דונלד טראמפ, בחירות / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, עומד לחתום היום (ג') על חוק שישנה מהיסוד את תוכנית אשרות H1-B, שמאפשרת לחברות אמריקאיות לייבא עובדי היי-טק מיומנים ממדינות זרות. בפועל רוב העובדים שמגויסים במסגרת זו מגיעים מהודו. החוק החדש יקשה על מתן אשרות כאלה להיי-טקיסטים זרים וייתן עדיפות מודגשת לאזרחים אמריקאים.
"מה שמנחה אותנו הוא עקרון 'אמריקה תחילה', בדיוק כפי שהבטיח טראמפ במהלך מסע הבחירות שלו", אמר אמש פקיד בכיר בממשל בתדרוך לכתבים לקראת החתימה על החוק. טקס החתימה ייערך במפעל בעיר קנושה בוויסקונסין, באזור שהתנסה באבטלה של עובדי ייצור.
בתדרוך אמר הפקיד, כי במתכונתה הנוכחית תוכנית HI-B היא בעצם הגרלה ממשלתית שמפיצה באקראי, ללא כל אמות מידה, אשרות עבודה באמצעות חברות קבלניות שמגייסות עובדים בלתי איכותיים, נמוכי עלויות, שתופסים את מקומם של עובדים אמריקאים מיומנים ומחניקים את רמות השכר בתעשיות מבוססות היי-טק.
לדברי הפקיד - ופקידי ממשל אחרים שהשתתפו בתדרוך - החוק החדש ישמש בסיס למערכת חדשה, שתבטיח את מימוש המטרה המקורית של התוכנית: אספקת עובדי בעלי כישורים גבוהים, שיצדיקו רמות שכר גבוהות. משרדי העבודה, המשפטים וביטחון המולדת יצטרכו לחשוף מקרי הונאה של העסקת עובדים זרים בניגוד לתקנות. מעסיקים יוכלו לצפות לביקורי פתע של פקחים במרכזי מו"פ או מפעלים שמעסיקים מספר גדול של עובדים זרים בעלי אשרת H-1B.
אחד מהפקידים הצדיק צעדים דרסטיים כאלה בכך שחברות רבות מנצלות לרעה את התקנות הקיימות. לדבריו, חברות היי-טק מייבאות עובדים זרים לא מפני שהן זקוקות לכישוריהם וכשרונותיהם אלא כדי לפגוע בעובדים אמריקאים באמצעות הורדה של רמת השער בשוק הטכנולוגי.
המדיניות החדשה תקשה כמובן על החברות הגדולות בסיליקון-ולי ובמרכזים טכנולוגיים אחרים בארה"ב להחליף עובדים אמריקאים בעובדים זרים זולים.
במקביל, החוק החדש יחזק תקנות קיימות שאוסרות על חברות קבלניות זרות להתחרות במכרזים על פרוייקטים ממשלתיים במקרים מסוימים. טראמפ מתכנן להורות למשרד המסחר לבחון את כל תקנות הרכש הפדרליות והסכמי סחר שונים כדי לוודא שלחברות אמריקאיות תינתן עדיפות במכרזים ממשלתיים.
במהלך מסע הבחירות איים המועמד טראמפ "לשים קץ, מעתה ועד עולם" לתוכנית H-1B מפני שהיא משמשת מכשיר ליבוא "כוח עבודה זול" לארה"ב. הוא קרא למעסיקים לתת קדימות למחפשי עבודה בעלי אזרחות אמריקאית - "בלי יוצאים מהכלל".
שני היעדים המרכזיים בחוק החדש - הגבלת מתן אשרות לעובדים זרים ומתן עדיפות לחברות אמריקאיות במכרזים פדרליים - נועדו להיטיב עם אמריקאים בני מעמד הביניים שסבלו זמן רב מדי בגלל הסכמי סחר בלתי הוגנים לארה"ב ותקנות הגירה שנתנו הטבות רבות מיד לעובדים לא אמריקאים, אמרו הפקידים.
"המדיניות הזו נועדה לדאוג לכך שאף אחד שוב לא יישאר מאחור, שנוכל להגן על התעשיות שלנו מתחרות בלתי הוגנת, שניתן עדיפות למוצרים שייוצרו ע"י עמיתינו, אזרחים אמריקאים, ושבאיוש משרות תינתן קדימות לעובדים אמריקאים תחילה", נאמר בהודעה שפרסם הבית הלבן אחרי התדרוך.
בכל אופן, בשלב זה לא ברור עד כמה החוק החדש יוכל להשיג את יעדיו. כל שינוי משמעותי בחוקי ההגירה מחייב מעורבות של הקונגרס ואין ודאות שמחוקקים ימהרו לתמוך ביזמת טראמפ. חברות היי-טק רבות מתנגדות ליזמה והן מפעילות לוביסטים רבים בקונגרס כדי לשכנע מחוקקים להכשילה. בכל אופן, הממשל מאמין שהאיגודים המקצועיים יתמכו ביזמה, מצב שיעמיד מחוקקים דמוקרטים לפני אתגר מעניין.
אך הבעיה הגדולה ביותר היא, שאין מספיק עובדים אמריקאים בעלי כישורים מתאימים כדי לאייש את כל המשרות הטכנולוגיות בשוק העבודה בארה"ב. לדברי Code.org, יותר מ-500 אלף משרות הקשורות במחשבים מוצעות עתה, אך רק כ-43 אלף אמריקאים נכנסים לשוק העבודה מדי שנה עם תארים במדעי המחשב.
רק 24 מדינות בארה"ב מתירות לתלמידים לכלול קורסים במדעי המחשב ברשימת השיעורים הנדרשים כדי לגשת לבחינות הגמר. 90% מההורים שואפים שבניהם/בנותיהם ילמדו מדעי המחשב, אך רק 40% מבתי-הספר התיכוניים בארה"ב מציעים קורסים כאלה. וכל זה קשור לעובדה שארה"ב מדורגת במקום ה-41 מתוך 72 מדינות במידרג PISA של OECD להישגי תלמידים במתמטיקה (ישראל במקום ה-40) ובמקום ה-25 בהישגי תלמידים במדעים.