גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חב' הביטוח גובות מקדם היוון פיצויים 3% - בסביבת ריבית אפס

בתי המשפט מעדיפים להותיר את העניין להכרעת הכנסת, ובינתיים הנפגעים והנכים ממשיכים להפסיד הרבה כסף ■ דעה

נכה כסא גלגלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נכה כסא גלגלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מלחמה קשה, סביב נושא משעמם לכאורה, מתחוללת לאחרונה בבתי המשפט בתחום תביעות נזקי הגוף. מדובר בקרב של ממש בנושא "מקדם היוון פיצויים" - אותו מספר לפיו מהוונים את הפיצויים המשולמים על-ידי חברות הביטוח, כאשר הפיצוי משולם בסכום סופי אחד ולא בתשלומים הנפרשים לאורך השנים. הקרב הזה עשוי לגרום רעידת אדמה של ממש בכל עולם פיצויי הנזיקין והביטוח. 

כדי להבין את המושג "היוון" והקשרו לפיצויים, נחוץ הסבר: בדרך-כלל, פיצויי נזיקין משולמים מראש, בסכום אחד, המהווה מכפלה של הפיצוי החודשי שנקבע (כתוצאה מהנזק שהפגיעה גרמה), במספר חודשי חייו העתידיים הצפויים של הנפגע עד יום מותו. אלא שלתשלום אחד מראש יש מחיר. תשלום כזה גורם לחברות הביטוח להפסיד את הריבית שיכלו להפיק מסכום הפיצוי, אילו היה נותר בקופתן ולא היה משולם מראש, אלא בתשלום חודשי.

מבחינת הנפגעים, יש בתשלום מראש יתרון כספי, כיוון שהם מקבלים סכום גדול, וביכולתם להרוויח את הריבית המשולמת עליו, אם ישקיעו אותו. חברות הביטוח סירבו להותיר "רווח" כלכלי זה בידי הנפגעים, ולכן נוצר נוהג, שקיבל אישור של בתי המשפט מאז קום המדינה - להפחית את "רווחי הריבית" מסכום הפיצויים. 

השאלה שנשאלה הייתה כמובן: כמה כסף שווה הטבה זו של תשלום מלוא הפיצוי מראש? בתי המשפט נתנו לכך תשובה כבר לפני יותר מ-40 שנה. הם הניחו שהנכה יוכל להרוויח ריבית שנתית של 3% על הכסף שמשולם לו מראש, ולכן הפחיתו מסכום הפיצויים את אותם רווחים. השיטה להפחתת רווחי הריבית מכונה בשפה כלכלית או משפטית בשם הכולל "היוון". 

אלא שבינתיים העולם הפיננסי השתנה: הריבית חסרת סיכון בסך 3% (כפי ששולמה פעם בהפקדה בפק"מ בנקאי) - חלפה ועברה מן העולם, לפחות בעשור האחרון, מאז המשבר הכלכלי שהחל ב-2008. עם זאת, בעולם הנזיקין והביטוח חישובי פיצויים על נזקי גוף עדיין מחושבים לפי היוון של 3%, על אף שהריבית שעליה מבוסס ההיוון נעלמה לחלוטין. 

מדהים להיווכח כי שיטת חישוב הפיצויים לפי טבלאות היוון של 3% לא נקבעה מעולם בחקיקה של הכנסת. הזירה להתגוששות בנושא ההיוון הייתה ועודנה בתי המשפט. לא פעם במשך 40 השנים האחרונות תקפו הצדדים לדיון את שיעור אחוזי ההיוון, לפי נדנדת האינטרס שלהם. פעם היו אלה חברות הביטוח, שדרשו להעלות את ריבית ההיוון בתקופת אינפלציה דוהרת, ופעם היו אלה הנפגעים, שביקשו להפחית את שעור ריבית ההיוון בתקופות שבהן הריבית במשק ירדה.

במשך יותר מ-40 שנים עמדו בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, כחומה בצורה כנגד כל שינוי בנושא. מקדם ההיוון של 3% ניצב כסלע איתן ולא שונה מאמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת ועד היום. 

הסיבות הכלכליות והמשפטיות שהביאו את בתי המשפט לתמוך במקדם היוון קבוע היו:

■ היעדר שינוי כלכלי מהותי ממושך, המצדיק סטייה מאחוז ההיוון.
■ חשש ששינוי מקדם ההיוון יגרום לנזק כלכלי גדול ולחוסר יציבות.
■ מי שצריך לקבוע מקדמי היוון זו הכנסת בחקיקה ברורה, ולא בתי המשפט. 

המצב כיום אבסורדי ומעוות: חברות הביטוח נהנות מהכנסה נוספת של קיזוז פיצויים בהיוון של ריבית בשיעור 3%, שכלל אינה קיימת עוד בעולם הפיננסי. הנפגעים, לעומת זאת, מאבדים חלק נכבד מהתשלום שנקלח מהם עקב אותו קיזוז, ולא יכולים להפיק הכנסה בשיעור ריבית כזה או קרוב אליו. 

שינוי בנושא חל לפני כשנתיים, כשמשרדי האוצר והרווחה מינו ועדה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שכונסה במטרה לקבוע האם שעור ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי, שגם הן הוונו מאז שנות ה-70 לפי ריבית של 3%, הוא עדיין סביר. הוועדה קבעה כי ראוי להפחית את שיעור ההיוון מ-3% ל-2%. בספטמבר 2016 אימצה הכנסת את מסקנות הוועדה, ולראשונה מזה ארבעה עשורים הותקנו תקנות לפיהן שיעור ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי הן 2%. 

לאחר תיקון תקנות הביטוח הלאומי כאמור, הזדרזו עורכי הדין מתחום הנזיקין לטעון בבתי המשפט את הטענה המתבקשת, שיש להוון מעתה גם את פיצויי הנזיקין לפי 2%, ולא לפי 3%. אילו הטענה הייתה מתקבלת, היה הדבר פוגע קשות בכיסן של חברות הביטוח והמוסדות הפיננסיים והיה מטלטל את שוק ההון הרבה מעבר לכוונות משרד האוצר והרווחה. כאשר העניין הובן, ולאחר לחץ רב שהפעילו חברות הביטוח, הזדרזו השרים לדחות את תחילת התיקון בתקנות בשנה. המצב נותר ללא שינוי, וההיוון של 3% עדיין בתוקף. 

בינתיים, ובמקביל להתרחשויות אלה, ממשיכים בתי המשפט לדון, כשגרה, בתיקי נזיקין גדולים. כרגע תלויות ועומדות בבתי המשפט המחוזיים בישראל כמה וכמה תביעות נזיקין גדולות, שבעניינן נטענת טענת ההפחתה במקדם ההיוון, כאשר כלכלנים ופרופסורים ידועי-שם מהאקדמיה גויסו כדי לתמוך בטענה כי הריבית נעלמה מהשווקים, וכי אין יותר הצדקה להיוון של 3%. 

ממש לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין, אשר דחה את בקשת התובע להפחתת ההיוון מ-3% ל-1%. מדובר בתביעה של נכה קשה בן 22, שנפגע בתאונת דרכים. פסק הדין דן, בין השאר, בשאלת ההפחתה במקדם ההיוון, כאשר לבית המשפט הוגשו מטעם שני הצדדים חוות-דעת כלכליות של שני מומחים ידועים.

בית המשפט דחה את הדרישה להפחתת ריבית ההיוון, והסתמך על הנמקות היסטוריות שניתנו בפסקי דין בעבר הרחוק, בתקופות שבהן המצב הכלכלי לא היה קרוב או דומה להיום. לא ניתנה כמעט שום התייחסות להיעלמות הריבית הבנקאית הריאלית מהשווקים משך קרוב לעשור.

בפסק הדין נקבע עוד כי שינוי מקדם ההיוון תלוי בנתונים משתנים רבים בשוק ההון, וכי שינוי כזה אמור להיעשות על-ידי גורמים שבידיהם כל האינפורמציה, כלומר: הממשלה, באמצעות חקיקה. כך, גלגל בית המשפט את תפוח האדמה הלוהט לפתחה של הכנסת (או של בית המשפט העליון) והותיר את המחלוקת פתוחה. 

מהן השאלות הפתוחות נכון להיום?

■ עד מתי ניתן להוון לפי 3%, כאשר ההצדקה לכך כבר מזמן לא קיימת?
■ עד מתי תימשך הפגיעה הקשה והלא מוסרית במקבלי הפיצויים המשולמים כסכום אחד, מראש?
■ האם בית המשפט העליון או הכנסת יתערבו?

* הכותב הוא מומחה בתביעות נזיקין ושותף במשרד עורכי הדין פרויליך-פרחי.

עוד כתבות

תושבים תופסים מחסה בזמן אזעקות באשקלון / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בעקבות האירועים הביטחוניים: פיצוי לעסקים בענפי האירועים והמסעדות ביישובי ספר

ועדת הכספים אישרה תקנות הכוללות מתווה פיצויים לעסקים בענפי האירועים והמסעדות ביישובי ספר בגין ביטול אירועים עקב הנחיות פיקוד העורף וקלקול חומרי גלם ● עפ"י המתווה, העסקים יוכלו לדרוש פיצויים בגין נזקים אחרים שנגרמו להם בשל הפסקת פעילות של 24 שעות

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הותר לפרסום לבקשת "גלובס": דמות הקשורה לניר חפץ נחקרה ונשאלה שאלות חודרניות

החקירה, שאירעה לפני שחפץ חתם על הסכם עד מדינה, היא האירוע שאת צו איסור הפרסום לגביו הפר שר המשפטים אוחנה ● "גלובס" פנה לביהמ"ש בבקשה להתיר פרסום מבוקר שאינו פוגע בצנעת הפרט ● חפץ והפרקליטות מכחישים שהחקירה שימשה אמצעי לחץ פגום לחתימת ההסכם

נפגעי הקורקינטים - 19 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 10 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, מתוכם 4 אושפזו

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

מורן סמואל ואנדרו חורש / צילום: רונן טופלברג

עקרון הקאיזן: איזו השראה קיבל אנדרו חורש מהספורטאית מורן שמואל

וגם: פרדי אבוקרט יחליף את אריה (ריצ'י) ריכטמן כמנכ"ל קליל

חבילת ממתקים של שטראוס / באדיבות חברת שטראוס

שטראוס יכולה לסמוך על השוק המקומי: הממתקים, החטיפים והקפה בארץ הם מגזר הפעילות הצומח ביותר שלה

יצרנית המזון שבבעלות משפחת שטראוס ממשיכה בשיפור רווחיה, שעלו ברבעון השלישי ב-6.5% ל-153 מיליון שקל, לצד עלייה של 4% בהכנסות, שהסתכמו ב-2.2 מיליארד שקל ● המניה עלתה ב-30% מתחילת 2019

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד

נכס של סטרווד ווסט./ צילום: מצגת החברה

סטרווד ווסט מסתבכת: לאחר שמחזיקי האג"ח פתחו בהליך משפטי, נאלצת להתמודד עם טענות של נושה מובטח בארה"ב

לדברי חברת הנדל"ן האמריקאית הנסחרת בת"א, הטענות לא אמורות לפגוע מהותית בעסקיה, אבל נראה שבשוק סקפטיים לגבי זאת, והאג"ח שהנפיקה, בהיקף של יותר מ-900 מיליון שקל, נסחרו היום בירידה של יותר מ-3% למחיר המשקף הפסד של כ-60% למשקיעים בהנפקה

גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף

רגולציה דווקא יש, אבל מי אחראי לאכוף את חוקי הרכיבה על הקורקינטים?

הדרך לחנך את הציבור לנסוע באחריות עדיין ארוכה ובינתיים נמשיך לראות רוכבים חוצים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה ומרכיבים חברים • כתבה שנייה בסדרה

גורדון סונדלנד / צילום: Loren Elliott, רויטרס

עדות חדשה בשימועי האימפיצ'מנט מהדקת החבל סביב צוואר טראמפ

גורדון סונדלנד, שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי: היתה התניה של תן וקח בהתנהלות טראמפ מול נשיא אוקראינה זלנסקי ● בעבר הכחיש טראמפ בתוקף התניה כזו ● תגובה ראשונית של טראמפ הערב: "לא מכיר את סונדלנד כל כך טוב. לא דיברתי אתו הרבה"

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

4.5 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים מחכים למנדלבליט

תוכנית ממשלתית רב-שנתית לחברה הדרוזית והצ'רקסית בסך מיליארדי שקלים תקועה בשל הפלונטר הפוליטי ● אם לא תחול פריצת דרך להקמת ממשלה, עשוי היועמ"ש לאשר באופן חריג העברת תקציבים חלקית

ליהיא פינטו–פריימן  / צילום: איליה מלניקוב, יח"צ

"יכולנו להתאבל ולהגיד, שיט, הכול ירד לטמיון. אבל החלטנו לראות בזה הזדמנות"

הרעיון נולד אצל ליהיא פינטו-פריימן בערב התרמה בלונדון, כשרצתה לדעת איפה אפשר לקנות שמלה שראתה ● כדי לפתח את הטכנולוגיה היא גייסה מדען מפרויקט מאיץ החלקיקים בשווייץ, והצליחה להעמיד את SYTE, השזאם של האופנה ● עכשיו, אחרי שסגרה גיוס של 30 מיליון דולר, היא מסבירה ל"ליידי גלובס" מה אנחנו לא מבינים על השפה של דור ה–Z

בני גנץ ובנימין נתניהו בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין / צילום: חיים צח, לע"מ

היום האחרון למנדט של בני גנץ: מה הסיכוי להקים ממשלה?

גנץ הודיע אמש כי "בחירות שלישיות הן דבר רע, אך לא ניתן לוותר על עקרונות יסוד וערכים בסיסיים" ● אם ב-28 הימים שהיו לנתניהו וב-28 הימים שהיו לגנץ להקים ממשלה, נתניהו לא הסכים להתפשר, וגם גנץ לא הסכים - מה ישתנה ב-21 הימים הבאים? ● פרשנות

אילן ארד קשת (מימין), מנכ"ל יצירה, וגיא ניסנזון, יו"ר ובעלים  / צילום: SHANNON STAPLETON, רויטרס

"יש בארץ בתי השקעות גדולים שיכולים להיכנס לבעיה רצינית במקרה של משבר וגל פדיונות"

אילן ארד-קשת, מנכ"ל בית ההשקעות יצירה, מעריך כי "המגמה החיובית בשוקי ההון בארה"ב צפויה להימשך לתוך 2020" ● בית ההשקעות הצעיר, שהוקם לפני כשנתיים וחצי, הגדיל מאז את היקף הנכסים בקרנות הנאמנות שהוא מנהל ליותר מ-200 מיליון שקל

מערב העיר הרצליה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הותמ"ל אישרה היום את תוכנית קרית שחקים בהרצליה

התוכנית כוללת 1,650 יח"ד שייבנו ב-7 מגדלים בני 22-60 קומות, שטחי תעסוקה ומסחר ומרכז תחבורה מטרופוליני

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס

מהפרופסור לרפואה ועד הפנסיונרים שלא דיווחו על כספים בחו"ל: מי שילם למדינה כופר על העלמת הכנסות ב-2017

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2017 ● כוכבי הדוח הם בעלי דירות שהעלימו הכנסות משכירות; 49 החלטות מתוך 283 עסקו בהשמטת הכנסות משכר דירה ● 8 החלטות נוגעות לפרשת UBS שווייץ ● וכמה שילם שאול מזרחי, בעלי מועדון "הבארבי" בת"א?

כספומט ביטקוין. 5 כספומטים בלבד בישראל  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מספר הכספומטים לרכישת ביטקוין צומח בעולם - והפיקוח עליהם צפוי להתהדק

מספרם של כספומטי הביטקוין צמח ב-46% מתחילת 2019, וכשני שלישים מהם פועלים בארה"ב, לפי נתוני אתר Coin ATM Radar ● רשות המסים האמריקאית מעלה חששות בנוגע לציות של כספומטים אלה לכללי הפיקוח

אמנון ברויט,/צילום: תמונה פרטית

"גביית התשלום מהלקוחות היא כמעט בלתי אפשרית"

אמנון ברויט (45) הוא חשמלאי מת"א ● "אני מפחד להעסיק עובד כי אני לא בטוח שיהיה לי מאיפה לשלם לו" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

חברות התקשורת / עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

חברות הסלולר מבקשות דחייה במכרז הדור החמישי

פרטנר מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בסוגיית מבנה דירקטוריון החברה, סלקום מבקשת דחייה בשל אי-השלמת המו"מ עם גולן טלקום ואקספון, והוט מובייל מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בפרטנר

 פידליטי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ענקית הפיננסים פידליטי קיבלה רישיון למכור ביטקוין בניו יורק

הרישיון יאפשר לחברה לגייס לקוחות לפלטפורמה שהקימה לפני כשנה, המציעה שירותי מסחר ומשמורת של מטבעות דיגיטליים ● הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו יורק נתן עד כה רישיונות ל-23 חברות קריפטו

קוטג' שכונת מורשה, רמת השרון / צילום: אנגלו סכסון רמת השרון

בכמה נמכר קוטג' בן 5 חדרים בשכונת מורשה ברמת השרון?

קוטג' בשטח 250 מ"ר בשכונת מורשה ברמת השרון נמכר ב-3.8 מיליון שקל ● ובכמה נמכרה דירת 2 חדרים בערד?