הרצל חבס / צלם: תמר מצפי
הרצל חבס, בעל השליטה לשעבר בחברת חבס השקעות שקרסה לפני מספר שנים; מנכ"ל החברה לשעבר, רונן עקביה; ונושאי משרה נוספים לשעבר בחברה; ישלמו פיצוי בסך 3.7 מיליון שקל למחזיקי אג"ח של החברה. זאת, משום שלא גילו לציבור במועד כי לחברה נוצרו ספקות משמעותיים בדבר יכולתה לפרוע במלואם ובמועדם את תשלומי האג"ח העתידיים שלה טרם קריסתה. הפיצוי נקבע במסגרת הסדר פשרה שאושר לאחרונה על-ידי בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, במסגרת שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד הרצל חבס ואחרים בעקבות הקריסה.
על-פי ההסדר, סך של כ-3 מיליון שקל מהסכום המוסכם ישולם כפיצוי לחברי הקבוצה הייצוגית - מחזיקי אג"ח חבס השקעות, כאשר מתוך סכום זה ישולמו שכר-טרחת הנאמן עד לסך של 35 אלף שקל, כל מס המתחייב על-פי דין, עמלות חשבון הנאמנות וכל הוצאה הנדרשת לשם ביצוע ההסדר; סך של 500 אלף שקל, בתוספת מע"מ, ישולם כשכר-טרחה לעו"ד יצחק אבירם, בא-כוחה של התובעת, עו"ד יצחק אבירם, חברת לייטקום; וסך של 125 אלף שקל ישולמו כגמול לתובעת הייצוגית, חברת לייטקום.
חבס השקעות בראשותו של הרצל חבס פעלה במשך עשרות שנים בתחום הנדל"ן בישראל. גולת הכותרת של פעילותה הייתה בניית פרויקטים של בניית מגדלי דירות יוקרה בתל-אביב (מגדלי YOO, מגדל רוטשילד 1). אולם, בעקבות שורת צעדים שביצעו מנהלי החברה בשנים 2012-2013 החברה קרסה, ומונה לה מפרק.
הסתרת חששות
הסדר הפשרה שאושר, נוגע לשני הליכים שהוגשו לבית המשפט על-ידי לייטקום, במסגרתה טענה החברה כי חבס, המנכ"ל לשעבר, ואחרים הטעו את מחזיקי האג"ח של החברה, כאשר לא גילו לציבור כי יש חשש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. סכום התביעה הראשונה הוערך בסך של 10 מיליון שקל, והשנייה הוערך בסך של 14.1 מיליון שקל.
בהסדר הפשרה שהוגש לאישור לפני מספר חודשים התחייבו חבס, עקביה, חברת אקס. טי. הולדינגס שהחזיקה במניות חברת חבס השקעות, וכן יוסי רוזן ויצחק לוטן, שכיהנו כדירקטורים בחברה, לשלם סך של 975 דולר (השווים ל-3.705 מיליון שקל) כפיצוי למחזיקי האג"ח, כאשר מתוכם המליצו על גמול בסך 200 אלף שקל לתובעת הייצוגית לייטקום ושכר-טרחה בסך 936 אלף שקל (הסכום כולל מע"מ) לבא-כוחה, עו"ד אבירם.
השופט חאלד כבוב החליט לאשר את הסדר הפשרה, בשינויים קלים - הוא הפחית את הגמול לתובעת הייצוגית ואת שכר-הטרחה לבא-כוחה. באשר לשכר-הטרחה ולגמול שהוסכם על הצדדים לפשרה, ציין כבוב, כי כאשר שקל את היחס בין שכר-הטרחה המומלץ בהסדר הפשרה (936 אלף שקל), אל מול גובה הפיצוי שמקבלת הקבוצה בניכוי שכר-טרחת הנאמן (2.534 מיליון שקל), מצא "כי מדובר ביחס גבוה העומד על כ-36.9% מסכום הפיצוי". ,
השופט הוסיף כי "שכר-הטרחה שהומלץ על-ידי הצדדים גבוה מדי ואיננו עולה בקנה אחד עם הטרחה והעבודה המשפטית שהושקעה על-ידי בא-כוחה של התובעת, ראויה ככל שתהא".
עם זאת, בית המשפט ציין כי יש להתחשב בעובדה כי התביעה הראשונה שהוגשה בפרשה נוהלה עד תום ואושרה זה מכבר, ומדובר בהליכים המתנהלים עוד משנת 2013; כי התביעה השנייה שהוגשה ב-2015, כללה עילות תביעה טובות; וכי בסופו של דבר זוכים חברי הקבוצה המיוצגת לפיצוי הולם בזכות הסדר הפשרה.
"הערכות גבוהות מדי
השופט כבוב התייחס בהחלטתו גם לפער המשמעותי הקיים בין הסכום הנתבע בשתי התביעות הייצוגיות - כ-24.1 מיליון שקל - לסכום הפיצוי שהוסכם בין הצדדים בפשרה, ומשגר מסר לעורכי הדין של התובעים הייצוגיים בעתיד.
"לא נעלמה מעיניי העובדה כי על אף שהסכום שנתבע במסגרת שני ההליכים יחדיו עומד כאמור על כ-24.1 מיליון שקל, סכום הפיצוי נמוך באופן משמעותי ביותר ועומד על סך של 2.534 מיליון שקל (לאחר הפחתת שכר-טרחת הנאמן). מדובר בהפרש גדול בין שני הסכומים אשר אינו נובע בהכרח מקיומה של פשרה בין הצדדים אם כי בהערכות גבוהות, גבוהות מדי, מצד התובעים בשעה שאלה הגישו את הבקשות לאישור התביעות כייצוגיות", ציין השופט והוסיף הערה כי "ראוי להבא שבאי-כוחם של מבקשים בתביעות מסוג זה, כאשר מפרטים הם את גובה סכום התביעה, לא יחרגו מאמת-מידה סבירה".