גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטרדה המינית לכאורה במרכז האקדמי בר"ג: מה אומר החוק?

פרופ' בכיר למשפטים מהמרכז האקדמי בר"ג הודח מעבודתו, זאת לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו, לפיה קיים עמה יחסי מין בהסכמה, למרות יחסי המרות

הטרדה מינית או חיזור? / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הטרדה מינית או חיזור? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חשיפת "גלובס" אתמול (ד') על הדחתו של פרופסור בכיר ומוכר למשפטים מעבודתו כמרצה במרכז האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת-גן - לאחר שהמכללה מצאה כמוצדקת תלונה של סטודנטית שלו (45), לפיה הטריד אותה מינית בכך שהשניים קיימו יחסי מין בהסכמה - הולידה גל של תגובות שהגיעו ל"גלובס" בכתב ובעל-פה.

חלק מהקוראים והקוראות יצאו להגנת הסטודנטית ונגד התנהגותו של המרצה ששימש גם כשופט צבאי במילואים ולמרבה האירוניה גם היה יו"ר ועדת המשמעת במרכז האקדמי. למשל, אחת המגיבות לכתבה, כתבה כי: "אני ממליצה לכל הגברים לקרוא את החוק למניעת הטרדה מינית, ואחר-כך להחליט מי צודק ומי לא. ברור שהמכללה פעלה באופן יוצא דופן ויצוין לשבח. אני מאמינה שבקרוב גם שמו המלא של הפרופסור יפורסם, וכך גם סטודנטיות נוספות יצוצו. כך גם נמנע או נצמצם את ההטרדות מיניות ובכך ייפגעו פחות סטודנטיות".

קוראים אחרים יצאו דווקא להגנתו של הפרופסור. לתפיסתם, דווקא הוא, ולא הסטודנטית בת ה-45 שניהלה אתו מערכת יחסים אינטימית מבחירה, הוא הקורבן של המקרה. זאת, למרות יחסי המרות בין השניים, למרות התלות של התלמידה במורה שלה, ולמרות שהמרצה שלח לסטודנטית תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, ולדבריה הבטיח לסייע לה בלימודים ובמציאת מקום להתמחות בעריכת-דין.

כך, למשל, אחד הקוראים כתב כי: "נכון שלפי החוק, אסור למרצה בכיר להתעסק עם סטודנטית שלו, אבל כאן מדובר באישה בת 45, שכנראה ידעה גבר או שניים בחייה. המרצה הבכיר, לפי הדברים, לא עשה לה שום דבר בכוח או בעל כורחה והיא הודתה שהיא 'הוקסמה' ממנו ורצתה את הקשר....אבל בשלב מסוים זה העיק עליה (אולי על מצפונה...אולי שהקשר לא הלך לכיוון שהיא ציפתה...לך תדע). למיטב שיפוטי , בחברה הליברלית שבה אנחנו חיים, נהגו במרצה הבכיר בחומרה יתרה ולא מידתית!".

סחיטה מתוכננת?

ואכן, הסיטואציה שחשף "גלובס" אתמול היא מורכבת הן מבחינה אנושית והן מבחינה משפטית. לפחות לפי המידע שבידי "גלובס" לא מדובר בסיפור של שחור ולבן. לכן, גם בחרנו לפחות לפי שעה לא לחשוף את זהותו של המרצה. בכתבה זו ננתח את המקרה מבחינה משפטית לאור החקיקה והפסיקה הקיימים בתום ההטרדה המינית (ראו מסגרת).

יש להזכיר המכללה בדקה את המקרה לעומקו, ובסיום הבדיקה הגיעו פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במכללה, והנשיא פרופ' משה כהן-אליה, כי "מערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבין הסטודנטית אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי". כפי שנמסר לסטודנטית המתלוננת בתום הליך הבדיקה, "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה". עם זאת, פרופ' שטופלר אינה שופטת ואף אינה מומחית לפלילים ועיקר התמחותה ועיסוקה האקדמי הוא במשפט חוקתי.

עוד נציין כי המרצה הבכיר לא מעוניין בשלב זה למסור תגובה מפורטת לטענות נגדו, אבל בקצרה אפשר לומר שגרסתו לדברים, כפי שהתבררה ל"גלובס" ממקורות שונים, היא שהוא ניהל מערכת יחסים אינטימית מוסכמת שנמשכה בסך-הכול שבועיים עם הסטודנטית, שהיא אישה בוגרת בת 45. בנוסף, לטענת המרצה, הוא החליט בעצמו להתפטר מעבודתו, לאחר שהדבר נודע לראשי המכללה. המרצה סבור כי הסטודנטית טמנה לו פח ותכננה מראש לסחוט ממנו כספים ו/או טובות אחרות באמצעות קיום מערכת יחסים אינטימית איתו ואז הגשת תלונה נגדו. המרצה משוכנע כי לא מדובר בהטרדה מינית מצדו.

פערי הכוחות

הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו התקבלה תביעתה של אישה שהוטרדה מינית על-ידי המעסיק שלה (ראו מסגרת) - נראים כתקפים, לפחות בחלקם, גם למקרה של הפרופ' למשפטים והסטודנטית במרכז האקדמי בר"ג. בפסק-דינו של ביה"ד הארצי נקבע כי כאשר יחסי מין מתקיימים במצב של יחסי מרות בין מעסיק לעובדת שלו ובמצב שבו קיימים פערי כוחות גדולים בין הצדדים - לא יכולים להיחשב כיחסים בהסכמה ומהווים למעשה הטרדה מינית.

במקרה הנדון הסטודנטית שהתלוננה נגד המרצה מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, היא גרושה והיא אף נמצאת במצב כלכלי קשה ובהליך של פשיטת רגל. המרצה מנגד, הוא בעל מעמד חברתי גבוה, מומחה מוכר ומוערך, איש משפחה שגם רעייתו מכהנת בתפקיד בכיר למדי במערכת המשפטית. בנוסף, עתידה האקדמי של הסטודנטית והאופק המקצועי שלה היו תלויים לפחות במידה מסוימת במרצה שכאמור, לפי גרסתה, אף הבטיח לה למצוא מקום התמחות בעריכת-דין בתוך שוק מוצף וקשה. מנגד, מדובר במערכת יחסים קצרה בהרבה מזו שנדונה בפסק-דינו של ביה"ד הארצי, ובפערי כוחות פחות בולטים כנראה. כמו כן במקרה שלפנינו מדובר באישה בוגרת שמסכימה, לדבריה, לקיום היחסים ואף מעוניינת בהם.

כדברי עו"ד תמר וינטר-קמר ממשרד עורכות-הדין ארנה לין, "השאלה שתיבחן היא לא אם הייתה או לא הייתה הסכמה ליחסי מין בין הצדדים, אלא אם היה ניצול של יחסי המרות. בתי המשפט ובתי הדין בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו. זאת, בין היתר, על-סמך פערי הכוחות בין הצדדים - הפער המעמדי בין התפקיד של כל אחד מהצדדים למשוואה, פערי הגילאים ועוד".

בכל מקרה, לפי דברי הסטודנטית, בכוונתה להתלונן במשטרה נגד המרצה הבכיר ואף להגיש נגדו תביעה אזרחית. לאור האמור, יש להניח שתמונת המצב המשפטית תתברר בחודשים הקרובים. ניסיון העבר בנוגע למקרים כאלו מלמד שבינתיים, עשויות להגיע תלונות נוספות נגד המרצה הבכיר.

האוניברסיטאות והמכללות: כר פורה להטרדות

האוניברסיטאות והמכללות מהוות כר פורה להטרדות מיניות, והאקדמיה בישראל נגועה עמוק בבעיות של הטרדה מינית, כולל מצד חברי סגל בכירים. כך עלה מדוחות שהמוסדות האקדמיים מחויבים להגיש לפי חוק מדי שנה. הדוחות של שנת 2016 נחשפו לראשונה באתר "וואלה", ומהן עלה כי מאות תלונות על הטרדות מיניות טופלו בשנת הלימודים תשע"ו במוסדות האקדמיים בישראל. כך, למשל, 38 תלונות התקבלו באוניברסיטה העברית בירושלים נגד סטודנטים, עובדים ומרצים. בין היתר, הורחק מהאוניברסיטה איש סגל אקדמי בדימוס, לאחר שכמה סטודנטיות התלוננו נגדו על הטרדות מילוליות ועל נגיעות בגופן.

באוניברסיטת ת"א התקבלו 21 תלונות. באחד המקרים חברת סגל התלוננה נגד חבר סגל אחר, אך בסיום הבירור "לא ניתן היה להכריע אם הייתה הטרדה מינית". בהמשך, חבר הסגל פרש מעבודתו. בינואר 2016 התלוננה סטודנטית נגד חבר סגל מינהלי על "הטרדה מינית מילולית והתנהגות מאיימת בהקשר מיני". באפריל נקבע כי הדברים אכן התרחשו והוא זומן לשימוע והוזהר.

לפי הדוחות, בשנת הלימודים הקודמת התקבלו גם באוניברסיטת בר אילן כ-20 תלונות על הטרדה מינית. באחד המקרים, סטודנטית התלוננה על התנהגות הגובלת במעשה מגונה של מרצה בכיר. לאחר בירור שנערך על-ידי האוניברסיטה נקבע כי ההתנהגות לא הגיעה כדי מעשה מגונה אלא הייתה התנהגות לא מכבדת מספיק, וקוימה שיחת הבהרה עם המרצה.

באוניברסיטת חיפה התקבלו 11 תלונות על הטרדה מינית בשנת הלימודים הקודמת. באופן חריג אחת התלונות הייתה נגד אישה, חברת סגל. אחת הסטודנטיות התלוננה כי אותה אשת סגל שיתפה סטודנטים בתכנים אישיים ומיניים. לאחר בירור המקרה, הגיעה האוניברסיטה למסקנה כי לא מדובר בהטרדה מינית, אך הומלץ כי בחוגים הטיפוליים "יגדירו באופן ברור את גבולות התפקיד של בעלי תפקידים ומרצים, כדי למנוע מקרים נוספים של טשטוש גבולות ביחסים בין סטודנטים לבין בעלי תפקידים".

עוד עלה מהדוחות כי באוניברסיטת אריאל התקבלו שבע תלונות בשנת הלימודים הקודמת; שש תלונות התקבלו באוניברסיטה הפתוחה; ושש תלונות הוגשו במכון ויצמן. בין היתר התנהל במכון ויצמן הליך משמעתי נגד שני חברי סגל מינהלי, במסגרתו הם ננזפו. זאת, לאחר שסטודנטית התלוננה על התייחסויות סטריאוטיפיות, לעגניות ובעלות אופי מיני מצדם כלפיה.

עו"ד קרן בר-יהודה, מומחית לדיני עבודה, מציינת כי כדי למנוע מקרים של הטרדה מינית, בחלק מהמוסדות האקדמיים נקבע בתקנון מכוח החוק למניעת הטרדה מינית איסור גורף על כל מערכת יחסים מינית בין מרצה לסטודנטית.

המתלוננת: "הפגיעה באישה בשנות ה-40 היא כמו באישה צעירה. המרצה ניצל את הערצתי אליו"

"אני אמנם בשנות ה-40 לחיי, אבל נראית צעירה בהרבה, והמרצה חשב שאני בשנות ה-20 או ה-30. הוא הופתע מאוד כשאמרתי לו את גילי, אחרי שהיחסים בינינו כבר החלו. הלכתי ללמוד משפטים ונהייתי סטודנטית בגיל מאוחר, כי יש לי ילד שהייתי צריכה לגדל. אני חושבת שהפגיעה באישה בת 40 היא אותה פגיעה כמו באישה צעירה. אישה בגילי חשה את אותה פגיעה, ויש לה את אותו רגש כמו לצעירה". כך אמרה היום (ה') ל"גלובס" הסטודנטית למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שתלונתה על הטרדה מינית נגד מרצה שלה, פרופ' למשפטים, הביאה להדחתו מהמכללה.

אתמול סיפרה הסטודנטית ל"גלובס" על מערכת היחסים שלה עם המרצה הבכיר. "נכנסתי לסיטואציה שלא יכולתי להגיד לו לא, והאמת היא שגם רציתי את זה. הגעתי למלון ושם התחיל הקטע בינינו, ועשינו סקס מלא. עשינו סקס אחר-כך פעם נוספת במלון ופעם אחת בלשכה שלו במכללה", אמרה.

לדברי הסטודנטית, היא הכירה את המרצה במסגרת לימודים של סמינריון שהוא מנחה במכללה. לאחר שהיא ביקשה להיוועץ עמו במסגרת הלימודים, סיפרה ל"גלובס", התפתחה בין השניים מערכת יחסים אינטימית. "יש אצלנו במכללה שעות לימוד עם המרצים, שבמסגרתן סטודנטים יכולים לבוא ולהתייעץ. רציתי לבוא אליו למשרדו כדי להתייעץ במסגרת שעת לימוד כזו, אבל הוא הפנה אותי למלון ברחוב בן גוריון בר"ג, ואמר לי שנשב ונדבר שם", אמרה.

הסטודנטית הוסיפה ואמרה ל"גלובס" כי "פניתי אל המרצה בקטע של הערצה אליו. הייתי מוקסמת ממנו. היום הוא טוען שתכננתי לסחוט אותו ושתכננתי הכול מראש, אבל להרגשתי הוא ניצל את העמדה שלו כלפיי ואת ההערצה שלי אליו".

לפי עדותה של הסטודנטית, התנהלה בינה לבין המרצה, התכתבות בעלת אופי מיני, ובין היתר שלח לה המרצה סרטונים בעלי אופי מיני. בשלב מסוים, הבינה הסטודנטית, לטענתה כי היא נכנסה להריון מהמרצה. "מאוד נפגעתי ממנו. הוא הבטיח לי המון דברים, בין היתר שיעשה לי את העבודה הסמינריונית ושיעזור לי למצוא מקום להתמחות, והוא גם נתן לי כסף", היא סיפרה. "הוא הבטיח לי 'ים' של דברים כדי שאעשה הפלה וכדי שאף אחד לא יידע מזה".

לדברי הסטודנטית, היא פגועה מאוד וסובלת קשות בשל מערכת היחסים שהתנהלה בינה לבין המרצה וההשלכותיה. "יש לי קשיים מאוד גדולים. אני לא הולכת ללימודים. אני לומדת מהבית. קשה לי להיות במכללה בגלל מה שקרה. היו מלא מבחנים שלא ניגשתי אליהם. אני מסובכת עד מעל הראש מכל הסיפור הזה. נגרמה לי עוגמת נפש, אני לא ישנה בלילות".

השעיה ופיטורים

הסטודנטית התלוננה על המרצה לראשי המרכז האקדמי למשפט ועסקים לפני כחודש וחצי. עם הגשת התלונה, הופסקה השתתפות הסטודנטית בסמינר שהמרצה מעביר, וסוכם כי היא תכתוב סמינר בליווי אישי נפרד. במקביל, פתחה המכללה בהליך בירור של התלונ, שערכה פרופ' גילה שטופלר, האחראית על מניעת הטרדה מינית במרכז האקדמי. בסיום הבדיקה נקבע כי טענותיה של הסטודנטית נכונות, וכי המרצה הטריד אותה מינית. זאת, לאחר שפרופ' שטופלר נפגשה פעמיים עם הסטודנטית, שמעה את גרסתה וקיבלה ממנה מסמכים וראיות נוספים. כמו-כן, נפגשה פרופ' שטופלר עם המרצה הבכיר, ושמעה את גרסתו, בכתב ובעל-פה.

במכתב ששלח ב-28 בפברואר נשיא המכללה, פרופ' משה כהן-אליה, לסטודנטית המתלוננת, בישר לה הנשיא שטענותיה התקבלו, וכי הוחלט לפתוח בהליכי השעיה נגד המרצה. "עמדתה של פרופ' שטופלר היא שמערכת היחסים האינטימית שהתקיימה בין המרצה לבינך אינה התנהגות מקובלת במקום עבודה ואינה הולמת מרצה בכיר במרכז האקדמי", כתב הנשיא לסטודנטית. "פרופ' שטופלר ניתחה את עובדות המקרה ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, ומסקנתה הייתה כי התנהגות זו אף עולה כדי הטרדה מינית על-פי החוק. לפיכך, המליצה פרופ' שטופלר לפתוח בצעדים משמעתיים כנגד המרצה".

נשיא המכללה הוסיף וכתב לסטודנטית המתלוננת כי "לאחר שבחנתי את הדברים בכובד ראש, החלטתי לאמת את מסקנות הבירור שערכה פרופ' שטופלר במלואן. בהתאם, ארצה לעדכנך שבימים אלו פותח המרכז האקדמי בהליך משמעתי בעניינו של הפרופסור". נשיא המכללה ציין כי המרכז האקדמי "רואה פסול בכל מערכת יחסים בין מרצה לסטודנט/ית, אף אם איננה עולה כדי הטרדה מינית. אין לי אלא להצטער על כך שהדברים לא הובאו לידיעתנו מוקדם יותר".

מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים נמסר אתמול כי: "המרצה המדובר אינו מועסק יותר. המרכז מנוע מלהתייחס לפרטי המקרה, אך מבהיר כי הוא רואה בחומרה כל מקרה של הטרדה מינית ומקפיד לפעול על-פי דין ואף למעלה מכך. אף במקרה זה כך נהגנו".

המרצה מצדו מכחיש, כאמור, את טענות הסטודנטית. הוא מאשר שהתקיימה ביניהם מערכת יחסים אינטימית אך טוען כי היא הייתה קצרה, נעשתה בהסכמה מלאה, וכי הסטודנטית שהיא בת 45 תיכננה מראש לסחוט אותו.

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מכרז הענק של התעשייה האווירית וההנחיה: בלי מכוניות סיניות

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?