גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום "הילד הרע" ל"ילדה המקובלת"

הנהגת חמאס מעוניינת להיחשב לשחקן לגיטימי

עצרת של החמאס / / צילום:רויטרס
עצרת של החמאס / / צילום:רויטרס

על המסמך הזה הם עובדים כבר שנתיים. פוליטיקאים מטעמם בעזה ובחו"ל, דמויות בזרוע הצבאית, וגם אסירים בתוך הכלא הישראלי, שחבריהם בחוץ, מבקשים את עצתם. בימים אלה הושלמה כתיבת הטיוטה הראשונה, והיא תוצג בקרוב מאוד לציבור.

תנועת חמאס יוצאת במצע מדיני חדש, מעין מסמך עקרונות בנוגע לשאלת זהותה. 41 סעיפים של הצהרת כוונות, שמעידים - גם אם זה יישמע מוזר לאוזן ישראלית - כי הנהגתה מעוניינת להיגמל מתפקיד "הילד הרע" ולהיות כמו כולם; להיחשב לשחקן לגיטימי בפוליטיקה האזורית, ולהניח מעט לקיצוניות היהירה בנוסח דאע"ש, או לבדלנות הקנטרנית של חיזבאללה.

קרוב לוודאי, שהמסמך הזה לא יבטל את אמנת החמאס מ-1988, ולו מפאת כבודו של המייסד והמנהיג הראשון, אחמד יאסין, שסולק מהעולם בימי ממשלת אהוד אולמרט. אבל מבחינת ההנהגה הנוכחית של התנועה, הוא זה שייצג אותם מעתה.

השוואה בין שני המסמכים מלמדת, כי חמאס עברה תהליך של התבגרות. זה החדש עדיין קורא אמנם לשחרור פלסטין מהים עד לנהר, ומצדיק את השימוש בכל האמצעים כדי לעשות כן, אבל אין בו מוטיבים אנטישמיים ושנאה גזעית בסגנון "הפרוטוקולים של זקני ציון", כפי שהופיעו באמנת היסוד. "חמאס איננה בעימות עם היהודים בגלל היותם כאלה", נכתב בסעיף 15, "היא בעימות עם הציונים הכובשים".

המידה הרבה של אדיקות דתית שאפיינה בשעתה את האמנה, אינה קיימת עוד. חמאס אמנם מצהירה, כי היא תנועה דתית השואבת את סמכותה מן האסלאם, אבל רעיונות המצע המדיני החדש שלה לקוחים משפת היומיום החילונית. המאבק הוא לאומי ופלסטיני עוד ובטרם יהיה ג'יהאד. את יחסיהם עם השחקנים השונים בחברה הפלסטינים הם שואפים לנהל בפלורליזם, בשותפות ובבחירה דמוקרטית, כפי שמצוין בסעיף 26. וסעיף 33 קובע, כי לאישה תפקיד מרכזי בבניית ההווה והעתיד.

הקריאה לשחרור אדמות פלסטין במלואן מסתירה תפיסת שמד, שישראל אינה יכולה לגלות כלפיה הבנה. אבל כזה הוא התהליך ההיסטורי. גוף לוחם, בועט ורדיקלי, לא ישנה את אופיו בן-לילה, אלא רק בהדרגה. כך קרה לפת"ח, שנולד אפוף קריאות להשמדת ישראל, אחר-כך למד להכיר בזכות קיומה, והיום מפצירה הנהגתו בישראל, שתסכים להקמת מדינה פלסטינית לצידה.

שאיפות ההשמדה אינן רק חזון שמטפחת חמאס כלפי ישראל, אלא גם רעיון שבו משתעשעת ישראל כלפי חמאס. לפני שלוש שנים, באחד מימי המלחמה בעזה (מערכת "צוק איתן"), התכנסה הממשלה שעות ארוכות לדיון חשאי, שכותרתו - האם להכניס כוחות לרצועה, לכבוש אותה, ולהפיל את שלטון חמאס. התברר, שהמחיר יהיה כבד, והתועלת - בספק. חמאס אינה יכולה להרשות לעצמה להכיר בקיומה של ישראל, בעוד ירושלים מטיפה להשמדתה.

אבל ישראל היא הכתובת האחרונה, אולי בגלל שהיא הסבוכה מכולן, במצע העקרונות של חמאס. המסמך הזה, לפני הכול, הוא קריאה לכל השחקנים החשובים באזור, לחדול מלהחרים את התנועה. הוא מופנה למצרים, לרשות הפלסטינית, אפילו לדמוקרטיות המערביות. ברור מן הסעיפים הרבים, כי חמאס רוצה להיות "ילדה מקובלת" ולא עושת הצרות של הכיתה.

חזון של אמת, או טריק של יחסי-ציבור? חובת ההוכחה איננה על שכני חמאס, ואפילו לא על אויביה. על חמאס עצמה להוכיח אם התכוונה לדבריה בכנות. השנים האלה הן שנים סוערות של עיצוב מחדש עבור האזור כולו, וגם עבור שחקניו. הנהגת חמאס משנה את פניה (בקרוב יפרוש חאלד משעל מראשות הלשכה המדינית, בתום 19 שנה). בעולם הסולד מפעילות טרור, עליה לשנות גם את השפה הפוליטית. כחוליה החלשה ביותר מבין השחקנים באזור - ישראל, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית - יש לחמאס הרבה מה להפסיד, אם תשבור את הכלים.

לטוב ולרע, גם לשכניה יש תפקיד בעיצוב עתידה. חמאס היא תנועה צבאית, שבחלוף השנים הבינה כי עליה לנהוג כישות מדינתית, כגוף פוליטי. ככל שתחזור לסורה, היא עלולה להקים עליה אויבים. לעומת זאת, אם תנהג באחריות, היא תוכל להועיל לעצמה. את ההיגיון הפשוט הזה מבינים ראשי חמאס, והם ביטאו אותו היטב במסמך.

■ הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל. 

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

פייפאל רוכשת את סימביו הישראלית בכ-150-200 מיליון דולר

פייפאל רוכשת את סימביו, ששוויה הוערך ב־2021 בכ־97 מיליון דולר ● החברה גייסה מאז הקמתה כ־30 מיליון דולר, והחלה לצמוח דווקא בשנות הקורונה ● סימביו מתמחה בחיבור בין מותגים בינלאומיים לרשתות קמעונאות בניהול מכירות דרופשיפינג

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

חזית המדע / צילום: Shutterstock

אמבטיות קרח ודבק לפנים: מה מחקרים אומרים על הטרנדים החמים בבריאות?

האלגוריתמים ברשתות רוצים את מה שהכי מלהיב, קיצוני ומבטיח לשנות את החיים, אבל מה הפער בין ההבטחה למציאות? ● בדקנו אם יש אמת מחקרית מאחורי ארבעה טרנדים פופולריים

TOTO / צילום: מתוך אתר החברה

הסיבה המפתיעה לזינוק של מניית יצרנית האסלות הגדולה בעולם

כבר שנים שחברת טוטו היפנית מייצרת לא רק מושבי אסלה מחוממים, אלא גם רכיבים המשמשים בייצור שבבים ● הבוקר מניית החברה זינקה ביותר מ-10% בעקבות המלצה של גולדמן סאקס

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

ההכנסות ממיסוי רכב שברו שיאים ב-2024 / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock

המספרים שמוכיחים שהמדינה התמכרה להכנסות ממסים על הרכב הפרטי

כ־12% מסך גביית המסים ב־2024 הגיעו מתחום הרכב ● הבלו בישראל היה גבוה ב־41% מהממוצע של כלל מדינות ה־OECD ● צ'רי ולנדרובר הודיעו על תחילת היצוא של FREELANDER ● טסלה נערכת לשיווק סייברטראק בישראל ● ו-MG משיקה קרוס־אובר פלאג־אין גדול ● השבוע בענף הרכב

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המהפך של שוק הנדל"ן, ואיך הוא ייראה השנה?

מספר הדירות הלא מכורות נמצא בשיא, אך השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע בשנה הקרובה הפחתת הריבית ● מתושבי החוץ ועד לשוק המשכנתאות - אלו הנתונים שירכזו השנה עניין בשוק הדיור ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, השהתה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

הבעת תמיכה בחיזבאללה באיסטנבול / צילום: ap, Emrah Gurel

מיליארד דולר, רובו דרך איסטנבול: תפקיד טורקיה בשיקום חיזבאללה

בעוד שאיראן נחלשת, והציר הישן קורס, אנקרה מזהה הזדמנות למילוי הוואקום בביירות ● למניעת חיכוך עם חיזבאללה, ארדואן מארח בכירים בארגון ומאפשר הזרמת מימון מטהרן דרך טורקיה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"