גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פנימה" לא הפנימה

ככה לא בונים תנועה: לא אפקטיבית, לא נועזת ולא מחויבת לכלום

שי פירון / צילום: דפי הירשפלד
שי פירון / צילום: דפי הירשפלד

עוד לא נרגענו מאיומי הבחירות של ראש-הממשלה בנימין נתניהו, מההתקפלות המביכה של שר האוצר משה כחלון בסוגיית התאגיד, ומהודעת השר לשעבר גדעון סער - על חזרתו לליכוד; והנה נתבשרנו אתמול (ב') על השקת תנועה א-פוליטית חדשה: "פנימה". אתר התנועה, שמאחוריה עומדים, בין היתר, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי, ושר החינוך לשעבר שי פירון, מבטיח לעסוק "בגיבוש סדר-יום חדש לחברה הישראלית, המבוסס על זהות משותפת, סולידריות ואמון בין חלקי החברה".

אכן חזון שאפתני, אך מאחורי המילים היפות עומד רעיון לא מבושל - וחמור מזה, כזה שאינו מתכתב עם המציאות הישראלית, ולכן כנראה לא יביא לשינוי המיוחל. חזון זה מפספס שני עקרונות חשובים: הראשון, בישראל שינוי (לטוב או לרע) עדיין נעשה במסגרת המערכת הפוליטית. שנית, אי-אפשר לדבר על שינוי עמוק של החברה הישראלית, בלי לעסוק בסוגיה המרכזית המגדירה אותה, ובה בעת מפצלת אותה - שאלת כיבוש השטחים.

הרעיון להקים תנועה א-פוליטית המתעלה לכאורה על שיקולים מפלגתיים, מעיד בראש ובראשונה על הרתיעה של העומדים בראשה מהפשלת שרוולים ומהכנסת ידיהם אל המדמנה המכונה "הפוליטיקה הישראלית". הרעיון, שלפיו ניתן להביא לשינוי חברתי מבחוץ, תוך התעלות על "אינטרסים פוליטיים קטנים" ולהישאר "נקי" - מופרך. קצרה היריעה מלסקור כאן את כל היוזמות הא-פוליטיות שהתיימרו להתעלות על הביטויים הפוליטיים של השסעים המפלגים את העם, אך נכשלו במבחן המעשה. ברוב המוחלט של המקרים, תנועות כאלה נעלמו כלעומת שבאו, ולכל היותר הותירו מניפסט מנוסח כהלכה.

היומרה להקים תנועה א-פוליטית היא מופרכת, הן משום שכל מעשה חברתי הוא פוליטי במהותו, והן גם - ובעיקר - מכיוון שבלתי אפשרי להתעלם מביטויים פוליטיים של רעיונות, בוודאי אם רוצים לתרגם אותם למעשים. תנועות ומחאות שניסו לשנות את פני החברה הישראלית, היו חייבות לקבל ביטוי פוליטי כדי לחולל שינוי (לדוגמה, ריסוק שלטונה ארוך השנים של מפא"י, בין היתר בעקבות המחאה המזרחית והמחאה בעקבות מחדל יום-הכיפורים); אחרת, הן נדונו להיעלם בדפי ההיסטוריה (דוגמת "המחאה החברתית" של קיץ 2011).

מקימי התנועה ציטטו מחקר שערכו, המצביע על עומק השסעים בחברה הישראלית. אשכנזי עצמו אמר, כי "די לפילוג, לשיסוי, להסתה, לשנאת החינם... הגיע הזמן לעשות מעשה". כאילו מדובר בתופעות טבע, גזירות משמיים, שנחתו על העם היושב בציון. נדרשת מידה רבה של תמימות (או חוצפה), כדי לטעון שאין בכך מן הפוליטי. שהרי מיהו הסוכן המרכזי של השיסוי וההסתה, אם לא שלטון הימין ונתניהו בראשו, המזהיר מ"הערבים הנוהרים לקלפיות", מ"השמאלנים הרדיקלים" החותרים תחת אושיות המדינה במימון זר, מבית-המשפט העליון המפריע למשילות, מהתקשורת - היא "תעשיית הדכדוך" הפוגעת במורל הלאומי, מעובדי רשות השידור המשולים לטרוריסטים, מהאשכנזים החמסנים - ובעצם מכל אחד שאינו מיישר קו עם המנהיג ושליחיו.

אלא שיזמי התנועה החדשה אינם רוצים לנכר את הציבור הישראלי, שרובו מסכין, מי באימוץ נלהב ומי בהסכמה שבשתיקה, עם רטוריקת השנאה של נתניהו ושריו. ראשי "פנימה" לא רוצים לצבוע עצמם בצבעים פוליטיים ולהצביע בצורה נחרצת על האשמים העיקריים בגל העכור השוטף את הדמוקרטיה הישראלית. במקום זאת, הם נוקטים ניסוחים פתלתלים, כגון "המדיניות לא מצליחה להרים את הכפפה" (גנץ), "ישנם אנשים, בעיקר פוליטיקאים, שעושים רווח והון מהשנאה של ציבור אחד את משנהו" (פירון). דווקא סימון האשמים בליבוי ובחידוד השסעים, היה מצהיר שיש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, וכי נתניהו ושריו עברו את הגבול.

"אי-אפשר שהזהות המשותפת תהיה רק האויבים", אמר פירון, וגנץ מוסיף, יש "לעסוק בעוצמה הפנימית שלנו ולאו דווקא באתגר החיצוני שלנו". אלא שהמחשבה שניתן לבודד את המשתנה החיצוני מזה הפנימי, היא פשטנית ופחדנית, שכן היא משחררת את "פנימה" מהצורך לעסוק בסוגיה העמוקה המשסעת את החברה הישראלית זה 50 שנה, ומקרינה על כל היבט בחיי כל אזרח ישראלי - כיבוש השטחים. בכך יש משום אימוץ הנרטיב של הימין, שלפיו נוכל לחיות את חיינו ולנהל בנוחות את הכיבוש לאורך דורות. נקים גדר הפרדה תודעתית, שאינה רואה את הכיבוש ואת המחירים שהחברה הישראלית משלמת מדי יום בשל השליטה על עם אחר.

האלימות, הגזענות, המשיחיות היהודית, ערעור יסודות הדמוקרטיה - כולם קשורים בעבותות לשליטה בת 50 השנה על עם אחר, שכן מי שהתרגל לרמוס את זכויותיו של הזולת הפלסטיני, סופו שיעשה זאת גם לזולת הישראלי. העומדים מאחורי התנועה החדשה קנו את הסיפור של הימין, שלפיו ניתן לחיות כאן חיים נורמליים ולטאטא את הסוגיה הפלסטינית מתחת לשטיח; אפשר "לגבש זהות משותפת" ובינתיים להתעלם מ-2.5 מיליון פלסטינים ומהנתק ההולך וגובר בין ישראל לקהילה הבינלאומית. בקיצור, נבנה חומות, ובתוך היעד המבוצר שניצור לעצמנו, נעבוד חזק ובכל הכוח על איחוי השסעים.

לתשומת-לב יזמי "פנימה": שינוי אמיתי של החברה הישראלית טמון בפעולה פוליטית וקשור לסוגיית השטחים. מוטב היה לו גנץ ואשכנזי היו לומדים מהשרים נפתלי בנט ואיילת שקד, שבאופן עקבי ומעורר השראה מצליחים לחולל שינוי חברתי עמוק דרך המערכות שעליהן הם אמונים: החינוך, המשפט ו-ועדות הכנסת השונות שדרכן זורמים משאבים. שינוי עושים בנחישות פוליטית, או שלא עושים בכלל.

*** הכותב הוא מרצה למדע המדינה, אוניברסיטת ת"א

עוד כתבות

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פיגוע במעבר אלנבי / צילום: מד''א

שני נרצחים במעבר אלנבי. המחבל: נהג ירדני במשאית שיועדה לעזה

גורם ביטחוני: המחבל הוא אזרח ירדני אשר צבא ירדן שכר לטובת שינוע משאית הסיוע מירדן לרצועת עזה ● טראמפ: "אני רוצה שכל החטופים ישוחררו עכשיו. מיד" ● מקורות בממשלת איחוד האמירויות הערביות מסרו כי המדינה שוקלת להוריד את דרגת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל אם יהיה סיפוח ● שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים