיים. אם אזרוק מיד, זה לא יעבוד. ואם מישהו מאיתנו רואה שהוא מפסיד שלוש-ארבע פעמים ברצף, הוא קם והולך לשירותים כדי לבטל את המצב הזה. ואז גם אני קם והולך לשירותים, כדי לבטל את הביטול שלו".

בקרוב חוגים לילדים?

שש בש, כאמור, כבר אינו רק נחלתו של הדור המבוגר. בבית משפחת רם מהיישוב הקהילתי עשרת, לוחות השש בש פתוחים באופן קבוע - אחד בסלון ואחר בחדר המשפחה. ההורים, מירב ומנשה, יודעים לשחק היטב, אבל השחקנים הראשיים הם שלושת הבנים: אייל (16), תומר (17) ועמרי (22). מירב מספרת שגם בילדותה המשחק היה תמיד פתוח בבית, וכי הסבתא והסבא הם שלימדו את הנכדים לשחק. "אצלנו הילדים משחקים שש בש כל יום", היא אומרת. "שלושתם אוהבים מתמטיקה ושש בש הוא שילוב של חשיבה חכמה ואסטרטגית ותכנון מהלכים, ומצד שני, יש את הקוביות הלא צפויות. הם עושים תחרויות בינם לבין עצמם ואף פעם לא שוכחים לקחת שש בש לחופשות. המשחק גם מגבש ביניהם וגורם להם לעזוב את המסכים. הם לא תמיד יודעים להפסיד בכבוד (צוחקת), אבל הדינמיקה תמיד טובה".

משפחת רם מדגימה עד כמה הצבא הוא כור היתוך של המשחק: מנשה שיחק במילואים ועמרי, ששירת כלוחם, חידד מיומנויות במהלך שירותו. "אני לא חושב שיש היום חייל בצבא שלא יודע לשחק שש בש", כך עמרי. "בצבא היינו משחקים הרבה בין הפעילויות, עושים תחרויות, וזו התקופה שבה הכי התעמקתי במשחק. ככל שנכנסים לזה, מבינים עד כמה הוא מורכב. גם עכשיו, אין פעם שהחבר'ה נפגשים בלי שש בש. המהפכה הטכנולוגית הושיבה אנשים מול אייפדים ומסכים, ומשחק מחשבה כזה מצליח לעשות את האפקט ההפוך".

ומה עם הילדים? בגנים ובבתי ספר מתקיימים חוגי שחמט, אך השש בש לא נכנס למערכת החינוך - בניגוד, אגב, למדינות כמו דנמרק. יש מי שמצר על כך. ערן לוי, בן 31 מירושלים, אומר שמטרתו היא "להעביר את זה הלאה": הוא מקווה לפתוח חוג שש בש לילדים, אך אומר כי בינתיים "קשה להעביר בארץ את המסר. למשחק עדיין יש תדמית של אנשים שהולכים לים עם הלוח ומשחקים עם המזל שלהם. בעולם יש בתי ספר לשש בש ונותנים הרבה כבוד למשחק האלגנטי הזה; אנשים יושבים עם שלייקס וחליפות ומשחקים".

לוי משחק כשלוש שעות ביום: שעתיים מול המחשב וכשעה עם חובבי המשחק המושבעים שמתכנסים ברחבה ליד מסעדת עזורה במחנה יהודה, ומשחקים שם מבוקר עד ערב. "בזמן שאנשים לומדים לתארים באוניברסיטה, אני לומד שש בש כבר שבע שנים", הוא מספר. "יושב, משחק ומנתח את המשחק. הכרתי את המשחק מהמשפחה והתחלתי להיכנס לזה אחרי הצבא".

לדבריו, הוא מצליח להתפרנס מהשש בש, למשל בטורנירים עולמיים שבהם המקומות הראשונים זוכים בפרסים כספיים. "הייתי לאחרונה בתחרות בקאזאן ובפורטוגל וזכיתי במקומות ראשונים. התחרות הבאה שלי היא בגיאורגיה".

את הילדים היה רוצה ללמד באמצעות תוכנה מקצועית שרכש: "שחקן חובב שרוצה להפוך למקצועי, יכול לשפר כל מהלך ומהלך באמצעות התוכנה. שחקני ה'אולד סקול', כמו אנשים שמשחקים 40-30 שנה במחנה יהודה, עושים טעויות מסוימות, ואימון בתוכנה יכול היה לשפר את הרמה שלהם".

הגביע של פלאפל אלוף העולם הישראלי

ישראל נחשבת חזקה בשש בש ואף ניפקה כמה שחקנים עולמיים בתחום. הידוע ביותר כנראה הוא מיכאל (מישל) נתנזון, המכונה "פלאפל", שנחשב אחד משחקני השש בש הטובים בעולם, ובעבר אף נעשה עליו הסרט התיעודי "המשחק של פלאפל". הוא זכה באליפות העולם שהתקיימה בקאן ב-2005, יחד עם חברי הנבחרת הישראלית גדי כרמלי, איתן אברהם ואלי שווידלר. ב-2007 אף דורג כשחקן השש בש הטוב בעולם. נתנזון חי כיום בארצות-הברית ובישראל, והכינוי, למי שתהה, דבק בו בשנים שבהן נהג לשחק בפארקים בניו-יורק כשלא היה לו די כסף והמנה היומית הקבועה שלו הייתה פלאפל

"8,000 שקל בשעתיים" ואפשר גם להרוויח, ולהפסיד

משש בש אפשר להרוויח סכומים נאים, ולא רק ברשת. מקצוענים יכולים להרוויח אלפי דולרים ועד עשרות אלפים בתחרויות בינלאומיות, אם יגיעו למקומות הראשונים. פרסים כספיים ניתנים גם בטורנירים ובתחרויות מקומיות שונות. רווח כספי - ואפילו פרנסה - אפשר למצוא כמובן גם במשחק פנים מול פנים. ר', בן 50, משחק כמעט כל יום בשוק העיראקי במחנה יהודה. "במשך כמה שנים זאת הייתה הפרנסה שלי", הוא מספר. "עם הכסף מהשש בש הייתי חוזר הביתה. היו ימים שעשיתי 8,000 שקל בשעתיים, היו ימים שחזרתי עם 400 שקלים והיו גם פעמים שהפסדתי".

עד לאן עשויים הסכומים להגיע אפשר ללמוד מהסיפור הבא, שנחשף אשתקד במסמכים שהוגשו במסגרת תביעה נגד רשויות המס בארצות-הברית. התברר שבנובמבר 2012 הפסיד המיליארדר הישראלי לשעבר אלק גורס לא פחות מ-17 מיליון דולר במשחק שש בש. גורס, שעזב את ישראל בילדותו וכיום מתגורר בבוורלי הילס, קיים טורניר שש בש בן 72 שעות מול איל ההון האירי ג'יי. פי מקמנוס, לשעבר הבעלים של מנצ'סטר יונייטד.

מקמנוס נודע בחיבתו לשש בש, וכמי שנוסע לכל מקום עם המשחק ומציע לזרים בטיסות לשחק מולו על כסף בניסיון להרוויח חזרה את מחיר כרטיס הטיסה. וכשגורס קיזז מהסכום ששילם לו כ-5 מיליון דולר לטובת רשויות המס, טענו עורכי דינו של מקמנוס כי מדובר בסכום כפול מזה שהיה אמור לשלם. ואילו ההפסד שספג גורס, כך סיפר חברו לעיתונות האמריקאית, "היה בשבילו לא יותר מיום רע במשרד".

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"