איגודן לוגו
בקשה לאישור תביעה כייצוגית על סך כ-20 מיליון שקל הוגשה נגד תאגידי המים של ראשון-לציון ורמת-גן וכן נגד חברת איגודן, המבצעת את בדיקות המעבדה לאיכות מי הביוב עבור מרבית תאגידי המים בישראל.
המבקשות - שתי חברות פרטיות - טוענות כי התשלום המשולם לאיגודן על-ידי התאגידים עולה ככל שהקנסות המוטלים על הצרכנים גבוה יותר, ולכן היא נמצאת בניגוד עניינים חמור.
התובעות הן שתי צרכניות של התאגידים: חברת פרינט אלקטרוניקס, המנהלת מפעל ליצור מעגלים מודפסים, היא צרכנית של תאגיד המים של ראשון-לציון; וחברת ע.ו.ד מסעדות, המנהלת את מסעדת קלואליס, היא צרכנית של תאגיד מי רמת-גן.
באמצעות עורכי הדין יוסי ויור וישראל ליברובסקי ממשרד ויור-ליברובסקי, טוענות שתי החברות כי איגודן מבצעת את בדיקות המעבדה ודוגמת את איכות מי הביוב של הצרכנים. לדבריהן, בהתאם לאותן הבדיקות המגלות חריגות בשפכים, מחויבים הצרכנים על-ידי תאגידי המים בסכומים ניכרים.
המבקשות טוענות כי קיימת סבירות שההתקשרות בין התאגידים לבין איגודן נעשתה שלא כדין ותוך ניגוד עניינים, שכן ככל שמתגלות בדיקות חריגות - צרכני התאגידים משלמים סכומי כסף בלתי מבוטלים, כאשר איגודן מקבלת כ-50% מתוך הקנס המשולם לתאגידים.
על-פי הבקשה, בבדיקות שונות שערכו תאגידי המים בשנים 2013-2016 באמצעות המעבדה השייכת לאיגודן, ולטענת תאגידי המים, התגלו חריגות בשפכים. בהתאם לכללים, הועברו מהתאגידים למבקשות הודעות תשלום. לפרינט אלקטרוניקס הגיעו הודעות חיוב על סך כ-230 אלף שקל במהלך שנים אלה, ולמסעדה הגיע חיוב בסך כ-85 אלף שקל.
לטענת החברות, איגודן נמצאת בניגוד עניינים מובהק, כאשר היא גם מבצעת את הבדיקה עבור תאגידי המים, וככל שהבדיקה מגלה תוצאות חמורות יותר עבור החברות - כך היא נהנית מתקבולים גבוהים יותר. לכן, נטען בבקשה, ההסכם פסול ובטל מעיקרו.
עוד נטען בבקשה כי ההתקשרות עם איגודן נעשתה ללא מכרז, על-מנת שאיגודן תקבל את העבודה בהסתר, שהרי אילו היה מתבצע מכרז, התנאי הראשון בחוק הוא איסור ניגוד עניינים - דבר שהיה מונע מאיגודן אפילו להתמודד במכרז. אולם, טוענות המבקשות, המידע הזה מוסתר מהציבור ובמיוחד מהחברות הנבדקות על-ידי איגודן.
את הטענה להתקשרות אסורה לכאורה בין התאגידים לאיגודן, מבססות התובעות על הסכם התקשרות שהגיע לידי פרינט אלקטרוניקס. לטענת המבקשות, מדובר בהסכם התקשרות בין תאגיד המים של פתח-תקווה (מיתב) לבין איגודן, לפיו איגודן זכאית ל-50% מהגבייה בפועל (לא כולל מע"מ) שביצע תאגיד המים.
לאור האמור, נטען בבקשה, סביר להניח כי ההסכם שנחתם בין תאגידי המים הנתבעים ובין איגודן זהה בעקרונותיו להסכם שתואר וצורף לתביעה. לטענת התובעות, פניות לתאגידי המים של ראשון-לציון ורמת-גן לחשיפת הסכם ההתקשרות עם איגודן, נענו בשלילה.
בתביעה מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסכמי ההתקשרות בין התאגידים לאיגודן בטלים, ובהתאם לכך לבטל את החיובים שהוצאו למבקשות על-ידי התאגידים, כתוצאה מהבדיקות שביצעה איגודן. כמו כן, בית המשפט מתבקש להורות לתאגידים להשיב למבקשות כל סכום ששולם בגין חיובים שבאו בעקבות הבדיקות שביצעה איגודן.
הגדרת קבוצת התובעים בתביעה הייצוגית היא כל המפעלים המהווים לקוחות של התאגידים, אשר חויבו לשלם לתאגידי המים בגין חריגות בתוצאות הדגימות במי הביוב. נזקי הקבוצה נאמדים בסכום של 20 מיליון שקל.