תנאי הסף שקבעו משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה, ולפיו מנהל בית חולים ממשלתי חייב להיות רופא, אינו מהווה קריטריון בלתי חוקתי או כזה שסותר בהכרח את התיקון לחוק שקבע כי ניתן למנות לתפקיד גם מי שאינו רופא - כך קבע היום (ג') בג"ץ, שדחה את העתירה של איריס לווינשטיין-לוי, מנהלת קרן המחקרים בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון, שביקשה להתמודד במכרז לתפקיד המנכ"ל.
מי שנותר בדעת מיעוט, מול השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן, היה השופט מני מזוז. האחרון סבר כי תכלית השינוי לחוק נועדה לאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד על התפקיד הניהולי הבכיר, כל זמן שיש להם הניסיון הדרוש בניהול מערכות בריאות, וכאשר לצידם מתמנה מנהל רפואי, כפי שגם נקבע באותו תיקון.
באופן מעט אירוני, רק לפני שנתיים דחה בג"ץ את העתירה של ההסתדרות הרפואית שהוגשה נגד מינויו של משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. אותו בר סימן טוב, שלפי הערכות דווקא תמך בהתמודדות של לווינשטיין-לוי, מצא את עצמו במרכז ההתנגדות למינוי שלה משום שאינה רופאה.
"גאה במאבק"
מטעמה של איריס לוונשטיין-לוי נמסר: "צר לי על החלטת בית המשפט, ואני סבורה שכולנו, כחברה, הפסדנו. אני גאה במאבק. אני גאה בכך שהצבנו על סדר היום הציבורי את הנושא. אני מעריכה את התגייסותם של בכירי המערכת בעבר ובהווה, כמו גם עשרות רבות של אנשי השטח, רופאים ומנהלי מחלקות לטובת המאבק הנכון והחשוב הזה. ניהול בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל רחוק מלהיות מושלם, ויש עוד דרך ארוכה לעשות.
"לא נאבקתי למען עצמי. נאבקתי למען עיקרון ולמען שיפור ניהול הרפואה בישראל - למען החולים, העובדים והרפואה הישראלית. טענו בעתירתנו, ואני עדיין טוענת, שלציבור הישראלי מגיעה רפואה ציבורית טובה יותר, ושהמדינה לא יכולה לחוקק חוק - ואז בעצמה, כמעסיקה, להפר אותו.
"כל בקשתי הייתה שיאפשרו לכוח-אדם איכותי להתמודד, להציג את יכולותיהם ולבחור בראוי ביותר. השיטה בה חוששים לאפשר למנהלים בכירים ובעלי 'קבלות' להתמודד מול רופאים היא בלתי סבירה בעליל בעיניי.
"כולי תקווה כי למרות שבג"ץ הכריע כפי שהכריע, הרי שהשכל הישר וההיגיון ינצחו לבסוף ויאפשרו למנהלים טובים להיכנס לבתי החולים, כפי שאפשרו למנכ"ל משרד הבריאות ולמנהלי 4 קופות-החולים לכהן בלי שיהיו רופאים".
אנו כמובן שוקלים להגיש בקשה לדיון נוסף.