גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטרדה המינית לכאורה במרכז האקדמי בר"ג: מה אומר החוק?

פרופ' בכיר למשפטים מהמרכז האקדמי בר"ג הודח מעבודתו, זאת לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו, לפיה קיים עמה יחסי מין בהסכמה, למרות יחסי המרות

הטרדה מינית או חיזור? / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הטרדה מינית או חיזור? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חשיפת "גלובס" אתמול (ד') על הדחתו של פרופסור בכיר ומוכר למשפטים מעבודתו כמרצה במרכז האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת-גן - לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו (45), לפיה הטריד אותה מינית בכך שהשניים קיימו יחסי מין בהסכמה - הולידה גל של תגובות שהגיעו ל"גלובס" בכתב ובעל-פה.

חלק מהקוראים והקוראות יצאו להגנת הסטודנטית ונגד התנהגותו של המרצה ששימש גם כשופט צבאי במילואים ולמרבה האירוניה גם היה יו"ר ועדת המשמעת במרכז האקדמי. למשל, אחת המגיבות לכתבה, כתבה כי: "אני ממליצה לכל הגברים לקרוא את החוק למניעת הטרדה מינית, ואחר-כך להחליט מי צודק ומי לא. ברור שהמכללה פעלה באופן יוצא דופן ויצוין לשבח. אני מאמינה שבקרוב גם שמו המלא של הפרופסור יפורסם, וכך גם סטודנטיות נוספות יצוצו. כך גם נמנע או נצמצם את ההטרדות מיניות ובכך ייפגעו פחות סטודנטיות".

קוראים אחרים יצאו דווקא להגנתו של הפרופסור. לתפיסתם, דווקא הוא, ולא הסטודנטית בת ה-45 שניהלה אתו מערכת יחסים אינטימית מבחירה, הוא הקורבן של המקרה. זאת, למרות יחסי המרות בין השניים, למרות התלות של התלמידה במורה שלה, ולמרות שהמרצה שלח לסטודנטית תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, ולדבריה הבטיח לסייע לה בלימודים ובמציאת מקום להתמחות בעריכת-דין.

כך, למשל, אחד הקוראים כתב כי: "נכון שלפי החוק, אסור למרצה בכיר להתעסק עם סטודנטית שלו, אבל כאן מדובר באישה בת 45, שכנראה ידעה גבר או שניים בחייה. המרצה הבכיר, לפי הדברים, לא עשה לה שום דבר בכוח או בעל כורחה והיא הודתה שהיא 'הוקסמה' ממנו ורצתה את הקשר....אבל בשלב מסוים זה העיק עליה (אולי על מצפונה...אולי שהקשר לא הלך לכיוון שהיא ציפתה...לך תדע). למיטב שיפוטי , בחברה הליברלית שבה אנחנו חיים, נהגו במרצה הבכיר בחומרה יתרה ולא מידתית!".

סחיטה מתוכננת?

ואכן, הסיטואציה שחשף "גלובס" אתמול היא מורכבת הן מבחינה אנושית והן מבחינה משפטית. לפחות לפי המידע שבידי "גלובס" לא מדובר בסיפור של שחור ולבן. לכן, גם בחרנו לפחות לפי שעה לא לחשוף את זהותו של המרצה. בכתבה זו ננתח את המקרה מבחינה משפטית לאור החקיקה והפסיקה הקיימים בתום ההטרדה המינית (ראו מסגרת).

יש להזכיר המכללה בדקה את המקרה לעומקו, ובסיום הבדיקה הגיעו פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במכללה, והנשיא פרופ' משה כהן-אליה, כי "מערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבין הסטודנטית אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי". כפי שנמסר לסטודנטית המתלוננת בתום הליך הבדיקה, "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה". עם זאת, פרופ' שטופלר אינה שופטת ואף אינה מומחית לפלילים ועיקר התמחותה ועיסוקה האקדמי הוא במשפט חוקתי.

עוד נציין כי המרצה הבכיר לא מעוניין בשלב זה למסור תגובה מפורטת לטענות נגדו, אבל בקצרה אפשר לומר שגרסתו לדברים, כפי שהתבררה ל"גלובס" ממקורות שונים, היא שהוא ניהל מערכת יחסים אינטימית מוסכמת שנמשכה בסך-הכול שבועיים עם הסטודנטית, שהיא אישה בוגרת בת 45. בנוסף, לטענת המרצה, הוא החליט בעצמו להתפטר מעבודתו, לאחר שהדבר נודע לראשי המכללה. המרצה סבור כי הסטודנטית טמנה לו פח ותכננה מראש לסחוט ממנו כספים ו/או טובות אחרות באמצעות קיום מערכת יחסים אינטימית איתו ואז הגשת תלונה נגדו. המרצה משוכנע כי לא מדובר בהטרדה מינית מצדו.

פערי הכוחות

הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו התקבלה תביעתה של אישה שהוטרדה מינית על-ידי המעסיק שלה (ראו מסגרת) - נראים כתקפים, לפחות בחלקם, גם למקרה של הפרופ' למשפטים והסטודנטית במרכז האקדמי בר"ג. בפסק-דינו של ביה"ד הארצי נקבע כי כאשר יחסי מין מתקיימים במצב של יחסי מרות בין מעסיק לעובדת שלו ובמצב שבו קיימים פערי כוחות גדולים בין הצדדים - לא יכולים להיחשב כיחסים בהסכמה ומהווים למעשה הטרדה מינית.

במקרה הנדון הסטודנטית שהתלוננה נגד המרצה מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, היא גרושה והיא אף נמצאת במצב כלכלי קשה ובהליך של פשיטת רגל. המרצה מנגד, הוא בעל מעמד חברתי גבוה, מומחה מוכר ומוערך, איש משפחה שגם רעייתו מכהנת בתפקיד בכיר למדי במערכת המשפטית. בנוסף, עתידה האקדמי של הסטודנטית והאופק המקצועי שלה היו תלויים לפחות במידה מסוימת במרצה שכאמור, לפי גרסתה, אף הבטיח לה למצוא מקום התמחות בעריכת-דין בתוך שוק מוצף וקשה. מנגד, מדובר במערכת יחסים קצרה בהרבה מזו שנדונה בפסק-דינו של ביה"ד הארצי, ובפערי כוחות פחות בולטים כנראה. כמו כן במקרה שלפנינו מדובר באישה בוגרת שמסכימה, לדבריה, לקיום היחסים ואף מעוניינת בהם.

כדברי עו"ד תמר וינטר-קמר ממשרד עורכות-הדין ארנה לין, "השאלה שתיבחן היא לא אם הייתה או לא הייתה הסכמה ליחסי מין בין הצדדים, אלא אם היה ניצול של יחסי המרות. בתי המשפט ובתי הדין בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו. זאת, בין היתר, על-סמך פערי הכוחות בין הצדדים - הפער המעמדי בין התפקיד של כל אחד מהצדדים למשוואה, פערי הגילאים ועוד".

בכל מקרה, לפי דברי הסטודנטית, בכוונתה להתלונן במשטרה נגד המרצה הבכיר ואף להגיש נגדו תביעה אזרחית. לאור האמור, יש להניח שתמונת המצב המשפטית תתברר בחודשים הקרובים. ניסיון העבר בנוגע למקרים כאלו מלמד שבינתיים, עשויות להגיע תלונות נוספות נגד המרצה הבכיר.

האוניברסיטאות והמכללות: כר פורה להטרדות

האוניברסיטאות והמכללות מהוות כר פורה להטרדות מיניות, והאקדמיה בישראל נגועה עמוק בבעיות של הטרדה מינית, כולל מצד חברי סגל בכירים. כך עלה מדוחות שהמוסדות האקדמיים מחויבים להגיש לפי חוק מדי שנה. הדוחות של שנת 2016 נחשפו לראשונה באתר "וואלה", ומהן עלה כי מאות תלונות על הטרדות מיניות טופלו בשנת הלימודים תשע"ו במוסדות האקדמיים בישראל. כך, למשל, 38 תלונות התקבלו באוניברסיטה העברית בירושלים נגד סטודנטים, עובדים ומרצים. בין היתר, הורחק מהאוניברסיטה איש סגל אקדמי בדימוס, לאחר שכמה סטודנטיות התלוננו נגדו על הטרדות מילוליות ועל נגיעות בגופן.

באוניברסיטת ת"א התקבלו 21 תלונות. באחד המקרים חברת סגל התלוננה נגד חבר סגל אחר, אך בסיום הבירור "לא ניתן היה להכריע אם הייתה הטרדה מינית". בהמשך, חבר הסגל פרש מעבודתו. בינואר 2016 התלוננה סטודנטית נגד חבר סגל מינהלי על "הטרדה מינית מילולית והתנהגות מאיימת בהקשר מיני". באפריל נקבע כי הדברים אכן התרחשו והוא זומן לשימוע והוזהר.

לפי הדוחות, בשנת הלימודים הקודמת התקבלו גם באוניברסיטת בר אילן כ-20 תלונות על הטרדה מינית. באחד המקרים, סטודנטית התלוננה על התנהגות הגובלת במעשה מגונה של מרצה בכיר. לאחר בירור שנערך על-ידי האוניברסיטה נקבע כי ההתנהגות לא הגיעה כדי מעשה מגונה אלא הייתה התנהגות לא מכבדת מספיק, וקוימה שיחת הבהרה עם המרצה.

באוניברסיטת חיפה התקבלו 11 תלונות על הטרדה מינית בשנת הלימודים הקודמת. באופן חריג אחת התלונות הייתה נגד אישה, חברת סגל. אחת הסטודנטיות התלוננה כי אותה אשת סגל שיתפה סטודנטים בתכנים אישיים ומיניים. לאחר בירור המקרה, הגיעה האוניברסיטה למסקנה כי לא מדובר בהטרדה מינית, אך הומלץ כי בחוגים הטיפוליים "יגדירו באופן ברור את גבולות התפקיד של בעלי תפקידים ומרצים, כדי למנוע מקרים נוספים של טשטוש גבולות ביחסים בין סטודנטים לבין בעלי תפקידים".

עוד עלה מהדוחות כי באוניברסיטת אריאל התקבלו שבע תלונות בשנת הלימודים הקודמת; שש תלונות התקבלו באוניברסיטה הפתוחה; ושש תלונות הוגשו במכון ויצמן. בין היתר התנהל במכון ויצמן הליך משמעתי נגד שני חברי סגל מינהלי, במסגרתו הם ננזפו. זאת, לאחר שסטודנטית התלוננה על התייחסויות סטריאוטיפיות, לעגניות ובעלות אופי מיני מצדם כלפיה.

עו"ד קרן בר-יהודה, מומחית לדיני עבודה, מציינת כי כדי למנוע מקרים של הטרדה מינית, בחלק מהמוסדות האקדמיים נקבע בתקנון מכוח החוק למניעת הטרדה מינית איסור גורף על כל מערכת יחסים מינית בין מרצה לסטודנטית.

המתלוננת: "הפגיעה באישה בשנות ה-40 היא כמו באישה צעירה. המרצה ניצל את הערצתי אליו"

"אני אמנם בשנות ה-40 לחיי, אבל נראית צעירה בהרבה, והמרצה חשב שאני בשנות ה-20 או ה-30. הוא הופתע מאוד כשאמרתי לו את גילי, אחרי שהיחסים בינינו כבר החלו. הלכתי ללמוד משפטים ונהייתי סטודנטית בגיל מאוחר, כי יש לי ילד שהייתי צריכה לגדל. אני חושבת שהפגיעה באישה בת 40 היא אותה פגיעה כמו באישה צעירה. אישה בגילי חשה את אותה פגיעה, ויש לה את אותו רגש כמו לצעירה". כך אמרה היום (ה') ל"גלובס" הסטודנטית למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שתלונתה על הטרדה מינית נגד מרצה שלה, פרופ' למשפטים, הביאה להדחתו מהמכללה.

אתמול סיפרה הסטודנטית ל"גלובס" על מערכת היחסים שלה עם המרצה הבכיר. "נכנסתי לסיטואציה שלא יכולתי להגיד לו לא, והאמת היא שגם רציתי את זה. הגעתי למלון ושם התחיל הקטע בינינו, ועשינו סקס מלא. עשינו סקס אחר-כך פעם נוספת במלון ופעם אחת בלשכה שלו במכללה", אמרה.

לדברי הסטודנטית, היא הכירה את המרצה במסגרת לימודים של סמינריון שהוא מנחה במכללה. לאחר שהיא ביקשה להיוועץ עמו במסגרת הלימודים, סיפרה ל"גלובס", התפתחה בין השניים מערכת יחסים אינטימית. "יש אצלנו במכללה שעות לימוד עם המרצים, שבמסגרתן סטודנטים יכולים לבוא ולהתייעץ. רציתי לבוא אליו למשרדו כדי להתייעץ במסגרת שעת לימוד כזו, אבל הוא הפנה אותי למלון ברחוב בן גוריון בר"ג, ואמר לי שנשב ונדבר שם", אמרה.

הסטודנטית הוסיפה ואמרה ל"גלובס" כי "פניתי אל המרצה בקטע של הערצה אליו. הייתי מוקסמת ממנו. היום הוא טוען שתכננתי לסחוט אותו ושתכננתי הכול מראש, אבל להרגשתי הוא ניצל את העמדה שלו כלפיי ואת ההערצה שלי אליו".

לפי עדותה של הסטודנטית, התנהלה בינה לבין המרצה, התכתבות בעלת אופי מיני, ובין היתר שלח לה המרצה סרטונים בעלי אופי מיני. בשלב מסוים, הבינה הסטודנטית, לטענתה כי היא נכנסה להריון מהמרצה. "מאוד נפגעתי ממנו. הוא הבטיח לי המון דברים, בין היתר שיעשה לי את העבודה הסמינריונית ושיעזור לי למצוא מקום להתמחות, והוא גם נתן לי כסף", היא סיפרה. "הוא הבטיח לי 'ים' של דברים כדי שאעשה הפלה וכדי שאף אחד לא יידע מזה".

לדברי הסטודנטית, היא פגועה מאוד וסובלת קשות בשל מערכת היחסים שהתנהלה בינה לבין המרצה וההשלכותיה. "יש לי קשיים מאוד גדולים. אני לא הולכת ללימודים. אני לומדת מהבית. קשה לי להיות במכללה בגלל מה שקרה. היו מלא מבחנים שלא ניגשתי אליהם. אני מסובכת עד מעל הראש מכל הסיפור הזה. נגרמה לי עוגמת נפש, אני לא ישנה בלילות".

השעיה ופיטורים

הסטודנטית התלוננה על המרצה לראשי המרכז האקדמי למשפט ועסקים לפני כחודש וחצי. עם הגשת התלונה, הופסקה השתתפות הסטודנטית בסמינר שהמרצה מעביר, וסוכם כי היא תכתוב סמינר בליווי אישי נפרד. במקביל, פתחה המכללה בהליך בירור של התלונ, שערכה פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במרכז האקדמי. בסיום הבדיקה נקבע כי טענותיה של הסטודנטית נכונות, וכי המרצה הטריד אותה מינית. זאת, לאחר שפרופ' שטופלר נפגשה פעמיים עם הסטודנטית, שמעה את גרסתה וקיבלה ממנה מסמכים וראיות נוספים. כמו-כן, נפגשה פרופ' שטופלר עם המרצה הבכיר, ושמעה את גרסתו, בכתב ובעל-פה.

במכתב ששלח ב-28 בפברואר נשיא המכללה, פרופ' משה כהן-אליה, לסטודנטית המתלוננת, בישר לה הנשיא שטענותיה התקבלו, וכי הוחלט לפתוח בהליכי השעיה נגד המרצה. "עמדתה של פרופ' שטופלר היא שמערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבינך אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי", כתב הנשיא לסטודנטית. "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה".

נשיא המכללה הוסיף וכתב לסטודנטית המתלוננת כי "לאחר שבחנתי את הדברים בכובד ראש, החלטתי לאמת את מסקנות הבירור שערכה פרופ' שטופלר במלואן. בהתאם, ארצה לעדכנך שבימים אלו פותח המרכז האקדמי בהליך משמעתי בעניינו של הפרופסור". נשיא המכללה ציין כי המרכז האקדמי "רואה פסול בכל מערכת יחסים בין מרצה לסטודנט/ית, אף אם איננה עולה כדי הטרדה מינית. אין לי אלא להצטער על כך שהדברים לא הובאו לידיעתנו מוקדם יותר".

מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים נמסר אתמול כי: "המרצה המדובר אינו מועסק יותר. המרכז מנוע מלהתייחס לפרטי המקרה, אך מבהיר כי הוא רואה בחומרה כל מקרה של הטרדה מינית ומקפיד לפעול על-פי דין ואף למעלה מכך. אף במקרה זה כך נהגנו".

המרצה מצדו מכחיש, כאמור, את טענות הסטודנטית. הוא מאשר שהתקיימה ביניהם מערכת יחסים אינטימית אך טוען כי היא הייתה קצרה, נעשתה בהסכמה מלאה, וכי הסטודנטית שהיא בת 45 תיכננה מראש לסחוט אותו.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים