פטור מתשלום של דמי טיפול ארגוני לעסקים קטנים, שמעסיקים עד 10 עובדים - יוביל לפגיעה אנושה בייצוג של העסקים הקטנים אל מול רשויות המדינה. כך מזהיר הכלכלן הראשי לשעבר של הרשות להגבלים עסקיים, ד"ר שלומי פריזט, בחוות-דעת שגיבש עבור הארגונים העסקיים. "עסקים אלה מהווים את הרוב המוחלט של המגזר העסקי, ובמצב זה היקף הגבייה לא יאפשר את פעילותו של ארגון המעסיקים", כתב.
חוות-הדעת גובשה באחרונה, על רקע יוזמה שמקודמת בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לביטול החובה שחלה על עסקים, שמעסיקים פחות מ-10 עובדים לשלם דמי טיפול לארגונים היציגים שלהם בענפים השונים במשק. ועדת העבודה והרווחה צפויה לדון על הנושא ביום רביעי.
המהלך מעורר דאגה בקרב ארגונים יציגים רבים במשק. לקראת הדיון בכנסת פנו התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות קבלני השיפוצים ואיגוד המוסכים לחברי הכנסת באמצעות עו"ד גלעד ברנע, שהזהיר כי שינוי התקנות בנושא יוביל לכך שכ-70% מהעסקים הקטנים במשק יהיו למעשה פטורים מתשלום של דמי טיפול ארגוניים. זאת, תוך החלשה דרמטית בכוחם של ארגוני המעסיקים הקטנים, כמו גם ערעור יחסי הכוחות בין מעסיקים גדולים למעסיקים קטנים במשק: "ארגוני המעסיקים הקטנים יאבדו כתוצאה מפטור שיינתן למעסיקים שאין להם יותר מ-10 עובדים - חלק ניכר מהמעסיקים, שמשלמים כיום דמי טיפול ארגוני. מצב זה יפגע בארגונים וישחק לחלוטין את מעמדם ואת יכולתם להמשיך ולייצג כראוי את ענייני המעסיקים הקטנים", הזהיר עו"ד ברנע.
בנייר העמדה שגיבש פריזט, נבחנו כ-30 ענפים שונים במשק אל מול שיעור העסקים שפועלים בהם ומועסקים בשורותיהם פחות מ-10 עובדים. ברוב המוחלט של הענפים, שיעור העסקים שמעסיק פחות מ-10 עובדים נע בין 70% ל-95%. עוד עולה מנייר העמדה כי ב-2015 פעלו בישראל כ-270 אלף עסקים קטנים, מהם 227 אלף שהעסיקו פחות מ-10 עובדים: "התוצאה המסתברת של יישום התקנות החדשות היא קריסתם של רבים מארגוני המעסיקים", הזהיר פריזט.
לדברי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, כ-850 קבלני שיפוצים רשומים בהתאחדות ורובם משלמים לה דמי טיפול ארגוניים בגובה של עד 1,000 שקל בשנה: 95% מהעוסקים בענף השיפוצים לא מעסיקים מעל 10 עובדים, כך שהם לא יצטרכו לשלם דמי טיפול ארגוני וזכותם לייצוג הולם מול רשויות המדינה תיפגע".
להערכת סיב, בישראל פועלים כ-17 אלף קבלני שיפוצים, רובם הגדול לא משלמים כלל דמי טיפול ארגוני: "בשנת 2016 ההתאחדות פנתה בהתרעות לפני נקיטת צעדים משפטיים לכ-850 קבלני שיפוצים שעברו תהליכי הכשרה והסמכה וגם הוכרו במשרד הבינוי והשיכון - על כך שאינם משלמים דמי טיפול. רובם הגדול הסדיר את הנושא והחל לשלם דמי טיפול".
התאחדות קבלני השיפוצים הוקמה ב-2002 בניסיון למסד את ענף השיפוצים בישראל תוך צמצום תופעת ה"חאפרים" שפועלים בו. לדברי סיב, אחד מהישגיה המרכזיים של ההתאחדות קשור למשקלם של שקי המלט המשמשים את השיפוצניקים במלאכתם, תוך קביעת תקן במכון התקנים לשקים שמשקלם 25 קילו בלבד, במקום שקים שמשקלם 50 קילו. "לשיפוצניק בן 55-50 כבר קשה לסחוב שקים כבדים ויש הרבה מאוד קבלני שיפוצים שסובלים מבעיות גב ומפריצות דיסק. בלי ארגון יציג לא היינו מצליחים להניע מהלך כזה, שיהיה תקן לשק קטן יותר. בעקבות המהלך, שר העבודה והרווחה חיים כץ מוביל יוזמה מול חברת המלט נשר שתייצר שקים קלים יותר. ברור לנו שמי שהרוויח מהמהלך הם גם הרבה 'טרמפיסטים' שלא משתייכים להתאחדות שלנו. עיני לא צרה בהם - אבל שהמדינה תיתן לנו לעבוד. הרי מי שלא חייב לשלם - לא ישלם כי בא לו", אמר.
גורם במשרד העבודה, שמעורה בהליכים לשינוי התקנות, אמר היום כי "עד 1977 לא נגבו מעסקים דמי טיפול ארגוני וארגונים אלה יכלו להתקיים גם בלעדיהם. על הארגונים היציגים לתת שירותים ולהיות אטרקטיביים ולא להסתמך רק על דמי הטיפול". לדברי יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף, "נתמודד עם כל האתגרים והקשיים במהלך הדיון שיערך ביום רביעי".