גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטרדה המינית לכאורה במרכז האקדמי בר"ג: מה אומר החוק?

פרופ' בכיר למשפטים מהמרכז האקדמי בר"ג הודח מעבודתו, זאת לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו, לפיה קיים עמה יחסי מין בהסכמה, למרות יחסי המרות

הטרדה מינית או חיזור? / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הטרדה מינית או חיזור? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חשיפת "גלובס" אתמול (ד') על הדחתו של פרופסור בכיר ומוכר למשפטים מעבודתו כמרצה במרכז האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת-גן - לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו (45), לפיה הטריד אותה מינית בכך שהשניים קיימו יחסי מין בהסכמה - הולידה גל של תגובות שהגיעו ל"גלובס" בכתב ובעל-פה.

חלק מהקוראים והקוראות יצאו להגנת הסטודנטית ונגד התנהגותו של המרצה ששימש גם כשופט צבאי במילואים ולמרבה האירוניה גם היה יו"ר ועדת המשמעת במרכז האקדמי. למשל, אחת המגיבות לכתבה, כתבה כי: "אני ממליצה לכל הגברים לקרוא את החוק למניעת הטרדה מינית, ואחר-כך להחליט מי צודק ומי לא. ברור שהמכללה פעלה באופן יוצא דופן ויצוין לשבח. אני מאמינה שבקרוב גם שמו המלא של הפרופסור יפורסם, וכך גם סטודנטיות נוספות יצוצו. כך גם נמנע או נצמצם את ההטרדות מיניות ובכך ייפגעו פחות סטודנטיות".

קוראים אחרים יצאו דווקא להגנתו של הפרופסור. לתפיסתם, דווקא הוא, ולא הסטודנטית בת ה-45 שניהלה אתו מערכת יחסים אינטימית מבחירה, הוא הקורבן של המקרה. זאת, למרות יחסי המרות בין השניים, למרות התלות של התלמידה במורה שלה, ולמרות שהמרצה שלח לסטודנטית תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, ולדבריה הבטיח לסייע לה בלימודים ובמציאת מקום להתמחות בעריכת-דין.

כך, למשל, אחד הקוראים כתב כי: "נכון שלפי החוק, אסור למרצה בכיר להתעסק עם סטודנטית שלו, אבל כאן מדובר באישה בת 45, שכנראה ידעה גבר או שניים בחייה. המרצה הבכיר, לפי הדברים, לא עשה לה שום דבר בכוח או בעל כורחה והיא הודתה שהיא 'הוקסמה' ממנו ורצתה את הקשר....אבל בשלב מסוים זה העיק עליה (אולי על מצפונה...אולי שהקשר לא הלך לכיוון שהיא ציפתה...לך תדע). למיטב שיפוטי , בחברה הליברלית שבה אנחנו חיים, נהגו במרצה הבכיר בחומרה יתרה ולא מידתית!".

סחיטה מתוכננת?

ואכן, הסיטואציה שחשף "גלובס" אתמול היא מורכבת הן מבחינה אנושית והן מבחינה משפטית. לפחות לפי המידע שבידי "גלובס" לא מדובר בסיפור של שחור ולבן. לכן, גם בחרנו לפחות לפי שעה לא לחשוף את זהותו של המרצה. בכתבה זו ננתח את המקרה מבחינה משפטית לאור החקיקה והפסיקה הקיימים בתום ההטרדה המינית (ראו מסגרת).

יש להזכיר המכללה בדקה את המקרה לעומקו, ובסיום הבדיקה הגיעו פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במכללה, והנשיא פרופ' משה כהן-אליה, כי "מערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבין הסטודנטית אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי". כפי שנמסר לסטודנטית המתלוננת בתום הליך הבדיקה, "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה". עם זאת, פרופ' שטופלר אינה שופטת ואף אינה מומחית לפלילים ועיקר התמחותה ועיסוקה האקדמי הוא במשפט חוקתי.

עוד נציין כי המרצה הבכיר לא מעוניין בשלב זה למסור תגובה מפורטת לטענות נגדו, אבל בקצרה אפשר לומר שגרסתו לדברים, כפי שהתבררה ל"גלובס" ממקורות שונים, היא שהוא ניהל מערכת יחסים אינטימית מוסכמת שנמשכה בסך-הכול שבועיים עם הסטודנטית, שהיא אישה בוגרת בת 45. בנוסף, לטענת המרצה, הוא החליט בעצמו להתפטר מעבודתו, לאחר שהדבר נודע לראשי המכללה. המרצה סבור כי הסטודנטית טמנה לו פח ותכננה מראש לסחוט ממנו כספים ו/או טובות אחרות באמצעות קיום מערכת יחסים אינטימית איתו ואז הגשת תלונה נגדו. המרצה משוכנע כי לא מדובר בהטרדה מינית מצדו.

פערי הכוחות

הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו התקבלה תביעתה של אישה שהוטרדה מינית על-ידי המעסיק שלה (ראו מסגרת) - נראים כתקפים, לפחות בחלקם, גם למקרה של הפרופ' למשפטים והסטודנטית במרכז האקדמי בר"ג. בפסק-דינו של ביה"ד הארצי נקבע כי כאשר יחסי מין מתקיימים במצב של יחסי מרות בין מעסיק לעובדת שלו ובמצב שבו קיימים פערי כוחות גדולים בין הצדדים - לא יכולים להיחשב כיחסים בהסכמה ומהווים למעשה הטרדה מינית.

במקרה הנדון הסטודנטית שהתלוננה נגד המרצה מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, היא גרושה והיא אף נמצאת במצב כלכלי קשה ובהליך של פשיטת רגל. המרצה מנגד, הוא בעל מעמד חברתי גבוה, מומחה מוכר ומוערך, איש משפחה שגם רעייתו מכהנת בתפקיד בכיר למדי במערכת המשפטית. בנוסף, עתידה האקדמי של הסטודנטית והאופק המקצועי שלה היו תלויים לפחות במידה מסוימת במרצה שכאמור, לפי גרסתה, אף הבטיח לה למצוא מקום התמחות בעריכת-דין בתוך שוק מוצף וקשה. מנגד, מדובר במערכת יחסים קצרה בהרבה מזו שנדונה בפסק-דינו של ביה"ד הארצי, ובפערי כוחות פחות בולטים כנראה. כמו כן במקרה שלפנינו מדובר באישה בוגרת שמסכימה, לדבריה, לקיום היחסים ואף מעוניינת בהם.

כדברי עו"ד תמר וינטר-קמר ממשרד עורכות-הדין ארנה לין, "השאלה שתיבחן היא לא אם הייתה או לא הייתה הסכמה ליחסי מין בין הצדדים, אלא אם היה ניצול של יחסי המרות. בתי המשפט ובתי הדין בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו. זאת, בין היתר, על-סמך פערי הכוחות בין הצדדים - הפער המעמדי בין התפקיד של כל אחד מהצדדים למשוואה, פערי הגילאים ועוד".

בכל מקרה, לפי דברי הסטודנטית, בכוונתה להתלונן במשטרה נגד המרצה הבכיר ואף להגיש נגדו תביעה אזרחית. לאור האמור, יש להניח שתמונת המצב המשפטית תתברר בחודשים הקרובים. ניסיון העבר בנוגע למקרים כאלו מלמד שבינתיים, עשויות להגיע תלונות נוספות נגד המרצה הבכיר.

האוניברסיטאות והמכללות: כר פורה להטרדות

האוניברסיטאות והמכללות מהוות כר פורה להטרדות מיניות, והאקדמיה בישראל נגועה עמוק בבעיות של הטרדה מינית, כולל מצד חברי סגל בכירים. כך עלה מדוחות שהמוסדות האקדמיים מחויבים להגיש לפי חוק מדי שנה. הדוחות של שנת 2016 נחשפו לראשונה באתר "וואלה", ומהן עלה כי מאות תלונות על הטרדות מיניות טופלו בשנת הלימודים תשע"ו במוסדות האקדמיים בישראל. כך, למשל, 38 תלונות התקבלו באוניברסיטה העברית בירושלים נגד סטודנטים, עובדים ומרצים. בין היתר, הורחק מהאוניברסיטה איש סגל אקדמי בדימוס, לאחר שכמה סטודנטיות התלוננו נגדו על הטרדות מילוליות ועל נגיעות בגופן.

באוניברסיטת ת"א התקבלו 21 תלונות. באחד המקרים חברת סגל התלוננה נגד חבר סגל אחר, אך בסיום הבירור "לא ניתן היה להכריע אם הייתה הטרדה מינית". בהמשך, חבר הסגל פרש מעבודתו. בינואר 2016 התלוננה סטודנטית נגד חבר סגל מינהלי על "הטרדה מינית מילולית והתנהגות מאיימת בהקשר מיני". באפריל נקבע כי הדברים אכן התרחשו והוא זומן לשימוע והוזהר.

לפי הדוחות, בשנת הלימודים הקודמת התקבלו גם באוניברסיטת בר אילן כ-20 תלונות על הטרדה מינית. באחד המקרים, סטודנטית התלוננה על התנהגות הגובלת במעשה מגונה של מרצה בכיר. לאחר בירור שנערך על-ידי האוניברסיטה נקבע כי ההתנהגות לא הגיעה כדי מעשה מגונה אלא הייתה התנהגות לא מכבדת מספיק, וקוימה שיחת הבהרה עם המרצה.

באוניברסיטת חיפה התקבלו 11 תלונות על הטרדה מינית בשנת הלימודים הקודמת. באופן חריג אחת התלונות הייתה נגד אישה, חברת סגל. אחת הסטודנטיות התלוננה כי אותה אשת סגל שיתפה סטודנטים בתכנים אישיים ומיניים. לאחר בירור המקרה, הגיעה האוניברסיטה למסקנה כי לא מדובר בהטרדה מינית, אך הומלץ כי בחוגים הטיפוליים "יגדירו באופן ברור את גבולות התפקיד של בעלי תפקידים ומרצים, כדי למנוע מקרים נוספים של טשטוש גבולות ביחסים בין סטודנטים לבין בעלי תפקידים".

עוד עלה מהדוחות כי באוניברסיטת אריאל התקבלו שבע תלונות בשנת הלימודים הקודמת; שש תלונות התקבלו באוניברסיטה הפתוחה; ושש תלונות הוגשו במכון ויצמן. בין היתר התנהל במכון ויצמן הליך משמעתי נגד שני חברי סגל מינהלי, במסגרתו הם ננזפו. זאת, לאחר שסטודנטית התלוננה על התייחסויות סטריאוטיפיות, לעגניות ובעלות אופי מיני מצדם כלפיה.

עו"ד קרן בר-יהודה, מומחית לדיני עבודה, מציינת כי כדי למנוע מקרים של הטרדה מינית, בחלק מהמוסדות האקדמיים נקבע בתקנון מכוח החוק למניעת הטרדה מינית איסור גורף על כל מערכת יחסים מינית בין מרצה לסטודנטית.

המתלוננת: "הפגיעה באישה בשנות ה-40 היא כמו באישה צעירה. המרצה ניצל את הערצתי אליו"

"אני אמנם בשנות ה-40 לחיי, אבל נראית צעירה בהרבה, והמרצה חשב שאני בשנות ה-20 או ה-30. הוא הופתע מאוד כשאמרתי לו את גילי, אחרי שהיחסים בינינו כבר החלו. הלכתי ללמוד משפטים ונהייתי סטודנטית בגיל מאוחר, כי יש לי ילד שהייתי צריכה לגדל. אני חושבת שהפגיעה באישה בת 40 היא אותה פגיעה כמו באישה צעירה. אישה בגילי חשה את אותה פגיעה, ויש לה את אותו רגש כמו לצעירה". כך אמרה היום (ה') ל"גלובס" הסטודנטית למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שתלונתה על הטרדה מינית נגד מרצה שלה, פרופ' למשפטים, הביאה להדחתו מהמכללה.

אתמול סיפרה הסטודנטית ל"גלובס" על מערכת היחסים שלה עם המרצה הבכיר. "נכנסתי לסיטואציה שלא יכולתי להגיד לו לא, והאמת היא שגם רציתי את זה. הגעתי למלון ושם התחיל הקטע בינינו, ועשינו סקס מלא. עשינו סקס אחר-כך פעם נוספת במלון ופעם אחת בלשכה שלו במכללה", אמרה.

לדברי הסטודנטית, היא הכירה את המרצה במסגרת לימודים של סמינריון שהוא מנחה במכללה. לאחר שהיא ביקשה להיוועץ עמו במסגרת הלימודים, סיפרה ל"גלובס", התפתחה בין השניים מערכת יחסים אינטימית. "יש אצלנו במכללה שעות לימוד עם המרצים, שבמסגרתן סטודנטים יכולים לבוא ולהתייעץ. רציתי לבוא אליו למשרדו כדי להתייעץ במסגרת שעת לימוד כזו, אבל הוא הפנה אותי למלון ברחוב בן גוריון בר"ג, ואמר לי שנשב ונדבר שם", אמרה.

הסטודנטית הוסיפה ואמרה ל"גלובס" כי "פניתי אל המרצה בקטע של הערצה אליו. הייתי מוקסמת ממנו. היום הוא טוען שתכננתי לסחוט אותו ושתכננתי הכול מראש, אבל להרגשתי הוא ניצל את העמדה שלו כלפיי ואת ההערצה שלי אליו".

לפי עדותה של הסטודנטית, התנהלה בינה לבין המרצה, התכתבות בעלת אופי מיני, ובין היתר שלח לה המרצה סרטונים בעלי אופי מיני. בשלב מסוים, הבינה הסטודנטית, לטענתה כי היא נכנסה להריון מהמרצה. "מאוד נפגעתי ממנו. הוא הבטיח לי המון דברים, בין היתר שיעשה לי את העבודה הסמינריונית ושיעזור לי למצוא מקום להתמחות, והוא גם נתן לי כסף", היא סיפרה. "הוא הבטיח לי 'ים' של דברים כדי שאעשה הפלה וכדי שאף אחד לא יידע מזה".

לדברי הסטודנטית, היא פגועה מאוד וסובלת קשות בשל מערכת היחסים שהתנהלה בינה לבין המרצה וההשלכותיה. "יש לי קשיים מאוד גדולים. אני לא הולכת ללימודים. אני לומדת מהבית. קשה לי להיות במכללה בגלל מה שקרה. היו מלא מבחנים שלא ניגשתי אליהם. אני מסובכת עד מעל הראש מכל הסיפור הזה. נגרמה לי עוגמת נפש, אני לא ישנה בלילות".

השעיה ופיטורים

הסטודנטית התלוננה על המרצה לראשי המרכז האקדמי למשפט ועסקים לפני כחודש וחצי. עם הגשת התלונה, הופסקה השתתפות הסטודנטית בסמינר שהמרצה מעביר, וסוכם כי היא תכתוב סמינר בליווי אישי נפרד. במקביל, פתחה המכללה בהליך בירור של התלונ, שערכה פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במרכז האקדמי. בסיום הבדיקה נקבע כי טענותיה של הסטודנטית נכונות, וכי המרצה הטריד אותה מינית. זאת, לאחר שפרופ' שטופלר נפגשה פעמיים עם הסטודנטית, שמעה את גרסתה וקיבלה ממנה מסמכים וראיות נוספים. כמו-כן, נפגשה פרופ' שטופלר עם המרצה הבכיר, ושמעה את גרסתו, בכתב ובעל-פה.

במכתב ששלח ב-28 בפברואר נשיא המכללה, פרופ' משה כהן-אליה, לסטודנטית המתלוננת, בישר לה הנשיא שטענותיה התקבלו, וכי הוחלט לפתוח בהליכי השעיה נגד המרצה. "עמדתה של פרופ' שטופלר היא שמערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבינך אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי", כתב הנשיא לסטודנטית. "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה".

נשיא המכללה הוסיף וכתב לסטודנטית המתלוננת כי "לאחר שבחנתי את הדברים בכובד ראש, החלטתי לאמת את מסקנות הבירור שערכה פרופ' שטופלר במלואן. בהתאם, ארצה לעדכנך שבימים אלו פותח המרכז האקדמי בהליך משמעתי בעניינו של הפרופסור". נשיא המכללה ציין כי המרכז האקדמי "רואה פסול בכל מערכת יחסים בין מרצה לסטודנט/ית, אף אם איננה עולה כדי הטרדה מינית. אין לי אלא להצטער על כך שהדברים לא הובאו לידיעתנו מוקדם יותר".

מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים נמסר אתמול כי: "המרצה המדובר אינו מועסק יותר. המרכז מנוע מלהתייחס לפרטי המקרה, אך מבהיר כי הוא רואה בחומרה כל מקרה של הטרדה מינית ומקפיד לפעול על-פי דין ואף למעלה מכך. אף במקרה זה כך נהגנו".

המרצה מצדו מכחיש, כאמור, את טענות הסטודנטית. הוא מאשר שהתקיימה ביניהם מערכת יחסים אינטימית אך טוען כי היא הייתה קצרה, נעשתה בהסכמה מלאה, וכי הסטודנטית שהיא בת 45 תיכננה מראש לסחוט אותו.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור