משה דיין / צילום: אוריה תדמור
חסמים כבדי-משקל, חלקם נובעים מנציבות שירות המדינה עצמה וחלקם מחוץ לה, מסכנים את יישום הרפורמה בשירות המדינה ואת השלמתה כמתוכנן - כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדוח המתפרסם היום (ד').
בתיאור החסמים בתוך הממשלה לרפורמה, מותח המבקר ביקורת משתמעת על אגף התקציבים באוצר, כשהוא מציין "היעדר תמיכה מספקת של חלק מגורמי הממשל אשר שותפים לוועדת ההיגוי, ותקצוב לא יעיל דיו של הנציבות בתקופת יישום הרפורמה".
לגבי החסמים בתוך נציבות שירות המדינה עצמה, מציין המבקר "חולשה מקצועית וניהולית של יחידות המנהל" הן בתחום משאבי האנוש והן בתחום רכש שירותים והתקשרויות עם ספקים. "תחומים אלה מאופיינים בעבודה אטית ומסורבלת, באופן שאינו הולם פרויקט כזה ופוגע באופן ממשי בקידומו", כותב המבקר. "זאת ועוד, טרם הושלמו השינויים הנדרשים במבנה הארגוני של הנציבות, ולכן נפגעה יכולתה של נש"ם (נציבות שירות המדינה - ע"ב) להטמיע את עקרונות הרפורמה במשרדי הממשלה".
המבקר קורא לחברי ועדת ההיגוי ליישום הרפורמה, ובראשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים, "לנקוט פעולות נחושות ומאומצות ולסייע לגורמי היישום בנש"ם ככל שנדרש".
המבקר גם אינו שוכח לציין את אחריותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "שהוא השר האחראי לנציבות שירות המדינה", וקורא לו "לוודא כי הגורמים המקצועיים האמונים על הרפורמה יפעלו בנחישות ליישומה על-פי התוכנית שאישרה הממשלה".
המבקר מפציר בעובדי הנציבות "להתגייס באופן נמרץ" לטובת יישום הרפורמה. "בנקודת הזמן הזאת, אמצע שנת 2016, נותר סיכון לא מבוטל שהרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא תגיע לכלל סיום מלא ומוצלח, אף שכבר רשמה הישגים לא מבוטלים.
מערכת ריכוזית מדי
בפתח דבריו מציין המבקר כי אף שאין מחלוקת על חשיבותה של הרפורמה בשירות המדינה לשיפור השירות הממשלתי לתושבים, נכשלו בעבר כל הניסיונות להנהיג רפורמה כוללת בניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
הרפורמה הנוכחית יצאה לדרך ב-2013, לאחר שהממשלה אישרה המלצות דוח מפורט שעליו שקדה ועדה ציבורית במשך שנתיים. הוועדה מצאה בין היתר כי ריכוז הסמכויות בידי נציבות שירות המדינה גבר במרוצת השנים ויצר מערכת תפקודית ריכוזית, שחייבה את המשרדים להזדקק לנציבות כמעט בכל דבר ועניין, הגבילה את המשרדים בתפעול השוטף ואת יכולתם של המנהלים הכלליים ליישם כלים ניהוליים חיוניים לניהול נכון של משרדיהם. עוד נמצא כי במרוצת השנים נחלש מעמדה המקצועי של הנציבות.
"הטיפול השוטף בפרט, על סרבוליו המכבידים, והמעורבות הפרטנית בפעילויות היומיום של המשרדים דחו את התכנון ארוך-הטווח והביאו לזניחת העיסוק בענייני היסוד של שירות המדינה. יש אף המייחסים את הירידה במעמדם של עובדי המדינה לחולשת הנציבות בטיפוח כוח-האדם ובקביעות מדיניות בתחומי הארגון, התהליכים ושיטות העבודה.
"המלצות הוועדה התמקדו בעריכת שינויים מרחיקי לכת במאפייני הרכב ההון האנושי, בממשקי הקשר עם הציבור ובמנגנוני תכנון כוח-האדם. כעומק השינוי הנדרש במערך ניהול ההון האנושי במערך הממשלתי... כך עומק השינוי הנדרש בנציבות שירות המדינה - על תרבותה הארגונית, תחומי המיקוד של עיסוקה, המבנה הארגוני שלה ודרכי פעולתה".
"כמה הישגים בעלי משקל"
הביקורת שנערכה בשנת 2015 העלתה כי חלקים מרכזיים בתוכנית הרפורמה מצויים עדיין בשלבים שונים של יישום. המבקר אינו מתעלם מהחצי המלא של הכוס ומציין "כמה הישגים בעלי משקל", ובהם "שינוי משמעותי בדפוסי הגיוס והמיון של מועמדים לשירות המדינה, בגיבוש תפיסה של תכנון ההון האנושי ובהערכה של יכולות וביצועי העובדים, וכן פעולות לבנייתה של שדרת הניהול של שירות המדינה ולאצילת סמכויות תוך הפעלת מערך בקרה".
ואולם, המבקר מצא כי חל עיכוב ניכר ביישומן של כשליש מהמשימות ברכיבי הרפורמה השונים - חלקן משימות מורכבות, ואחרות ממוקדות יותר. כמו כן, מתברר כי מנגנונים חיוניים ליישום הרפורמה אינם מתפקדים כיאות, בין אם בשל מחסור במשאבים ובין אם בשל חילוקי דעות כרוניים הנובעים מהגדרות לא ברורות ומדויקות דיין של סמכויותיהם.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ועדת ההיגוי הבין-משרדית שמונתה כדי ללוות את יישום הרפורמה. בוועדה, כותב המבקר, "התגלעה מחלוקת עקרונית בין הנציב ובין נציגי אג"ת (אגף התקציבים באוצר - ע"ב) על תפקידה והנושאים שהיא מוסמכת לדון ולהחליט בהם: כמה פעמים העלה הנציב (משה דיין - ע"ב) לפני הוועדה את הזדקקותה של הנציבות למשאבים נוספים, ואף התריע כי הרפורמה 'נתקעת' בגלל היבטים תקציביים, וכי 'העסק הוא ערב קריסה', אך נציגי אג"ת התנגדו לדון בכך בוועדה, והוועדה לא דנה בנושא זה ולא הכריעה במחלוקות אלה; נציגת אג"ת ביקשה לדון בנושא אצילת סמכויות של נש"ם למשרדים, אולם הנציב התנגד שהוועדה תדון בכך".
תגובת ארגון מעש: "אנו קוראים למי שמוטלת עליו האחריות והחובה לבחור את נציב שירות המדינה הבא לקחת זאת בחשבון ולמנות לתפקיד החשוב הזה אדם מקצועי, מוכשר, בלתי תלוי ובעל יכולת אמיתית ומוכחת בהובלת תהליכים מורכבים וזאת לטובת המגזר הציבורי כולו".