רשת ישרוטל מסכמת את שנת 2016 עם רווח נקי של 121 מיליון שקל, המהווה גידול של 124% ביחס לשנה קודמת, אז הסתכם הרווח ב-51 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכם בכ-32 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-31 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי של ישרוטל בשנת 2016 הסתכם ב-166 מיליון שקל, לעומת רווח של 89 מיליון שקל בשנת 2015, גידול של כ-86%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכם בכ-40 מיליון שקל, לעומת הפסד של 33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
עיקר הגידול נובע מהיטל עובדים זרים בגין העסקת מבקשי מקלט סודנים ואריתראים (בעקבות פסיקה שהתקבלה בנושא הפרישה החברה ב-2015 סכום של כ-79 מיליון שקל. החברה ערערה לבית המשפט העליון שנתן החלטת ביניים, לפיה התבקשו רשות המסים ומשרד האוצר לשקול שוב את עמדתם בערעור).
מחזור ההכנסות של הקבוצה ב-2016 עמד על 1.246 מיליארד שקל, לעומת כ-1.242 מיליארד שקל בשנת 2015. מחזור ההכנסות של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2016 עמד על 320 מיליון שקל, לעומת כ-295 שקל מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 8%.
את הגידול האמור מייחסים ברשת לשיפור המצב הביטחוני ולגידול במספר הלינות בבתי המלון ברחבי הארץ.
לדברי ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, "החברה מסכמת שנה מאתגרת עם תוצאות מצוינות, שכוללות גידול משמעותי ברווחיות ובפרמטרים התפעוליים. ענף המלונאות בישראל הוא ענף תחרותי, וברמה האזורית התמודדה הרשת בהצלחה מול מלונות בישראל, במזרח אגן הים התיכון ובאירופה. במהלך השנה חל גידול של 7% במספר הלינות של התיירים במלונות הרשת, זאת ביחס לגידול של 4% בענף התיירות כולו".
נזכיר כי נתוני התאחדות המלונות בישראל קובעים כי מספר לינות תיירים בישראל בשנת 2016 הסתכם בכ-8.5 מיליון - מספר המשקף גידול של כ-4% לעומת השנה הקודמת. במספר לינות ישראלים חל גידול מתון של 1% לעומת שנה קודמת, והם הסתכמו ב-14 מיליון לינות.
את הגידול לרמה של 7% במספר לינות התיירים מיחסים ברשת לשיפור במצב הביטחוני לעומת שנת 2015 והתאוששות חלקית של הרובל לצד העובדה שהזרם התיירים הרוסים מחפש אלטרנטיבות לנופש בטורקיה לאור היחסים בין המדינות.
מנגד, בישרוטל מציינים כי במספר הלינות של ישראלים במלונות הרשת חלק קיטון של כ-4% כתוצאה מהפסקת ניהול מלון הנסיכה.
בתוך כך נציין כי מלון הנסיכה השומם נמצא כעת בעיצומה של מחלוקת משפטית, כשמייסד המלון, אלכסנדר טסלר, הגיש תביעה בהיקף של כ-203 מיליון שקל נגד בנק הפועלים ורשת מלונות ישרוטל, כשהוא טוען כי שני הגופים הכשילו את הבראת המלון עד לסגירתו בשנת 2015.
נקודת ציון חשובה עבור ישרוטל בשנת 2016 היא השלמת רכישת מלון מצפה הימים בעסקה בהיקף של 103 מיליון שקל. בכך תחדד הרשת את דריסת הרגל שלה באזור הצפון, שבו היא פחות בולטת.
השנה מתעדת הרשת לחנוך שני מלונות חדשים, האחד הוא מלון פאבליקה בהרצליה, שמיועד בעיקר לאנשי עסקים השוהים בעיר; והשני הוא מלון היוקרה החדש של הרשת, מלון אוריינט בירושלים.
בנוסף, במהלך שנת 2016 ביצעה ישרוטל שיפוצים מקיפים במלונות הרשת, כשסך ההשקעות בשיפוץ מלונות אלה הסתכמו בכ-51 מיליון שקל.
כאמור בשנה הנוכחית צפויה הרשת לפתוח את מלון אוריינט במושבה הגרמנית ירושלים, שצפוי לכלול 243 חדרים. בשטח המלון שצפוי להצטרף למלונות היוקרה של הרשת, בונה ישרוטל 11 דירות יוקרה למכירה בשטח של כ-2,100 מ"ר. בנית המלון והדירות צפויה להסתיים בסוף הרבעון השני של שנת 2017. נכון למועד הדוח נמכרו עד כה 8 דירות - להערכת החברה, הרווח הצפוי ממכירת כל הדירות יהיה בסך של כ-35 מיליון שקל.
ישרוטל מחזיקה בבעלותה או בניהולה/בהחזקתה 17 בתי מלון; 8 מהם באילת. סך מלונות הקבוצה כוללים 3,820 חדרים - מתוכם 3,263 בבעלות מלאה או חלקית.
קשה שלא לייחס את הדוחות המצוינים שמציגה היום ישרוטל למחירי הלינה בישראל - נושא שנמצא על סדר היום הציבורי ומתחדד מדי חג כאשר הביקוש לחופשה בישראל עולה, כך בתקופת הפסח.
בבדיקה שערך "גלובס" לפני זמן קצר באשר למחירי הלינה במלונות ישראל לקראת הפסח עלה כי משפחה בת 5 נפשות שתרצה לנפוש במלון רויאל ביץ' אילת למשל, אחד ממלונות היוקרה של הרשת, תשלם כמעט 20,000 שקל לנופש של 3 לילות על בסיס חצי פנסיון, וזאת ללא טיסות.
במלון המלך שלמה, לשם הדוגמה, אותה משפחה תשלם בפסח סכום של כ-11,200 שקל. סכומים שגבוהים בהרבה יחס לנופש בחו"ל למשל - ושגבוהים, יש לציין, ממחירי החופשה בעונות עם ביקוש נמוך.
עם זאת, אין עוררין על כך שעבור בתי המלון בישראל אנחנו משלמים הרבה, קל וחומר תיירים שמגיעים ארצה בטיסות לואו קוסט מוזלות - שאל מול מחירן מחירי הנופש בישראל נראים חסרי פרופורציה.
המלונאים בישראל מכירים בעובדה כי מחירי הלינה בישראל הם מהיקרים בעולם. אחד הנימוקים שהם משמיעים שוב ושוב הוא עודף רגולוציה - נושא שנמצא בטיפול משרדי הממשלה, לצד מהלך רחב של משרד התיירות להגברת התחרות על-ידי הגדלת מספר החדרים ובתי המלון בישראל באמצעות תוכנית עידוד ליזמים. האם המחירים הללו הם נגזרת ישירה לרווחים שמציגה ישרוטל בדוחותיה?