ירון ייני / צילום: חגי אהרון
ירון ייני, מי שנחשב עד לפני מספר שנים לסוחר השלדים הבורסאיים הפעיל בישראל, הורשע על-פי הודאתו בעבירות דיווח, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, בגין העברת כספים שלא כדין מחברת עטיה גרופ שהייתה בשליטתו לחברת וירג'.
לפי כתב האישום המתוקן, בו הודה ייני במסגרת הסדר טיעון, ייני שימש ב-2007 כבעל שליטה ומנכ"ל חברת עטיה גרופ. ערב חתימתה של החברה על הסכם מיזוג עם חברת Emvelco Corporation (אמוולקו) ועם חברת AP Holdings, חתם ייני על הסכם הלוואה שהעביר 1.7 מיליון דולר מעטיה גרופ לחברת Verge Living Corporation (וירג'), שעתידה הייתה להיות החברה-הבת של עטיה גרופ לאחר המיזוג.
חברת וירג' נשלטה על-ידי יוסי ושלום עטיה, ונכסה העיקרי היה זכויות בפרויקטי נדל"ן בלאס וגאס. שוויה של חברת וירג' על בסיס אותם פרויקטים הוערך בכ-116 מיליון שקל.
במסגרת העסקה, ובתמורה להעברת המניות בוירג', קיבלו יוסי ושלום עטיה את השליטה בשלד הבורסאי שהפך לעטיה גרופ. כשנה מאוחר יותר התמוטט שוק הנדל"ן בארה"ב, וערכם של הפרויקטים, כמו גם ערכה של עטיה גרופ, צנח בעשרות אחוזים.
הסכם ההלוואה היה עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. לפיכך, העסקה הייתה צריכה לקבל את אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ודיווח על העסקה; אך ייני הסתיר את הסכם ההלוואה מוועדת הביקורת, מהדירקטוריון ומהאסיפה הכללית של עטיה גרופ, כך שבעת ההצבעה על הסכם המיזוג, לא ידעו גופים אלה על הסכם ההלוואה. עוד נטען כי ייני גם גרם לכך שחברת עטיה גרופ לא תדווח על הסכם ההלוואה כנדרש על-פי החוק.
מכתב האישום עולה עוד כי ייני הסתיר את הסכם ההלוואה מגופים אלה ומהציבור, כיוון שידע כי העברת הכספים תשמש בסופו של יום לפירעון חוב של אחת החברות המתמזגות לחברה פרטית בבעלותו.
בכתב האישום נכתב כי "לנאשם היה עניין אישי בהסכם ההלוואה ובהעברת הכסף לווירג'. שליטתה בפועל של אמוולקו בוירג' איפשרה לאמוולקו למשוך לעצמה את הכסף שקידרון תעביר לווירג' ולעשות בו שימוש על-מנת להחזיר חלק מחובותיה לאפסווינג על-פי הסכם המיזוג. בפועל אכן כך היה: ביום 1.11.07, לבקשתו של יוסי עטיה, העביר הנאשם מקידרון סכום של 1.7 מיליון דולר לחברת ווירג'. מספר ימים לאחר מכן העבירה ווירג' לאמוולקו סכום של 1.5 מיליון דולר, לכל הפחות; ועד יום 19.11.07 העבירה אמוולקו לאפסווינג סכום של 1.7 מיליון דולר. במועד העברת הכספים, סכום ההלוואה שהועבר היה סכום מהותי עבור קידרון".
ב-2012 הגישו בעלי המניות בעטיה גרופ בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד נושאי המשרה בה ושלל גורמים אחרים, בסעיפים רבים ומגוונים. הסעיף המשמעותי ביותר מבחינה כספית נגע לטענה ששווי פרויקטי הנדל"ן של וירג' הוערך ביתר. חלק זה בבקשה לאישור התביעה נדחה.
לצד דחיית עיקר הבקשה, אישרה השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לנהל תביעה נגזרת בשם עטיה גרופ בשני סעיפים "קטנים" שנכללו בבקשה לאישור ניהול התביעה - הראשון עוסק בהלוואה בסך 1.7 מיליון דולר שנתנה עטיה גרופ לוירג', שנותרה חייבת כספים לחברה אחרת של יוסי ושלום עטיה.
השופטת קבעה כי יש מקום לבדוק אם אישור ההלוואה נעשה ללא הליך אישור מתאים, ללא בטוחות וללא הסכם הלוואה כתוב. בקשר לסעיף זה התירה השופטת למבקשים להגיש תביעה נגד ייני ונגד בתיה כהנא-אביטל, שהיו דירקטורים בחברה.