נמל אשדוד / צילום: איל יצהר
נמשך המאבק בין הנמלים ליבואני התבואות והגרעינים על מהירות פריקת אוניות הצובר. בהמשך לפרסום ב"גלובס" בשבוע שעבר, שהציג את נתוני איגוד יבואני התבואות ולפיהם חלה הידרדרות בשירות בין 2013 ל-2016, שלח ביום חמישי האחרון מנכ"ל נמל אשדוד יצחק בלומנטל מכתב ליו"ר האיגוד, אלי סיוון, בו טען כי התמונה שמציג האיגוד מעוותת.
על פי נתוני האיגוד, ב-216 היה זמן ההמתנה לתחילת פריקה בנמל אשדוד 4.8 ימים, לעומת 4 ימים ב-2013, וזמן השהייה של האוניות בנמל מרגע ההגעה ועד סיום הפריקה התארך מ-6.3 ימים ב-2013 ל-8.6 ימים ב-2016. הנתונים נאספו משלושה סוכני אוניות ו-15 יבואנים.
יש לציין כי מרבית הגרעינים נפרקים היום בממגורות דגון בחיפה, בהן מסוע המעביר את הגרעינים ישירות לממגורות. באשדוד, לעומת זאת, נעשית ההעברה במשאיות לממגורות הממוקמות במרחק שני ק"מ מהנמל. בשל פערי היעילות, בממגורות דגון נפרקו בשנה שעברה 153 אוניות שהביאו 3.2 מיליון גרעיני תבואה, לעומת 40 אוניות שהביאו קרוב לחצי מיליון טוב גרעינים באשדוד. בתוך כמה שנים יוקם באשדוד מסוע ישיר לממגורות, שצפוי לתרום לצמצום הפערים.
במכתב לסיוון כתב בלומנטל כי גם במצב הנוכחי נמל אשדוד יעיל יותר מכפי שטוען האיגוד. לדבריו, הנתונים שמציג האיגוד "מכפישים לשווא את עובדי נמל אשדוד ומנהליו, אשר מעניקים לכם שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר. מבדיקת הנתונים שבידי נמל אשדוד, בין השנים 2013 ל-2016 עולה כי במהלך שנים אלו צמחה הפעילות עם יבואני התבואה ב-17%. בשנת 2013 נפרקה בנמל אשדוד כמות של למעלה מ-804 אלף טון תבואה, ואילו בשנת 2016 נפרקו ברציפי הנמל כמות של למעלה מ-968 אלף טון תבואה.
"בנוסף, בשנת 2013 נפרקו מאוניית תבואה ממוצעת כמות של כ-10,050 טון, ואילו בשנת 2016 נפרקה מאוניית תבואה כמות ממוצעת של למעלה מ-15,884 טון. מדובר בעליה של למעלה מ-57% אחוז בכמות התבואה שהגיעה בכל אוניה. למרות זאת, מהנתונים שבידי עולה כי זמן ההמתנה של אוניה לפריקה וכן זמן הפריקה עצמו התקצרו.
"אני מבקש להפנות אותך למכתבי הקודם אליך מחודש מארס, בו ציינתי כי מהנתונים שבידנו עולה כי במהלך שנת 2016, עיקר הפעילות של יבואני התבואה התמקדה במתחם של ארבעה חודשים (מארס, מאי, אוגוסט ונובמבר)... [בהם] נפרקו ברציפי הנמל כ-66% מסך התבואה המיובאת לנמל במהלך כל השנה, כאשר ביתר שמונת החודשים הנותרים נפרקו רק כ-34% מהכמות השנתית המיובאת.
"כפי שציינתי בזמנו, מצב זה של חוסר איזון וחוסר תכנון מצדכם בראייה שנתית מערים קשיים רבים על עבודת הנמל, ומונע מאתנו להעניק ליבואני התבואה וללקוחות אחרים את השירות המיטבי בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו יודעים ומסוגלים להעניק".
בתגובה לדברים מסר אלי סיון: "הנתונים אכן קשים, ואת המחיר הכלכלי משלמים חברי האיגוד וכלל הציבור, דרך יוקר המחיה, הצפיפות בכבישים, זיהום האוויר ועוד. נמל אשדוד אמנם פרק בשנת 2016 כמות גדולה יותר משנת 2013, וגודל האוניה הממוצעת עלה בכ-57%, אך זמני הפריקה עלו ביותר מ-60%, כך שקצב הפריקה היומי ירד בממוצע, וזאת חרף העובדה שאפשר היה לצפות להאצת קצב הפריקה באניות גדולות יותר.
"לגבי הטענה נגד העובדה שרוב האוניות מגיעות במרוכז, בעיקר ארבעה חודשים בשנה, הרי שתיאום בין היבואנים הוא בניגוד לחוק. מדובר אכן בחודשים העמוסים בשנה מבחינת הגעת אוניות הצובר לארץ. כמויות התבואות המגיעות לישראל בשנה הן מעל 5 מיליון טון, ולמעלה מ-2 מיליון טון מהן מיועדות ללקוחות בדרום ובמרכז הארץ, כאשר נמל הפריקה הטבעי הוא אשדוד, אלא שנמל אשדוד פורק בפועל מתחת ל-50% מהכמויות הנ"ל, מכיוון שהלקוחות מעדיפים להימנע מלפרוק באשדוד בשל שירות לא טוב שהם מקבלים, ותחת זאת מסיטים את האוניות למתקני דגון בחיפה ולנמל מספנות ישראל בחיפה. בדרך כלל, רק כאשר העומסים בנמלי הצפון גדולים, מגיעות אוניות לאשדוד.
למותר לציין שככל שהשירות באשדוד ישתפר - מבחינת זמני המתנה ופריקה, פחות פחת במטענים, הפחתת החיובים הנוספים המוטלים על היבואנים, שינוי לטובה במבנה התעריפים בנמל, שיפור באמינות הנמל ועוד - מספר האוניות שתגענה לנמל אשדוד יגדל".
סיוון הוסיף כי האיגוד יהיה הגוף הראשון לציין שינוי לטובה, כאשר הנתונים בנמל אשדוד ישתפרו, ובכל מקרה ישמח להיפגש ולהעביר מידע מלא על הצרכים ולדון באמצעים המידיים, שיש לנקוט בהם בנמל, כדי לשפר את השרות.
נשיא לשכת הספנות יורם זבה מסר כי "מכתבו של אלי סיוון מתאר נאמנה את התוצאות הבעייתיות של המצב הנוכחי. אני לא מאמין שבתנאי הסחר והרגולציה הנוכחיים ניתן לארגן ביקוש מופע אניות המפולג שווה לאורך זמן", למרות שפיזור כזה היה מביא לשירות טוב וזול יותר ללקוחות, שהיה יכול להתגלגל לצרכנים.
"לפני כמעט 30 שנה התבטל היבוא הממשלתי הריכוזי לתבואות", הוסיף זבה, "והיבוא עבר ליבואנים פרטיים המתחרים ביניהם ללא אפשרות חוקית לתיאום. היבוא נעשה אפוא על פי הצרכים, המשאבים והאפשרויות הניהוליות של כל יבואן. השגת אניות בגדלים שונים, מקורות יבוא שונים, בצורת, שנת שמיטה ותשתיות שונות הכתיבו גם תאריכים שונים. התנהלות המסחר בסחורות שונה מההתנהלות במוצרים מוגמרים, ותלויה במידה רבה בתנודות מחירים תכופות, או בתחזית שלהן.
"לדעתי ניתן לצמצם במידה מסוימת את פיזור היבוא, אולם זה מחייב שינויי חקיקה התלויים במידה רבה ברצון הטוב של כל הצדדים, הריבון, הלקוחות והנמלים. עד אז הנמל חייב לתת שרות מתאים התפור לתנאים הנוכחיים והלקוחות, כל אחד לחוד, צריכים לעשות הכל על מנת לפזר את בוא אניותיהן לנמל.
"ובנימה קצת יותר אופטימית: למעלה מ-82% של התבואות באות היום לחיפה. בעיקר בגלל הממגורות של דגון. כאשר אשדוד תזכה אף היא למסוע עבור הממגורה שלה סביר שהמצב ישתפר בגלל התנהלות שונה בנמל".