מעבדות לחירות - מתי אצלנו?
יום שישי בצהרים. הספקולנטים כדרכם בקודש בשבועות האחרונים מגיעים לעבודה והשקל מתחיל להתחזק. לפתע בשעה 15:00 מופיע בנק ישראל בשוק ולא מפסיק לרכוש. בשעה זו הנזילות אפסית וכל רכישה מקפיצה את השערים ותורמת לפקודות "סטופלוס" להיתפס, מה שמתדלק את העליות. גם הבנקים המקומיים חייבים להיכנס למעגל הרכישות עקב מגבלות ניהול הפוזיציה וחוסר רצון ויכולת להישאר חשופים לקראת החג. בנק ישראל לא מפסיק לרכוש עד שהשער נוסק במהירות ל-3.8. בשער זה מפתיע הבנק ומשאיר בבנקים הזרים לימיט לרכישה בהיקף גבוה. ההפתעה מושלמת. אולי לא נוק אאוט אולם בהחלט ניצחון בסיבוב שהחל אי שם בינואר.
בינתיים תרחיש כזה יכול להיות לכל היותר פרק חדש בהגדה של פסח. למה 3.8 דווקא? כי זה השער שצריך היה להיות פחות או יותר בהתחשב בעודף בחשבון השוטף, לולא הפעילות המניפולטיבית שבוצעה בשער השקל בחודשים האחרונים. במציאות שוב פעלו השחקנים ולמרות שהדולר בעולם התחזק אצלנו כמובן שלא נתנו לזה ביטוי. למרבה האבסורד, כשפורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב נחלש הדולר קלות וכמובן שאז מהר מאוד דאגו להתחזקות השקל. בהמשך התחזק הדולר כמעט ב-1% וכתוצאה ממשחק המכונות כאן נשאר הדולר ללא שינוי והאירו צנח ל 3.86 שקלים. זוכרים את כישלון הרפורמה של טראמפ לפני שלושה שבועות? האינטרסנטים דאגו להסביר לכולנו מדוע השקל מתחזק עקב כישלון הרפורמה. מאז התחזק הדולר ביותר מ-3% בעולם, לא אצלנו כמובן, כי ההצגה חייבת להימשך וכול עוד בנק ישראל ובמיוחד האוצר מאפשרים אותה אז למה שתיעצר?
שימו לב להודעת הריבית של בנק ישראל ובמיוחד לתחזיות הדרמטיות של הבנק - ירידה חדה בצמיחה, ירידה באינפלציה ודחייה של המועד הצפוי להעלאה ראשונה בריבית בשישה חודשים ל-2018. בכל שוק נורמלי הייתה הודעה כזאת גורמת לפיחות מידי של המטבע המקומי, מידי וחד. אצלנו עולם כמנהגו נוהג ואפילו המחלקה הכלכלית של אחד הבנקים שמפאת כבודו לא נציין את שמו מתעלמת מנתוני בנק ישראל ובנסותה לשכנע את לקוחות הבנק למכור דולרים כי השקל ימשיך להתחזק היא מציינת את הגידול בצמיחה, את החזרה לתוואי האינפלציה ומה לא. "פייק ניוז" אמרנו?
כולם אוהבים להשתמש בדוגמאות של מדינות אחרות וגם אם זה סותר את האג'נדה אפשר לשנות את העובדות כי בימינו זה פופולרי. צ'כיה ביטלה ביום חמישי האחרון את רצועת הניוד. האינטרסנטים מיהרו לשלוח הודעות לעיתונות על עוד הוכחה לכישלון הבנקים המרכזיים בהתמודדות מול הספקולנטים. הפוך גוטה, הפוך! המהלך שנקט הבנק המרכזי של צ'כיה בא מתוך עמדה של כוח וההוכחה הכי טובה לכך הינה תוצאותיו המידיות. הבנק קבע רצפה לקורונה הצ'כית לפני שלוש שנים במטרה להתמודד עם השלכות התחזקות המטבע. הבה לא נשכח שבניגוד לישראל, בצ'כיה הספקולנטים נהנים גם מריבית אבל זו אינה הנקודה.
ההימור הגדול של הספקולנטים, או יותר נכון החלום הרטוב שלהם היה שמקרה הרצפה של שוויץ יחזור על עצמו. כזכור שוויץ ביטלה במפתיע את הרצפה והפרנק השווייצרי התחזק תוך דקות ב-25% (אגב כמה חודשים מאוחר יותר ושער הפר"ש נסחר בדיוק היכן שהיה לפני ביטול הרצפה - מי ניצח ממש לא ברור). הספקולנטים קיוו למהלך דומה גם בצ'כיה. הצ'כים הגיעו למסקנה כי אחרי שלוש שנים המדיניות השיגה את מטרותיה וכלכלת צ'כיה חזקה מספיק על מנת להתמודד עם ביטול הרצפה. הבנק המרכזי אף הודיע כי מעתה ימשיך להתערב במידת הצורך לפי ראות עיניו. ביטול הרצפה גרר תיסוף של 1.5% בלבד לדאבונם של הסוחרים ומעניין יהיה לראות מה יעשו כעת עם הסחורה החמה שבידיהם.
מה שמחזיר אותנו למטבע הכי חזק בעולם - השקל. כל עוד בנק ישראל והאוצר יתקוטטו ביניהם ובנק ישראל לא ישכנע את הספקולנטים שהוא מתחיל לחשוב מחוץ לקופסא, התחזקות השקל תימשך והכלכלה תסבול מנזק בלתי הפיך. בנק ישראל שינה את הרטוריקה ומדגיש פעם אחר פעם שימשיך להילחם בספקולנטים ושישכחו מתקרת רכישות אבל זה לא מספיק. יש מהלכים רבים בהם ניתן לנקוט, הן בכלים הקיימים והן בכלים חדשים על מנת לצאת מהמלכודת אליה נפל השקל . צריך רק לאזור אומץ ולפעול על מנת לצאת מעבדות לחירות.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
