רב סרן יובל עומר. "חשוב שהיזמים יהיו מחוברים ערכית למשימות החיל" / צילום: אמיר מאירי
הבעיה שהציפה פקחית הטיסה הצעירה שמכירה את מסלולי האספלט של בסיס חיל האוויר בחצרים כפי שהיא מכירה את כף-ידה השמאלית, הייתה יכולה להראות שולית אל מול שגרת הפעילות העמוסה והלחוצה של החיל: כוננויות אין ספור, ניהול של תעבורת כלי טייס מתקדמים בדרכם לעוד פעילות מבצעית מסובכת, הרבה קשב למערכות המכ"ם ועיניים שצריכות להתרוצץ בין מסכים ואמצעי עזר אחרים - כדי לעשות סדר בשמיים הצפופים.
אלא שגם באחד הארגונים הלחוצים והמורכבים ביותר במדינה יש לא מעט 'שעות מתות', זמן שלא קורה בו הרבה: אותה פקחית טיסה מצאה שהאורות שלאורך המסלולים המשמשים להמראה ולנחיתה של מטוסי קרב ותובלה דולקים גם בשעות הלילה המאוחרות, במהלך סופי שבוע וגם בחגים ובמועדי ישראל בלי צורך.
כשהיא שיקפה את הדברים ברשת החברתית הפנימית של חיל האוויר "הבמה לחדשנות", ה"בעיה השולית" הפכה לנושא טוב וראוי למחשבה ובתוך שבועות הוא כבר התגלגל לרעיון ולאפליקציה: "זה היה הפרויקט הראשון שלנו", מספר קצין החדשנות של חיל האוויר, רב-סרן יובל עומר: "בעקבות הבעיה שהפקחית הצעירה העלתה נעשתה בדיקה כלכלית מסביב לכל סוגיית התאורה שלאורך המסלולים המשמשים להמראה ולנחיתה של כלי טייס בבסיסים. הבדיקה העלתה שבכל שנה חיל האוויר מוציא מיליוני שקלים על אנרגיה שנצרכת לשווא כדי להאיר את המסלולים בבסיסים השונים - גם בשעות ובזמנים שלא מתקיימים בהם פעילויות".
פיתוח אפליקציה
תוצאות הבדיקה הובילו למסקנה שעם קצת יותר תשומת לב, חיל האוויר יכול להגיע לחיסכון של כ-5 עד 10 מיליון שקל בשנה: "צוות טכני שבחן את הנושא לעומק הוביל לפיתוח של אפליקציה שמופעלת כעת במגדלי הפיקוח בבסיסים השונים ותפקידה להתריע על כך שהאורות דולקים בזמן שאין פעילות שמצדיקה זאת ועל קצה המזלג, הבעיה באה על פתרונה בתוך פחות משלושה חודשים", מספר רס"ן יובל.
אלמלא ההזדמנות שעמדה לפני אותה פקחית במסגרת הבמה לחדשנות, סביר להניח שהיא הייתה נדרשת לפנות במסגרת הצינורות הרגילים והרשמיים אל בעלי התפקידים הרלוונטיים בתוך מערכת צבאית היררכית: "במנגנון הרגיל, פנייה של חייל בצינורות הרשמיים לא תוביל להתייחסות מהירה, בטח לא לעבודה שתיעשה במטה החיל ובסופו של דבר - לפתרון בתוך זמן קצר", אומר רס"ן יובל: "כעת יש לחיילי חיל האוויר שמבקשים להשפיע על המערכת מנגנון שבאמצעותו הם יכולים להעלות רעיון או להציף בעיה וזה כבר נמצא בצנרת, בתהליך של מחשבה או טיפול", אומר.
את הפתרון, וזה לגמרי הרעיון, יביאו חיילים אחרים שהם "יזמים בנשמתם" כפי שמגדיר אותם רס"ן יובל שנחשפים לצורך שהועלה ברשת הפנימית.
הבמה לחדשנות היא רשת חברתית פנימית שחיל האוויר מפעיל מזה כשנתיים, כיום חברים בה כ-12 אלף חיילים, נגדים וקצינים מהדרגות הזוטרות ועד לדרגות הבכירות בחיל. כמו פייסבוק, רק בהרבה יותר קטן: המשתמשים הם המשרתים בחיל האוויר, שעולים בכל בוקר על מדים אבל הראש שלהם לא מפסיק לחשוב על ההמצאה שתחולל את השינוי.
רעיונות, הצעות או בעיות שמוצפים ברשת הפנימית מקבלים "לייקים" או שיתופים מצד חברים אחרים ולפי רמת העניין, הטוקבקים, והמעורבות שמביעים חברים אחרים ברשת - רעיונות כאלה הופכים לפרויקט פנימי שמוביליו מתנהלים למען קידומו פחות או יותר כפי שפועל צוות חשיבה בחברת סטארט-אפ.
למישהו מהגף הטכני של בסיס חצור עלה רעיון מבריק שהוא מאמין בו? הקצינה מבסיס רמון מסתובבת כבר שנה עם המצאה גדולה בבטן, שהיא לא ידעה מה לעשות איתה? מבחינת רס"ן יובל, הבמה לחדשנות היא הבמה הראויה: "זאת קהילה של אנשים שיש להם את התשוקה לחולל שינוי בגוף גדול כמו חיל האוויר שהוא ארגון שיש לו מטרות לאומיות כמו הגנה על ביטחון המדינה. זאת גם הסיבה שחשוב שאותם יזמים יהיו מחוברים ערכית למשימות החיל".
"המודל של גוגל"
המלאכה, לקידום רעיונות ויוזמות שעולים במסגרת הפעילות ברשת הפנימית של החיל נעשית רק מעבר לשעות הפעילות של החיילים והקצינים במסגרת תפקידם הצבאי, כלומר בשעות הפנאי בערב או בכלל בסופי שבוע: "האנשים האלה לא מקבלים תוספת שכר או גמול השתלמות או כל טובה אחרת ועדיין - יש הרבה מאד עניין להשתתף בפעילויות האלה", אומר קצין החדשנות של חיל האוויר: "אימצנו גישה שהיא חלק מהמודל של ענקית החיפוש גוגל: אנחנו לא נותנים להם לקדם את המיזמים האלה בשעות הפעילות הרגילות שלהם במסגרת השירות, אבל אם הם נותנים מהזמן הפרטי שלהם אנחנו ניתן להם את כל מה שהם צריכים כדי לקדם את המיזם. האנשים שפועלים במסגרת הזאת הם לא 'לחוצי בית' ולא כאלה שבכל רגע מסתכלים על השעון. ככה זה גם בעולם של הסטארט-אפים".
בין הכלים שחיל האוויר מעמיד לקבוצות האלה, המון ידע שנצבר בו במשך שנים, בעלי תפקידים בתוך החיל ומחוצה לו המשמשים מנטורים, גישה טובה למוסדות אקדמיים ועוד: "יש כאן אקו סיסטם שלם ולא מעט מנטורים ומומחי תוכן שאנחנו בקשר איתם מלווים מיזמים כאלה ומנחים את הצוותים", אומר יובל.
רס"ן יובל הוא קצין החדשנות הראשון של חיל האוויר, תפקיד חדש שאויש רק לפני כשנה. המדור שבפיקודו מעודד חדשנות וחשיבה חדשנית בתוך חיל האוויר, פעילותו מתמקדת בידע ובמתודולוגיה בניסיון "לדוג" רעיונות יצירתיים שעולים מצד כלל המשרתים בחיל, בניסיון למנף אותם לטובת פיתוחו ולמילוי הצרכים הפנימיים שעולים בשגרת הפעילות שלו.
הריחוק בין מפקדים לפקודים, כמתבקש במערכת צבאית עם כללי משמעת נוקשים מיטשטש בהתכנסם של היזמים שמעורבים בפיתוח של רעיון. רוב המעורבים בפעילות הזאת הם חיילים מדרגת טוראי ועד לקצינים בדרגת סגן אלוף. הנחת העבודה הבסיסית בפורום כזה היא לתת את המקום לראש החושב ופחות לצורת הברזלים שעל הכתפיים: "תמצא כאן קצינים בדרגות בכירות שמשרתים בחיל האוויר שנים וגם חיילים בדרגת טוראי שהתגייסו לצבא רק לפני חודשיים. היה גם מקרה שהגיע לבמה לחדשנות מקצין בדרגת תת אלוף. במרחב הזה פשוט אין דרגות: לא הדרגה ולא הוותק בארגון הם שקובעים, אלא היכולת המקצועית, הבעת הדעה, הערכים שהמשתתפים מביאים איתם. יתכן שאת המהפכה הטכנולוגית הבאה יביא ילד בן 17 ואם אנחנו כמערכת נהווה עבורו חסם - אנחנו נפגע בעצמנו. הפעילות שלנו נועדה לתת ביטוי וחופש לאספירציות שיש לחיילים בלי קשר לדרגתם", אומר רס"ן יובל.
"ארגון שרוצה לייצר חדשנות חייב לפתח את זה באופן אקטיבי"
במסגרת המרדף אחרי החדשנות משתף חיל האוויר פעולה עם Startau - מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב. דן בלטר, סמנכ"ל Startau, ומייסד ומפתח המתודולוגיה שעליה מתבססת התוכנית, מספר כי המגעים להקמת התוכנית נמשכו כשנה. "חיל האוויר רואה את עצמו בתור ארגון שנמצא בחוד החנית בתחום החדשנות", אומר בלטר בראיון ל"גלובס", "כולנו מכירים את היכולות המבצעיות של החיל, ועדיין בחיל האוויר הבינו שארגון שרוצה לייצר חדשנות חייב לפתח את זה באופן אקטיבי".
בקורס החדשנות החדש ישתתפו כארבעים חניכים, רובם אנשי מטה מחיל האוויר. "מטרת הקורס היא לשפר ולייעל את האסטרטגיה ולייעל את העבודה. יש מקרים שבהם החיל מוציא פרויקטים החוצה, אבל זה עלול להיות בעייתי כאשר מנסים להטמיע אותם בחזרה פנימה. משתתפי הקורס, חלקם חיילים בשירות חובה והיתר קצינים, יתפזרו בכל החיל, יהפכו לשגרירים של חדשנות ויעזרו להתמודד עם בעיות שיצוצו בשטח, ייצרו קהילות יזמות ויפתרו צרכים ובעיות מתוך החיל".
בסיום הקורס צפוי להיערך 'דמו דיי' שבו יציגו המשתתפים את הרעיונות שלהם בפני בכירי חיל האוויר והפרויקטים המצטיינים ישולבו בפעילות הצבאית השוטפת. "אנחנו מלמדים את משתתפי הקורס איך להציג מידע", אומר בלטר, "איך לעשות פיץ' (נאום מכירה קצר) ואיך לערוך חקר שוק. אנחנו משתמשים במונחים מהעולם העסקי כמו אבני דרך, חווית משתמש ומודל עסקי".
לסיכום אמר בלטר "המטרה הסופית כמובן הנה לייצר מציאות שבא יוזמות לפתרון אתגרים מוקמות ורצות במקביל (סקלביליות לחדשנות ארגונית), ולחיל היכולת הארגונית והכספית לתמוך בנקודות ציון חשובות כך שהפתרונות יצאו לפועל ויביאו ערך אמיתי לצבא ולחיילים בשטח".