גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום "הילד הרע" ל"ילדה המקובלת"

הנהגת חמאס מעוניינת להיחשב לשחקן לגיטימי

עצרת של החמאס / / צילום:רויטרס
עצרת של החמאס / / צילום:רויטרס

על המסמך הזה הם עובדים כבר שנתיים. פוליטיקאים מטעמם בעזה ובחו"ל, דמויות בזרוע הצבאית, וגם אסירים בתוך הכלא הישראלי, שחבריהם בחוץ, מבקשים את עצתם. בימים אלה הושלמה כתיבת הטיוטה הראשונה, והיא תוצג בקרוב מאוד לציבור.

תנועת חמאס יוצאת במצע מדיני חדש, מעין מסמך עקרונות בנוגע לשאלת זהותה. 41 סעיפים של הצהרת כוונות, שמעידים - גם אם זה יישמע מוזר לאוזן ישראלית - כי הנהגתה מעוניינת להיגמל מתפקיד "הילד הרע" ולהיות כמו כולם; להיחשב לשחקן לגיטימי בפוליטיקה האזורית, ולהניח מעט לקיצוניות היהירה בנוסח דאע"ש, או לבדלנות הקנטרנית של חיזבאללה.

קרוב לוודאי, שהמסמך הזה לא יבטל את אמנת החמאס מ-1988, ולו מפאת כבודו של המייסד והמנהיג הראשון, אחמד יאסין, שסולק מהעולם בימי ממשלת אהוד אולמרט. אבל מבחינת ההנהגה הנוכחית של התנועה, הוא זה שייצג אותם מעתה.

השוואה בין שני המסמכים מלמדת, כי חמאס עברה תהליך של התבגרות. זה החדש עדיין קורא אמנם לשחרור פלסטין מהים עד לנהר, ומצדיק את השימוש בכל האמצעים כדי לעשות כן, אבל אין בו מוטיבים אנטישמיים ושנאה גזעית בסגנון "הפרוטוקולים של זקני ציון", כפי שהופיעו באמנת היסוד. "חמאס איננה בעימות עם היהודים בגלל היותם כאלה", נכתב בסעיף 15, "היא בעימות עם הציונים הכובשים".

המידה הרבה של אדיקות דתית שאפיינה בשעתה את האמנה, אינה קיימת עוד. חמאס אמנם מצהירה, כי היא תנועה דתית השואבת את סמכותה מן האסלאם, אבל רעיונות המצע המדיני החדש שלה לקוחים משפת היומיום החילונית. המאבק הוא לאומי ופלסטיני עוד ובטרם יהיה ג'יהאד. את יחסיהם עם השחקנים השונים בחברה הפלסטינים הם שואפים לנהל בפלורליזם, בשותפות ובבחירה דמוקרטית, כפי שמצוין בסעיף 26. וסעיף 33 קובע, כי לאישה תפקיד מרכזי בבניית ההווה והעתיד.

הקריאה לשחרור אדמות פלסטין במלואן מסתירה תפיסת שמד, שישראל אינה יכולה לגלות כלפיה הבנה. אבל כזה הוא התהליך ההיסטורי. גוף לוחם, בועט ורדיקלי, לא ישנה את אופיו בן-לילה, אלא רק בהדרגה. כך קרה לפת"ח, שנולד אפוף קריאות להשמדת ישראל, אחר-כך למד להכיר בזכות קיומה, והיום מפצירה הנהגתו בישראל, שתסכים להקמת מדינה פלסטינית לצידה.

שאיפות ההשמדה אינן רק חזון שמטפחת חמאס כלפי ישראל, אלא גם רעיון שבו משתעשעת ישראל כלפי חמאס. לפני שלוש שנים, באחד מימי המלחמה בעזה (מערכת "צוק איתן"), התכנסה הממשלה שעות ארוכות לדיון חשאי, שכותרתו - האם להכניס כוחות לרצועה, לכבוש אותה, ולהפיל את שלטון חמאס. התברר, שהמחיר יהיה כבד, והתועלת - בספק. חמאס אינה יכולה להרשות לעצמה להכיר בקיומה של ישראל, בעוד ירושלים מטיפה להשמדתה.

אבל ישראל היא הכתובת האחרונה, אולי בגלל שהיא הסבוכה מכולן, במצע העקרונות של חמאס. המסמך הזה, לפני הכול, הוא קריאה לכל השחקנים החשובים באזור, לחדול מלהחרים את התנועה. הוא מופנה למצרים, לרשות הפלסטינית, אפילו לדמוקרטיות המערביות. ברור מן הסעיפים הרבים, כי חמאס רוצה להיות "ילדה מקובלת" ולא עושת הצרות של הכיתה.

חזון של אמת, או טריק של יחסי-ציבור? חובת ההוכחה איננה על שכני חמאס, ואפילו לא על אויביה. על חמאס עצמה להוכיח אם התכוונה לדבריה בכנות. השנים האלה הן שנים סוערות של עיצוב מחדש עבור האזור כולו, וגם עבור שחקניו. הנהגת חמאס משנה את פניה (בקרוב יפרוש חאלד משעל מראשות הלשכה המדינית, בתום 19 שנה). בעולם הסולד מפעילות טרור, עליה לשנות גם את השפה הפוליטית. כחוליה החלשה ביותר מבין השחקנים באזור - ישראל, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית - יש לחמאס הרבה מה להפסיד, אם תשבור את הכלים.

לטוב ולרע, גם לשכניה יש תפקיד בעיצוב עתידה. חמאס היא תנועה צבאית, שבחלוף השנים הבינה כי עליה לנהוג כישות מדינתית, כגוף פוליטי. ככל שתחזור לסורה, היא עלולה להקים עליה אויבים. לעומת זאת, אם תנהג באחריות, היא תוכל להועיל לעצמה. את ההיגיון הפשוט הזה מבינים ראשי חמאס, והם ביטאו אותו היטב במסמך.

■ הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל. 

עוד כתבות

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500: האם זה הזמן להיחשף למדד?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026 / צילום: AP

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026

בדרך אליכם: אייפונים מתקפלים, רובוטים ביתיים, טכנולוגיה לקריאת מחשבות ומכוניות־על חשמליות, לצד אתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בתחומי הבריאות והסייבר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

יאיר פינס / צילום: גבע טלמור

בדרך להנפקה? אגד השלימה את המהלך להפרדת זרוע הנדל"ן מפעילות התחבורה

לגלובס נודע כי באגד השלימו את ההפרדה המבנית של פעילות הנדל"ן - כך שתהפוך לזרוע של בעלת השליטה, קרן קיסטון ● לאגד עשרות נכסים, בהם בין היתר התחנה המרכזית בחוף הכרמל בחיפה ושטח באזור התעשייה עטרות, המוערכים בכ־1.3 מיליארד שקל