משה כחלון / צילום: איתמר סיידא
מספר שבועות לפני הכרזתו האחרונה של שר האוצר משה כחלון, השבוע, על תוכניתו החדשה, טפטפו לנו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, כי למדינה הצטברו עודפי גביית מסים מעבר למתוכנן. ואכן, המהלך למתן חבילת הטבות של כחלון התאפשר בעקבות גביית המסים מעל התחזית המקורית, שעמדה על 1.6 מיליארד שקל, ובחודש שעבר דיבר שר האוצר על עודפי גבייה של כ-3 מיליארד שקל. עודפי הגבייה הצטברו גם אם ננטרל הכנסות מסים חד-פעמיות ממכירת חברות ישראליות, כמו כתר פלסטיק ו'מובילאיי' בהמשך הדרך.
סביר להניח שהמגמה של עודפי גביית המס תימשך, שכן ברשות המסים טרם סיימו את כל ההתחשבנויות והגבייה בקשר עם הליכי "הגילוי מרצון", וכן עם "סוגיית הדיבידנד המוטב" (של עד 25% מס), הוכרזה בהוראת השעה עד סוף ספטמבר, ושצפויה גם היא להניב סכומי מס מכובדים.
בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעורי המסים השונים. שיעור מס החברות, שנמצא כבר במגמת ירידה, צפוי להמשיך ולרדת בשנת 2018 ל-23%. למען ההשוואה, שלוש שנים קודם, בשנת 2015 הוא עמד על 26.5%. נדגיש, כי כל ירידה של 1% בשיעור מס החברות, משמעותה כ-1.2 מיליארד שקל פחות לקופת המדינה. שיעור המע"מ גם הוא ירד מ-18% ל-17%, כאשר כל ירידה ב-1% משמעותה 4.2 מיליארד שקל פחות הכנסות בשנה. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017, מדרגות המס למשכורות הביניים אמנם רווחו, אך יש מקום לבצע הפחתה נוספת בהן, בעיקר לעשירוני הביניים.
כחלון בחר, ולא בכדי, להתמקד בעיקר בהגדלת שכר הנטו של הזוגות הצעירים, שיש להם ילדים קטנים, שאמורים לייצג את עשירוני הביניים. מהנתונים במשק עולה, כי במהלך חמש השנים האחרונות שיעור עליית שכר נטו של העשירונים 5-7 (הביניים) בחישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היה בממוצע 1.16% בלבד.
בתקופה הנ"ל השכר הממוצע במשק ברוטו, כיום כ-9,500 שקל, עלה בכ-8.8%, והשכר החציוני במשק ברוטו, כיום כ-7,200 שקל, עלה בכ-7%. אז אם השכר הממוצע והשכר החציוני עלו כל-כך יפה, מי ששכרו ברוטו נשאר קבוע בתקופה הזו, לא נהנה כלל מעלייה זו, ואותם עשירונים נשארו תקועים עם שכרם נטו כמעט ללא שינוי.
אמנם צעדיו של כחלון חשובים, אך הם לא מטפלים בשורש שיצר את הבעיה לאותם עשירונים. אם נביט במדרגות המס המעודכנות, לאחר ההפחתה שבוצעה בתחילת 2017, נראה כי אותם עשירונים משלמים מס-הכנסה ברמה שולית של 31%.
בנוסף לכך, נזכיר, כי מעבר לשיעורי מס אלה, גם ביטוח לאומי גובה מס, לרבות מס בריאות בשיעור של 12% מהשכר (מהכנסה של 5,804 שקלים ועד להכנסה של 43,240 שקלים לחודש). כך שהמס השולי של אותם עשירוני ביניים, הוא בפועל 43%! כאשר המדרגה שלפניהם היא 32%, וזו שאחריהם היא 47%.
לפי נתונים אלה מתגלה כאן אבסורד גדול בנוגע לעשירוני הביניים, אשר ממחיש את הצורך לקבוע כי מדרגת מס-ההכנסה בין הסכומים 14,321-19,900 שקל לחודש, צריכה לרדת ל-27% בלבד במקום 31%, על מנת שאותם עשירונים ייהנו גם הם מעודפי גביית המס באופן ישיר. אמנם מהפחתה כזו ייהנו גם העשירונים שמעל, אבל הם כבר משלמים מספיק מס.
השר כחלון רוצה לסייע לעשירוני מעמד הביניים, ובייחוד לעשירון החמישי, שמאופיין בריבוי זוגות צעירים, לרוב בתחילת הקריירה, שעובדים קשה אך מתקשים לחסוך או "לסגור את החודש" בשל יוקר המחיה. נקודה זו, שהייתה חייבת להיות משמעותית והיה צורך לתת לה מענה, פוספסה בתוכנית שהוצגה.
■ הכותב הוא רואה-חשבון שותף במשרד ליאון אורליצקי