הזוהר הצפוני בלפלנד / צילום: באדיבות קשרי תעופה
אליהו עמיר עבר את גיל 82, אבל אם תנסו לקבוע איתו פגישה, תמצאו שהלו"ז השנתי שלו עמוס מאוד, משובץ בטיולים מרתקים ברחבי העולם, רובם ביעדים מרוחקים ואקזוטיים ששמם קשה להיגוי ושקשה להגיע אליהם. עמיר הוא הראשון שמודע לכך שזמנו בעולם מוגבל, ולכן, ככל שבריאותו מאפשרת, הוא יוצא לטיולים מיוחדים כחמש פעמים בשנה. את היעדים הוא בוחר בקפידה, ואם יש יעד שאין אליו טיול מאורגן, אז הוא פשוט מארגן קבוצה בדרך לכיבוש היעד. עמיר ביקר כבר ביותר ממאה מדינות, שלחלקן מגיעים מעט מטיילים עצמאיים בשל קשיים לוגיסטיים - גיאוגרפיים, תחבורתיים, אקלימיים, תרבותיים ואפילו פוליטיים.
מן המפורסמות היא שהישראלים הם מטיילים סקרנים וחקרנים, ומגיעים לכל חור. יש עמים בעולם, בעיקר בתת-היבשת ההודית ובארצות אמריקה הדרומית, שמתקשים להאמין שבישראל יש פחות מעשרה מיליון תושבים, בעיקר לאור הנציגות הגדולה של ישראלים במקומותיהם. לך תסביר להם את הקלסטרופוביה של ארץ קטנה, צפופה ומוקפת אויבים, ואת תאוות הנדודים המפורסמת של בני העם היהודי.
ובכל זאת, גם על רקע זה עמיר הוא אקזמפלר מיוחד במינו. "סוף העולם - סיביר" הוא הכינוי שהדביק לטיולו באזור הארקטי של הרי אורל, שם הצטרף למסע נדידה של שבט נוודים שחי באזור ומגדל איילים לפרנסתו. חוץ מעמיר, היו שם עוד חמישה מטיילים, ואת האופרציה הארגונית סיפק ישראלי שחי במונגוליה. זה לא היה פשוט. "אין שם כבישים", מסביר עמיר, "אז נוסעים ברכבות משא ליעד. באזור עצמו יש ביצות ונהרות שוצפים, ממש סכנת נפשות, ולכן התנועה נעשית בעזרת טנקים רוסיים או רכבי שטח בעלי צמיגי ענק שבעזרתם חוצים את מקווי המים".
בטיול אחר, במונגוליה, התמודדו עמיר ושותפיו למסע עם תנאי מזג אוויר קיצוניים, כשהטמפרטורה בחוץ עמדה על 27 מעלות מתחת לאפס. עמיר ארגן גם קבוצה לקמצ'טקה, יעד שנסגר ב-2005 עקב מפולות ונפתח מחדש רק ב-2012. אף חברת טיולים לא הציעה טיולים לאזור, אבל עמיר לא ראה זאת כמכשלה שאי אפשר להתגבר עליה והוא ארגן קבוצה בעצמו, מה שאמנם לקח לו יותר משנה, אבל התוצאה הייתה משביעת רצון. "זה מקום ייחודי וקשה כי אין שם כבישים, והתנועה נעשית במסוקים", הוא מתאר בהתלהבות. "היה צריך לארגן מראש אוכל, מצרכים וטבחים. הטיול היה מוגבל ל-16 איש בגלל המקומות במסוק ובבקתות. בקמצ'טקה יש חלון הזדמנויות קצר לטיולים - מיולי עד אמצע אוגוסט בשל תנאי הקיצון, וחוץ מזה גם תנאי השהייה קשים וצריך להיות מוכנים ללינה באוהלי סיירים, ללא שירותים".
תנאים קשים הוא חווה גם בפפואה-גיניאה החדשה, שם טיילו באזורים נטולי כבישים כשנהרות מחברים בין הכפרים. "שטנו בסירות, ישנו עם האנשים בבתים שלהם, התרחצנו בנהר, אכלנו מה שהיה בשטח, עשבים ושורשים, וטיהרנו מים", הוא מספר.
אז מה אם אין שגרירות
הטיול האחרון של עמיר לעת עתה היה בקבוצה הישראלית הראשונה שיצאה לצפון קוריאה, יעד שלא היה בהישג יד מסיבות פוליטיות, עד שחברת תרבותו מקבוצת רימון טיולים נכנסה לגוב האריות. לדברי חיים פרס, מנכ"ל החברה, עלה הרעיון לטייל לשם במסגרת סיעור מוחות, אבל נפסל בהיעדר יחסים דיפלומטיים. אלא שהוא לא ויתר, חקר ובדק ונפל על תזמון מושלם שבו השליט הכריז שהוא שואף להגדיל את מספר התיירים לארצו.
תוך זמן קצר יצא צוות למסע הכנה, ובו גילה עולם מופלא, תשתית תיירותית טובה, ספקים ואפילו אוזן קשבת. העניינים התגלגלו כל-כך מהר, שתוך כחודשיים יצאו שלוש קבוצות בזו אחר זו לצפון קוריאה עם ויזה לישראלים. ההפתעה של הצפון-קוריאנים מכמות המטיילים בזמן כה קצר הביאה לכך שהם סיפקו לחברה זיכיון בלעדי להנפיק ויזות בארץ, צעד נדיר בפתיחותו ביחס למדינה כה סגורה. מאז יש חיבור ישיר שמאפשר מעט יותר גמישות, והחודש יצאו שלושה טיולים נוספים.
"העונה בצפון קוריאה מוגבלת, בגלל מזג האוויר", אומר פרס. "יוצאים באפריל-מאי ובספטמבר-אוקטובר, אחרת חם מדי ואין מיזוג, או שקר מדי בצורה אכזרית ממש". במהלך השנתיים הבאות מתוכננים טיולים סדירים של 11 יום, כאשר יומיים מהם בבייג'ין בשל תזמון הטיסות על בסיס פנסיון מלא, ועם שלושה מלווים (3,850 דולר לאדם).
אחד המכשולים הגדולים בדרך אל יעדים אקזוטיים הוא כלכלי. בשל כל האופרציות, אלה הם טיולים יקרים מאוד, כאלה שמטייל עצמאי יתקשה לממן את עלותם. יתרון הקבוצה בולט, על אותו עיקרון של קבוצת רכישה. עלויות התפעול והארגון נחלקות בין המשתתפים, המארגנים מקבלים הנחת כמות והמחיר הופך לנסבל. בלפלנד, למשל, יעד פופולרי מאוד, נובע המחיר הגבוה משירותים מורכבים. האתגרים גדולים והאפשרויות מוגבלות: שפה שוברת שיניים, הצורך לשכור ציוד מתאים לתנאי השטח כדי לא לקפוא, הזמנת כלי תחבורה ייחודיים (אופנוע שלג או שוברת קרח), ועוד כהנה וכהנה, שאין להם הצדקה כלכלית למטייל הפרטי.
לדברי ניר מזר סמנכ"ל השיווק של חברת קשרי תעופה, הטיול בלפלנד מורכב בעיקר בשל היצע כמותי נמוך: "העונה קצרה, ויש מעט בתי מלון. קשה להשיג מקומות על שוברת הקרח כי היא מוזמנת תמיד ומוגבלת, וצריך לשריין הרבה זמן מראש, וכך גם עם אופנועי השלג. המלאי מוגבל וההיצע מצומצם, ואם לא תופסים בזמן אז נשארים בלי מלון או רק עם חדרים מאוד יקרים וזה לא משתלם.
"סיטונאי תיירות רוכשים מראש ומשריינים מקומות לאטרקציות, ולכן הם אלה שמפעילים את הטיול. אם גוף קונה כמות גדולה, אז בסוף הטיול לא חייב לצאת יקר. הטיולים האלה לא בהכרח יקרים מאוד, הם יותר יקרים מטיול רגיל באירופה, אבל כוללים הכול (ציוד, פעילויות, לינה וכלכלה) והמטייל לא צריך להוציא עוד כסף".
עם הקביעה הזו מסכים גם רונן רז, מנכ"ל חברת אקו טיולי שטח: "המחירים לאו דווקא יקרים במיוחד, כי זה מאוד תלוי ביעד ובסוג הטיול. טיולים מיוחדים לא זולים בכל מקרה, כי לאיי הפסחא, למשל, המחיר יכול להגיע גם ל-10,000 דולר, אבל טרק באלבניה לא יהיה יקר כי זה יעד קרוב עם טיסות ושירותים זולים".
להמציא מחדש
אקו, שהחלה דרכה לפני 21 שנה, קפצה ישר למים הקרים. "הטיול הראשון היה לאגם טורקאנה באפריקה עם משאית וקמפינג ונכנסנו ישר להארד קור של טיולים בראש צעיר, עם קמפינג ומסעות", אומר רז. "כשגדלנו, עשינו גם טיולים 'רגילים', אבל מההתחלה ועד היום האוריינטציה ומה שאני הכי אוהב זה טיולים מיוחדים. פעם היו 'מגלי עולם', היום - כל מה שאנחנו יכולים לגלות זה מסלול חדש או איך להגיע מנקודה לנקודה, או למצוא עוד מקום נידח, וזה הכיף הגדול".
- וזה קשה לביצוע למטייל פרטי גם כיום?
"היום כל אחד יכול להגיע לכל מקום, מה שפעם היה קשה מאוד לעשות. יעדים נפתחים, העולם השלישי מעודד תיירות, ולכן הוא גם הופך להיות פחות אותנטי. האתגר וההתמחות שלנו הם למצוא יעדים מיוחדים. יש לנו טיולים שקשה לבצע אותם עצמאית מבחינה לוגיסטית כי להרים הליקופטר, למשל, קשה ויקר. יש מקומות עם סיכונים שצריך ללמוד אותם, להתארגן ולהתנייד בהתאם. אנחנו מוצאים דרכים להתגבר על הקשיים האלה, כי בטיול מאורגן עם מדריכים מנוסים מצליחים לעשות את זה יותר בקלות, גם אם המחיר יקר".
- ויש מספיק קהל לטיולים כאלה?
"יש לנו קהל של אנשים שכל שנה מחפשים אתגר אחר, ומבררים אצלנו מה חדש. אנחנו חייבים כל הזמן לעבוד כדי 'להמציא מחדש את הגלגל'", אומר רז ומוסיף שלטיולים כאלה מגיעים יותר ויותר אנשים מבוגרים, בעלי בריאות טובה. "בטיולים מיוחדים, כמחצית הקבוצה הם מעל גיל 60. אנשים בריאים עם זמן וכסף, שהתבייתו על הנושא ויוצאים לגלות עולם. הם מחפשים תוכן, וזה משתלב עם הרצון להכיר, לדעת ולשמוע וגם עם האתגר הגופני או האינטלקטואלי, להיכנס לתוך תרבות ולגעת בה".
מזר מקשרי תעופה אומר שאצלם הקהל מפתיע מאוד: "החל ממשפחות עם ילדים, דרך חובבי טבע וטיילנים ועד אנשים צעירים ברוחם גם בגילאי 70 פלוס. הרוב הוא אי-שם באמצע, גילאי 60-35, שאוהבים טיולים וזה לא הטיול המיוחד הראשון שלהם כי הם כבר ראו עולם. בגלל שלפלנד הפכה לטרנד, אז יש אפילו טיולי בר מצווה לשם".
גם מזר מאשר ש"המצאת הגלגל", כלומר בחירת היעד, היא אתגר בפני עצמו, שילוב של הצורך לספק לקהל דברים מיוחדים לצד זיהוי של הזדמנות עסקית. "ציבור המטיילים מחפש משהו בעל תוכן, לכן אנחנו נכנסים לנישות האלה. זה יכול להיות תוכן מורכב ואקסטרימי או תוכן יחסית פשוט כמו אירועי ספורט ומופעים, אבל כל הזמן יש צורך בערך מוסף".
ולאן מועדות פניהם כדי לספק את הערך המוסף? בקשרי תעופה מוציאים טיול מיוחד לקמבודיה, שנחשבת למדינה קשה ("עולם חמישי", קורא לה מזר) וכרגע מכינים את איסלנד ליעד המשמעותי הבא.
אקו מציעה למעלה ממאה יעדים שונים, יותר ממחציתם נחשבים ייחודיים, ובהם פולינזיה הצרפתית ואיי הפסחא, טרק ברואה-אנזורי על גבול אוגנדה קונגו, ההימאליה בצפון-מזרח הודו (בשונה מטיולי נפאל, המוכרים יותר) וכן ונצואלה וקולומביה, שלראשונה קשה מאוד להשיג לה ויזה.
- ויש גם כישלונות?
"כן, אנחנו כבר שנתיים מנסים להוציא טיול לסמואה, טונגה ופיג'י. לקח לנו שנה להגיע לתוצאות, אבל זה לא הולך". לעומת זאת, יעלה אצלם בקרוב יעד חדש - כף ורדה, רפובליקה המורכבת מקבוצת איים באוקיאנוס האטלנטי, כ-500 קילומטר מערבית לאפריקה, אזור לא מתויר שטרם עלה על מפת התיירות העולמית. לא יהיה משעמם.