אוטובוס שפועל על גז טבעי / צילום: רויטרס
בעקבות הביקורת הציבורית הערה, והתנגדויות משרד האנרגיה וחברים בוועדת הכספים של הכנסת, החליט משרד האוצר להתגמש בסוגיית הבלו על הגז הטבעי לתחבורה. העמדה המעודכנת של המשרד נשלחה לאחרונה לגורמים שונים במייל בתפוצה רחבה, לקראת הבאת צו בלו חדש לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
על פי המתווה החדש, המס, שעומד היום על 2 אגורות לקילו גז טבעי דחוס, יתחיל לעלות בשנת 2022 במקום ב-2020, ושיעורו המקסימלי יהיה 2 שקלים במקום 2.34 שקלים. כמו-כן שיעור המס המקסימלי יוחל לראשונה ב-2027 ולא 2026 כפי שתוכנן. צו הבלו החדש יכלול גם הורדה הדרגתית של החזרי המס על הסולר למובילים ולמסיעים, עד לביטולם המוחלט ב-2026. החזרים אלה מסתכמים כיום ב-3 מיליארד שקל בשנה.
בכתבה שפורסמה ב"גלובס" לפני חודש, הובאו טענותיהם של חברי הפורום לגז טבעי בתחבורה, שקבלו על כך שהמתווה הקודם שהציע האוצר לא יביא למעבר של משאיות ואוטובוסים לגז טבעי. זאת משום שלדבריהם ההשקעות הנדרשות למעבר גבוהות מההנחה של 59 אגורות בגובה הבלו לעומת המס המשולם על ליטר סולר (2.93 שקלים).
בכתבה תואר מפגש בין חברי הפורום לעדי חכמון, רכזת אנרגיה באגף התקציבים באוצר, בה אמרה כי אם השוק של גז טבעי בתחבורה אינו כלכלי, אז שלא יהיה גז טבעי בתחבורה. התעקשות זאת על היצמדות למתווה המקורי, שנכלל בהחלטת ממשלה מאוגוסט שנה שעברה, התחלפה כאמור בגישה מתונה יותר, אם כי גם כעת מדובר במס גבוה יחסית למקובל בעולם.
המס שגובה איטליה על גז טבעי דחוס לתחבורה, לשם השוואה, עומד על 0.42% בלבד מהמס על בנזין. בהולנד המיסוי נע בין 4% ל-21%; בגרמניה הוחלט שהמיסוי על גז טבעי לתחבורה ישמור פער של 40% ממחיר הבנזין; ובאוסטרליה מגיע המס בשיאו ל-67% מהבנזין. בכלל מדינות ה-OECD, המס האפקטיבי הממוצע על גז טבעי לתחבורה מגיע לשליש מהמס המקביל על בנזין ולחצי מהמס על סולר.
המשמעות של העברת כמה שיותר אוטובוסים ומשאיות לגז טבעי דרמטית במושגים של שמירה על בריאות הציבור. על פי הערכות, הזיהום מתחבורה אחראי ל-50% מזיהום האוויר הכולל במדינה ולקרוב ל-90% מהזיהום בערים, שהוא המסוכן ביותר משום שהוא נפלט במפלס הרחוב. במסמך של איגוד ערים מפרץ חיפה לסביבה מצוטט מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ולפיו הסיכון של תושבים שמתגוררים במרחק של עד 50 מטר מכביש ראשי לחלות בסרטן גבוה פי עשרה מהסיכון של תושבים המתגוררים במרחק 200 מטר מהכביש.
על הרקע הזה אמר בחודש שעבר שר האנרגיה יובל שטייניץ בכנסת: "דעתי מאוד ברורה: כשרוצים לעודד מהלך כזה, עדיף לא לקחת מס ל-10 או 12 שנים לפחות. הרי ממילא אנחנו ממסים את הגז הטבעי במקור. בואו נשאיר את המחיר הנמוך יחסית למהפך תחבורתי, כי הבריאות של אזרחי ישראל חשובה; אם אפשר לחסוך מאות או אלפי חיי אדם, זה שווה כמה מיליארדים לאורך עשר השנים הבאות".
"אולי זה עז"
בהתאחדות התעשיינים חוששים שכישלונה של הממשלה בהבאת הגז הטבעי למפעלים ישוכפל גם בסוגיית הגז הטבעי לתחבורה, מה שיביא לכך שהתעשיינים הנסמכים על ענף ההובלה ייצאו קרחים מכאן ומכאן: גם יאבדו את החזרי המס על הסולר, וגם לא יוכלו להשתמש במשאיות מונעות בגז טבעי, בגלל שהשוק לא יאמץ אותן בהיקף הנדרש. על רקע זה נמשכים המגעים עם האוצר במטרה לגדר את הסיכונים במהלך המוצע.
לדברי גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, "השאלה היא לכמה זמן זה יהיה (בלו של 2 שקל, נ"י). אולי זה עז, כי בכל זאת - הולכים פה להשקעות של מיליונים אם לא מיליארדים. כל ההסבה של המנועים".
בן הרוש טוען שלא ברור לו היתרון של המעבר לגז טבעי משום שהתקן המעודכן של מנועי המשאיות והאוטובוסים, יורו 6, אינו מזהם לטענתו יותר ממנועי בנזין. בנוסף הוא מוטרד מביצועי המנועים הללו, שנכון לעכשיו אינם יעילים וחזקים כמו מנועי סולר.
בסוגיית גובה הבלו הוא אומר: "זה מה שקרה לנו ב-1999. מחיר הסולר היה 87-88 אגורות, ותראה לאן הגענו היום. אז אתה תיכנס להשקעות, ואף אחד לא מבטיח לך שאחרי חצי שנה מישהו ירצה איזה מיליארד שקל לתקציב ויעלה את הבלו… אם היו אומרים שהבלו יהיה 2 שקל לעשר שנים, כל חברה היתה יכולה לבדוק את הכדאיות הכלכלית שלה מבחינת השקעות לחמש ועשר שנים. זה הנעלם הגדול".
אתגר נוסף הוא התשתיות: "תחנת תדלוק בגז טבעי הכי זולה היום לפי מה שבדקנו זה קרוב ל-7 מיליון שקל, וזה בלי הקרקע. מי ירוץ עכשיו להשקיע מיליונים כשהוא לא יודע שיהיה צי רכב שיתדלק אצלו ושזה יהיה מסחרי. אף אחד לא ירוץ להקים את התשתית, אם הוא יידע שהמחיר לא כדאי להשקעה".
הסדר נוסף שמטריד את בן הרוש הוא להקצאת 20 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות, להכשרת חיילים משוחררים כנהגי אוטובוסים ומשאיות כבדות, למילוי מחסור של אלפי נהגים. ההעברה אושרה בחוק ההסדרים האחרון, כפיצוי למובילים ולמסיעים על הפחתת וביטול ההחזרים על הסולר, ולדברי בן הרוש, הוצאת הכסף אמורה להיעשות באמצעות ועדה ובה נציגים ממשרדי האוצר, התחבורה והכלכלה, יחד עם נציג של מועצת המובילים וההיסעים.
"הם צריכים אחת לחודש להתכנס כדי להתחיל ליישם את זה. אני זוכר שהבטיחו 18 מיליארד שקל לגליל, והגליל קיבל 18 שקל, לא 18 מיליארד. אז יש לי את המסמך של אגף התקציבים. שני דברים חסרים לי שם. אחד, מי מרכז את הוועדה הזאת שיושבת, והשני מה התאריכים של פגישות הוועדה. צריך להתחיל כבר בפרסום כדי להביא את התלמידים. אחרת זה יהיה בספר ואף אחד לא יממש את זה. עד שאין לי את הדברים סגורים הרמטית אני לא מתקדם. הם הבטיחו ואמרו 'לא שכחנו', אבל אני מאוד זהיר. אני לא מאמין לאף אחד מהפוליטיקאים".
בתגובה לדברים נמסר ממשרד האוצר: "המתווה המדובר הוא לעשר שנים, ולא ניתן לקבוע מראש מה יהיה לאחר מכן. עם זאת, הבלו בתום המתווה משקף ראייה ארוכת טווח, ועל כן לא צפוי להשתנות. התהליך להכשרה מהירה לנהגים החל. משרד התחבורה יצא במכרז להפעלת השירות על ידי ספקים חיצוניים, על מנת להאיץ הכשרות נהגים. כמו כן יופעלו ואוצ'רים לקורסי נהיגה עליהם סוכם עם המובילים. משרד האוצר ומשרד האנרגיה יפעלו להאצת חיבור תשתיות לגז טבעי למפעלים ולתחנות תדלוק, בהיקף של למעלה מ-350 מיליון שקל".