גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פנימה" לא הפנימה

ככה לא בונים תנועה: לא אפקטיבית, לא נועזת ולא מחויבת לכלום

שי פירון / צילום: דפי הירשפלד
שי פירון / צילום: דפי הירשפלד

עוד לא נרגענו מאיומי הבחירות של ראש-הממשלה בנימין נתניהו, מההתקפלות המביכה של שר האוצר משה כחלון בסוגיית התאגיד, ומהודעת השר לשעבר גדעון סער - על חזרתו לליכוד; והנה נתבשרנו אתמול (ב') על השקת תנועה א-פוליטית חדשה: "פנימה". אתר התנועה, שמאחוריה עומדים, בין היתר, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי, ושר החינוך לשעבר שי פירון, מבטיח לעסוק "בגיבוש סדר-יום חדש לחברה הישראלית, המבוסס על זהות משותפת, סולידריות ואמון בין חלקי החברה".

אכן חזון שאפתני, אך מאחורי המילים היפות עומד רעיון לא מבושל - וחמור מזה, כזה שאינו מתכתב עם המציאות הישראלית, ולכן כנראה לא יביא לשינוי המיוחל. חזון זה מפספס שני עקרונות חשובים: הראשון, בישראל שינוי (לטוב או לרע) עדיין נעשה במסגרת המערכת הפוליטית. שנית, אי-אפשר לדבר על שינוי עמוק של החברה הישראלית, בלי לעסוק בסוגיה המרכזית המגדירה אותה, ובה בעת מפצלת אותה - שאלת כיבוש השטחים.

הרעיון להקים תנועה א-פוליטית המתעלה לכאורה על שיקולים מפלגתיים, מעיד בראש ובראשונה על הרתיעה של העומדים בראשה מהפשלת שרוולים ומהכנסת ידיהם אל המדמנה המכונה "הפוליטיקה הישראלית". הרעיון, שלפיו ניתן להביא לשינוי חברתי מבחוץ, תוך התעלות על "אינטרסים פוליטיים קטנים" ולהישאר "נקי" - מופרך. קצרה היריעה מלסקור כאן את כל היוזמות הא-פוליטיות שהתיימרו להתעלות על הביטויים הפוליטיים של השסעים המפלגים את העם, אך נכשלו במבחן המעשה. ברוב המוחלט של המקרים, תנועות כאלה נעלמו כלעומת שבאו, ולכל היותר הותירו מניפסט מנוסח כהלכה.

היומרה להקים תנועה א-פוליטית היא מופרכת, הן משום שכל מעשה חברתי הוא פוליטי במהותו, והן גם - ובעיקר - מכיוון שבלתי אפשרי להתעלם מביטויים פוליטיים של רעיונות, בוודאי אם רוצים לתרגם אותם למעשים. תנועות ומחאות שניסו לשנות את פני החברה הישראלית, היו חייבות לקבל ביטוי פוליטי כדי לחולל שינוי (לדוגמה, ריסוק שלטונה ארוך השנים של מפא"י, בין היתר בעקבות המחאה המזרחית והמחאה בעקבות מחדל יום-הכיפורים); אחרת, הן נדונו להיעלם בדפי ההיסטוריה (דוגמת "המחאה החברתית" של קיץ 2011).

מקימי התנועה ציטטו מחקר שערכו, המצביע על עומק השסעים בחברה הישראלית. אשכנזי עצמו אמר, כי "די לפילוג, לשיסוי, להסתה, לשנאת החינם... הגיע הזמן לעשות מעשה". כאילו מדובר בתופעות טבע, גזירות משמיים, שנחתו על העם היושב בציון. נדרשת מידה רבה של תמימות (או חוצפה), כדי לטעון שאין בכך מן הפוליטי. שהרי מיהו הסוכן המרכזי של השיסוי וההסתה, אם לא שלטון הימין ונתניהו בראשו, המזהיר מ"הערבים הנוהרים לקלפיות", מ"השמאלנים הרדיקלים" החותרים תחת אושיות המדינה במימון זר, מבית-המשפט העליון המפריע למשילות, מהתקשורת - היא "תעשיית הדכדוך" הפוגעת במורל הלאומי, מעובדי רשות השידור המשולים לטרוריסטים, מהאשכנזים החמסנים - ובעצם מכל אחד שאינו מיישר קו עם המנהיג ושליחיו.

אלא שיזמי התנועה החדשה אינם רוצים לנכר את הציבור הישראלי, שרובו מסכין, מי באימוץ נלהב ומי בהסכמה שבשתיקה, עם רטוריקת השנאה של נתניהו ושריו. ראשי "פנימה" לא רוצים לצבוע עצמם בצבעים פוליטיים ולהצביע בצורה נחרצת על האשמים העיקריים בגל העכור השוטף את הדמוקרטיה הישראלית. במקום זאת, הם נוקטים ניסוחים פתלתלים, כגון "המדיניות לא מצליחה להרים את הכפפה" (גנץ), "ישנם אנשים, בעיקר פוליטיקאים, שעושים רווח והון מהשנאה של ציבור אחד את משנהו" (פירון). דווקא סימון האשמים בליבוי ובחידוד השסעים, היה מצהיר שיש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, וכי נתניהו ושריו עברו את הגבול.

"אי-אפשר שהזהות המשותפת תהיה רק האויבים", אמר פירון, וגנץ מוסיף, יש "לעסוק בעוצמה הפנימית שלנו ולאו דווקא באתגר החיצוני שלנו". אלא שהמחשבה שניתן לבודד את המשתנה החיצוני מזה הפנימי, היא פשטנית ופחדנית, שכן היא משחררת את "פנימה" מהצורך לעסוק בסוגיה העמוקה המשסעת את החברה הישראלית זה 50 שנה, ומקרינה על כל היבט בחיי כל אזרח ישראלי - כיבוש השטחים. בכך יש משום אימוץ הנרטיב של הימין, שלפיו נוכל לחיות את חיינו ולנהל בנוחות את הכיבוש לאורך דורות. נקים גדר הפרדה תודעתית, שאינה רואה את הכיבוש ואת המחירים שהחברה הישראלית משלמת מדי יום בשל השליטה על עם אחר.

האלימות, הגזענות, המשיחיות היהודית, ערעור יסודות הדמוקרטיה - כולם קשורים בעבותות לשליטה בת 50 השנה על עם אחר, שכן מי שהתרגל לרמוס את זכויותיו של הזולת הפלסטיני, סופו שיעשה זאת גם לזולת הישראלי. העומדים מאחורי התנועה החדשה קנו את הסיפור של הימין, שלפיו ניתן לחיות כאן חיים נורמליים ולטאטא את הסוגיה הפלסטינית מתחת לשטיח; אפשר "לגבש זהות משותפת" ובינתיים להתעלם מ-2.5 מיליון פלסטינים ומהנתק ההולך וגובר בין ישראל לקהילה הבינלאומית. בקיצור, נבנה חומות, ובתוך היעד המבוצר שניצור לעצמנו, נעבוד חזק ובכל הכוח על איחוי השסעים.

לתשומת-לב יזמי "פנימה": שינוי אמיתי של החברה הישראלית טמון בפעולה פוליטית וקשור לסוגיית השטחים. מוטב היה לו גנץ ואשכנזי היו לומדים מהשרים נפתלי בנט ואיילת שקד, שבאופן עקבי ומעורר השראה מצליחים לחולל שינוי חברתי עמוק דרך המערכות שעליהן הם אמונים: החינוך, המשפט ו-ועדות הכנסת השונות שדרכן זורמים משאבים. שינוי עושים בנחישות פוליטית, או שלא עושים בכלל.

*** הכותב הוא מרצה למדע המדינה, אוניברסיטת ת"א

עוד כתבות

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה, יקבלו 10 אלף שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים, יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

תל אביב. מצב המוכרים הוא הגרוע בארץ / צילום: Shutterstock

המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

נתונים שקיבל גלובס מאתר יד2 מלמדים על המצב הקשה של מי שמנסים למכור דירות יד שנייה: בתל אביב הם יכולים למצוא את עצמם ארבע שנים בשוק, בטבריה מצבם דווקא טוב

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

היצע הטיסות גדל משמעותית, מה יקרה למחירים בפסח בקרוב?

חזרת החברות הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מיטב: הורדת הריבית בישראל תתרחש כנראה רק בפברואר ● סוחרי האג"ח בארה"ב מהמרים על ירידה בתשואות ● שנת שיא בקיצוצי כח אדם בארה"ב, AI אחראי לכמעט 55 אלף פיטורים ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו" ● המדד שעקף את מדדי וול סטריט, ובשוק צופים לו אפסייד נוסף ב-2006 ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אילוסטרציה: shutterstock

גלולת ההרזיה וויגובי אושרה לשיווק בארה"ב ותושק בתחילת 2026

חברת נובו נורדיסק מקדימה בכך את היריבה אלי לילי ● יעילות גלולות ההרזיה של שתי היצרניות נמצאה נמוכה מעט מיעילות הזריקות

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

יצרן בשר, קרן של יוצאי בנק וצמד אחים: המרוויחים הגדולים מגל ההנפקות בת"א

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

המניות שעלו ב־65%, והבכיר באנליסט ש"לא רואה משהו יותר אטרקטיבי מהן"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● וממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל"